תחבורה בלונדון / צילום: רויטרס, Toby Melville
ועדת הכנסת, בראשות ח"כ מיקי זוהר, החליטה אתמול (ב') כי הפרק בחוק שעוסק בהקמת רשויות תחבורה מטרופוליטניות, יפוצל באופן רשמי מחוק ההסדרים. למהלך הזה, שנראה לכאורה טכני, יש משמעות גדולה. בעוד שחוק ההסדרים מאושר בלוח זמנים מזורז, חקיקה רגילה עשויה להימשך שנים רבות, וזה מה שיקרה לחוק האמור.
רשות תחבורה מטרופוליטנית מאגדת בתוכה מספר יישובים ששייכים לאותו מטרופולין ומקבלת החלטות לגבי תחום התחבורה. רשויות כאלה עשויות לסייע בפתרון הגודש הבלתי נסבל בכבישים. הרעיון פשוט - הרשויות המקומיות יודעות טוב יותר כיצד לתכנן, לקדם ולתפעל את מערכות התחבורה שנמצאות בשטחן. בנוסף לכך, העברת האחריות על בעיות התחבורה מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי תגרום לרשויות המקומיות, שהיום בעיקר מטרפדות מיזמי תחבורה גדולים, לשאת באחריות על העיכובים שנגרמים.
ב-34 מתוך 35 המטרופולינים הגדולים ביותר בעולם המפותח ישנן רשויות כאלה. הרשימה כוללת בין השאר את לונדון, ברלין, סיאול, פריז, טורונטו, ניו יורק ועוד. בנוסף, רשויות תחבורה מקומיות יפנו משאבים למשרד התחבורה כדי שפקידיו יוכלו להתרכז בניהול פרויקטים ארציים בתחום תשתיות התחבורה.
"העברת חוק הרשויות המטרופוליניות לוועדה מיוחדת של הקואליציה היא למעשה קבורת חמור לרפורמה החשובה הזו", אומר היום בשיחה עם "גלובס" ח"כ איתן כבל, אשר התנגד לפיצול החוק מחוק ההסדרים. "עצירת רפורמה כל כך חשובה ומשמעותית לתחבורה הציבורית בישראל היא לא פחות מהזויה, היה פה מהלך היסטורי שעתיד היה להשפיע על כל אזרח ואזרח שנוסע בכבישי ישראל".
ח"כ דב חנין דווקא תומך במהלך ואומר כי "רשויות מטרופוליניות הן מהלך חיוני כדי לקדם באמת תחבורה ציבורית. אי אפשר באמת לנהל את כל התחבורה הציבורית בארץ ממקום אחד בירושלים. פיצול הנושא מחוק ההסדרים מתחייב כיון שמדובר במהלך גדול ומורכב, שאסור להעבירו במסגרת חוק ההסדרים. אבל גם היום אני לא בטוח שהממשלה באמת מנסה לקדם את המהלך הזה בפועל".
ח"כ מיקי זוהר אמר היום בשיחה עם "גלובס" כי "אנחנו נחוקק את החוק הזה בחקיקה מסודרת ומקצועית ולא בחטף ובפזיזות דרך חוק ההסדרים - מדובר בנושא חשוב מאוד שיש לו משמעות גדולה לציבור בישראל. בהמשך אדאג להעביר אותו לאחת מוועדות הכנסת, ובניגוד למה שטוענים אפשר לגמור את חקיקתו ביומיים".
שר התחבורה, ישראל כץ, התנגד במשך שנים לחוק שקודם על ידי משרד האוצר - החוק היה אמור להקטין חלק ניכר מהסמכויות של משרד התחבורה ולהעצים את הרשויות המקומיות. לאחר שבסופו של דבר השר כץ הסכים לקדם את החוק, החוק נתקל במכשול נוסף - התנגדות של הסיעות החרדיות שחששו מהעצמת העיריות שתוביל לפגיעה אפשרית בסטטוס קוו, אם המטרופולינים יחליטו לאפשר שימוש בתחבורה ציבורית בשבת.
לפני חודש החוק כבר אושר בקריאה ראשונה בכנסת, והיה אמור לעבור לדיון בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל. עקב התנגדות לחוק מצד החרדים, הוא הועבר לוועדה מיוחדת שהוקמה בראשות דוד אמסלם, שאגב, מעולם לא דנה בחוק. אמש כאמור הצביעה ועדת הכנסת בעד פיצול פרק רשויות תחבורה מטרופוליטניות מחוק ההסדרים.
"כאשר הוחלט להעביר את חוק הרשויות המטרופוליטניות להצבעה בוועדת הכנסת, היה ברור לכולם שהמטרה היא לקבור אותו. למרות שכץ אישר את קידום החוק, הוא לא ניסה להילחם עליו - הוא לא רצה לריב עם החרדים, ועוד לפני הבחירות", כך מספר היום ל"גלובס" גורם במשרד ממשלתי המעורה בהשתלשלות האירועים האחרונה.
הבשורה הגדולה (לשעבר)
הקמת רשויות תחבורה מטרופוליטניות הייתה אמורה להיות אחת הבשורות הגדולות של חוק ההסדרים 2019. הצעת החוק התייחסה בשלב ראשון רק לירושלים ובאר-שבע, בעוד הגודש המירבי בישראל מתרכז דווקא בגוש דן.
הפרק בחוק ההסדרים העוסק בהקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות מתייחס בצורה מפורטת להקמת הרשויות בבאר שבע ובירושלים. בשתי הערים יש צורך ברשויות מטרופוליטניות כדי להתמודד עם תוכניות פיתוח שאפתניות של מסילות רכבת כבדה וקלה. המטרה האמיתית של הרשויות החדשות הייתה לשמש כפיילוט עבור גוש דן - המטרופולין הגדול והפקוק ביותר בישראל.
למה צריך רשויות מטרופוליטניות? כיום משרד התחבורה מנהל את התחבורה הציבורית בישראל ועושה זאת באופן ריכוזי, בשונה מהמקובל בעולם. המשרד מתכנן מסלולי אוטובוסים, מנפיק אישורים לתגבור אוטובוסים ברמה של אוטובוס בודד, מתכנן רמזורים ומנהל תנועה ברשויות המקומיות. המציאות הזאת גורמת לכך שהתחבורה הציבורית בישראל מנוהלת ומופעלת בצורה לא יעילה ובמקביל פרויקטים רבים מתעכבים. השורה התחתונה פשוטה - פגיעה בשירות הניתן לנוסעים בתחבורה ציבורית.
חניון שעומד ריק במשך שנתיים
בדיקות בשטח שנערכו בעבר הצביעו על שורה של דוגמאות לחוסר סנכרון בין אמצעי תחבורה שונים. חניון הלוחמים בתל-אביב, למשל, עומד ריק כבר למעלה משנתיים. החניון נמצא בבעלות עיריית תל-אביב שהכשירה אותו לשמש כמסוף של תחבורה ציבורית, אבל הכניסה אליו מחולון, שלא מוכנה שהאוטובוסים ייכנסו משטחה למסוף. כל זאת בזמן שיש מחסור במסופים. אילו היה שיתוף פעולה בין הרשויות, במסגרת מטרופולין גוש דן, הדברים היו נראים אחרת.
דוגמא נוספת: במסגרת הפרויקט "מהיר לעיר" שאמור לתת העדפה לתחבורה ציבורית, עיריות גבעתיים ותל-אביב סירבו לסלילת נתיב תחבורה ציבורית ברחובות כצנלסון וערבי נחל.
רשות תחבורה מטרופוליטנית - איך זה עובד בלונדון?
■ ראש עיריית לונדון אחראי על רמזורים, בטיחות דרכים והפחתת גודש התנועה.
■ התוכנית קיבלה מממשלת בריטניה מימון של 2.39 מיליארד ליש"ט לעשור.
■ עיריית לונדון אחראית על כבישים באורך של 580 קילומטר.
■ 34% מהמימון של הרשות מגיע ממכירת כרטיסים לתחבורה הציבורית.
*** מקור: הכנסת