דירות למכירה/ צילום: איל יצהר
הרבה לחץ השתחרר ביום חמישי בערב במפלגת כולנו ובמשרד האוצר, לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה על ירידה חודשית נוספת במחירי הדירות, בשיעור חד של 1%. מדובר בירידה חודשית רביעית ברציפות, חודש אחרי חודש, בשיעור כולל של 2.1%. עד כמה הרצף נדיר? הפעם האחרונה שראינו ירידה של 4 חודשים ברציפות הייתה בסוף 2006, אם כי אז הם ירדו בשיעור כפול, של 4.3% (השיא הבא הוא רצף של 6 חודשים, שקרה בפעם האחרונה החל מספטמבר 2004, בשיעור כולל של 4.6%).
אבל חשוב להיזכר באותם ימים לא כל כך רחוקים של אמצע העשור הקודם. מי שהתלהב בסוף 2006 מרצף הירידות והחליט שכדאי לחכות עוד קצת כדי לקנות סוף סוף דירה במחיר סביר (אני מכיר כמה כאלה, כולל כאלה שמכרו וחיכו, כדי לשדרג בעלות מינימלית את הדירה שמכרו) - קיבל מאז עלייה של 128% במחירי הדירות. כדי שירידות יהיו בנות קיימא, צריך כמובן בראש ובראשונה לראות שינוי בשני הפרמטרים היסודיים - הביקוש וההיצע. הביקוש כמובן ירד בשנה האחרונה, רובו בצורה מלאכותית (המתנת זוגות צעירים להגרלות מחיר למשתכן) וחלקו באמצעות הכבדת המיסוי על המשקיעים. אבל השאלה הגדולה היא כמובן מה קורה בצד ההיצע.
לא בכדי, אפילו באוצר העדיפו הפעם לחגוג את בצורה מאופקת, לאחר שאותה למ"ס שפינקה אותם ביום חמישי בנתונים על ירידות מחירים, דיווחה כמה שעות קודם לכן על התכווצות מלאי הדירות ביוזמה פרטית, בהיקף מדאיג של 0.5% מדי חודש (וכמובן שבאוצר הזדרזו להאשים את הלמ"ס בחישוב לא נכון, של נתוני ההיצע כמובן). לכן, עם כל הכבוד לנתוני יום חמישי, יום שלישי השבוע (20.3) יהיה דרמטי פי כמה במשרד האוצר, אז יתפרסמו נתוני התחלות וגמר הבנייה לשנת 2017. נתונים שילמדו מה עשו הקבלנים בזמן שהציבור הוריד את הרגל מהגז. לפי תוכניות העבודה שפירסם בעבר משרד האוצר עצמו, בשנת 2017 ובשנת 2016 אמורות היו להיבנות בישראל 60 אלף יחידות דיור כל שנה.
לפי מחקר שהציג לאחרונה פרופ' צביקה אקשטיין, בעבר משנה לנגיד בנק ישראל, המדינה זקוקה ל-80 אלף התחלות בנייה כדי לאזן בין ביקוש להיצע (לפי המחקר שפרסם, ברמות הנוכחיות המחיר יעלה בכ-5% מדי שנה). רק שבפועל, לפי נתוני הלמ"ס, ב-2016 נבנו פה 54,049 דירות ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 נבנו פה 35,853 דירות. נתוני 2017 אמנם יעודכנו כלפי מעלה, אולם עדיין נישאר הרחק מהיעד של האוצר עצמו. מה גם, שלא מעט מהדירות נמצאות הרחק בפריפריה, היכן שלמדינה יש המון קרקע ומעט תעסוקה ותשתיות. אז קחו עוד כמה שעות להתענג על הירידות ולדמיין את כל הדרך חזרה גם למחירי 2006 (עוד ירידה של 56%). ביום שלישי בצהריים נדע כמה הרצף המרובע האחרון באמת מחזיק מים.