כנס MWC בברצלונה/ צילום:רויטרס
רק כ-30% מהדוברים המרכזיים ב-MWC, תערוכת המובייל והטלקום הגדולה בעולם שנערכה לאחרונה בברצלונה, היו נשים. 12 מתוך 41, ליתר דיוק. ב-CES, תערוכת האלקטרוניקה הגדולה בעולם הנערכת בווגאס, כבר שנתיים לא הייתה אפילו אישה אחת ברשימת הדוברים המרכזיים. לא מדובר בחריגה סטטיסטית מקרית לטובת הגברים: ב-2015 היזמת סנדי מקפירסון פירסמה באתר מדיום ממצאים מבדיקה שערכה ב-25 כנסי הייטק מובילים בעמק הסיליקון. היא מצאה שהיו בהם 25% דוברות בממוצע.
תעשיית ההייטק משופעת בהתכנסויות ואירועים עסקיים מסוגים שונים. מהוועידות הגדולות, דרך המיט-אפים האינטימיים, ועד ההאקתונים, תחרויות התכנות האינטנסיביות. אלה מקומות טובים להתפתח, ללמוד דברים חדשים ולייצר נטוורקינג. אבל ברובם די להסתובב מעט כדי לקבל הרגשה ברורה שרוב הנוכחים, בקהל ועל הבמה, הם גברים.
המצב הזה לא ממש מפתיע, בהתחשב במיעוט הנשים בתעשיית ההייטק ובקשיים הניצבים בפניהן, שסוקרו בהרחבה בשנים האחרונות. ואולם, הכנסים סובלים מבעיות הייחודיות להם. אוורי הרטנמס מהאתר "ביזנס אינסיידר" תיארה השנה את חוויותיה ב-CES, תיאור שקל להבין ממנו מדוע נשים מדירות רגליים מאירועים כאלה. היא סיפרה על שימוש בדוגמניות דוכנים, Booth Babes: נשים שמציגות את המוצרים בדוכני חברות הטכנולוגיה, בלי הרבה ידע טכני וגם בלי הרבה בד לעורן. די ברור לאיזה קהל פונה שיווק כזה (מיכל רז-חיימוביץ', שליחת "גלובס" ל-CES, מציינת שבדוכני חברות הרכב התופעה הייתה אפילו נפוצה יותר). הרטנמס כתבה על תחושת מיעוט בולטת בקרב המשתתפות בכנס והעיתונאיות שסיקרו אותו: כשהיא ניגשה לדוכנים ושאלה שאלות, היא זכתה לדבריה ליחס "כאילו חייזר ביקש הסבר על המוצר". וכן, היא גם ספגה כמה הערות לא במקום. שום דבר קיצוני, אבל מספיק כדי להרגיש לא רצויה.
והיא לא היחידה. כתבה נרחבת מהשנה שעברה בשם "Why Is Silicon Valley So Awful to Women?", שפורסמה ב"אטלנטיק", כללה כמה עדויות מטרידות מאוד הנוגעות לכנסים. בת'אני בלאונט, מנהלת בכירה בעמק ולשעבר מהנדסת תוכנה, סיפרה כי בוועידות נהגה להזהיר נשים צעירות לשמור על המשקאות שלהן. היא עצמה נתקלה בהן בגברים שניסו לשלוח לעברה ידיים במעליות. בכתבה הוזכרה בלוגרית שכתבה כי מאז שהחלה לדבר בוועידות ולתרום לפרויקטים של קוד פתוח, היא מקבלת אימיילים אלימים ומטרידים, בין היתר מגברים שאמרו שעינגו את עצמם כשהם צופים בסרטון מההרצאה שלה. מרואיינת אחרת סיפרה שלפני שעלתה להרצות בוועידה בשם Pubcon, אמר לה אחד המשתתפים: "אל תהיי לחוצה. את סקסית (you're hot), אף אחד לא מצפה שתעשי עבודה טובה". 90% מהנשים שענו על הסקר Elephant in the Valley, שיזמו נשים בכירות בתעשייה, היו עדות להתנהגות סקסיסטית בוועידות ואירועים.
ומה בדבר האקתונים? Lady Problems Hackathon היא תנועה המארגנת האקתונים שממוקדים בפתרון בעיות עבור נשים, כמו קידום סביבת עבודה בטוחה וגישה למשאבי בריאות. לפי האתר שלהן, רק 20% מהמשתתפים ברוב ההאקתונים הן נשים (באירועי התנועה יש יותר מ-60% נשים). למה? ב-2014 פורסמה באתר Quora שאלה בנושא הזה ממש, שזכתה לתגובות רבות. בין הגורמים שהוזכרו: הערות מקטינות מהסביבה באותם אירועים; תשומת לב מוגזמת כלפיהן; הנחה שהן ודאי עוסקות בשיווק, עיצוב או גיוס עובדים; וגם הספקות שהן חשות ביחס לעצמן.
כשהגברים הם פתאום מיעוט
למרות התמונה הקודרת הזאת, ישנם גם סימני שיפור. כתבת ה"אינקוויירר" הולי ברוקוול סיפרה על חוויות מ-MWC, שהיו שונות מאלה שעברו הרטמנס ורז-חיימוביץ' ב-CES.
לדבריה, זו הייתה הוועידה המכילה ביותר עבור נשים שבה ביקרה. היא לא ראתה דוגמניות דוכנים, אלא דווקא יותר מותגים שהעסיקו נשים שהסבירו על המוצר, ענו על שאלות וערכו הדגמות, בתלבושות סטנדרטיות כמו של מקביליהן הגברים. לאווירה הטובה תרמו מהלכים מתחשבים כמו כמו חדר הנקה וטמפונים לשימוש חופשי בתאי השירותים. גם על שיעור הדוברות והמשתתפות (שלהערכתה עמד גם הוא על 30%) אפשר להסתכל מזווית חיובית יותר: מדובר בשיפור ביחס לשנים קודמות, ומכיוון שרק כ-12% מבכירי תעשיית הטלקום הן נשים, נראה שנעשה מאמץ לשלבן באירוע. הדוגמה הזאת מראה שכאשר נעשים צעדים לשלב נשים בכנסי הייטק, הן מתחילות להגיע.
גם נאס"א גילתה את זה: הסוכנות נוהגת לערוך האקתון אפליקציות חלל, ובעבר 80% מהמשתתפים בו היו גברים. אחרי שהנושא נחקר, התברר כי נשים מעוניינות להגיע ליום לפני האירוע, כדי להיות מוכנות אליו. נאס"א ארגנו יום הכנה כזה לפני האקתון שערכו ב-2015 בניו יורק, והתוצאות היו מרשימות: 75% מהנוכחים בו היו נשים, כולן נשארו לאירוע המרכזי והיוו חצי מהמשתתפים, ובעקבות זאת נאס"א החלה לערוך ימי הכנה לפני עשרות מההאקתונים שלה ברחבי העולם. המחקר העלה נקודה מעניינת נוספת, כואבת אך ברורה: בעוד גברים תיארו האקינג כמשהו שהם עושים בזמנם הפנוי, לנשים היו מחויבויות משפחתיות רבות שמנעו מהן להשתתף בהאקתונים. אירועים שבהם הייתה אופציה לשמירה על הילדים וטיפול בהם העלו את שיעורי ההשתתפות של נשים.
לצד הגופים הגדולים, ישנן שורת יוזמות ממוקדות שמטרתן את המצב של נשים בכנסים. בין היתר מדובר באירועים שמכוונים לקהל נשי בלבד, כמו סדרת The Women in Tech World של חברת Madox events שנערכים בקליפורניה, סידני וערים נוספות, ובארגונים כמו 50/50 Pledge המציע רשימה של דוברות מעולם ההייטק לכנסים. אחת מהיוזמות האלו נקראת Women in Data Science, או בקיצור WiDS. הכנס, שנערך לראשונה בארץ בשבוע שעבר, פתוח לכל מגדר, אך רק נשים מרצות בו.
"היוזמה התחילה בסטנפורד ב-2015 במטרה לערוך כנס טכני שמעודד נשים לדבר ולהשתתף", אומרת שיר מאיר לדור מחברת Intuit, שארגנה את הכנס בארץ. "בעזרת עלייה לבמה נשים יכולות להתפתח, ללמוד ולבנות לעצמן שם. בכנס הראשון היו 400 משתתפים ומשתתפות, ומהר מאוד זה הפך להיות משהו גדול. עכשיו יש עוד 80 כנסים מקבילים ב-30 מדינות. בארץ היו בערך 250 איש, שני שליש מהם נשים. היו ארבע דוברות מרכזיות, כולן בכירות שנבחרו בפינצטה, ובנוסף הרצאות קצרות יותר ושולחנות עגולים בהובלת נשים. קיבלנו, גם כקהל, רק מקצוענים מתחום הדאטה, כדי לקדם שיח ברמה גבוהה ואפשרות להתייעצות ולמידה. להערכתי, בכנסים אחרים של פיתוח ותוכנה יש לרוב בין 10 ל-20 אחוז נשים בקהל, ועל הבמה הרבה פחות".
במקביל מארגנת מאיר לדור גם כנסים ומיט-אפים המתמקדים באלגוריתמים של מדעי נתונים בשפת התכנות פייתון, במסגרת הסניף הישראלי של ארגון PyData. "אנחנו עורכים מיט-אפ כמעט כל חודש, ומהנסיון שלי נשים יותר חוששות לדבר כי הן מרגישות לא מספיק מומחיות ומנוסות", היא אומרת. "בדרך כלל מארגני כנסים מפרסמים קול קורא לדוברים, ונשים יהססו להגיש כי הן יחשבו מראש שלא יתקבלו. גם כשפונים אליהן הרבה פעמים הן יסרבו, בעוד שגבר פשוט יעלה וידבר בלי לחשוב יותר מדי. וכשיש יותר גברים על הבמה, יש גם יותר גברים בקהל ופחות מוטיבציה לנשים להגיע. היו שני אירועים של PyData שבהם היו רק דוברות, ואז גם היו הרבה יותר נשים בקהל". אירועים כאלה, היא מוסיפה, גם מאפשרים לגברים להבין את הקשיים של נשים באירוע הייטק. "חבר שהיה ב-WiDS אמר לי: 'עכשיו אני מרגיש מה שאתן מרגישות, מה זה להיות מיעוט בכנס. לא קל'".
יש מספיק מרצות מוכשרות בפוטנציה
קרני וולף היא מנכ"לית ;She Codes, ארגון שהחזון שלו הוא להגיע ל-50% מתכנתות בתעשייה, ולשם כך מציע בחינם ולנשים בלבד קורסים בתכנות, הרצאות, האקתונים, סדנאות ועוד. "יש לנו יותר מ-30 סניפים ברחבי הארץ ויותר מ-20 אלף חברות קהילה", אומרת וולף, "עד היום פעלנו מתרומות ובעזרת 300 נשות צוות מתנדבות. עכשיו התחלנו במיזם עם משרד העבודה והרווחה בתקציב של 10 מיליון שקל לשלוש שנים".
את נתקלת בחוסר ביטחון והיסוס גם כשאתן מנסות להביא נשים לקורסים שלכן?
"זה קיים, אבל יש אצלנו את המסגרת לשאול שאלות בלי להתבייש. נשים מגיעות אלינו בלי רקע ומתפתחות בעזרת הקהילה והכלים שהונגשו להן".
את חושבת שלכנסים, מיטאפים, והאקתונים מחוץ לקהילה שלכן נשים מהססות יותר להגיע?
"המיעוט הכללי של נשים בהייטק מביא לפחות מרצות ממרצים, וזה מושך פחות נשים להשתתף בכנסים. ככל שיהיו יותר מרצות, יהיו יותר משתתפות, ולהיפך".
לדבריה, ההשתתפות של נשים באירועים סגורים לנשים בקהילה שלהן מעודדת אותן להגיע אחר כך גם להאקתונים ולכנסים נוספים מחוצה לה. "הרבה כנסים טכנולוגיים רואים שמספר הנרשמות נמוך פונים אלינו ונותנים לנו עשרות כרטיסים, ובדרך כלל אנחנו מגיעות כקבוצה", היא מוסיפה, וקוראת לכנסים לוודא שהם מזמינים מספיק מרצות. "יש מספיק נשים טכנולוגיות מוכשרות, וגם אם הן לא מגישות את עצמן, הכנסים צריכים לקחת אחריות ולפנות אליהן".
טל שוהם היא מנכ"לית הסטארט-אפ אוולרו לארגון כנסים, ומייעצת לנשות הייטק איך להגביר את נוכחותן כדוברות באירועים. היא רואה את הבעיה מזווית מעט אחרת: "יש הרבה נשים, ובכלל אנשים מעניינים בהייטק, שמארגני כנסים לא מכירים כי זה עולם שבו דברים מתפתחים מהר. לפנות לשמות מוכרים זה הכי קל, וזה כנראה מה שהרוב עושים, אבל יש לזה מחיר".
היא מוסיפה כי "נשים חסרות בכנסים כי הן פחות מפנות זמן לנטוורקינג ודוחפות את עצמן. אישה בסביבה גברית מתמקדת בלהוכיח שהיא נהדרת כמו הגברים, ופחות פנויה לחלקים 'רכים' של התקדמות כמו להכיר, ללכת לאירועים, לדבר. עבדתי עם הרבה נשים שעלו לבמה ועשו את העבודה בצורה מופלאה, יש דיסוננס בין חוסר הנוכחות שלהן לבין הרגע שהן עולות לבמה".
איך את עובדת עם הנשים שבאות אליך לייעוץ?
"אנחנו בונות יחד דמות, כך שמארגנים שמחפשים דוברות ימצאו אותה בקלות. במקביל היא תרצה באירועים קטנים שעוזרים ליצור דיבור מלמטה".
בכנסים קורים דברים מופלאים
כיצד מארגני כנסים, שרוצים להגביר את נוכחות הנשים בקהל ועל הבמה, יכולים לפעול? לדברי שוהם, "קודם כל צריך לבדוק מה קורה בשטח. מי מדברת באירועים קטנים, מה היו התגובות. יש הרבה הרצאות טד אקס ואחרות שמצולמות ועולות לרשת. בנוסף, צריך להפיץ את הקול הקורא לדוברות במקומות רלוונטיים, כמו קבוצת הפייסבוק של 'פרסונה'". היא מציעה לכתוב במפורש באתר האירוע וברשתות החברתיות שמחפשים דוברות, כי "זה גורם לנשים להעז לשלוח הצעות". ולבסוף, היא מציעה צעד פשוט ואפקטיבי שלא נעשה מספיק בעיניה: "לבקש מנשים שדיברו בכנסים להפיץ את הבשורה ולהמליץ. הרבה נשים מכירות נשים בתחומן ויש להן תמריץ לעודד אותן". כנסים כמו Web Summit, היא מציינת, פונים ישירות לנשים ונותנים להן כרטיסים בחינם, הנחות, ואפשרות להזמין קולגות.
אילו הזדמנויות נשים מפסידות מזה שהן משתתפות פחות באירועים האלה?
"זו פגיעה רצינית בהתקדמות ובהשפעה שלהן. איפה עוד אפשר להיות בחדר עם אנשים ונשים שמשפיעים בצורה דרמטית על מה שאת עושה ופשוט לגשת אליהם? קרו לי דברים מופלאים רק כי הייתי באירוע מסוים. זו הדרך הכי אפקטיבית להרגיש את הדופק של התעשייה".
שוהם אופטימית בנוגע לשינוי שעוברים אירועי ההייטק. "רואים כיום את הדרישה לנוכחות נשית. זה משפיע נהדר גם על גברים, שמרגישים שיש דם חדש ואווירה יותר שוויונית. מארגני כנסים מרוויחים מזה לא רק יותר קהל נשי ופידבק חיובי, אלא גם אירועים יותר טובים".
מה הוביל לשינוי?
"בראש ובראשונה מהנשים עצמן, שכמו בהרבה חזיתות - נמאס להן והן מדברות על זה בצורה יותר בוטה וברורה. הן יצרו סיטואציה שבה להתעלם מנשים כדוברות וכקהל, לייצר כנסים מוטים וגבריים, נהפך לאקט בעייתי ומושמץ. פרסום לכנס עם אישה אחת ו-30 גברים נראה רע. פעם אפילו לא ראו את זה".
