גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אי-אפשר לשרוד במצב שבו יש 5 מפעילי סלולר במדינה"

הולין זאו, יו"ר איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU): "המדינות מרוויחות מהמכרזים על תדרים, אבל לחברות לא נשאר כסף"

הולין זאו / צילום: רפי קוץ
הולין זאו / צילום: רפי קוץ

הולין זאו, יו"ר איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU), הגיע בשבוע שעבר לביקור ראשון בישראל. זאו הוזמן לישראל על ידי שר התקשורת, האגף לקשרי חוץ במשרד התקשורת ומשרד החוץ. בראיון ל"גלובס" מספר זאו שמבחינתו מדובר בהגשמת חלום ובהקשר הזה אפשר להוסיף שהחלום מורכב גם מכך שהפלשתינאים קיבלו תדרי דור שלישי, בתמיכת ה-ITU.

מהי בעצם המטרה של ה-ITU?

"מטרת הארגון היא לחבר את העולם ולעבוד על טכנולוגיות וסטנדרטים בתחומים רבים של תקשורת כמו סלולר, תדרים, מיחשוב, סייבר וכו'. ל-ITU יש תפקיד חשוב ביצירת סביבה שתאפשר חדשנות והשקעה בתשתיות בכל העולם".

איך מתבצעת העבודה שלכם? יש לכם מעבדות עצמאיות?

"בעבר היו לנו, אבל היום אנחנו מתבססים על תרומה של חברים בארגון. רשימת החברים כוללת מפעילי סלולר, ממשלות, מוסדות אוניברסיטה ומכוני מחקר. הארגון בנוי על יצירת קונצנזוס לפיו כל חברה מביאה את הרעיונות שלה לתקינה ולשירותים ואנחנו מנסים להוביל הסכמה רחבה על ידי רוב החברים. בעיקרון התעשייה היא זו שמכתיבה את הסטנדרטים ואנחנו מאוד גאים בכך שהארגון עובד ככה. אתה חייב סטנדרטים.

"פורומים ובריתות יש 'אד הוק' ובכל העולם, אבל מבחינה בינלאומית אתה חייב תקינה משותפת. ה-ITU הוא הארגון היחיד שגם ממשלות מעורבות בו וזה מה שיפה בפלטפורמה שלנו. אנחנו כמובן מעורבים גם בספקטרום תדרים ולוויינים. כמעט בכל תחום בחיים שלנו חייבים ספקטרום וה-ITU הוא היחיד בעולם שמסוגל לתאם בין מדינות בכל העולם בנושא של תחומי תדרים. בדרך כלל זה קורה בוועידה הארבע שנתית שלנו, שבה אנחנו מלבנים את הסוגיות. צריך לזכור ששירותי התקשורת הפכו לפרטיים אחרי שבמאה הקודמת הם היו בבעלות ממשלתית ולכן נדרש תיאום גדול יותר".

"לייעל את השימוש בתדרים"

מה בעניין הקצאות תדרים לדור החמישי? נראה שארה"ב רצה קדימה לפני כולם, ללא תקינה רשמית.

"זה לא שאמריקה רצה יותר קדימה מאשר אחרים. לפני 20 שנה היו חברות גדולות ששלטו בתעשייה. הן פיתחו טכנולוגיות שכבשו את העולם. בשנות ה-70 וה-80 ראינו דווקא את האירופאים מובילים את התעשייה העולמית. כל גוש ניסה לדחוף את הסטנדרטים שלו ואחר כך היה לנו את היפנים שהובילו. בשלב הבא הצטרפו שתי הקוריאות וסין עם התקנים שהן פיתחו.

"השוק שלהם התקדם מהר יותר אבל מתחילת המאה זה הופך להיות יותר מורכב. יש חברות קטנות שמתחילות לייצר פעילויות שנובעות מהצרכים המקומיים, כמו בהודו למשל. מה שיפה בדור החמישי של הטכנולוגיה הוא שהוא לא מוגבל רק לחברות הגדולות. לכן ההכרזות היום בדור החמישי הן בכל העולם. היום חייבים להגיע לסיכום וזה מה שחשוב בהרמוניזציה של התדרים. כולם נזקקים לתדרים שנמצאים במחסור. יש גם בעיות של תדרים צבאיים וזה גם תהליך שאנחנו עובדים עליו, לעבור מאנלוגי לדיגיטלי כדי לייעל את השימוש בתדרים".

החזון שלך הוא לפתור בעיות תדרים בכל העולם?

"אין דרך אחרת. בלי תיאום לא נפתור בעיות".

איך אתם עושים את זה?

"אנחנו דוחפים חדשנות. הפורומים שלנו אף פעם לא מפסיקים לעבוד. הוועידה הגדולה שלנו כל-כך חשובה שאתה חייב לתאם את האג'נדה ארבע שנים לפני שהיא נערכת. את הוועידה ב-2019 בז'נבה קבעו ב-2015, כדי שכל אחד יגיע עם החומר מוכן. הנציגים באים כשהם יודעים שמדובר בפלטפורמה גלובלית וצריך לעשות ויתורים".

"אירופה נמצאת קצת מאחור"

איזה מדינות מובילות היום את עולם בתקשורת?

"ארה"ב, יפן, דרום קוריאה וסין. הקוריאנים אגב מאוד מזכירים לי את הישראלים. אין להם הרבה משאבים והם נדרשים לעבוד על חדשנות כל הזמן. שוק חזק מאוד נוסף הוא רוסיה, ששמה את האסטרונאוט הראשון בחלל. למרבה הצער אירופה נמצאת קצת מאחור. כמו שאמרתי, הם היו פעם בחזית והאמריקאים לא. לאירופאיים היה את ה-GSM, אבל אחר כך הם כבר נסוגו. גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון הן אמריקאיות, ומה שהאירופאים עושים זה לקחת אותן לבתי משפט.

"אם האירופאיים לא אוהבים את הטכנולוגיות האמריקאיות אז שיפתחו משהו באופן עצמאי. אתם לא יכולים לחסום את הטכנולוגיות האמריקאיות ואת התחרות והחדשנות שהן מביאות, דרך בתי משפט. תביאו פתרונות. אתה חייב להציע לאנשים שלך את הפתרונות שלך. אי-אפשר לחסום את אפל, גוגל ופייסבוק רק בגלל שאין לכם משהו דומה. בישראל יש חדשנות אבל היא שוק קטן ולכן טכנולוגיות שמפותחות כאן נרכשות ומוטמעות בשווקים גדולים".

מה לדעתך על כנס הסלולר בברצלונה השנה?

"דיברו בשנה שעברה על 4K ו-K8 אבל השנה לא ראינו את זה, זה היה משונה. השנה דיברו בעיקר על דור חמישי ועל אפליקציות חדשות באזור הזה. צריך לזכור שזאת תערוכה מסחרית. הכנסים שלנו אינם מסחריים. בדור החמישי אנחנו נקבע את התקנים בשנה הבאה באופן סופי".

מה לגבי הרשות הפלשתינית?

"אנחנו עובדים איתם ועכשיו יש שם דור שלישי. אנחנו ממשיכים לעבוד גם עם הישראלים וגם איתם כדי שיהיו תדרים גם בעזה".

מתי נראה השקות של הדור החמישי?

"במדינות רבות נראה השקות כבר השנה. בלטביה יש השקה של דור חמישי. הנשיא של טלנור, מפעיל סקנדינבי גדול, אמר שהוא השקיע בדור הרביעי והוא לא החזיר את ההשקעה שלו. לטענתו אין לו כסף להחליף טכנולוגיה. הזמן בין החלפת טכנולוגיות היה פעם 10 שנים בערך. אחרי 7-8 שנים להחליף טכנולוגיה זה מהר מדי עבור חלק מהמפעילים".

אולי יש יותר מדי תחרות?

"באירופה למרבה הצער יש יותר מ-100 מפעילים. זה יותר מדי וקשה להרוויח. ראינו שהמדינות מרוויחות מהמכרזים הרבה כסף על תדרים אבל בסוף למפעילים לא נשאר כסף להשקיע".

הקונסולידציה חיונית?

"אי-אפשר לשרוד במצב שבו יש 5 מפעילים במדינה".

ITU

שנת הקמה: 1865. הארגון הוקם בפריז ונקרא בתחילת הדרך "איגוד הטלגרף הבין לאומי"

תחום פעילות: הארגון, ששייך לאו"ם, מקצה תדרי רדיו וסלולר וגם מסלולים בחלל עבור לוויינים

הולין זאו (68)

מגורים: נולד בסין, מתגורר בז'נבה

השכלה: לימודי הנדסה באוניברסיטת נאנג'ינג

אישי: נשוי+1

רזומה: הצטרף ל-ITU בשנת 1986

עוד כתבות

משגר רקטות של חברת אלביט בתערוכת נשק ביוון, מאי 2025 / צילום: Reuters, Louiza Vradi

וול סטריט ג'ורנל: מדינות שהטילו סנקציות על ישראל - רוכשות ממנה נשק כעת

משלחות אירופאיות, אמריקאיות ואסיאתיות הגיעו לכנס במימון משרד הביטחון ● מערכות שנוסו בלבנון, עזה ואיראן הוצגו לבכירים, שהתרועעו לצד גנרלים ישראלים במדים והצטלמו ליד "קרן הברזל" ● זאת, על אף הביקורת הרבה נגד ישראל במהלך המלחמה עצמה ואמברגו הנשק

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

המייסדים: יונתן פסס, נדב שץ, יהלי סער, תום להט וגל שלזינגר / צילום: MNG

הם פרשו מהלימודים והקימו אתר שביקש לחולל מהפכה. זה הפך אותם למכונת מזומנים

טיילור ברנדס סיפקה לעסקים קטנים פתרונות מיתוג, וחלקה את השוק עם ענקיות כמו וויקס ופייבר ● שינוי כיוון כשברקע מהפכת ה-AI הביא אותה לתחום ביורוקרטי בארה"ב - שמייצר לה בשנה 100 מיליון דולר בהכנסות ו-40% צמיחה במכירות ● המנכ"ל יהלי סער: "הצלנו את העצמאים משעמום"

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע

הצעת התקציב עברה משוכה משמעותית בדרך לאישורה הסופי בכנסת בחודשים הקרובים ● המחלוקת על תקציב הביטחון נפתרה, לפחות זמנית, והסוגייה שמדאיגה את הכלכלנים כעת היא שיעור הגירעון ● החשש: צעדי התכנסות יצומצמו, הטבות יורחבו ויחס החוב תוצר ייפגע ● ההשלכות האפשריות: הפחתות הריבית יידחו

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

תגיע לטריליון שקל ב־2026? השיא החדש של תעשיית קרנות הנאמנות

בצל העליות בשווקים הישראלים ממשיכים להזרים כספים לתעשיית הקרנות ותוך שנה וחצי התעשייה גדלה ב-50% וחצתה את רף ה-750 מיליארד שקל ● אם הקצב יישמר, רף טריליון השקלים צפוי להישבר כבר בעוד מספר חודשים

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP - ניקולס מדורו

הפתרון של טראמפ לסיום העימות עם ונצואלה: הגליית הנשיא מדורו מהמדינה

לצד הלחץ הצבאי הגובר באזור הים הקריבי כחלק מהמאבק בהברחות סמים לשטח ארה"ב, נבחנים גם פתרונות דיפלומטיים ● בין השאר, עלתה על השולחן האפשרות להגליית הנשיא ניקולס מדורו לאחת ממדינות המפרץ ● בינתיים, האוכלוסייה בוונצואלה נערכת לקראת מצב חירום

חייל אוקראיני עומד על רכב עם תותח נ''מ לאחר פגיעת כטב''ם בתחנת הכוח הגרעינית לשעבר בצ'רנוביל, אוקראינה / צילום: ap, Efrem Lukatsky

סבא"א מזהירים: שכבת ההגנה בצ'רנוביל כבר לא יעילה עקב פגיעת הכטב"ם הרוסי

כטב"ם שפגע בפברואר בכיפת המגן החדשה שמעל הכור הגרעיני ערער את יכולתה למנוע דליפת קרינה - כך לפי סבא"א ● המתקן העצום בו הושקעו 1.5 מיליארד אירו, היה אמור להגן על העולם מפני קרינה אפשרית מן הכור גם 100 שנה קדימה ● רמות הקרינה כרגע יציבות, אך אוקראינה נערכת לאפשרות של הסלמה נוספת ● גלובס עושה סדר

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם בני סבטי / צילום: INSS

"בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"

שיחה עם בני סבטי, מומחה לאיראן ב-INSS ● על התחזית להתפרקות משטר האייתוללות בתוך כשנתיים, מדוע אסטרטגיית טבעת האש לא צפויה להשתנות ומה יקרה בחזית מול חיזבאללה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שנייה בסדרה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה

תקציב המדינה אמנם אושר בסוף השבוע האחרון, אך לא מעט שאלות נשארו פתוחות ● על הפרק: המאבק של המפלגות החרדיות נגד חוק הגיוס, תוכניות כלכליות שכבר נתקעו בעבר והמס החדש על הבנקים ● גם אם התקציב יעבור לבסוף, בכלל לא ברור כמה מהרפורמות ישרדו את הדיונים

עדי קיסר. גם בשירה וגם בספרות ילדים, אי אפשר לרמות את קהל / צילום: גנדי שקולניק

גלעד כהנא בשלושה סיפורים בועטים ועדי קיסר משכיבה לישון: המלצות קריאה לסופ"ש

ארבעה ספרים עבריים חדשים מביטים על הפצע הישראלי מזוויות שונות ● רון דהן המתמודד עם טראומה צבאית ב"אחרי הנעורים" ● גיבורת "סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג - רווקה המחפשת משמעות בעולם של סרטונים מוזרים ● גלעד כהנא, סולן הג'ירפות, מציג שלושה סיפורים פרועים ובהם שחזור שיחה עם אביו רגע לפני מותו ● עדי קיסר חותמת בספר ילדים עדין על שיחה אינטימית בין אם לבתה רגע לפני השינה

מודעת גיוס בסנט פטרסבורג / צילום: ap, Dmitri Lovetsky

נשים ברוסיה מתחתנות עם גברים שהן בקושי מכירות. מה עומד מאחורי הטרנד?

במאמץ לגייס לוחמים מבטיחה רוסיה מענק של 200 אלף דולר למשפחות נופלים ● אלא שיש מי שרקמו מזה משימה זדונית במיוחד: נשים שנישאות להם - במטרה להרוויח ממותם ● ברשתות קמו עשרות קבוצות שמסייעות להן בחיפוש אחר גברים משרתים, והרשויות מדווחות על מעורבות של כנופיות פשע

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הגרושה מרוויחה פי 3: האם האב בכל זאת חייב לשלם מזונות?

המחוזי בחיפה קבע שלא ניתן להרוס אגף בבית משותף בלי הסכמה של כל הדיירים ● בית הדין הרבני הפחית מזונות אך חזר על כך שהאב מחויב בהם גם כשפערי ההכנסות משמעותיים לטובת האם ● בית הדין לעבודה קבע שמשקיע ששימש כעובד זכאי לפיצויי פיטורים ואף חייב את בעל השליטה לשלם חלק מהחוב ● 3 פסקי דין בשבוע

כריסטיאן נולטינג עם דורון אברבוך, מנכ''ל דויטשה בנק ישראל / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות של דויטשה בנק ביקר בישראל. זה מה שהוא חושב

מנהל ההשקעות של דויטש בנק הציג בפני לקוחות מובילים את תחזית שוקי ההון של הבנק לשנת 2026 ● בנק מרכנתיל משיק כרטיס אשראי שמעניק 10% ברשתות מזון נבחרות ● מנהלי התעשיות הביטחוניות ויזמי טכנולוגיה נפגשו בכנס הגילדה השנתי ● וזה הצעד השיווקי החדש של פרטנר tv+ ● אירועים ומינויים

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

האחות ששברה את תקרת הזכוכית - ומונתה לראשונה למנכ"לית בית חולים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות בת"א שזינקו ביותר מ-100% – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בבורסה בת"א מעריכים כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר למימוש רווחים ● הכלכלנית שממליצה להגדיל החזקות מעבר לים ● מבט על גוגל ואנבידיה מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● והאם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו?