רו"ח גבי טרבלסי (מימין), עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אהוד גינדס. אין העדפה לרמי לוי / צילום: איל יצהר
שלושת נאמני מגה מערערים לעליון: לאחר שהשופט אילן שילה מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הגביל באופן עקרוני את שכרם הסופי ל-25 מיליון שקל (על-פי התחזיות להתממשות החלוקה) בגין טיפולם של הנאמנים על צוותיהם בתיק הפירוק העצום, ואף קבע שכר ביניים של 13 מיליון שקל עבור השנתיים שחלפו מאז שהפסיקה מגה לשלם חובותיה - מבקשים השלושה בערעורם לבטל את הקביעה בדבר השכר הסופי. עם זאת, אין להם כל טענה כנגד שכר הביניים שנקבע, משזה מהווה ממילא מקדמה על חשבון זה הסופי.
בינואר האחרון נקבע כי על אף שאין לקבוע כעת לנאמנים - רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב - שכר סופי כעת בפרשת שכר-הטרחה בגין הניהול, במשך שנתיים, של אחד מתיקי הפירוק הגדולים בישראל - הרי שהצעת הכנ"ר לשכר סופי של כ-28 מיליון שקל נראית גבוהה מהסביר בנסיבות העניין, וכי הצפי משוער לשכר-טרחה סופי בעוד 3 שנים הוא כ-25 מיליון שקל, "אם יתממשו תחזיות הנאמנים".
בערעור שהוגש היום (א') נכתב כי בית המשפט המחוזי "שגה הן בפרשנות המשפטית של תקנות השכר והן בכך שקבע את שכרם הסופי של הנאמנים (על אף שאלה טרם סיימו את עבודתם וביקשו מבית המשפט לקבוע אך ורק את שכר הביניים שלהם)".
הנאמנים הוסיפו וטענו כי "העובדה שכבוד בית משפט קמא הקדים את המאוחר וקבע את שכרם הסופי של הנאמנים, בטרם גובשו כל מקורות ההסדר, בטרם הושלמו החלוקות לנושים, בטרם הוגש דוח סופי ובטרם הסתיים התיק, יוצרת חוסר בהירות בקשר עם הסיווג הנכון של ההליך", כיוון שפורמלית מדובר היה ב"החלטה", אך חלק מקביעותיו הן בעלות משמעות של "פסק דין", כמו הקביעה בדבר שכרם הסופי של הנאמנים והקביעה לפיה אין לכלול במקורות הסדר הנושים את התשלומים ששילמה רבוע כחול לנושי מגה. הסבר זה נועד לנמק את העובדה שהערעור הוא, לטענתם, ערעור בזכות (ולא בקשת רשות ערעור, כנדרש בערעור על החלטת ביניים).
הגם שהשכר הסופי ייקבע, על-פי החלטת המחוזי הנתקפת, רק משיחולקו במהלך 3השנים הקרובות סכומי החלוקה שיגיעו לקופת הנאמנים - בית המשפט קבע מספר הכרעות ביחס לאופן חישוב השכר הסופי, בין השאר נוכח הכרעתו כי יש לקבל את עמדת הכנ"ר והנאמנים לפיה שכר הביניים נגזר מהצפי לשכר הסופי המשוער. בין ההכרעות, נכתב כי חישוב שכר-הטרחה הוא לפי סכום החלוקה שיגיע לבסוף לנושים, ולא מתוך הסכום העומד לחלוקה בקופת החברה; וכי החישוב צריך להיעשות מתוך נקודת מוצא שפירעון החוב שפרעה רשת רבוע כחול איננו חלוקה שחילקו נאמני מגה לנושיה.
הקביעה המשמעותית ביותר של השופט שילה ביחס לסכום הסופי המשוער הייתה כי בניגוד לטענות הנאמנים, הסמכות המוקנית לו בהפחתת או הגדלת שכר הנאמנים על-פי החישובים הקבועים בתקנות, היא סמכות רחבה החלה על 3 אופני החישוב השונים של השכר הקבועים בתקנות.
בתוך כך, לא חסך ביקורת מהנאמנים: הן על "השתלחותם" בכנ"ר ; הן בגין אי-חשיפתם במועד את דבר קיומן של מלוא תביעות החוב השונות שעדיין תלויות ועומדות או אינן מחולטות; ובעיקר בגין החירות שלקחו לעצמם לבקש שכר של 154 מיליון שקל - יותר מפי 5 מהחישוב אליו הגיע הכנ"ר בעמדתו, חישוב העומד על סכום סופי משוער של 28 מיליון שקל. הדרישה, קבע, "אינה מתאימה ל'תנאי הארץ ותושביה', אינה הוגנת ואינה צודקת".
ביחס לקביעה זו של השופט נטען בערעור כי "טעה כבוד בית משפט קמא בפרשנות הסובייקטיבית וחסרת-המדדים שנתן למונחים 'הוגן, צודק ותנאי הארץ ויושביה' בהקשר של השגת מטרות הליכי חדלות הפירעון, וכנימוק להתעלמותו משעור השכר הנובע מתקנה 8א לתקנות השכר: ראשית, את המבחן של 'הוגן וצודק' יש לבחון בתחילת ההליך, כשסיכויי השיקום ופירעון החוב לנושים הם נמוכים ואינם וודאיים, ולא בדיעבד, לאחר שתוצאות ההליך התבררו והפכו לעובדה קיימת".
"ושנית, בענייננו, יישום תקנה 8א בתקנות השכר הוא אכן 'הוגן וצודק' לאור התוצאות של ההליך אותם השיגו הנאמנים: שיעור חלוקה נכבד לנושים (שעשוי להגיע בסיום כל החלוקות למעל 80%, לרבות לנושים הרגילים כ- 55% נטו); היישום בפועל של תהליך הבראה מורכב, שהעביר את החברה לפסים של רווחיות של עשרות מיליוני שקלים בשנה; מורכבות התיק והיקפו, לרבות הפעלת חברה בהיקף כזה, בהקפאת הליכים; שימור מקומות העבודה לאלפי העובדים והביטחון התעסוקתי שהושג להם; העובדה שהתיק מתנהל באופן יעיל ומהיר ועד למועד הגשת ערעור זה, כבר חולקו בפועל לכיסם של הנושים למעלה מ- 670 מיליון שקלים, לרבות פירעון מלוא החוב לעובדים; היוזמה והיצירתיות שהפגינו הנאמנים בקשר עם ניהול הליכי המכר, שהביאו להצפת ערך מהותית עבור הנושים; הליך החקירה שהביא להסדר עם רבוע כחול, שכלל תשלום בעלים בהיקף יוצא דופן של מאות מיליוני שקלים, וכן ההסדר המשלים עם רבוע נדל"ן, שמחזק את יציבות הרשת והסדר הנושים ואף כלל ויתור של תביעות חוב מהותיות בדין קדימה ובדין רגיל; פעולות הנאמנים בקשר עם עסקת המרלו"ג ונכסים נוספים, שהגדילו את מקורות ההסדר בעשרות מיליוני שקלים; ועוד כהנה וכהנה".
"משטר חדלות פירעון 'הוגן וצודק' הוא משטר המקדם יעילות, שכן יעילות מקדמת גם צדק חברתי", הדגישו הנאמנים.