גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אי-אפשר לשרוד במצב שבו יש 5 מפעילי סלולר במדינה"

הולין זאו, יו"ר איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU): "המדינות מרוויחות מהמכרזים על תדרים, אבל לחברות לא נשאר כסף"

הולין זאו / צילום: רפי קוץ
הולין זאו / צילום: רפי קוץ

הולין זאו, יו"ר איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU), הגיע בשבוע שעבר לביקור ראשון בישראל. זאו הוזמן לישראל על ידי שר התקשורת, האגף לקשרי חוץ במשרד התקשורת ומשרד החוץ. בראיון ל"גלובס" מספר זאו שמבחינתו מדובר בהגשמת חלום ובהקשר הזה אפשר להוסיף שהחלום מורכב גם מכך שהפלשתינאים קיבלו תדרי דור שלישי, בתמיכת ה-ITU.

מהי בעצם המטרה של ה-ITU?

"מטרת הארגון היא לחבר את העולם ולעבוד על טכנולוגיות וסטנדרטים בתחומים רבים של תקשורת כמו סלולר, תדרים, מיחשוב, סייבר וכו'. ל-ITU יש תפקיד חשוב ביצירת סביבה שתאפשר חדשנות והשקעה בתשתיות בכל העולם".

איך מתבצעת העבודה שלכם? יש לכם מעבדות עצמאיות?

"בעבר היו לנו, אבל היום אנחנו מתבססים על תרומה של חברים בארגון. רשימת החברים כוללת מפעילי סלולר, ממשלות, מוסדות אוניברסיטה ומכוני מחקר. הארגון בנוי על יצירת קונצנזוס לפיו כל חברה מביאה את הרעיונות שלה לתקינה ולשירותים ואנחנו מנסים להוביל הסכמה רחבה על ידי רוב החברים. בעיקרון התעשייה היא זו שמכתיבה את הסטנדרטים ואנחנו מאוד גאים בכך שהארגון עובד ככה. אתה חייב סטנדרטים.

"פורומים ובריתות יש 'אד הוק' ובכל העולם, אבל מבחינה בינלאומית אתה חייב תקינה משותפת. ה-ITU הוא הארגון היחיד שגם ממשלות מעורבות בו וזה מה שיפה בפלטפורמה שלנו. אנחנו כמובן מעורבים גם בספקטרום תדרים ולוויינים. כמעט בכל תחום בחיים שלנו חייבים ספקטרום וה-ITU הוא היחיד בעולם שמסוגל לתאם בין מדינות בכל העולם בנושא של תחומי תדרים. בדרך כלל זה קורה בוועידה הארבע שנתית שלנו, שבה אנחנו מלבנים את הסוגיות. צריך לזכור ששירותי התקשורת הפכו לפרטיים אחרי שבמאה הקודמת הם היו בבעלות ממשלתית ולכן נדרש תיאום גדול יותר".

"לייעל את השימוש בתדרים"

מה בעניין הקצאות תדרים לדור החמישי? נראה שארה"ב רצה קדימה לפני כולם, ללא תקינה רשמית.

"זה לא שאמריקה רצה יותר קדימה מאשר אחרים. לפני 20 שנה היו חברות גדולות ששלטו בתעשייה. הן פיתחו טכנולוגיות שכבשו את העולם. בשנות ה-70 וה-80 ראינו דווקא את האירופאים מובילים את התעשייה העולמית. כל גוש ניסה לדחוף את הסטנדרטים שלו ואחר כך היה לנו את היפנים שהובילו. בשלב הבא הצטרפו שתי הקוריאות וסין עם התקנים שהן פיתחו.

"השוק שלהם התקדם מהר יותר אבל מתחילת המאה זה הופך להיות יותר מורכב. יש חברות קטנות שמתחילות לייצר פעילויות שנובעות מהצרכים המקומיים, כמו בהודו למשל. מה שיפה בדור החמישי של הטכנולוגיה הוא שהוא לא מוגבל רק לחברות הגדולות. לכן ההכרזות היום בדור החמישי הן בכל העולם. היום חייבים להגיע לסיכום וזה מה שחשוב בהרמוניזציה של התדרים. כולם נזקקים לתדרים שנמצאים במחסור. יש גם בעיות של תדרים צבאיים וזה גם תהליך שאנחנו עובדים עליו, לעבור מאנלוגי לדיגיטלי כדי לייעל את השימוש בתדרים".

החזון שלך הוא לפתור בעיות תדרים בכל העולם?

"אין דרך אחרת. בלי תיאום לא נפתור בעיות".

איך אתם עושים את זה?

"אנחנו דוחפים חדשנות. הפורומים שלנו אף פעם לא מפסיקים לעבוד. הוועידה הגדולה שלנו כל-כך חשובה שאתה חייב לתאם את האג'נדה ארבע שנים לפני שהיא נערכת. את הוועידה ב-2019 בז'נבה קבעו ב-2015, כדי שכל אחד יגיע עם החומר מוכן. הנציגים באים כשהם יודעים שמדובר בפלטפורמה גלובלית וצריך לעשות ויתורים".

"אירופה נמצאת קצת מאחור"

איזה מדינות מובילות היום את עולם בתקשורת?

"ארה"ב, יפן, דרום קוריאה וסין. הקוריאנים אגב מאוד מזכירים לי את הישראלים. אין להם הרבה משאבים והם נדרשים לעבוד על חדשנות כל הזמן. שוק חזק מאוד נוסף הוא רוסיה, ששמה את האסטרונאוט הראשון בחלל. למרבה הצער אירופה נמצאת קצת מאחור. כמו שאמרתי, הם היו פעם בחזית והאמריקאים לא. לאירופאיים היה את ה-GSM, אבל אחר כך הם כבר נסוגו. גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון הן אמריקאיות, ומה שהאירופאים עושים זה לקחת אותן לבתי משפט.

"אם האירופאיים לא אוהבים את הטכנולוגיות האמריקאיות אז שיפתחו משהו באופן עצמאי. אתם לא יכולים לחסום את הטכנולוגיות האמריקאיות ואת התחרות והחדשנות שהן מביאות, דרך בתי משפט. תביאו פתרונות. אתה חייב להציע לאנשים שלך את הפתרונות שלך. אי-אפשר לחסום את אפל, גוגל ופייסבוק רק בגלל שאין לכם משהו דומה. בישראל יש חדשנות אבל היא שוק קטן ולכן טכנולוגיות שמפותחות כאן נרכשות ומוטמעות בשווקים גדולים".

מה לדעתך על כנס הסלולר בברצלונה השנה?

"דיברו בשנה שעברה על 4K ו-K8 אבל השנה לא ראינו את זה, זה היה משונה. השנה דיברו בעיקר על דור חמישי ועל אפליקציות חדשות באזור הזה. צריך לזכור שזאת תערוכה מסחרית. הכנסים שלנו אינם מסחריים. בדור החמישי אנחנו נקבע את התקנים בשנה הבאה באופן סופי".

מה לגבי הרשות הפלשתינית?

"אנחנו עובדים איתם ועכשיו יש שם דור שלישי. אנחנו ממשיכים לעבוד גם עם הישראלים וגם איתם כדי שיהיו תדרים גם בעזה".

מתי נראה השקות של הדור החמישי?

"במדינות רבות נראה השקות כבר השנה. בלטביה יש השקה של דור חמישי. הנשיא של טלנור, מפעיל סקנדינבי גדול, אמר שהוא השקיע בדור הרביעי והוא לא החזיר את ההשקעה שלו. לטענתו אין לו כסף להחליף טכנולוגיה. הזמן בין החלפת טכנולוגיות היה פעם 10 שנים בערך. אחרי 7-8 שנים להחליף טכנולוגיה זה מהר מדי עבור חלק מהמפעילים".

אולי יש יותר מדי תחרות?

"באירופה למרבה הצער יש יותר מ-100 מפעילים. זה יותר מדי וקשה להרוויח. ראינו שהמדינות מרוויחות מהמכרזים הרבה כסף על תדרים אבל בסוף למפעילים לא נשאר כסף להשקיע".

הקונסולידציה חיונית?

"אי-אפשר לשרוד במצב שבו יש 5 מפעילים במדינה".

ITU

שנת הקמה: 1865. הארגון הוקם בפריז ונקרא בתחילת הדרך "איגוד הטלגרף הבין לאומי"

תחום פעילות: הארגון, ששייך לאו"ם, מקצה תדרי רדיו וסלולר וגם מסלולים בחלל עבור לוויינים

הולין זאו (68)

מגורים: נולד בסין, מתגורר בז'נבה

השכלה: לימודי הנדסה באוניברסיטת נאנג'ינג

אישי: נשוי+1

רזומה: הצטרף ל-ITU בשנת 1986

עוד כתבות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1%, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה צנח ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

"רוצים גרמניה חזקה": כך קיבלה ברלין מישראל יכולת הגנה אסטרטגית מטילים

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד