גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרובוטים יגזלו את פרנסתנו? מכונת הקלישאות של יאיר לפיד

יו"ר יש עתיד מציע לאזרחי ישראל לשכוח מהשחיתויות והחקירות, ולהיערך ליום שבו הרובוטים יגזלו את פרנסתם ■ למרבה הצער, הוא נשאר ברמת האמירות הבנאליות במקום להציע פתרונות אמיתיים ■ דעה

יאיר לפיד. "יש להם 700 מיליון שקל להסכמים קואליציוניים" / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד. "יש להם 700 מיליון שקל להסכמים קואליציוניים" / צילום: תמר מצפי

ביום שישי האחרון, ממש לפני כניסת השבת, העלה יו"ר יש עתיד יאיר לפיד פוסט ארוך לפייסבוק. הוא ניסה לקשור בין המהפכה התעשייתית החדשה, שתתרחש בקרוב כאן בישראל, לבין מדיניות תומכת הייטק שתנקוט ממשלה בראשותו, אם וכאשר תקום.

אם זמנכם קצר, אחסוך לכם את הקריאה: לפיד לא הצליח לחדש במשהו. הוא כתב כמעט 2,900 מילים שכללו הרבה מאוד ציטטות קלישאתיות של אנשים חכמים ומחקרים מעמיקים, ושילב בהן תובנות ואמירות חסרות משמעות אמיתית. את הכול הוא ניסה לעטוף בטענה המתנשאת משהו, שבזמן שאחרים עוסקים בפוליטיקה קטנה ותככנית, הרי שהוא, מנהיג מפלגה ואיש חזון, עוסק בדברים שבאמת חשובים לאזרחי ישראל.

"על מה דיברנו בחודש האחרון? חקירות, עדי מדינה, משברים קואליציוניים, להב 433, כתבי אישום, ראש הממשלה נתניהו נגד המשטרה ובתי המשפט. מה המשותף לכל אלה? הם לא באמת נוגעים בחייהם של אזרחי ישראל. הם מעסיקים רק פוליטיקאים שעסוקים בעיקר בעצמם", כך נפתח הפוסט.

הופתעתי במקצת, במיוחד לאור העובדה שבשבועות האחרונים שמעתי את אנשי יש עתיד מתראיינים ללא הפסקה בנושאים הבאים: משברים קואליציוניים, כתבי אישום, להב 433, ראש הממשלה נתניהו נגד המשטרה ובתי המשפט. נראה שחברי מפלגתו של לפיד לא הפנימו שמה שבאמת מטריד את האזרחים זה, על פי חבר הכנסת לפיד, ש"ישראל צועדת לקראת מהפכה תעשייתית חדשה. המהפכה הזו יכולה לגרום לאחד משני הדברים - או שתאבדו את המשרה שלכם, או שתרוויחו הרבה יותר".

הכול נכון, הכול מובן מאליו

אחרי הפתיחה הזאת פונה לפיד להסביר את עובדות החיים בעתיד המתרחש ובא: הטכנולוגיה מכניסה יותר ויותר אוטומציה לחיינו. אנשים רבים פוטרו כבר ורבים עוד יפוטרו בעקבות כניסת הרובוטים לחלקים רבים מחיי היומיום שלנו. כמו שמכונות הגבייה במגרשי החניה גרמו לפיטוריהם של השומרים בבוטקה בכניסה למגרשים, כך יאבדו את משרתם אלפים בענפים כמו עריכת דין, הנהלת חשבונות וכמובן מקצועות תעשייתיים. אבל אל חשש, קוראים יקרים. יש אפשרות ליצירת מאות אלפי משרות חדשות בשכר גבוה, כך לפיד: "יש לנו תכנית כזו. היא שאפתנית, היא מעשית, והיא תעבוד. למרבה הצער, נראה שאנחנו הגוף הפוליטי היחיד שעוסק בנושא. הממשלה עסוקה כל כך בעצמה שאיש לא עושה דבר למול המהפכה העולמית הצועדת לכיווננו. אם מדינת ישראל תמשיך לא לעשות כלום, לא יהיה כלום".

לפיד מצטט מחקרים, מזכיר שאמזון עורכת ניסויים בחנויות ללא מוכרים, מביא דוגמאות מתעשיית הרכב ומעולם הרפואה, משכנע אותנו שהאיום אכן ממשי. רק דבר אחד הוא לא עושה, יאיר לפיד, בפוסט שלו לקראת מנוחת השבת: הוא לא מספר לנו איך ממשלה בראשותו, שכן תעסוק בדברים שחשובים לנו (נתניהו, כמה אירוני, קרא לזה פעם "החיים עצמם") תמנע את הפיטורים של כולנו בגלל ניצחון המכונה על האדם. "כדי שזה יקרה, ישראל צריכה אסטרטגיה כלכלית-טכנולוגית בהירה ובעלת חזון", כותב לפיד, אבל לא מציע לנו פתרון מעשי כלשהו, אלא אם ההצעה הבאה מפילה אתכם מהרגליים: "מה שמדינת ישראל צריכה לעשות - והיא אחת המדינות היחידות בעולם שיש להן את הכלים לעשות זאת - היא להעצים את התהליך שבו אנחנו הופכים ממדינת ייצור למדינת מחקר ופיתוח".

המניפסט ממשיך באוסף של דברים שאין עליהם עוררין: המדינה צריכה להשקיע יותר בחינוך, בהשכלה גבוהה, בקשר בין האקדמיה לבין התעשייה, בהחזרת מוחות מחו"ל למולדת, בעידוד המחקר המדעי. הכול נכון. צריך לעודד השקעות בהייטק הישראלי ולהכשיר עובדים רבים ככל האפשר לעבור למשרות הייטק. ובכל זאת, צריך לסייג: לפיד כנראה לא שמע שלא רק עורכי דין יוחלפו בידי מכונות, אלא גם מתכנתים, מהנדסי חומרה, אנשי בקרת איכות ומעצבי גרפיקה. הרובוטים יעשו את העבודה באופן יעיל יותר והרבה יותר בזול, והעובדים האנושיים יוחלפו באותו קצב מהיר ואכזרי.

אחרי ששכנע אותנו לעבוד בהייטק, מספר לנו חבר הכנסת לפיד ש"פריחתן של חברות ישראליות סביב נושא המכוניות האוטונומיות היא דוגמה מצוינת נוספת לכך שבכל סיכון יש הזדמנות. לישראל לא היתה בעבר דריסת רגל בתעשיית הרכב המסורתית, אבל כבר היום פועלים בה כ-450 סטארט-אפים העוסקים ברכב האוטונומי". זוהי אכן עובדה נכונה, גאווה ישראלית אמיתית ומוצדקת, רק שהיא לחלוטין לא קשורה לאיום הרובוטים שבו עסקינן. למעשה, הצלחת התעשייה הזו תגרום לפיטוריהם של עוד עשרות אלפי נהגים מקצועיים, כאן בישראל. איך בדיוק מציע לפיד להיערך לכך?

האדם שמניף טרקטור ינצח

לקראת סיכום דבריו מציין לפיד ש"מכונות חושבות הן עדיין רק מכונות". ולכן, כמה משמח, יש לבני האנוש יתרון מסוים, פה ושם. לפיכך מציע יו"ר יש עתיד שהממשלה תכוון את המשק לשניים-שלושה נושאים שבהם יש לנו אינטרס לאומי וגם יתרון מובהק. ענפי הסייבר, רובוטים ורחפנים, ייצור אנרגיה, טכנולוגיות מזון - כל אלה מובאים כדוגמאות למיקוד אסטרטגי של מדינת ישראל בתחום ההייטק. הכול נכון וראוי. אבל איך זה יפתור את הבעיה שהוצגה אי שם לפני כ-2,800 מילים, כשהתלוננו שהפוליטיקאים שלנו עוסקים בחקירות ובשחיתויות במקום להציל לנו את פרנסתנו מפני הרובוטים?

"אין דרך לשנות כיוון של מדינה שלמה בלי תשתיות ממשלתיות, ראייה רחבה ואסטרטגיה ברורה", מסכם יו"ר יש עתיד. אלה שוב מילים כלליות, שבעיקר ממחישות שהנושא קרוב יותר לליבו של לפיד משחיתויות הפוליטיקאים, מהאיום על שלטון החוק, מהערעור על יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית ומעוד כמה דברים קטנים "שמעסיקים רק פוליטיקאים שעסוקים בעיקר בעצמם".

"זהו הדבר שאנחנו עוסקים בו בימים אלה, זוהי הבשורה שאנחנו רוצים להביא לכלכלה הישראלית", מסיים הפוסט. כאיש הייטק, לא נותר לי אלא לקבל את דבריו בשמחה רבה ובאמונה עמוקה. התמונה המחוברת לפוסט, אדם המניף טרקטור בשתי זרועותיו החשופות בעוד ראשו נישא למעלה בגאון, מחזקת את אמונתי בצדקת הפתרון של לפיד, גם אם לא הצלחתי לרדת לשורש דבריו. המסר הוא, מן הסתם, שמי שמניף טרקטור במו ידיו אל מול השמש הבוערת מבעד לשקיעה המקסימה, האדם החזק הזה לא יוכרע על ידי רובוט חסר לב. כי מותר האדם מהמכונה, גם אם קרא כמעט 3,000 מילים מיותרות לפני מנוחת השבת.

עוד כתבות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך