מזון שנזרק/ צילום: ליאור מזרחי
אובדן המזון בישראל השנה נאמד בכ-2.3 מיליון טון, כ-33% מהיקף יצור המזון בארץ, בשווי 19.3 מיליארד שקל - אלה הנתונים העולים מהדוח הלאומי השנתי לאובדן והצלת מזון בישראל שמפרסמים היום (ג') ארגון לקט ישראל בשיתוף BDO.
הדוח המתפרסם היום בפעם השלישית מאז שדוח מבקר המדינה שקבע שישנו כשל של מדיניות ממשלתית בנושא אובדן המזון. לפי ההערכות שמפרסמת היום לקט ישראל, חלק גדול מהאובדן הוא 'בר-הצלה', וזאת בהיקף של 1.1 מיליון טון ובשווי של 7 מיליארד שקל. קרוב למחצית משווי המזון שניתן להציל הוא במקטע קמעונאות והפצה, כאשר סך אובדן המזון במקטע זה הסתכם השנה ב-400 אלף טון, ובשווי של 4.2 מיליארד שקל. כיום, לפי הערכות לקט ישראל, רק 1% מתוך הנתונים הללו מוצל.
ומהן הסיבות לאובדן הרב הזה? מזון פג-תוקף או בעל תוקף קצר, פגמים אסתטיים באריזה או במוצר ונזק בתהליך השיווק הם הגורמים העיקריים לאובדן מזון במקטע הקמעונאות וההפצה.
האובדן במקטע קמעונאות והפצה הוא בעל ערך כלכלי גבוה במיוחד, שכן הוא כולל בתוכו את כלל ההשקעה: גידול, ייצור, אריזה ושינוע. מדובר על מזון מוכן לשיווק וצריכה, אשר אובד בטרם הגיעו לצרכן הסופי. "עקב מאפייני האובדן בשלב זה, רובו המכריע של המזון האבוד הוא מזון בר-הצלה, שניתן למנוע את אובדנו" נכתב בדוח. בשל כך, מקטע זה מהווה כמחצית מפוטנציאל ה'הצלה', בשווי של 3.5 מיליארד שקל, מתוך פוטנציאל הצלה של 7 מיליארד שקל במשק כולו.
עוד נמצא, כי הצלת מזון בהיקף של 470 אלף טון מזון אבוד בשנה, המהווים כ-20% מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להשלים את מלוא פער צריכת המזון ביחס להוצאה הנורמטיבית של האוכלוסייה הישראלית הנמצאת באי-ביטחון תזונתי.
התהליכים הצרכניים של מעבר לקנייה ברשתות גדולות הביאו להפחתת המזון שנזרק. הדוח מציג מודל מפורט לאומדן אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה: ברשתות השיווק, השווקים הפתוחים, המכולות השכונתיות ועל ידי קמעונאים קטנים.
כך, על פי הדוח, כ-18% מאוכלוסיית ישראל חיים באי ביטחון תזונתי, כאשר ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ונמצאת במקום התשיעי בשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית.
אחד האמצעים להצלת מזון באירופה היא מכירתו במחירים זולים יותר אך בישראל לא קיימת כזו פעילות מוסדרת באמצעות מדיניות. עם זאת, מכולות ומינימרקטים נוהגים למכור מוצרים עם תוקף קצר יותר בהנחות גדולות יותר.
מדוע הצלת המזון לא מתרחשת בפועל? "ככל שחיי המדף של מוצר קצרים יותר, היכולת למנוע אובדן קטנה יותר", אומר חן הרצוג, שותף וכלכלן הראשי ב-BDO, ומציין כי המוצרים בהם יש אובדן גדול יותר הם ירקות ופירות. כך, עגבניות מהוות 13% מהאובדן במקטע קמעונאות והפצה, פלפלים מהווים 11%, ולחם ומאפים מהווים 10.6%.
"ישנו חסם הכלכלי, הנובע מחשש של המשווקים שהעודפים יגיעו לאוכלוסיות הנזקקות ויגדילו את צריכת המזון, וחשש שהוא יחזור לשוק" ציין הרצוג במסיבת העיתונאים שנערכה הבוקר.
לדברי הרצוג "ישנה גם חשיפה משפטית - חשש מתביעות על מוצרים פגי תוקף. במדינות אחרות בעולם קיימת היום חקיקה שמגנה מתביעות על מי שתורם מזון, ומחייבת תרומה, חלקן כוללות הטבות מס לגופים התורמים מזון. רוב מדינות המערב קבעו יעד לאומי להפחתה באובדן המזון, יתכן שאנחנו לקראת בחירות ואנו קוראים לממשלה לגבש תכנית לאומית בנושא הפתרון התזונתי".
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל הציג בדוח את הכמויות אותן 'הציל' השנה ארגון לקט ישראל. לדבריו, לקט ישראל הציל השנה 15.5 אלף טון ירקות ופירות ו-2.3 מיליון ארוחות מבושלות בשווי של כ-150 מיליון שקל. הוא הוסיף כי "נדרש גיבוש תכנית לאומית בסוגיה, שתקבע יעד לאומי מחייב להצלת מזון, חובת הצלת מזון לגופים ממשלתיים ומתוקצבים, השלמת חקיקת חוק עידוד הצלת עודפי מזון, וחובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות במכרז הממשלתי".