גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחנות חלל, בחירות והטיסה של לנדבר

במשך כל הזמן הזה שמעה לנדבר קולות בתוכה, שאמרו לה שיומה הגדול יגיע. יום אחד הוא יגיע

סתם עוד יום בעבודה / איור: תמיר שפר
סתם עוד יום בעבודה / איור: תמיר שפר

א.

אני מודה שלא הקדשתי מספיק מחשבה לשרת העלייה והקליטה סופה לנדבר עד אמצע השבוע, ומתוודה שיותר מסביר להניח שלא אקדיש לה הרבה מחשבות גם מעכשיו והלאה. אבל לפרק זמן סביר היא עמדה שם, לבדה, בקרחת היער של התודעה שלי, מספרת לי את סיפורה - שאותו אנסה להעביר לכם בפסקאות הבאות.

כבר למעלה מעשרים שנה שסופה לנדבר חברת כנסת בישראל. הייתה במפלגה אחת, עברה למפלגה שנייה שנטמעה במפלגה שלישית ונפרדה ממנה שוב, כיהנה כשרה, סגנית שר, עמדה בראשות ועדות כאלה והייתה חברה בוועדות אחרות, פה ננזפה, שם חוקקה, לא הותירה חותם, אבל גם לא עשתה בושות - מה עוד אפשר לבקש משליח ציבור, לא ככה?

ועדיין, במשך כל הזמן הזה שמעה לנדבר קולות בתוכה, קולות שאמרו לה שיומה הגדול יגיע, יום אחד, יום אחד הוא יגיע, יומה הגדול, ואז כולם ידעו מי זו באמת סופה לנדבר וממה היא עשויה! כל אחד מאיתנו מכיר את הקולות האלה, נכון? כי כל אחד הוא סופה לנדבר וסופה לנדבר היא כל אחד. כולם חיים את הפער בין הבחוץ לבפנים.

והנה, היום הזה הגיע השבוע. שלא בזכותה או בגללה ובלי קשר ישיר אליה, נקלעה סופה לנדבר לאור הזרקורים, לעין הסערה, למרכז העצבים, ללב העניינים. שמה הושמע שוב ושוב במהדורות, פרשנים חזרו אחריו, אבל היא, סופה לנדבר, לא הייתה שם כדי ליהנות מזה. סופה לנדבר, דיווחה טל שניידר ב"גלובס", הייתה בדיוק בטיסה מניו-יורק לתל-אביב. לחכות חיים שלמים שיגיע הרגע שלך ואז לא להיות שם. דבר אחד בטוח: זו הייתה הטיסה הארוכה ביותר שעברה על שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר אי פעם.

כמובן שהמחשבה שלנוכחותה או לאי נוכחותה של לנדבר יש השפעה אמיתית ומהותית על מהלך העניינים היא מגוחכת, והיא עצמה ודאי מבינה את זה. ועדיין. מה עבר בראשה של לנדבר בשעות האלה נוכל רק לשער, אבל מאחר שאני מאמין שכולנו פחות או יותר אותו דבר, זה בטח משהו כמו: "לחכות חיים שלמים שיגיע הרגע שלך ואז לא להיות שם - זה כל כך מתאים לך, סופה!".

בערך בנקודה הזו הפסקתי לחשוב על סופה לנדבר.

ב.

בתחילת השבוע התבשרו האחיות והאחים הסינים כי הפרלמנט שלהם אישר - ברוב של 2,958 תומכים מול שני מתנגדים ושלושה נמנעים - תיקון לחוקה שמבטל את הגבלת כהונת הנשיא לשתי קדנציות, או במילים אחרות: שי ג'ינפינג הוא הנשיא לזמן בלתי מוגבל. סין, שאף פעם לא הייתה דמוקרטיה גדולה, או דמוקרטיה בכלל, חוזרת להיות דיקטטורה.

ממש כמה ימים קודם קראתי על תחנת החלל הסינית טיאנגונג-1, שזה בסינית: "הארמון השמימי". ובכן, הארמון השמימי לא ממש מתפקד. הסינים הודו כבר לפני שנתיים כי איבדו שליטה על תחנת החלל, מפלצת של שמונה וחצי טונות שמתפרקת בהדרגה תוך כדי שהיא צוללת לכיוון כדור הארץ. עכשיו היא בגובה של פחות מ-300 ק"מ, והצלילה נמשכת במהירות.

הארמון השמימי הולך להתרסק על כדור הארץ מתישהו בחודש הקרוב, עוד לא ברור איפה. המדענים נותנים הערכות שונות: אולי בסין, אולי במרכז איטליה, אולי בצפון ספרד; אולי בניו-זילנד, אולי בדרום אמריקה ואולי במזרח התיכון - כן, אולי פה, אצלנו בישראל! רובו יישרף וייתאדה תוך כדי הכניסה לאטמוספירה, אבל משהו בין עשרה ל-40 אחוזים יכולים לשרוד גם את זה ולהגיע לאדמה.

אף על פי שהרעיון של למות מנפילת חללית אולי נשמע קוסם, אין מה להילחץ, חברות וחברים, וחבל שכך. הסיכוי שזה יקרה לכם נמוך יותר מנמוך: אחד לטריליון, או מיליון מיליונים. הסיכוי שיפגע בכם ברק גדול פי מיליון, שזה בערך הסיכוי של סופה לנדבר להשפיע על הקדמת הבחירות. מצד שני, זו רק סטטיסטיקה. הסטטיסטיקה היחידה שאני מכיר היא חמישים-חמישים. או שייפול עליך חלק של תחנת חלל סינית או שלא.

אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שדיקטטורות ותחנות חלל לא הולך ביחד. גם אם הדיקטטורה נוצצת מבחוץ, מבפנים היא תמיד מתפוררת ובסוף היא תמיד מתרסקת. זה לא מקרה שהארמון השמימי התחילה להתפרק במקביל לדיקטטוריזציה המואצת שעברה סין על האדמה בשנים תחת ג'ינפינג.

החלל זה לא מקום לדיקטטורות. הוא מושך את החופשיים, את קוראי התיגר, לא את המצביעים פה אחד.

ג.

מאחר שהזכרנו מצביעים פה אחד, נזכרתי בסופה לנדבר ואז בהקדמת הבחירות. נתניהו מתכנן לערוך את הבחירות מתי שהכי מתאים לו. מי בישראל, למעט ילדים בגן טרום חובה, עוד לא הבין את זה? זה כל כך ברור מאליו שמעליב אותי להקליד את זה כמו שמעצבן אותי לשמוע פרשנים אומרים את זה בטון רציני כאילו התובנה נחתה עליהם ממש הרגע מהשמיים בפעם המאה אלף.

קוראי העמוד הזה זוכרים אולי שמלבד בבוקר שאחרי הבחירות אני תמיד בעד הקדמת הבחירות. למעשה, אני בעד מערכת בחירות נצחית - שזה בעצם המצב הישראלי הטבעי. תחשבו על זה: אם כמעט כל ממשלה לא משלימה את ימיה וכמעט כל בחירות מוקדמות, אולי זה משהו אחר חוץ מנתניהו - אולי זה אנחנו.

בכל הדיון שחוזר על עצמו בנוגע להקדמת הבחירות בכל פעם שמקדימים את הבחירות, מדברים על האינטרסים של זה ושל ההוא, אבל לא מדברים על האינטרס של העם הישראלי: להישאר נאמן לאורחות חייו, מנהגיו ואמונותיו. מי בכלל אמר שבחירות צריכות להיות כל ארבע שנים? איפה זה כתוב? בתורה? בחירות ישראליות צריך לקיים כל שנתיים וחצי-שלוש. גג.

מי שמבין את זה הכי טוב זה כמובן נתניהו. כשהוא חש את רצון העם לבחירות מתעורר, הוא מתחיל לחתור תחת הממשלה, ולא משנה אם היא שלו ולא משנה כמה היא יציבה. לא הכול זו בחירה חופשית שלו, גם הוא עונה לצורך הקדמון, רוקד לקצב הלבבות של מיליוני ישראלים. לא כולם יבחרו בו, אבל כולם רוצים בחירות. עכשיו. החרדים, הרוסים, הערבים, השמאלנים והמתנחלים - כולם רוצים את הבחירות האלה, גם אם זה לא האינטרס הישיר של המחנה שלהם. זה בקצב שלנו, הקצב של השבט הישראלי. זו האמת.

גם בגלל זה נתניהו נבחר: כי הוא תמיד נראה זה שהכי רוצה להיבחר, שהכי אוהב את הבחירות, שנשמע לאותם תופי הטם-טם כמונו. מי שלא רוצה בחירות זה בגלל שהוא מפחד, ומי יצביע למי שמפחד להיבחר.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"