גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה שוקלים תקרת שכר בכדורגל הישראלי?

דוח אופ"א מראה כי בתוך עונה אחת זינקו הוצאות השכר של קבוצות הליגה הישראלית ב-23%, ובמינהלת הליגה מחפשים מודל שיעצור את הסחף ■ בין האופציות האפשריות: תקרת שכר קבוצתית מקסימלית, שתאפשר להחריג מספר כוכבים שיוכלו להרוויח סכומים ללא הגבלה

טוני וואקמה  / צילום: רויטרס
טוני וואקמה / צילום: רויטרס

בשבועות האחרונים מתקיים במינהלת הליגה בכדורגל דיון סביב אפשרות של התקנת תקרת שכר בליגת העל. 13 מ-14 קבוצות הליגה בעד המהלך, כאשר מכבי ת"א היא היחידה שמתנגדת. הסכום שנזרק לאוויר מדבר על 42 מיליון שקל שכר שחקנים מקסימלי לקבוצה, ובנוסף תתלווה רצפת שכר של 6 מיליון שקל לקבוצה (פרסום ראשון לידיעה היה באתר ONE).

למרות הרצון המוצהר להחיל את המהלך בעונת המשחקים הבאה - לא נראה שזה יקרה. העונה הזאת אוטוטו מסתיימת, והעברת החלטה בעייתית מבחינת מגבלות השוק החופשי וההתנגדות הנחרצת מכיוון מכבי ת"א מצריכים עוד זמן. במינהלת מסבירים שהמהלך של תקרת שכר נובע מתוך רצון למנוע מבעלי הקבוצות לברוח מהכדורגל בכך שיאפשרו להם "לחיות בכבוד" - כלומר להקטין את עלויות השכר של השחקנים ובכך למנוע או לפחות להקטין הפסדים.

במינהלת גם מעוניינים להעביר את ההחלטה פה אחד, כלומר שתהיה מקובלת גם על מיטש גולדהאר ומכבי ת"א. החשש שמוביל לעדינות מול מכבי ת"א: אם גולדהאר יבין שהוא לא יכול לנהל כאן את העסק כמו שהוא חושב לנכון ולשלם כמה שהוא רואה לנכון, הוא ייקח את הרגליים ויילך.

כעת מנסים למצוא פיתרונות יצירתיים. אחד המדוברים הוא סעיף החרגה שדומה לליגת ה-MLS האמריקאית - לקבוע לקבוצות תקרת הוצאה מקסימלית, אבל לאפשר למספר שחקנים-כוכבים לקבל שכר שאינו מוגבל בתוך התקרה (שלושה שחקנים) - כך עדיין יוכלו הקבוצות הגדולות לקבל חופש מסוים ולהביא שחקנים יקרים שיסייעו להם להתמודד על תארים ובמסגרות האירופיות. בתגובה לפניית "גלובס" בעניין תקרת השכר האפשרית, אומר מנכ"ל המינהלת ניקולס לב, כי "השאיפה שלנו תהיה לליגה מאוזנת יותר כלכלית, והמטרה היא למצוא מודל שמוביל לשם מבלי להגביל קבוצות שרוצות להצליח באירופה".

80% מההכנסות הולכות לשכר

סוגיית השכר לא הגיעה משום מקום לשולחן הדיונים במינהלת. ליגת העל הישראלית תפסה מקום מכובד בפרק העוסק בשכר השחקנים בדוח הבנצ'מרקינג החדש של אופ"א. לפי הדוח שמכיל את נתוני 2016, מבין 20 הליגות הבכירות ביבשת לפי דירוג אופ"א - שם נכללת גם ישראל (מקום 19) - הליגה הישראלית היא זו שרשמה את הזינוק הגדול ביותר בתשלומי שכר: עלייה של 23% בתוך שנה אחת, הרבה מעבר לשיעור הממוצע האירופי שעומד על עלייה של 8.6% בלבד. שכר השחקנים בישראל עומד על שיעור לא סביר/לא בריא של 80% מההכנסות של הקבוצות, השני הכי גבוה מבין 20 הליגות הבכירות באירופה, והרבה מעבר לשיעור האירופי הממוצע העומד על 62.2%.

שכר השחקנים באירופה, להבדיל ממה שנהוג לחשוב, נמצא במגמת התייצבות והגעה לאזורים נורמליים. הסיבה העיקרית היא רגולציית הפייננשל פייר פליי של אופ"א, שגם אם לא סגרה הרמטית את הקבוצות - עדיין הצליחה לייצר הרתעה. אבל גם רגולציות שמנהיגות הליגות עצמן: באנגליה, למשל, קיימת מגבלת מקומית להפסדים כספיים של קבוצות, כך שהדרך לעמוד בתקרה הזאת היא דרך התכנסות בנושא שכר השחקנים.

הסיבה הנוספת להגעה לממדי שכר נורמליים קשורה לעלייה בהכנסות של הקבוצות. הכדורגל האירופי ברמות הגבוהות מייצר בכל שנה גידול עצום במחזור. למשל, 10 המועדונים המכניסים בעולם ב-2018 רשמו מחזור כולל של 5.34 מיליארד אירו, עלייה של 113% בהשוואה לעשור קודם לכן. הגידול בשכר השחקנים לא מצליח לסגור את הפער שנוצר מול הגידול בהכנסות. בדוח של אופ"א, העלייה בשכר השחקנים בכדורגל האירופי בתוך שנה הסתכמה כאמור ב-8.6%, בעוד שהעלייה בהכנסות באותה תקופת זמן הסתכמה ב-9.5%. בשלוש מארבע העונות האחרונות שנבדקו (2013-2016) ההכנסות של הקבוצות עלו בשיעור גבוה יותר משכר השחקנים.

בישראל הזינוק המטורף בשכר השחקנים נובע מסיבה מרכזית: החתימה על הסכם השידורים ב-2015, ששווה 126.5 מיליון שקל בעונה בהשוואה ל-43 מיליון לעונה בהסכם שלפני זה. הסוכנים והשחקנים ידעו שאפשר לבקש יותר - וגם בעלי הקבוצות שיחררו את הרסן. כך הפכה ליגת העל הישראלית בתוך קיץ אחד מעסק חסר הגיון כלכלי עבור הבעלים לעסק חסר הגיון ומסוכן.

שיעור שכר השחקנים מתוך ההוצאות של קבוצות הכדורגל

איפה שיש כסף - יש גם הגיון

העיוות בשכר השחקנים נמצא במקומות הפחות זוהרים. בסרביה סעיף השכר עומד על 113% ביחס להכנסות הקבוצות, באוקראינה 110%, בסלובניה 101%, בקרואטיה 90% וברומניה 89%. כשתשמעו על קריסה של ליגה שלמה - זה יקרה שם. דווקא ברמה הגבוהה, איפה שיוצא כסף עצום וגם נכנס כסף עצום, המצב יציב. אם לוקחים את חמש הליגות הגדולות באירופה, אז בפרמיירליג האנגלית השכר מהווה 63% מההוצאות של המועדונים - שיעור סביר ונורמלי לגמרי; בבונדסליגה הגרמנית סעיף השכר 50% בלבד מההוצאות; בספרד 57%, בליגה האיטלקית 68% ובצרפת (טרם עידן ניימאר) סעיף השכר מהווה 69% מההוצאות של המועדונים.

מבין מועדוני העילית של היבשת, גם שם יש היגיון: בראש המועדונים שמשלמים את השכר הגבוה ביותר ניצבת ברצלונה עם 372 מיליון אירו בעונה, ובסך הכל 60% מהמחזור מופנה לשכר; מנצ'סטר יונייטד (שנייה בסעיף השכר) מפנה רק 47% מההכנסות שלה לשכר, ריאל מדריד 49%, צ'לסי 68% ומנצ'סטר סיטי 55%. סביר וסולידי בהחלט, בהתחשב שבקבוצות הללו מתרוצצים על המגרש שחקנים עם שכר של 300 אלף אירו ומעלה בשבוע.

השריר הכלכלי של הפרמיירליג הוא כל כך משמעותי, שלראשונה בהיסטוריה עומד סעיף השכר של הליגה על פי שניים מהליגה הבאה אחריה: סך המשכורות המשולמות בליגה האנגלית הוא 3.08 מיליארד אירו, לעומת הליגה הספרדית שמדורגת שנייה עם 1.43 מיליארד אירו. הקבוצות באנגליה יכולות לשלם שכר מטורף ועדיין להישאר רווחיות. דוגמה אחרונה היא ליברפול, שפרסמה בשבוע שעבר את הדוחות הכספיים של עונת 2016/17 שבה לא השתתפה במפעלים האירופיים ולא התקרבה לזכייה בשום תואר. השורה התחתונה: רווח נקי של 39 מיליון ליש"ט.

כסף בסירקולציה

הנתון המעניין ביותר שקשור לדוח השכר של אופ"א מנפץ אחת ולתמיד את המיתוס של שוק ההעברות השחקנים. ומי שמתעקש להמשיך ולדבר על שוק ההעברות הבועתי, שישמיד בקרוב מאוד את הכדורגל, אז בפועל המצב רחוק מאוד מהמציאות ונראה כך: הכסף נטו (רכישת שחקנים בניטרול מכירת שחקנים) שנשרף בשוק ההעברות מהווה 1.1% בלבד מההוצאות של הקבוצות בכדורגל האירופי. ובמספרים, 204 מיליון אירו יצאו נטו על רכש, מתוך הכנסה כוללת של 18.7 מיליארד אירו של קבוצות הכדורגל האירופיות שנכללות בדוח של אופ"א. הסיבה: בסופו של דבר הכסף נע במעגל סגור, קבוצות קונות ובצד השני גם מוכרות, והסירקולציה הזאת משאירה כמעט את כל הכסף ביבשת. הסירקולציה הזאת נראית כך: מתוך 711 קבוצות בליגות הבכירות באירופה שנבחנו בדוח - 33% מהמועדונים (233 קבוצות) הפסידו כסף בשוק ההעברות, בעוד ש-41% מהמועדונים (291 קבוצות) הרוויחו כסף בשוק, ועל 26% מהמועדונים הסתיימה הפעילות פחות או יותר באיזון.

גם כאן הירידה האחוזית בפעילות בשוק ההעברות קשורה בעיקר לחוסר היכולת להדביק את שיעור הגידול בהכנסות. שש שנים קודם לכן, ב-2010, שיעור ההוצאה נטו של מועדונים בשוק ההעברות היווה 7.3% מהמחזור.

ודבר אחרון: כשמדברים על שכר מתכוונים בעיקר לשכר השחקנים. ואכן, שכר השחקנים מהווה את המרכיב העיקרי - 71% מהוצאות השכר הולכות לשחקנים והיתרה לעובדי המועדון האחרים (צוות מקצועי, צוות טכני, עובדי מנהלה וכו'). אבל במועדון יש עוד כמה עובדים. מנצ'סטר יונייטד, למשל, נכון לשנת הדיווח האחרונה - הוא עסק ענק שמשלם משכורות ל-914 עובדים.

איפה שורפות קבוצות הכדורגל

עוד כתבות

הבניין רחוב שדרות הנשיא 99 חיפה / צילום: פאול אורלייב

חזית לים, עם נוף לבית המשפט: המלחמה על הדירה היקרה ביותר בחיפה

מדובר פנטהאוז בפרויקט היוקרתי "הנשיא 99" במרכז הכרמל, שעלה לרוכשו, יזם ההיי טק זאב קירשנבוים, 18 מיליון שקל ● קירשנבוים הודיע על ביטול העיסקה ותובע מיזמית הפרויקט להשיב לו את הכספים ששילם ● ואילו החברה היזמית טוענת מנגד כי בכוונתה לתבוע מהמשפחה כ-5 מיליון שקל

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

המספרים שמאחורי המחדל הכלכלי: 50% מתוכנית החילוץ הכלכלית לא הגיע למשק. הגירעון המצטבר - 6.4% מהתמ"ג

על-פי הודעת האוצר מהיום הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, יולי 2019 עד יוני 2020, נאמד בכ-88.4 מיליארד שקל

מלון פרימה מיוזיק אילת / צילום: מקס מורון

המלונאים מקדימים תרופה למכה: "מגבלות נוספות יהיו גזר דין מוות לענף"

החלטות הממשלה וחוסר הוודאות כבר לימדו את המלונאים להיות מוכנים לכל ● אבל החשש מההגבלות החדשות מעלה את מפלס החרדה מפני התרסקות, אולי בלתי הפיכה ● כעת תולים קברניטי הענף את תקוותם בתו הסגול ואומרים: "יש לנו יכולת שליטה אבסולוטית במתרחש"

ממשלות ברחבי העולם נוקטות בצעדים שונים כדי להיחלץ מהקורונה הכלכלית / צילום: Associated Press

שוברים, צ'קים, הורדת מע"מ ותמיכה ענפית: בעולם דווקא מצאו פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית

בגרמניה חתכו את המע"מ בתחילת החודש וההתאוששות כבר מורגשת ובספרד העניקו "הכנסה בסיסית" לאזרחים ● בזמן שבישראל עוד מתמהמהים, ממשלות ברחבי העולם נוקטות בצעדים שונים כדי להיחלץ מהקורונה הכלכלית ● הנה כמה דוגמאות

רונן חכימי, בעל קבוצת חברות בתחומי מסחר, הייטק ונדל"ן מניב / צילום: תמונה פרטית

"כל העסקים הבינוניים נופלים בין הכיסאות"

רונן חכימי, 58, בעל קבוצת חברות בתחומי המסחר, הייטק, לואו-טק ונדל"ן מניב ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

הצהרת שר הבריאות יולי אדלשטיין / צילום: יח"צ

אדלשטיין: "אמנה מנהל מיוחד לטיפול בקורונה"

אדלשטיין קיים מסיבת עיתונאים לאחר החלטת השרים על מגבלות חדשות בשל העלייה בתחלואה בקורונה ● "תפקיד המנהל יהיה לתכלל את הנושא, החל ממערך הבדיקות, דרך קטיעת שרשרת ההדבקה ויתר הפעולות הקשורות לנגיף"

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל בצעד דרמטי: מנמיך תחזיות ומשיק תוכנית רכישות אג"ח קונצרני של עד 15 מיליארד שקל

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ועדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה בשנת 2020 ● הנגיד ירון על תוכנית הרכישות של אג"ח קונצרני: "אנחנו רוצים לוודא שהתמסורת של המדיניות המוניטרית תחלחל לכל תחומי הכלכלה"

סוחר בבורסת ניו יורק. חלק ניכר מהימים הרווחיים ביותר נרשמים במהלך המשברים - לא אחריהם / צילום: Colin Ziemer, Associated Press

האם צעד יחיד עשוי למחוק למשקיעים רווח של שנה ביום אחד?

לימוד הנתונים ההיסטוריים יכול לסייע למשקיעים להימנע מקבלת החלטות רגשיות, ולהפחית את הניסיונות לתזמן את השוק - בעיקר בתקופות משבר - מתוך הבנת ההשלכות הגורליות של החלטות כאלה על כספי החיסכון

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שותפות חדשה להשקעה בפודטק מגיעה לבורסה

שותפות Nextfood, בהובלת גיא רוזן מתנובה וחנן שניידר, מעוניינת לגייס 25 מיליון שקל, לפי שווי של כ-25 מיליון שקל אחרי הכסף ● ההנפקה צפויה להיערך בשבועיים הקרובים

הראל לוקר, יו"ר התעשייה האוירית / צילום: איל יצהר, גלובס

הרוכש מסתורי, הנאמן פחות: הראל לוקר צפוי להתמנות לנאמן למניות אל על. האם ההלאמה מתרחקת?

ל"גלובס" נודע כי יו"ר התעשייה האווירית מיועד לתפקיד הנאמן למניות חברת התעופה ● לוקר צפוי להחזיק במניות לתקופת ביניים בניסיון לקדם עסקה למכירת החברה לרוכש ששמו טרם נחשף

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

לקראת הפתיחה בבורסה בת"א: המניות אל על ועזריאלי יירכזו עניין

אל על הולכת ככל הנראה להלאמה לאחר שהחברה בחרה במתווה האוצר ● עזריאלי תתיר לשוכרים לסגור חנויות על מנת לחסוך בהוצאות ● אמש בניו יורק המדדים עלו בחדות על אף העלייה במספר הנדבקים בנגיף הקורונה

גן אירועים עדן / צילום: יח"צ

הגרף היומי: הזינוק שהביא להגבלת משתתפים באירועים

ממיפוי של משרד הבריאות למוקדי הדבקה מרכזיים בישראל עולה כי בשבוע האחרון של יוני שיעור הנדבקים באירועים ובכנסים הכפיל את עצמו • בדומה לעולם, עיקר ההדבקה מתרחשת בבתים, אך לגבי כמעט 30% מכלל המקרים לא ידוע מהו מקור ההדבקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

דלק ואי.די.בי בחוץ, חברות ליסינג, בנייה ומלונאות בפנים: מה מסתתר מאחורי תוכנית הרכישות של בנק ישראל

בנק ישראל העניק היום מנת חמצן משמעותית לשוק ההון המיובש של תל אביב והודיע כי יחל לראשונה לרכוש אג"ח קונצרני ● אלא שבשלב זה לא מדובר על חוב של חברות בקשיים ● השווקים אהבו את ההודעה שבישרה למעשה על נכונותו של הבנק המרכזי לספק נזילות לשוק

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

מאתמול ועד היום בבוקר: 1,649 דורשי עבודה חדשים

מהעדכון האחרון אתמול ועד היום ב-7:00 בבוקר התקבלו בשירות התעסוקה 4,067 דיווחים על חזרה לעבודה ● נכון להיום, רשומים בשירות התעסוקה 846,409 דורשי עבודה, מהם579,824 בחל"ת

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מחזיקי אג"ח אי.די.בי יחליטו השבוע אם להיכנס למו"מ מזורז עם אלשטיין על הצעתו להסדר חוב

מחזיקי אג"ח י"ד החליטו אמש שלא להעמיד את החוב כלפיהם לפירעון מיידי,● במקביל הודיעה אי.די.בי כי תשלם מחר לשלוש סדרות האג"ח את תשלומי הריבית שנדחו

תושבי הונג קונג מפגינים נגד חוק הביטחון הלאומי, החודש / צילום: Vincent Yu, Associated Press

בעקבות חוק הביטחון הלאומי בהונג קונג: ספרים פרו־דמוקרטים הוסרו מהמדפים בספריות

לפי החוק החדש ישנן ארבע קטגוריות של פעילות בהונג קונג שמעתה תיחשב לפלילית: בדלנות מסין, חתרנות, טרור וקשירת קשר עם כוחות זרים "שמאיימים על הביטחון הלאומי" ● דוברות הממשלה: "אוסף הספרים חייב להתאים לחוק של הונג קונג"

טראמפ ונתניהו/ צילום: רויטרס Gripas-Yuri-ABACA

ראש בראש: מנכ"לי האוצר לשעבר על המשמעות הכלכלית של המהלך המדיני

מהי העלות הכלכלית של תוכנית הסיפוח? ● האם היא תמוטט את הכלכלה הישראלית ותשנה את צביון המדינה? ● או שאולי יש פה הזדמנות שאסור לוותר עליה? ● שתי דעות

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

הבורסה ננעלה בעליות חדות לאחר הודעת בנק ישראל: מדד הבנקים זינק ב-3.8%

מדד תל בונד 20 קפץ בכ-2%, ומדד הבנקים בכ-3.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, אך השיק תוכנית רכישות אג"ח קונצרני והאריך את תוכנית ההלוואות המוניטריות לבנקים

חדר כושר של רשת SPACE  / צילום: שי בן נפתלי

מחאת חדרי הכושר: "תאזקו אותי, תעצרו אותי. זהו. אני לא סוגר. זה מה יש"

ועד הפעולה של פורום חדרי הכושר הורה לחבריו לא להישמע להנחיות הממשלה שפורסמו היום, ולפתוח מחר את חדרי הכושר, חדרי האימון והסטודיו כרגיל ● על פי החלטת הממשלה ההגבלות אמורות להיכנס לתוקף היום, אך מאמני כושר, בעלי מועדונים וחדרי כושר מסרבים לסגור

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים -  5 ביולי 2020

אמש באיכילוב: 8 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים