מכ"מ / צילום: שאטרסטוק
האם עסקת ענק לאספקה של מערכות מכ"ם ישראליות לצבא של צ'כיה תצא לפועל? בימים האחרונים עלו ספקות בנוגע לגורלה של עסקה ביטחונית משמעותית שהיקפה הוערך ב-175 מיליון יורו ובמסגרתה החברה הבת של התעשייה האווירית, אלתא מערכות, התחייבה למכור 8 מערכות של מכ"מים לצבא צ'כיה.
המשבר בעסקה פרץ בעקבות הוראה חדשה של משרד ההגנה הצ'כי לעכבה בשלב זה, מחשש שלא ניתן לחבר את מערכות המכ"ם הישראליות עם מערכות אחרות שמשמשות את כוחות נאט"ו. במשרד ההגנה הצ'כי הגדירו את המתכונת הנוכחית של העסקה "מסוכנת".
מדובר במכ"מים ניידים ורב-זרועיים שאמורים לשמש את כוחות צבא צ'כיה, מדגם ELM-2084. מכ"מים מדגם זה משמשים את צה"ל בין השאר למשימות של איכון מקורות ירי של רקטות לעבר שטח ישראל. הם משמשים גם את מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר בהפעלת המערכת להגנה אקטיבית מפני רקטות - כיפת ברזל. נוסף על יכולתם של מכ"מים מסדרה זו לזהות ירי של רקטות, הם גם מסוגלים לחשב את מסלול מעוף הרקטה ולספק הערכה מדויקת על מקום נפילתה. בזכות יכולת ייחודית זו, מערכת כיפת ברזל מקיימת "כלכלת קרב" ומשגרת טילים מיירטים רק לעבר רקטות שצפויות לפגוע במקומות מאוכלסים.
בשנים האחרונות אלתא מערכות מכרה כ-100 מכ"מים מסוג זה לשורה של מדינות בעולם ובהיקף כולל שהוערך בכ 2 מיליארד דולר.
עסקת המכ"מים עם צ'כיה סוכמה כבר לפני כשנה וחצי. לדברי גורם בתעשיות הביטחוניות, "זה מקרה מוזר, כי לא ברור מה הצ'כים גילו פתאום, בשלב כל כך מתקדם לקראת ביצוע העסקה". על רקע העיכובים, צפויי משרד ההגנה הצ'כי לקיים בחודש הקרוב דיונים בנושא שבהם יוכרע גורל העסקה.
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה ל"גלובס" כי "החברה אינה מתייחסת לעסקאות שהיא עושה וללקוחותיה".
העיכוב בעסקה בצ'כיה בולט בייחוד על רקע מספר עסקאות משמעותיות אחרות של התעשייה האווירית בעולם שביצוען מתעכב: בתע"א ממתינים להחלטות חדשות שיתקבלו בגרמניה ויאפשרו להוציא לפועל עסקה להחכרת מל"טים בהיקף של כ-600 מיליון אירו. העסקה מתעכבת מזה כשנה, ותקועה בשל התנגדות חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, השותפה הקואליציונית של הקנצלרית אנגלה מרקל. המפלגה מתנגדת עקרונית להצטיידות במל"טים חמושים שמאפשרים ביצוע משימות חיסול.
נוסף על עסקה זו, בתע"א ממתינים כבר מספר שנים לביצוע של עסקה משמעותית נוספת, בהיקף שהוערך במאות מיליוני דולרים בברזיל, להסבת מטוסים מדגם בואינג 767 מתצורה של מטוסי נוסעים לתצורה של מטוסי תדלוק שישמשו למשימות של תדלוק אווירי של מטוסי חיל האוויר הברזילאי.
מדובר בעסקה שגובשה כבר ב-2013 וביצועה מתעכב על רקע משבר כלכלי שפקד מאז את ברזיל. חרף הקשיים שאליהם נקלעה העסקה, הנהלת התע"א ניסתה כמה פעמים לאפשר את הוצאתה לפועל אך בינתיים, לא ידוע על התקדמות משמעותית בנושא.
בזמן שהתע"א מחכה להוצאתן לפועל של עסקאות אלה, החברה ממתינה גם להכרעות שיתקבלו בהודו, שנחשבת לשוק יעד מרכזי שלה, בנוגע לתוכניות לרכישת מל"טים ומטוסי משימה. בשנה שעברה חתמה תע"א בהודו על העסקה שהוגדרה "העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל", למכירת מערכות של טילי הגנה מסוג ברק 8. היקף העסקה הוא כ-2.5 מיליארד דולר: "בהודו הדברים תמיד קורים לאט מאוד, וכך גם במקרה הזה. גם בתוכנית ההצטיידות הגדולה בטילי ברק 8 עבר זמן רב עד שהודו הגיעה למצב של חתימה על עסקת הענק", אמר גורם בתעשיות הביטחוניות.
עסקה ביטחונית נוספת עם הודו שמעליה מרחף סימן שאלה גדול ובינתיים ביצועה מתעכב קשורה לחברה ביטחונית ממשלתית אחרת, רפאל מערכות לחימה: מדובר בעסקה למכירת אלפי טילים נגד טנקים (נ"ט) מסוג "ספייק" ומאות משגרים מותאמים בסכום כולל של כחצי מיליארד דולר. הסיבה לעיכוב היא ויכוח פנימי בתוך מערכת הביטחון ההודית, מסביב לשאלה אם להצטייד בטילים הישראליים או להמתין להבשלת הפיתוח של טיל נ"ט חדש מתוצרת הודית בשם NAG-190. בתחילת החודש ההודים דיווחו על סדרת ניסויים מוצלחת בטיל זה- אך עדיין לא ברור מתי הוא יגיע לבשלות מבצעית.
נקבע המועד למכירתה של תעש לאלביט: 1 ביולי 2018
משרד האוצר מתכוון למכור את תעש לאלביט מערכות עד ה-1 ביולי השנה, כך עולה מהודעה של החברה הבת של תעש, עשות אשקלון, לבורסה. בהודעה, שנמסרה הבוקר (א'), נכתב כי משרד האוצר, שמקדם את ההפרטה של החברה הביטחונית-ממשלתית, הודיע לה כי המועד הצפוי למכירתה לאלביט הוא ה-1 ביולי 2018. עוד נכתב בהודעה לבורסה כי "מכירת המניות כפופה להשלמת הליכי המכירה, לאישור רשות ההגבלים העסקיים ולאישור השרים בהתאם לצו האינטרסים החיוניים".
לפי האישור שנתנה בשבוע שעבר הוועדה למכירת מניות המדינה בתעש לחשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, תעש תימכר לאלביט, שבבעלות איש העסקים מיקי פדרמן, בסכום של 1.8 מיליארד שקל.
על רקע ההתקדמות המשמעותית במו"מ לקראת מכירת תעש, באלביט החלו להיערך לקראת שינויים במבנה הארגוני של החברה. זאת, לקראת מיזוג הפעילות של תעש ביחידותיה השונות. במסגרת השינויים המתגבשים באלביט, חטיבת היבשה והתקשוב תפוצל, ופעילותן תיעשה בשתי חטיבות נפרדות - כשחלק הארי של פעילות תעש ימוזג לפעילות חטיבת היבשה ובראשה יעמוד בכיר החברה, אודי ורד.
גורם ממשלתי בכיר שהיה מעורב בתהליך ההפרטה של תעש אמר בשיחה עם "גלובס", כי "ההליך כולו נוהל בצורה תקינה, פעלנו על פי הספר וההחלטה שהתקבלה, למכור את תעש לאלביט, היא החלטה נכונה".
המנכ"ל הבא של תע"א: סמנכ"ל או תת-אלוף ומעלה
התעשייה האווירית מאיצה את מהלכיה בחיפוש אחר מנכ"ל חדש לחברה, שיחליף את יוסי וייס שעתיד לפרוש לגמלאות בקיץ הקרוב. וייס הודיע כבר לפני 3 וחצי חודשים לדירקטוריון החברה כי החליט לפרוש מתפקידו וזאת כשימלאו 6 שנים לכהונתו בתפקיד.
לקראת ההליכים לבחירת מנכ"ל חדש הקימה החברה ועדת איתור, בראשות היו"ר הראל לוקר. בסוף השבוע האחרון החברה פרסמה מודעת "דרושים" לתפקיד זה וממנה עולה כי כל מועמד יידרש לעמוד בשורה של תנאי סף כמו תואר אקדמי בהנדסה, כלכלה, ראיית חשבון, מנהל עסקים, משפטים, מינהל ציבורי או תואר שנוגע לתחום עיסוקה העיקרי של החברה, כמו ביטחון, חלל, תוכנה ומודיעין, תעופה ואלקטרוניקה.
בין תנאי הסף שנקבעו, גם ניסיון בתפקיד של סמנכ"ל או כהונה בתפקיד בדרגת תת-אלוף בצה"ל, או בדרגה מקבילה בגוף אחר שבו מועסקים או משרתים לפחות 700 איש ומנהל היקף מכירות או תקציב של 700 מיליון שקל לפחות.
קריטריונים נדרשים נוספים לתפקיד: יכולת מוכחת של מנהיגות; יחסי אנוש טובים; כושר שכנוע; הנעת מנהלים ועובדים; עמידה בלחצים; ייצוגיות ויכולות טובות בניהול מו"מ.
לצד חיפושיה אחר מנכ"ל חדש, הנהלת תע"א צפויה למנות בקרוב בעלי תפקידים בכירים נוספים ובהם מנכ"ל חדש לחברת הבת שלה, אלתא מערכות; סמנכ"ל שינהל את פעילות החברה בארה"ב וסמנכ"ל למשאבי אנוש.
עסקאות ביטחוניות תקועות:
העסקה: החכרת מל"טים מתקדמים לגרמניה
■ החברה: תע"א
■ ההיקף: כ-600 מיליון אירו
■ הסיבה: התנגדות פוליטית פנימית בגרמניה
העסקה: מכירת טילי 'ספייק' להודו
■ החברה: רפאל
■ ההיקף: כחצי מיליארד דולר
■ הסיבה: מחלוקות פנימיות במערכת הביטחון ההודית
העסקה: הסבת מטוסים לתדלוק אווירי בברזיל
■ החברה: תע"א
■ ההיקף: כמה מאות מיליוני דולרים
■ הסיבה: משבר כלכלי בברזיל
העסקה: מכירת מל"טים מתאבדים למדינה זרה
■ החברה: אירונאוטיקס
■ ההיקף: כמה עשרות מיליוני דולרים
■ הסיבה: רישיון היצוא הוקפא בשל חקירה שעל פרטיה הוטל צו איסור פרסום