גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המו"לית החרדית שנלחמת בסטריאוטיפ: מנכ"ל גבר היה נשבר

האיומים המרומזים והמפורשים, העיצומים מצד העובדים הוותיקים ■ נעמה עידן, רק בת 34 וכבר בעלים של העיתון החרדי "יום ליום", חושפת את המתרחש מאחורי הקלעים בתקשורת של המגזר: "מנכ"ל גבר היה נשבר"

נעמה עידן / צילום: יונתן בלום
נעמה עידן / צילום: יונתן בלום

הנה סוגיה שהטרידה בשבוע שעבר את נעמה עידן, הבעלים החדשים של השבועון החרדי "יום ליום": "השבוע תהיה אצלנו במגזין נשים ידיעה על זה שסוף-סוף המשרד לשירותי דת לקח 300 נשים, בלניות, ונתן להן קורס של זיהוי פגיעות מיניות. אצלנו בעיתון לא כותבים 'פגיעות מיניות', קוראים לזה קורס ב'מוגנות', אבל לא אכפת לי מהמונח ומהשמות המכובסים - העיקר שאפשר לכתוב על זה בעיתון, ואנחנו נכתוב על זה".

אז מה הבעיה?

"זה מסוג הנושאים שבאמת נחשבים לרגישים. אנחנו עכשיו לא עם עשר עיניים על הידיעה אלא עם עשרים עיניים, כדי לדאוג שהיא תיכנס בצורה הכי נכונה. אבל אני חושבת שאם אני כגוף תקשורת אתן את הבמה למי שהעז לבוא ולדרוש את זה בתוך המשרד לשירותי דת, אז עשיתי את זה שלי".

את מנסה לקבוע סטנדרטים יותר ליברליים?

"אני חושבת שאנחנו מנסים שהסטנדרטים יהיו יותר מתאימים לימינו, ולא למאה ה-19 באירופה. לגביי, כאמא חרדית, התשובה מאוד ברורה, ואני אסביר לך למה: פעם, כשהייתי מורה, החלטתי ללכת ללמוד משהו אקסטרה, ייעוץ חינוכי, ושם היה צריך להיות קורס של זיהוי פגיעות מיניות בילדים. קמה סערה וביטלו את כל מסלול הייעוץ החינוכי בטענה שמלמדים את הנשים דברים שאסור לדבר עליהם, וזה נורא הרגיז אותי. ברור לי שיש הרבה מאוד פגיעות מיניות, רק שאם לא מדברים עליהן אז לא יודעים לזהות אותן, לא יודעים לספור אותן, והן פשוט 'נעלמות'. לשמחתי הרבה, בשנים האחרונות, בעקבות פעילות של הרבה מאוד נשים חרדיות, שאני חושבת שהן גדולות מהחיים, הנושאים האלה נכנסו לשיח".

עוד נחזור לפתרונות של עידן ולתכנים שכן או לא נכנסים לעיתון, אבל האמת היא שעם כל הכבוד לאתגרים הלא פשוטים הללו, מאז רכשה את העיתון - תוך שהיא משאירה לא מעט פיות פעורים במגזר - היא מתמודדת עם בעיות גדולות בהרבה וכוחות גדולים בהרבה.

"יום ליום" נולד ב-1993 כעיתון יומי של תנועת ש"ס. ב-2003, לאחר שנקלע לקשיים כלכליים, הוא נמכר, לפי פרסומים שונים, לאיש העסקים קובי מימון (כמו עם עסקים גדולים ומשמעותיים בהרבה שברשותו, גם כאן מימון הקפיד לשמור על ערפול, ובפועל מי שהחזיק בעיתון היה אדם בשם בועז אברהמי, איש עסקים ישראלי שחי בהולנד, ונחשב בעבר לבכיר בקבוצתו של מימון ולמקורב אליו).

הטלטלות בתנועת ש"ס והחלפתו של אלי ישי באריה דרעי יצרו סערות גם בכלי התקשורת המזוהים עם התנועה: הרדיו החרדי קול ברמה, למשל, היה מזוהה עם התנועה בימי ישי ולאחר המהפך בהנהגה הפך למוקצה אצל ש"ס וכיום ניטשת מלחמה בינו לבין המפלגה. ככל הנראה, זה גם מה שקרה, לפחות במידה מסוימת, סביב "יום ליום", כשההערכות גורסות כי דרעי הרגיש שאינו יכול לשלוט בעיתון והחליט למעשה לוותר עליו.

אריה דרעי / צילום: רויטרס - Ammar Awad

זה לא אומר שהעברת העיתון לעידן, ביולי 2017, עברה בצורה חלקה. עידן טוענת שהיו איומים, גם אם ברוב המקרים לא מפורשים, על עובדים שביקשו להמשיך או להתחיל לעבוד אצלה, ושהיו התנכלויות מבית ומבחוץ, ומספרת על שמועות ורכילויות על אמונותיה ועל אורחות חייה.

בינתיים היא צריכה להתמודד גם עם העובדה שזמן קצר לאחר העברת העיתון לידיה הכריז דרעי על הקמת עיתון מתחרה בשם "הדרך", כמו גם עם העובדה שחלק מהעובדים הגישו נגדה תביעות בטענות כספיות שונות תוך שהם חושפים פרטים מביכים (אמיתיים או מדומים) על התנהלות העיתון. ואם זה לא הספיק, אז קבוצה אחרת בעיתון, של עובדי המנהלה, החליטה להתאגד בהסתדרות ובשבועות האחרונים מנסה לשבש את פעילותו (עם ירידת הכתבה לדפוס נרשמה התקדמות במגעים).

אבל לפני הכול מרחפת מעל עידן השאלה הלגיטימית מה בעצם עומד מאחורי המהלך הלא שגרתי שלה, האם יש גורם כלשהו שעומד מאחוריה ומהן היכולות הפיננסיות שהיא מביאה איתה. לא מעט מיריביה, למשל, משוכנעים, שהיא רק גרסה חדשה של דרכו הפתלתלה של מימון להזרים כסף לעיתון, כפי שנטען למשל באחת התביעות שהוגשו נגדה (עד מועד סגירת הגיליון לא הגיעה התייחסות מנציגיו של מימון, אולם בעבר הכחיש קשר לעיתון).

"אני לא מכירה את קובי מימון באופן אישי", אומרת עידן. "הוא בן דוד של אבי, הוא כבר שנים לא בארץ, הוא לא הכיר אותי, הוא כן שמע עליי, אבל לא היה לי קשר איתו והוא לא ידע מי אני".

מאיפה היה לך הון ראשוני לקנות עיתון, איך יהיה לך חוסן כלכלי להזרים לו כסף כשיהיה צורך?

"קודם כל הזרמתי - והרבה. אני מדברת על מאות אלפי שקלים. לגבי ההון הראשוני: יש לי משרד בתחום של שיווק ופרסום שנקרא עידן 2020, אני מלווה וליוויתי הרבה מאוד חברות גדולות בכניסה לשוק החרדי ובצמיחה בשוק החרדי. חוץ מזה, ניהלתי משא-ומתן וקיבלתי תנאים טובים. בגלל האופן שבו נוהל המשא-ומתן, בכל פעם שהוא נעצר וחזר, אז היטבתי את התנאים שלי, וכחלק מכך קיבלתי גם פריסה מאוד נוחה של תשלומים עבור העיתון".

אלי ישי / צילום:  איל יצהר

מה מצבו הכלכלי של העיתון היום?

"המצב הוא שאני עובדת נורא-נורא קשה, בטח עכשיו בשביתה. אני עובדת במקום כולם. בגדול יש פה איזשהו גירעון קטן כל חודש, שמבחינת תוכנית העבודה היה אמור כבר להצטמצם ולהיעלם. בגלל שאין עובדים, והם נמצאים בשביתה, אז זה עדיין נשאר, אבל זה בסדר".

אולי כי עומד מאחורייך מישהו ומזרים לך כסף.

"לא".

לא מימון ולא אף אדם אחר מזרימים כסף?

"נכון".

ובאופן יותר כללי את מצפה שבסוף התהליך העיתון יהיה רווחי? יש היום בכלל עתיד למוצר שמתבסס רק על פרינט?

"לגבי הפרינט לנו במגזר יש מזל: קוראים לזה שבת. בשבת אתה יכול או לקחת ספר, או לקחת גמרא, או לקחת עיתון. אז כל עוד לא ימצאו פטנט איך להיכנס לאינטרנט בשבת - ולפני זה גם צריך להכשיר את האינטרנט - אז לא נראה לי שהפרינט ימות אצלנו. ולגבי הרווחיות, העיתון יהיה רווחי. הוא כרגע בתהליך הבראה. גם תוכנית וגם כלכלית".

כמה מנויים יש היום לעיתון?

"אני לא יכולה לחשוף נתונים, אבל אני יכולה להגיד לך שלא ירדנו בכמות ההדפסה, למרות שנושא מנויי הכפייה הופסק (מה זה בדיוק 'מנויי הכפייה'? על כך בהמשך, י' כ')".

כותבים בשמות בדויים

שוק התקשורת החרדי הוא עסק לא פשוט, בלשון המעטה. קשרים גלויים וסמויים עם מפלגות ("לפני שבועיים כתבנו אצלנו בעיתון בהשראת תיק 2000 ו-4000, שאם היו חוקרים את מערכת הקשרים בין המערכת הפוליטית החרדית למערכת התקשורת החרדית היו מגיעים לתיק 40 אלף", מספרת עידן); עיתונאים ועורכים שפועלים באופן קבוע תחת שמות בדויים; אין ספור כלי תקשורת ודרכים להפצת מידע ברמות שונות של אמינות; והכל תוסס, יצרי ומבעבע. במקרה של "יום ליום" ושל עידן העניינים הופכים מסובכים עוד יותר, על רקע הלחצים והאיומים שבצלם, לטענתה, נאלץ העיתון לפעול. קחו למשל שאלה פשוטה במונחים של כלי תקשורת חילוני כמו מיהו או מיהי העורך/ת. בתואר העורך הראשי מחזיק שלמה בנזירי, חבר הכנסת לשעבר מטעם ש"ס (שהורשע ב-2008 בקבלת שוחד). "התפקיד שלו, והגדרתי לו את זה מראש, זה להיות כיפת ברזל עבורנו", אומרת עידן, "כי ביום שבו יצאתי לדרך עם העיתון, ודרעי הכריז שהוא פותח עיתון אחר, הדבר הראשון שהוא רצה זה לומר שכל מי שקשור לש"ס בצורה כזאת או אחרת צריך להתנתק מהעיתון כי הוא כבר לא של ש"ס אלא נגד ש"ס. ולי היה מאוד חשוב להבהיר שאני לא נגד ש"ס".

כשעידן נשאלת מי העורך בפועל היא מגדירה את עצמה כעורכת האחראית ומספרת ששני עורכים שהתכוונה להביא בימים הראשונים לפעילותה בעיתון קיבלו רגליים קרות. מי שערך את העיתון לפני הגעתה של עידן, יצחק קקון, עזב בטונים צורמים, אם כי ממש בימים האחרונים הגיעו הצדדים להסכמות במהלך גישור לגבי רוב הסעיפים בתביעה שהגיש.

דיברת על איומים, מצד מי?

"אני קוראת להם עבריינים. מדובר באיומים ברמה של 'המרפסת שלך תיפול'. זה לא נורמטיבי. מה שעשינו בסופו של דבר זה לבנות אסטרטגיה שבה לא נותנים יותר מדי כוח לבנאדם אחד ביד. בנינו למעשה מערך שבו לכל חלק יש את העורך שלו. אז יש לי את החלק התורני, ששם נשאר אותו עורך שקוראים לו הרב שפיר, שזה דרך אגב לא השם שלו, ויש את העורך של החדשות שקוראים לו יוחאי דנינו, שגם במקרה שלו זה לא השם שלו".

את דנינו, ששמו האמיתי הוא מרדכי הללויה, הכירה עידן כשהוא ראיין אותה, זמן קצר אחרי הרכישה, לאתר האינטרנט "חרדים עשר". אלא ששם הוא ראיין אותה תחת שם בדוי אחר, חיים בוזגלו (שגם בו הוא משתמש לעיתים ב"יום ליום"), ואם אתם חושבים שזה מסובך, חכו עד שתשמעו שהוא בעצם אחיינו של אלי ישי. "הוא אמר לי, לפני שאת מקבלת אותי תדעי לך שאני אחיין של אלי ישי, ומאוד הערכתי את זה", היא מספרת. "מאז שנכנסתי לתחום הזה יצא לי לפגוש הרבה מאוד אנשים ורק מעטים אמרו לי את האמת".

עיתון שהחדשות שלו נערכות על ידי קרוב משפחה של אלי ישי יוכל להציג קו ביקורתי גם כלפי המפלגה שלו?

"בוודאי. כרגע אלי ישי לא נמצא בפרונט של הפעילות אז אין יותר מדי מה לכתוב עליו אבל ביום שהוא ייכנס אז כן".

גם זה לא סך כל הפיתולים בעלילה, כי בתביעה שהוגשה על ידי שני עובדים אחרים בעיתון, שלום פרוינד וסמדר בן טוב, נטען כי לפחות בתקופה הראשונה לפעילותו, מי שחילק בו הוראות הוא אדם שכינה את עצמו יוסי בן אבו, שלמעשה שמו הוא אבי (אברהם) פרסטר. פרסטר, איש חסידות בעלז ממשפחה מיוחסת, שדר מרכזי ברדיו קול חי, הכה את העולם החרדי בתדהמה כשיצא ב-2014 בשאלה עם אשתו ושמונת ילדיו.

גם כאן עידן לא מהססת להסביר: "תאר לך מצב שבו אני מגיעה בלי רקע על עולם העיתונות, ואף על פי שאני יודעת מה אני שואפת לעשות, אין לי כל כך ידע איך ליישם את זה, כשעוד באותו שבוע אני צריכה להוציא עיתון. אבי שמע אותי מתראיינת ברדיו, יצר קשר איתי ועם בעלי, ופשוט נתן לנו עצות לגבי איך העולם הזה עובד, אילו מהמורות אנחנו הולכים לעבור וממה להיזהר. לדוגמה, אחד הדברים שלמדתי ממנו זה שעיתונאים במגזר החרדי מקבלים שלמונים. כלומר, יהיו אנשים שמשלמים להם כסף כדי להכניס תכנים שאני לא הייתי רוצה שייכנסו. הוא הסכים לספר לנו דברים בשעה שכל הברנז'ה המקצועית במגזר חששה, אבל זאת הייתה התקשרות לתקופה קצרה והוא היה יועץ, לא ערך בפועל. העניינים הערכיים לא היו בידיים שלו".

הפגנות בבית שמשובתל אביב נגד הדרת נשים / צילום:  רויטרס - Baz Rather

"לא מוכנה שימחקו נשים"

לזכותה של עידן צריך לומר שהיא לא מתנהגת כמו מישהי שיש לה משהו להסתיר. היא ואנשיה יזמו את הריאיון והיא השיבה בישירות ובפתיחות על כל נושא שעלה. בהמשך, כשצצו שאלות נוספות, היא הייתה זמינה מיד להשיב עליהן טלפונית בפירוט ובסבלנות. אם היא בכל זאת משחקת כאן איזשהו משחק כפול, הרי שהיא עושה את זה בכישרון רב.

עידן, 34, היא אמנם דמות לא שגרתית במגזר החרדי אבל היא גם לא תעלומה גמורה עבורו, בוודאי לא עבור הציבור הש"סניקי. אביה, עמוס דאבוש, היה פעיל בולט של ש"ס בכפר סבא, הקים שם את בית הספר הראשון של התנועה וגם ייצג אותה במועצת העיר. גם לבעלה, ינון עידן, קשר משפחתי לש"ס ודודו משה עידן, אף כיהן בעבר הרחוק כמנכ"ל יום ליום, והודח דווקא על רקע קרבתו לדרעי. קרוב אחר של בעלה, יעקב עידן, השתייך בעבר למה שנקרא "התנזים של דרעי", אותה קבוצה שתמכה בו בתקופה שבה שלט ישי במפלגה.

משפחתה אומנם השתקעה בכפר סבא אך עידן נשלחה תוך זמן קצר ללמוד בבני ברק ועוד בסמינר אליטיסטי ששייך לזרם הליטאי. היא התחילה כאמור בהוראה אבל מהר מאוד, היא מספרת, הרגישה ש"חסר לי משהו לנשמה". משם הדרך הייתה קצרה לעולם העסקים, וכשקנתה את העיתון כבד הדהימה רבים.

"אני חושבת שזה הלם טוטלי גם למו"לים חרדים מתחרים, גם לפוליטיקאים חרדים וגם לצוות כאן לקבל אישה מנהלת. הם לא יודעים איך להתייחס לזה. אני אומרת מה לעשות, והם צריכים להתרגל לזה שאישה נותנת להם הוראות".

את קובעת, אבל מצד שני אין אצלך בעיתון תמונות של נשים.

"לצערי לא, כי העין החרדית לא רגילה לראות תמונת של נשים. אבל מצד שני אני גם לא מוכנה שימחקו או יחתכו תמונות של נשים. אם יש אישה בתמונה - נניח, אם ליצמן התיישב ליד שרה נתניהו - אז יש שתי אופציות לעורך: או לא להשתמש בה בכלל או לבקש תמונה אחרת של ליצמן. אם הבחירה היא בין פגיעה ברגשות של נשים או לחילופין פגיעה ברגשות של חרדים - אני לא רוצה לא את זה ולא את זה".

ולכתוב על נשים? אפשר להזכיר את השופטת רונית פוזננסקי כץ בשמה המלא ולציין שמדובר בשופטת?

"בוודאי, נכתוב גם את שמה הפרטי, ואם יש לה שני שמות משפחה כותבים את שניהם ואין שום בעיה עם זה. אין גם שום בעיה לכתוב על נשים אחרות".

את העיתון שהועבר לידיה מתארת עידן ככזה שהיה מבוסס על העתקה והדבקה של קומוניקטים וזלזל בקוראיו. לפחות חלק מהגישה הזאת היא תולה בכך שחלק גדול מהמנויים היו "מנויי כפייה", מאחר שש"ס חייבה את מורי רשת החינוך שלה לעשות מנוי על העיתון, נוהג שהופסק לאחרונה בעקבות התערבות בית המשפט.

"הסגנון שלנו בבית הוא מאוד ליטאי", היא אומרת. "מאוד קשה לזהות סממנים מזרחיים, אני זוכרת שאחת הפעמים שמאוד נעלבתי בהן זה כשאמרו לי פעם 'כפרה', כי כאילו מה את מחברת אליי את הסגנון הזה? אני חושבת שזה ממשיך היום בעיתון. העיתון פונה לציבור הספרדי כשההסתכלות שלנו היא הסתכלות מאוד מכבדת. אז זה נכון - אנחנו אוהבים לקרוא יותר על מתכונים של בשר ופחות של קינואה אבל אנחנו רוצים לראות תוכן אמיתי. הקורא שלי לא מטומטם, הוא יודע להעריך כשיש באמת בדיקה של הכתב במקום קופי פייסט מכל מיני מקומות. לזלזל, להתייחס לציבור ספרדי כאל שקופים - לא כאן".

ומה הקו של העיתון כלפי ש"ס?

"היום העיתון הוא לא פוליטי. לי כחרדית יש את הערכים שלי, אני לא מחפשת איפה להתפרק. מצד שני, אני לא חושבת שצריך לשקר. עשינו סקירה בסוף השנה שכללה התייחסות לשנים עברו והזכרנו שם ש'אריה דרעי יצא מהכלא'. זה קיבל כותרות באחד מאתרי האינטרנט, כיכר השבת, על כך שלראשונה העזו לכתוב ביום ליום שדרעי יצא מהכלא. אז כן, אנחנו ללא יראה וללא משוא פנים. אנחנו לא עיתון ששייך היום למישהו ספציפי".

הפגנות בבית שמשובתל אביב נגד הדרת נשים / צילום: רוני שיצר

"לא הולכת לוותר לאף אחד"

בינתיים עידן לא מפסיקה להתמודד עם סערות פוליטיות ואישיות מסוגים שונים. אחרי שח"כ אמיר אוחנה (יו"ר התא הגאה בליכוד) פרסם טור בעיתון, החלו גורמים שונים להפיץ - ככלי ניגוח כלפיה - ברכות פיקטיביות שבהן נכתב "כל הכבוד לנעמה עידן שתומכת בתא הדתיים הגאים".

"ניסו גם לומר שיש לי רומן, אז אמרתי, אני מזמינה אתכם לבוא לחדר ולראות. זה רץ בשיטת פה לאוזן, כך מפיצים כאן הרבה מאוד דברים. כשעברנו לכאן (למערכת החדשה בפתח תקוה) אמרתי אני רוצה את החדר הזה כי הקירות שלו שקופים וזה חדר הכי קשה, וזה דווקא לטובה כי ככה אף אחד לא יכול לספר עליי סיפורים".

איך מקבלים את זה במשפחה?

"בעלי מקבל את ההחלטות יחד איתי והוא החבר הכי טוב שלי. בעקבות כל המהומות גם ההורים שלי נחשפו לכל העניין, ואבא שלי מעורב ברמה כזאת שכל יום מתחיל ונגמר בשיחת טלפון איתי, מתוך הידיעה שיש הרבה מאוד אנשים שמנסים להזיק לי. מנסים בכוח לבטל מנויים, מוציאים מכתבים ו'כאילו-דוחות' שקריים לגמרי, כל מיני שקרים מוחלטים שרצים עלינו ועל העיתון".

ולא יגיע שלב שבו תרימי ידיים ותגידי 'זה יותר מדי בשבילי'?

"אני לא הולכת לוותר לאף אחד, ודרך אגב זה כנראה ההבדל בין מנכ"לית אישה למנכ"ל גבר. מנכ"ל גבר היה נשבר, אני מניחה, עם כל האיומים וכל הדרישות וכל הלכלוכים וכל ההכפשות. אצלי, ברגע שכל כך מנסים לייאש אותי, זה מפיח בי הרבה מאוד כוח, כי אני מבינה שאני בדיוק בכיוון הנכון.

"אני רואה בזה גם אבן דרך מאוד חשובה בישראליות שלנו, של החברה פה בישראל. אני חושבת שנוצרה הקצנה מאוד גדולה בתוך המגזר החרדי, ולכן נראה לי שסט הערכים של היהדות שאני מגיעה איתו הוא סט ערכים מאוד חשוב לשנים הבאות פה בישראל.

"ומעבר לכול, יש כאן אנשים שרוצים לקרוא, יש כאן אנשים רוצים להביע דעה ועד עכשיו אף אחד לא נתן להם אפשרות אמיתית לעשות את זה. ולכן אני בטוחה שזה ישתלם גם כלכלית וגם ערכית וציבורית".

עוד כתבות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות