גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניהול עושה את ההבדל, אבל לא בהכרח לטובה

יצאנו לבדוק את הישגי קרנות האג"ח מדינה ומצאנו שהתשואות לרוב נמוכות מאלו של מדדי הייחוס, בין היתר בגלל דמי הניהול ומח"מ קצר מזה של הבנצ'מרק

אג"ח, מטבעות, חיסכון / שאטרסטוק
אג"ח, מטבעות, חיסכון / שאטרסטוק

בהמשך לשתי בדיקות קודמות שעשינו לגבי הישגי קרנות אג"ח מדינה, ושפורסמו במדור זה באוגוסט 2016 ובמאי 2017, אנחנו בוחנים שוב את ביצועיהן בשלושה פרקי זמן: 5 שנים אחרונות, 3 שנים אחרונות, ושנה אחרונה, כולן מסתיימות בדצמבר 2017.

בקבוצה גדולה זו יש 3 קבוצות משנה מרכזיות: קרנות ללא מניות, קרנות עם מניות בשיעור של עד 10% וקרנות עם מניות בשיעור של יותר מ-10%.

הבחינה נעשתה מול מדדי ייחוס רלוונטיים. בקבוצה של קרנות שאינן משקיעות במניות, הבנצ'מרק מורכב מ-85% מדד אג"ח ממשלתיות ו-15% מדד אג"ח קונצרניות; בקבוצה עם עד 10% מניות, הבנצ'מרק מורכב מ-80% מדד אג"ח ממשלתיות, 10% מדד אג"ח קונצרניות ו-10% מדד ת"א 125; ובקבוצה השלישית שבה יש יותר מ-10% מניות, המשקלות הן 75% מדד אג"ח ממשלתיות, 10% מדד אג"ח קונצרניות ו-15% מניות ת"א 125.

יודגש כי גם כאשר הקרן מתמחה באג"ח ממשלתיות, מותר לה להשקיע בשיעור מסוים באג"ח חברות. קרן שמוסיפה לשמה את המילה "מדינה" או "ממשלתי", מתחייבת להשקיע באג"ח ממשלתיות בשיעור של לפחות 75% מנכסיה, וקרן שלא כוללת את המלים הללו בשמה חייבת להשקיע לפחות 50% מנכסיה באג"ח ממשלתיות, וממילא חופשייה להשקיע את היתרה באג"ח קונצרניות.

קרנות אגח

אג"ח מדינה ללא מניות

בפרק הזמן של השנה החולפת (2017) פעלו 46 קרנות שהשיגו בממוצע תשואה של 2.3% לעומת 4% של מדד הייחוס, כאשר גם הקרן הטובה ביותר שהשיגה 3.9%, לא הדביקה את הבנצ'מרק. 3 קרנות השיגו תשואה נומינלית שלילית.

בפרק הזמן של 3 השנים האחרונות, 2015-2017, הפיגור מעמיק. מול מדד הייחוס שעלה ב-7.2%, התשואה הממוצעת של הקרנות הגיעה ל-2.8% בלבד, ורק קרן אחת השיגה יותר ממדד הייחוס, כש-2 השיגו תשואה שלילית.

המצב מחמיר בבדיקה של 5 שנים אחרונות (2013-2017), כאשר התשואה הממוצעת של הקרנות הייתה חצי מתשואת מדד הייחוס: 9.1% לעומת 18.3% בהתאמה, וגם הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר מבין 22 הקרנות שפעלו בתקופה זו: 15.4%, לא התקרבה למדד.

בכל 3 המדידות האלה, מה שפגע בתשואות של הקרנות היא העובדה שרובן בחרו במח"מ שהיה נמוך מזה של מדד הבנצ'מרק, כאשר בפועל מח"מ ארוך תרם לתשואה יותר מאשר מח"מ קצר או בינוני. בנוסף, דמי הניהול שגובות הקרנות גרעו, כמובן, מתשואותיהן, בה בשעה שמדד הבנצ'מרק הוא "סטרילי".

אג"ח מדינה עם עד 10% מניות

אמנם גם בקבוצה זו נרשם פיגור בתשואות הממוצעות של הקרנות מול מדד הבנצ'מרק, אבל כאן הפיגור קטן הרבה יותר, ככל הנראה, תודות לרכיב המנייתי שתרם לתשואת הקרנות מעבר לבנצ'מרק וקיזז חלק מהאפקט השלילי של המרכיב האג"חי. מכיוון שהפיגור כאן היה קטן יחסית, ותודות לעובדה שסטיית התקן של הקרנות הייתה נמוכה יותר (בממוצע, כמובן), הרי שבכל 3 התקופות, מדדי השארפ של קבוצת הקרנות הזו היו טובים מציון השארפ של מדדי הייחוס.

בנוסף, יותר קרנות הצליחו "להכות" את מדדי הבנצ'מרק.

בפרק הזמן של השנה האחרונה: 5 קרנות מתוך 27 השיגו יותר מ-4.1% (תשואת הבנצ'מרק); בפרק הזמן של 3 השנים האחרונות: 5 קרנות מתוך 20 היכו את הבנצ'מרק; ובתקופה של 5 שנים, כאן היה פיגור עמוק יותר ואף לא קרן אחת מתוך 9 שפעלו במהלך כל 5 השנים האחרונות הצליחה להכות את המדד.

אג"ח מדינה עם יותר מ-10% מניות

בקבוצה זו, התוצאות הן הכי טובות בכל 3 התקופות, הן במונחי תשואות אבסולוטיות, והן במונחים של תשואות יחסיות למדדי הבנצ'מרק. שוב, לפי כל הסימנים, היו אלה המניות שעשו את ההבדל. בקבוצה זו פעלו 10 קרנות בשנה האחרונה. הן פיגרו אחרי מדד הייחוס אך רק בגובה דמי הניהול, ו-2 מהן השיגו יותר מ-4.3% שהוא מדד הייחוס.

בפרק הזמן של 3 השנים האחרונות, הקרנות השיגו בממוצע יותר מאשר הבנצ'מרק: 8.2% מול 6.8%, ו-5 מתוך 7 הקרנות השיגו יותר מאשר הבנצ'מרק.

בפרק הזמן של 5 שנים, הפער היה קטן מאוד: 20.1% ממוצע הקרנות מול 19.9% שהשיג מדד הייחוס, אך זה מייצג רק 3 קרנות שפעלו בתקופה זו.

יתרון לאג"ח הארוכות

לסיכום, התשואות הממוצעות של הקרנות היו ב-7 מתוך 9 מדידות נמוכות מהתשואות של מדדי הייחוס.

ההסבר נעוץ בדמי הניהול שגובות הקרנות, כמו גם מן העובדה שהפוזיציה ההשקעתית שלהן באיגרות חוב הייתה במח"מ קצר יותר מאשר המח"מ של מדדי הייחוס, כאשר האג"ח הארוכות עשו תשואות טובות יותר מהאיגרות הקצרות-בינוניות בכל אחת מהתקופות שנבחנו כאן. זה גם מסביר מדוע סטיות התקן של הקרנות הייתה בכל המדידות, 9 במספר, קטנות יותר מסטיות התקן של מדדי הייחוס.

במונחי תוצאה של תשואה מול סיכון, או במלים אחרות - מדד שארפ, מדד השארפ של הקרנות היה בחלק מן המדידות נמוך ממדד השארפ של המדדים, וזה בולט מאוד בקרנות ללא מניות, שם הפיגור בתשואות היה מכריע, ושם סטיית התקן הנמוכה יותר לא סייעה לקרנות. לעומת זאת, בקרנות עם מניות: עד 10%, או יותר מ-10%, שם מדד שארפ של הקרנות היה גבוה משל מדדי הייחוס, וזה בלט מאוד בקרנות שהשקיעו יותר מ-10% במניות ב-3 שנים וב-5 שנים, שם גם התשואה של הקרנות הייתה גבוהה יותר מאשר מדדי הבנצ'מרק, וגם סטיות התקן היו נמוכות יותר, כך שמדד שארפ שלהן היה כמובן הרבה יותר גבוה.

קרנות הנאמנות המתמחות באיגרות חוב של המדינה נהנו לא מעט שנים, מאז סוף 2008, מהעליות שנרשמו באג"ח הממשלתיות. נכסיהן הגיעו לשיא בסוף שנת 2014-תחילת 2015 ליותר מ-52 מיליארד שקל. אבל, מאז נכסיהן ירדו באופן חד לרמה של כ-32 מיליארד שקל כיום, כשבדרך הן הגיעו לתחתית של כ-28 מיליארד שקל. הטריגר לירידה היה הזעזוע שפקד את שוק איגרות החוב של ממשלת ישראל במאי-יוני 2015. מאז נפדה סכום של כ-8.2 מיליארד שקל ב-2015, עוד כ-7.6 מיליארד ב-2016, עוד כ-4.2 מיליארד שקל בחצי הראשון של 2017, ורק אז הן החלו להתאושש ולגייס כ-2.7 מיליארד שקל עד לסוף השנה.

■ הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ, ואנליסט ונציג קשרי יועצים בקבוצת תכלית (מבית מיטב דש). אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם

עוד כתבות

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

השליטים החדשים של כספי הציבור: המוסדיים קיבלו ביצת זהב ומינפו אותה

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצריה לתחום הכליות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בבורסה בתל אביב; טאואר וקמטק מתחזקות, הביטחוניות נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

על פי ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, תתפוס חברת התוכנה שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה הן כ־500 מיליון שקלים