פאינה קירשנבאום / צלם: שלומי יוסף
6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 30 אלף שקל - זהו גזר הדין שהוטל הבוקר (א') על מנכ"לית התאחדות היזמים בישראל לשעבר, אירנה וולדברג, שהודתה במתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ומנהל אגף הארגון במפלגה, דוד (דאוד) גודובסקי, בפרשת ישראל ביתנו. השוחד ניתן בדמות מימון טיסה של גודובסקי ויועץ התקשורת שלו בעלות של כ-15 אלף שקל על-ידי ההתאחדות.
על-פי כתב האישום המתוקן, בו הודתה וולדבר במסגרת הסדר טיעון, נוצרו בינה לבין קירשנבאום וגודבסקי יחסים שוחדיים, כאשר אלה שימשו בתפקידי מפתח במפלגת ישראל ביתנו.
על-פי כתב האישום, אשר הנאשמת המרכזית בו היא פאינה קירשנבאום, בשנים 2003-2014 שימשה קירשנבאום כמזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו וכסגנית שר הפנים, ובשנים 2014-2009 כיהנה קירשנבאום כחברת כנסת, וכחלק מסמכויותיה של קירשנבאום במפלגת ישראל ביתנו היא הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים של המפלגה. דוד (דאוד) גודובסקי שימש בתקופה חופפת כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, כאשר קירשנבאום הייתה הממונה על גודובסקי בתפקידו כמנהל אגף הארגון, ובין השניים היו קשרי עבודה הדוקים.
וולדברג הודתה כי בינה לבין קירשנבאום נוצרו קשרי עבודה בשנת 2009, כאשר קירשנבאום פעלה על-מנת להשיג תקציבים עבור פעילות ההתאחדות, אשר הסתכמו לסך של כ-1.5 מיליון שקל. בנוסף, בשנת 2014 פנתה וולדברג אל קירשנבאום וביקשה את עזרתה בחידוש קשר מקצועי שהיה לה עם הרשות למלחמה בסמים. בעקבות זאת פנתה קירשנבאום לראש הרשות והמליצה לו להיפגש עם וולדברג, במטרה לשלב את ההתאחדות בפעילות הרשות. בהמשך לכך, החל ממארס 2014 שולבה ההתאחדות בפרויקט של המכללה למינהל בראשון-לציון, בנושא של שיקום מכורים, אשר מומן על-ידי הרשות.
התמורה לשוחד, כך על-פי הודאתה של וולדברג, ניתנה באוגוסט 2014, אז ביקש גודובסקי לטוס ולשהות בסרביה ובאוקראינה. בהמשך לכך, על-פי הנחייתה של קירשנבאום, פנה גודובסקי אל וולדברג כדי שההתאחדות תממן את הנסיעה - וכך היה. וולדברג הסכימה לממן את נסיעתם של גודובסקי ושל יועץ התקשורת של קירשנבאום לסרביה ולאוקראינה, בעלות כוללת של 15,084 שקל.
במסגרת הסדר הטיעון צוין כי וולדברג הניחה כי גודובסקי נוסע לסרביה ולאוקראינה במסגרת תפקידו במפלגת ישראל ביתנו, וכי הנסיעה קשורה לנושא קידום עלייה ומימנה את הנסיעה, באמצעות ההתאחדות, בעד פעולות עתידיות שקשורות בתפקידיה הציבוריים של קירשנבאום, וכדי לא לסכל אפשרות שקירשנבאום תיטיב עמה גם בעתיד.
בגזר הדין המאשר את הסדר הטיעון בין הצדדים, ציין השופט צבי גורפינקל מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי החליט להקל עם וולדברג ולא לגזור עליה עונש של מאסר בפועל בשל נסיבותיה האישיות. "הנאשמת בת למשפחה ציונית ודודה אף היה אסיר ציון לתקופה ארוכה", כתב השופט בגזר דינו, והוסיף: "ממסמכים שהוגשו ועדויות שנשמעו עולה כי הנאשמת הייתה אישה חזקה, חיונית יצירתית ומקצועית, ומעולם לא נתגלה כל פגם בפעילות הכספית של העמותה".
השופט גורפינקל הוסיף כי יש להבחין "בין נותני שוחד שיוזמים את ביצוע העבירה ובכך משחיתים את עובדי הציבור, ודינם מאסר ממשי - לבין נותני שוחד שלא יזמו את העבירה, לא הציעו מיוזמתם את השוחד אלא נדרשו לתת את השוחד על-ידי לוקח השוחד."
לכן קבע השופט כי "ניתן לקבוע כי גם מאסר שירוצה בעבודות שירות ישרת את מטרות הענישה ויענה על האינטרס הציבורי".
בסוף גזר דינו שלח גורפינקל מסר לנאשמים האחרים בפרשה: "אין לגזור גזירה שווה מהעונש שיוטל על הנאשמת לעניינם של נאשמים אחרים - כל מקרה עומד בפני עצמו ולגופו".
באי-כוחה של אירנה וולדברג, עורכי הדין ליאת בכור, אורי שפיגל ובן גופמן ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, מסרו בתגובה: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו וגזר עונש של עבודות שירות לאירנה וולדברג. אכן היא הודתה בעבירת שוחד, אבל מדובר ברף הנמוך של העבירה. לא היה אינטרס ציבורי או בכלל לשים אותה מאחורי סורג ובריח. אנחנו שמחים שהסיפור מאחוריה והגיע לסיומו".