שוחד / צילום: שאטרסטוק
עוד פרשת שוחד לעובד ציבור באפריקה? הבוקר (א') עוכבו לחקירה באזהרה מספר חשודים מוכרים מהתעשייה הביטחונית בארץ בחשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר באפריקה. לפי החשד, תשלומי השוחד יועדו לאפשר ביצועם של עסקאות ביטחוניות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. מדובר בפרשה בינלאומית שעניינה מתן שוחד על-ידי חברה העוסקת ביצוא ביטחוני, שבמסגרתה הועברו, על-פי החשד, תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים תוך ביצוע עבירות נוספות.
בין החשודים: בכיר בחברת מספנות ישראל ואיש עסקים מתחום התעשיות הביטחוניות הפועל באפריקה, ששמו הוזכר בעבר במסגרת תחקיר עיתונאי בנוגע לעסקאות בתחום הביטחון עם אחת ממדינות אפריקה. עד לפרסום הידיעה לא היה ניתן לפרסם את שמם של החשודים.
בעלי השליטה המרכזיים של מספנות ישראל הם איש העסקים שלומי פוגל ומשפחת שמלצר (באמצעות חברת גולד בונד) ואיש העסקים סמי קצב. מניית גולד בונד הגיבה לדיווחים על החקירה בירידה של כ 8%, ושווי השוק שלה הצטמק לכ-560 מיליון שקל.
החקירה, המתנהלת ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 ויחידת יהלום ברשות המסים, עברה הבוקר לשלב הגלוי שלה, לאחר מספר מספר חודשים במהלכם התבצעה פעילות סמויה. המשטרה, בשיתוף רשות המסים, עיכבו הבוקר שלושה חשודים בפרשה לחקירה באזהרה בחשד לביצוע עבירות שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות על חוק איסור הלבנת הון, עבירות על חוק הפיקוח ליצוא בטחוני ועבירות מס.
בחקירה שותפים גורמי אכיפה בינלאומיים, והיא מלווה על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. מהמשטרה נמסר כי "המשטרה תמשיך לחקור ולחשוף תהליכים פסולים, תוך ניגוד עניינים, וכן לחתור ולהגיע לכל מקום בו יש חשד לשחיתות ציבורית הפוגעת בסדרי השלטון ובאזרחים הנורמטיביים".
שטיינמץ לא לבד
חקירת פרשת השוחד החדשה באפריקה, מצטרפת לשורת חקירות שמנהלים גורמי האכיפה בליווי הפרקליטות נגד חברות ואנשי-עסקים, בחשד להעברת שוחד לפקידי ציבור בחו"ל.
בימים אלה נמצאת בעיצומה חקירת פרשת השוחד לכאורה של חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקר חשד שלפיו בכירים בחברה מקבוצת אריסון שילמו שוחד לעובד זר בקניה, בתמורה לקידום פרויקטים במדינה. במסגרת החקירה נחקרו, בין היתר, נושאי משרה בקבוצת שיכון ובינוי, ובהם יהודה אלימלך, שהיה מנכ"ל החברות "שיכון ובינוי אס.בי.איי" ו"תשתיות-סולל בונה-ארצות חוץ" מקבוצת שיכון ובינוי; מחליפו, רוני פאלוך; מנהל סניף קניה בקבוצה, אלכסנדר ישיש; וכן רואה-החשבון המבקר של החברה, רובי לזרוב מפירמת BDO, החשוד כי ידע על תשלומי השוחד לעובדי הציבור, סייע בהסתרתם ואף "הדריך" לכאורה את איש הכספים בקניה כיצד להסוות את מנגנון השוחד. החשודים מכחישים את הטענות נגדם.
חקירה נוספת מתנהלת בימים אלה נגד בכירי קבוצת "שפיר הנדסה" החשודים במתן שוחד לנבחרי ציבור ברומניה. בנוסף, אחת הפרשיות המפורסמות ביותר הנחקרות בימים אלה בהקשר הזה היא פרשת החשדות נגד איש העסקים, בני שטיינמץ, בנוגע למתן שוחד לעובד ציבור בגיניאה תמורת רישיונות כריית ברזל.
בדצמבר 2016 נעצר המיליארדר שטיינמץ ונחקר בחשד כי היה מעורב במתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו. זאת, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לאיש העסקים הישראלי רווחים של מאות מיליוני דולרים. חקירתו של שטיינמץ המכחיש את המיוחס לו, נמשכת.
הפרקליטותגם חוקרת העברות של כספי שוחד של חברת טבע בחו"ל. לפני כחודשיים טבע חתמה על הסדר מותנה, שבמסגרתו הופסקו ההליכים נגדה, והיא הודתה במעורבות במתן שוחד לעובדי ציבור ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו. טבע שילמה קנס של 75 מיליון שקל במסגרת ההסדר.
עליית מדרגה
עד 2009 לא הייתה לישראל הסמכות להעמיד לדין בגין ביצוע העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור בחו"ל מחוץ לגבולותיה, אם חלקה לא בוצע בארץ. ב-2009 חתמה ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות. האמנה קובעת כי איש עסקים, יצואן או חברה המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם, גם אם באמצעות מתווכים, מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית משפט בכל מדינה החתומה על האמנה.
בהמשך לכך נכנס לספר החוקים הישראלי סעיף 291א' לחוק העונשין, הקובע כי גם מתן שוחד לעובד ציבור זר גם מחוץ לישראל מהווה עבירה בישראל. אולם, עד נובמבר 2016 לא נעשה כל שימוש בסעיף הזה. בשלהי 2016 החליטו רשויות האכיפה לחקור, ובמידת הצורך גם להעמיד לדין ישראלים ששיחדו פקידי ציבור זרים.
הפרשה הראשונה שבה נאכפה החקיקה בגין מתן שוחד לרשויות השלטוניות בחו"ל, נוהלה נגד חברת "אנ.אי.פי. ניקוב פרויקטים בינלאומיים". החברה הורשעה, על-פי הודאתה, בכך שקידמה עסקים בהיקף של 33 מיליון שקל בממלכת לסותו שבדרום אפריקה, באמצעות תשלום שוחד של כ-500 אלף דולר. במסגרת הסדר הטיעון נגזר על החברה קנס וחילוט בסך 4.5 מיליון שקל.
בחודשים האחרונים נדמה כי רשויות האכיפה עלו מדרגה במאבק. זאת, על רקע בדיקה שעורך ארגון ה-FATF - הארגון הבינלאומי המוביל את המאבק בהלבנת הון - שבמסגרתה נבחנת עמידה של ישראל בכללים הבינלאומיים למאבק בהון השחור. בפברואר 2016 התקבלה ישראל כמשקיפה בארגון ה-FATF, והיא שמה לעצמה כיעד להצטרף כחברה מלאה בארגון.