גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קיצור שבוע העבודה במשק: לא בדיוק מה שחשבתם

בסופו של דבר, העובדים יעבדו שעה פחות בשבוע ■ המהלך נולד כחלק משיתוף פעולה בין האוצר, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים ■ השאלה הגדולה: האם הפריון במשק יעלה ■ ניתוח "גלובס"

אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף
אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, חתם הבוקר (א') על צו ההרחבה שמחיל על כלל המשק את קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות. המהלך לקיצור שבוע העבודה התאפשר בזכות הסכם קיבוצי כללי שנחתם לפני כשנה בין יו"ר ההסתדרות ניסנקורן לבין יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, ואומץ לפני כחודשיים על ידי שר האוצר משה כחלון.

1. מי ייהנה מהשינוי?

השינוי ייכנס לתוקף בתחילת החודש הקרוב (ב-1 באפריל 2018). שכרם של העובדים לא ייפגע אך הם ייאלצו לעבוד עבורו 4 שעות פחות - 182 שעות עבודה בחודש, במקום 186, כפי שהיה נהוג עד כה.

שכר המינימום החודשי לא ישתנה ויעמוד על 5,300 שקל, אך מכיוון שמספר שעות העבודה יירד, הערך של כל שעה יהיה גבוה יותר ב-63 אגורות ויעלה מ-28.49 שקל ל-29.12 שקל.

זו הפעם הראשונה מאז שנת 1995, שהעובדים בישראל נהנים מקיצור שבוע העבודה. בזכות השינוי, הישראלים יעבדו 50 שעות פחות בכל שנה קלנדרית, וזאת ללא הפחתה בשכרם. יום העבודה המקוצר בשבוע ייקבע על ידי כל מעסיק, בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.

השינוי ישפיע על הגדרת שעות העבודה של כלל העובדים, אבל בפועל רלוונטי רק לעובדים ש"מחתימים" כרטיס ומקבלים שכר על שעות נוספות. כלומר מי שמקבל שכר גלובלי שכולל גם שעות נוספות לא ייהנה מהתוספת. גם עצמאים לא ייהנו כמובן מהשינוי.

זאת בעצם דרך נוספת של ניסנקורן להראות שיפור במצבם של העובדים. בתחילת דצמבר עלה שכר המינימום מ-5,000 ל-5,300 שקל, וזאת היתה ההעלאה הרביעית של שכר מינימום בשלוש שנים. ניסנקורן מדבר אמנם על "צמצום פערים חברתיים" ו"צעדים מקדמי שוויון", אך העובדים לא ייקחו יותר כסף הביתה בסוף החודש. התועלת לעובדים, שאי אפשר לזלזל בה, היא בתחום הרווחה.

2. למה הוחלט על 42 שעות?

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הוביל את המהלך לצמצום שעות העבודה ל-42, אך כבר הצהיר כי מבחינתו זהו שלב בדרך לצמצום שעות העבודה ל-40 - כפי שנהוג במרבית מדינות ה-OECD. אז למה בעצם ניסנקורן לא הלך עד הסוף כבר כעת? הוא מבין שני דברים: היכולת שלו לקדם מהלכים כאלו בהדרגה היא גדולה יותר - לא רפורמות ענק, אלא צעדים קטנים שבסופו של דבר יביאו למטרה הרצויה.

במקביל, גם המשק יכול לספוג את זה מכיוון שמי שנושא בנטל אלו המעסיקים - הם יקבלו פחות שעות עבודה מהעובדים, או שייאלצו לשלם יותר כסף על שעות נוספות. לא מדובר רק במעסיקים במגזר הפרטי - המהלך יעלה למדינה 350 מיליון שקל, עלות שנובעת מכך שהשכר של חלק מהעובדים במגזר הציבורי מורכב בפועל משכר מינימום ומתוספות שונות.

שר האוצר, משה כחלון, הסכים לצמצום שעות העבודה במסגרת דיל שאיפשר לו להעביר את תקציב המדינה ל-2019. ניסנקורן אפשר לכחלון לחסוך 1.8 מיליארד שקל בהוצאות ל-2019 כשהסכים לדחות את פעימות העלאת השכר לעובדי המגזר הציבורי בתמורה להגדלת סך תוספת השכר מ-7.75% ל-7.9%.

3. ומה לגבי סוף שבוע ארוך?

התוכנית לקבוע 4-6 סופי שבוע ארוכים בישראל נקברה לפני כחצי שנה. המשמעות היא כביכול זהה - קיצור של 50 שעות עבודה בשנה. ואולם 4-6 ימי חופש נוספים בשנה היו רלוונטיים כנראה לחלק גדול יותר מאוכלוסיית העובדים.

כך, הירידה במספר שעות העבודה השבועיות של הישראלים היתה גורפת יותר. למעשה, אם סבורים כי צריך לשפר את רווחת העובדים במטרה להגדיל לשפר את התפוקה, אז כעת עושים את זה באופן חלקי. ההסכמה על ויתור על סוף שבוע ארוך בתמורה לצמצום שעות העבודה היתה במסגרת דיל בין התאחדות התעשיינים לניסנקורן.

4. האם המהלך יגדיל את הפריון?

השאלה הגדולה היא מה יעשה קיצור שעות העבודה לפריון - התפישה של ההסתדרות היא כי הגדלת הפריון מגיעה עם שבוע עבודה מקוצר, והם מציינים כי כך היה במדינות מפותחות שעשו צעד דומה. כלומר, התפוקה הכוללת לא ירדה, מכיוון שהמפתח במדינות מודרניות הוא איך מארגנים את העבודה, ולא כמה שעות עבודה יש.

בדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, שפורסם בשבוע שעבר, העלו כלכלני האוצר סימן שאלה סביב הנושא: "רווחת עובדים גבוהה יותר תשפיע לחיוב על התפוקה השולית של שעת העבודה, אך לא ברור האם התפוקה הכוללת תעלה או תרד".

באוצר כתבו גם כי "פריון העבודה בישראל, המוגדר כסך התוצר חלקי שעות העבודה, נמוך ביחס למדינות ה-OECD. בהקשר זה נשאלת השאלה האם העובדה שפריון העבודה בישראל הוא נמוך בהשוואה למדינות אחרות הוא הסיבה לכך שבישראל עובדים מספר שעות רב יותר? או שמא מספר שעות העבודה הגבוה יחסית בישראל הוא הגורם לכך שהתפוקה לשעת עבודה נמוכה ביחס למדינות מפותחות".

הפריון אמנם לא מושפע רק משעות עבודה, אבל הוא כן מושפע מהון אנושי ומהכנסת טכנולוגיות. כאן יש למגזר הציבורי עוד הרבה לאן להתקדם, אך לא רק בו. השנה נחתם הסכם בין הממונה על השכר במשרד האוצר לניסנקורן שמטרתו שילוב של טכנולוגיות חדשות במדינה ללא מאבקים ארגוניים.

גם מיומנויות בלתי מספקות של כוח האדם בכל התחומים בישראל פוגעת בפריון. ולכן נשאלת השאלה האם אפשר להשוות את ישראל למדינות מפותחות אחרות, שעשו מהלך דומה של צמצום שעות העבודה.

בהקשר הזה ניסה נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, לצנן את ההתלהבות.הוא בירך על ההסכם אך אמר כי "בראייה לטווח ארוך, עלינו לזכור שאם אנו רוצים בעתיד לשפר באופן משמעותי את השכר ובמקביל להפחית את שעות העבודה בישראל לממוצע במדינות ה-OECD, עלינו לפעול ביתר שאת להעלאת פריון העבודה שלנו, שעדיין נמוך ב-25% משל העובדים באירופה וארה"ב. 25% הבדל הינו פער משמעותי, שמקשה על העלאת רמת החיים בישראל, וניתן לצמצם אותו רק על ידי השקעה מסיבית בהטמעת ציוד טכנולוגי מתקדם והכשרת כוח אדם טכנולוגי ברמה גבוהה למקצועות העתיד בתעשייה".

5. מה יקרה למשמרות הלילה?

שינוי נוסף אליו הסכים ניסנקורן נוגע לתנאי ההעסקה של עובדי משמרות לילה. בשבוע שעבר אושר השינוי בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ובמסגרתו מפעלים יוכלו להעסיק עובדים לשבוע של משמרות לילה בכל שבועיים, ולא בכל שלושה שבועות כפי שהיה עד היום. כך, המעסיקים יוכלו להגדיל את היקף העבודה של העובדים שלהם בלילות, דבר שגם יכול להביא לצמצום המועסקים.

בהסתדרות צופים כי המצב לא יוביל לפיטורים ומציינים כי הדבר יאפשר למפעלים שפועלים בלילה לעשות אופטימיזציה של כוח האדם שלהם ולהקל עליהם את שיבוץ העובדים למשמרות.

עוד כתבות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה