גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל מצטרף לביקורת: התחבורה הציבורית בבעיה גדולה

עפ"י סקירה של בנק ישראל, ממוצע זמן ההגעה לעבודה בתחבורה ציבורית עומד על יותר מ-38 דקות ■ רק בשבוע שעבר פרסמו קרן המטבע וה-OECD דוחות לפיהם עומסי התנועה והפקקים הם הבעיה מספר אחת של ישראל

ישראל כץ / צילום: תמר מצפי
ישראל כץ / צילום: תמר מצפי

מתי בפעם האחרונה נסעתם לעבודה באוטובוס, באופניים או אפילו במונית? למה המראה של נוסעים בחליפות המצטופפים ברכבת התחתית או באוטובוס נראה לכם טבעי כל כך בטוקיו, בלונדון או בניו יורק, אבל לא בתל אביב? ומה הנתון החשוב ביותר במאבק מול תופעת הגודש שהולכת ומחריפה בשנים האחרונות בקצב מבהיל?

למרות הפקקים הישראלים מעדיפים להגיע לעבודה עם הרכב

בנק ישראל מצטרף היום לשני מוסדות המחקר המובילים - קרן המטבע הבינלאומי ו-OECD - בהתייחסות לבעיית התחבורה בישראל. שני הגופים הזרים הגדירו את מצב התחבורה בארץ כחמור ביותר מבין המדינות המפותחות בעולם, והדגישו נתונים כמו צפיפות התנועה לקילומטר כביש בישראל, שגבוהה ביותר מכפליים מצפיפות התנועה במדינה שהגיעה למקום השני בדירוג, ספרד.

הדוח של בנק ישראל מתפרסם, כאמור, בסמיכות זמנים מקרית לדוחות ה-IMF ו-OECD. העבודה עליו החלה לפני כמה חודשים, וההחלטה לפרסם אותו התקבלה לפני שפורסמו הדוחות האחרים. אבל מעבר לעובדה שגם בבנק ישראל רואים בגודש התנועה בעיה מאקרו-כלכלית מרכזית, הבנק המרכזי מספק זווית חדשה ומעניינת על הפקקים הבלתי נסבלים - חוסר הפופולריות של התחבורה הציבורית.

השורה התחתונה של המחקר היא שהמשתמשים בתחבורה ציבורית בישראל עושים זאת מחוסר ברירה, פשוט כי אין ברשותם מכונית. וכך זה נראה במספרים: בקרב בעלי הכנסה של פחות מ-2,000 שקל לנפש בחודש עומד שיעור השימוש באוטובוס או במונית שירות על 38%, זאת לעומת 40% משתמשים ברכב פרטי - כמעט שוויון. תכפילו את ההכנסה ל-4,000 שקל לנפש בחודש, ושיעור השימוש באוטובוס יצנח ביותר מ-50% ל-17% בלבד, בעוד ששיעור השימוש ברכב פרטי מזנק ל-72%.

"הרוב המכריע של המועסקים במשק (69%) מגיע לעבודה במכונית פרטית", כותבים בבנק ישראל, "ורק 21% משתמשים לשם כך בתחבורה ציבורית (אוטובוס או רכבת). ככל שהשכר עולה, כך יורד שיעור המשתמשים באוטובוסים. נתון זה תומך בסברה שהפרטים בישראל משתמשים בתחבורה ציבורית בלית ברירה, כלומר מפני שאין ברשותם רכב פרטי".

שביעות רצון נמוכה מהשירות

הישראלים ממשיכים לדבוק ברכבים הפרטיים למרות שהשימוש בהם נעשה יקר יותר ומתסכל יותר. מחירי המכוניות בישראל הם כידוע מהגבוהים בעולם, בגלל המיסוי הכבד. כעת מגלה לנו בנק ישראל כי התחושות שלנו שהפקקים הפכו בשנים האחרונות בלתי נסבלים - לא היו מוטעות: משך הנסיעה לעבודה במכונית הולך ומתארך בקצב מהיר. על פי נתוני בנק ישראל מי שעובד מחוץ ליישוב מגוריו מבלה כיום כמעט 40 דקות בדרך לעבודה לעומת 30 דקות לפני עשור וקצת.

אז למה הישראלים נצמדים בעקשנות כזו לרכב פרטי? התשובה של בנק ישראל לא מפתיעה: שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית היא מהנמוכות ביותר בעולם. הנייר של הבנק המרכזי מוסיף לנו נתון מעניין שנלקח מסקרי שביעות רצון שנערכו בשנים האחרונות בקרב משתמשי התחבורה הציבורית בישראל ובערים מרכזיות באירופה. תוצאות הסקרים מציבות את ירושלים ואת מחוז תל אביב בתחתית הסולם, כשרק פלרמו ונפולי באיטלקיות מקבלות ציון יותר גרוע. הנתונים האלה משלימים את מה שאנחנו יודעים על רמת השירות הנוכחית בתחבורה הציבורית - היא מספקת לנו שירות איטי ולא אמין. אפילו בירושלים, שזוכה מאז 2011 לשירותי הרכבת הקלה הראשונה בארץ, לא מורגש שום שיפור ברמת שביעות הרצון.

התחבורה הציבורית עולה לנו ביוקר, משלם המסים מסבסד אותה בסכום שנתי של 5 מיליארד שקל - אבל הסבסוד הזה אינו חוסך למשלם המסים את השימוש במכונית הפרטית. ישראל גובה מס כבד על בנזין כמו מדינה אירופית ומעניקה תחבורה ציבורית ברמה נמוכה כמו בארה"ב.

הנתון החשוב ביותר שמצרף היום לדיון הציבורי בנק ישראל הוא ש-43% מהעובדים היו מגיעים בתחבורה ציבורית לעבודה בכל יום אילו מטרופולין תל אביב היה כרך אירופי נורמלי. השיעור כיום עומד על 25%. "על הנייר" אנחנו כבר שם. התוכניות מדברות על רשת של שלושה קווי רכבת קלה וארבעה קווי אוטובוסים מהירים שיחצו את גוש דן מצפון לדרום וממזרח למערב. בשנה שעברה הוחלט סופסוף להתחיל לקדם גם שלושה קווי מטרו, רכבת תחתית אמיתית שתוכל להוביל מספרים גדולים יותר של נוסעים ובמהירויות גבוהות בהרבה מאלה של הרכבת הקלה הנבנית.

כל זה יעלה הרבה מאוד כסף, כ-200 מיליארד שקל להערכת האוצר ומשרד התחבורה, אבל הבעיה איננה כסף אלא זמן. שלושת קווי הרכבת הקלה אמורים להתחיל לפעול כאן בשנת 2025 והמטרו - רק בשנת 2040.

תל אביב: בעלי שכר גבוה נוטים להגיע לעבודה ברכב

חסרות מנהיגות ונחישות פקידותית

ומה בינתיים? האם נגזר עלינו לבלות את 20 השנים הקרובות בפקקים בלתי נסבלים? העבודה הנוכחית של בנק ישראל איננה מתייחסת לכך, אבל ההמלצות של קרן המטבע היו מאוד ברורות: אפשר לצמצם את בעיית הגודש ולקצר את סבלם של נהגי הרכב הפרטי באמצעים מהירים וזולים בהרבה מרכבת קלה או תחתית. קוראים לזה ניהול ביקושים, או הפחתת הכדאיות של שימוש ברכב פרטי באמצעות מקלות וגזרים. אפשר לקדם הקצאת נתיבים מהירים לתחבורה הציבורית על חשבון נתיבים קיימים לרכב הפרטי, אפשר להטיל אגרת גודש על נהגים שיתעקשו להיכנס בשעות העומס למרכז תל אביב ואפשר לעודד שימוש בנסיעות שיתופיות ולאלץ את הנהג הישראלי לחלוק את הרכב שלו עם נוסעים נוספים. הצעדים האלה דורשים מנהיגות פוליטית ונחישות פקידותית. נכון להיום נראה ששתי התכונות האלה חסרות כאן יותר מתקציבים.

תושבי השרון חסמו את כביש 4 במחאה על הפקקים; דורשים להוסיף נת"צים

מחאת תושבי השרון נגד הפקקים: כביש 4 נחסם הבוקר למשך דקות ארוכות על-ידי נהגים בעלי רכבים פרטיים מארגון בשם "15 דקות" במחאה על הפקקים וזמני הנסיעה הארוכים בכבישים.

הנוסעים דורשים להוסיף נתיבי תחבורה ציבורית בכביש 4, וקווים מהירים לתחנת הרכבת ולאזורי התעסוקה. שיירת הרכבים התקבצה באזור צומת הדסים והאטה את התנועה עד לעצירה מוחלטת למשך דקות ארוכות.

מנכ"ל 15 דקות, גיל יעקב, מסר כי "משבר התחבורה בישראל מגיע לממדים מפלצתיים ובמשרד התחבורה מעכבים פתרונות שמוכיחים את עצמם שוב ושוב בישראל ובעולם: נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית. אפילו נהגי הרכבים הפרטיים כבר מבינים זאת". לפי נייר העמדה של הארגון, "המצור התחבורתי באזור קדימה-צורן ויישובי הסביבה הולך ומתהדק ובקרוב יהפוך לבלתי אפשרי לתנועה, עד כדי מצור על היישובים".

מנתוני הארגון עולה כי הירידה לכביש 4 אורכת כיום כ-40 דקות דרך מחלף בני דרור; ובחודש מאי, עם חיבור כביש 562 לכפר יונה, זמן הנסיעה יתארך לשעה וזמן הנסיעה לת"א יתארך למעל שעתיים.

הסיבות שהובילו למצב התחבורתי הבלתי נסבל באזור הן היעדר קווים ישירים לתחנת הרכבת ולמוקדי ביקוש נוספים, בנייה מאסיבית בכל האזור ללא תשתיות תחבורתיות מתאימות והיעדר העדפה לתחבורה ציבורית.

עוד כתבות

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסה המקומית; מדד ת"א בנקים 5 יורד בכ-1.5%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.5% ות"א 90 מאבד מערכו 0.8% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק