שלטי חוצות של בחירות רשויות מקומיות / צילום: איל יצהר
בעוד קצת למעלה מחצי שנה ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות. זוהי הזדמנות של ממש לשפר את הנוכחות הדלילה של נשים בקרב נבחרי הציבור בזירה המקומית. בניגוד לזינוק החד בייצוג הנשי בכנסת (מ-9 ל-34 חברות כנסת בתוך שני עשורים), בזירה המקומית השיפור מתרחש בעצלתיים. מבט עדכני על 50 הערים הגדולות חושף כי רק כ-17% מכלל חברי מועצות הערים הן נשים. באותן ערים מכהנת ראשת עיר אחת ויחידה - מרים פיירברג בנתניה.
הייצוג הנמוך של נשים ברשויות המקומיות רחוק מלהיות רק נתון סטטיסטי פיקנטי. נוכחות מועטה בזירה המוניציפלית עלולה להקשות על המשך מגמת השיפור בזירה הפוליטית הארצית. ניתוח שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה, הצביע על כך שכשליש מחברי הכנסת, הגיעו מהשלטון המקומי. היעדרן של נשים כחברות מועצה וכראשות ערים, פוגע ביכולתן להתברג לאחר מכן גם לעשייה ציבורית ברמת המדינה.
תיאוריות של ייצוגיות פוליטית גורסות שנוכחות דלילה של קבוצות חברתיות במוקדי קבלת ההחלטות מקטינה את האפקטיביות של העלאת אינטרסים ייחודיים להן לזירה הציבורית וגם מביאה לתחושות של הדרה, תסכול וניכור. הנוכחות הנשית חורגת מהעניין של ייצוג הולם או של נראות פוליטית.
מדובר גם בעניין שבמהות. במחקר שבחן את דפוסי הפעולה של חברי וחברות הכנסות ה-17 וה-18, מצאנו שהתפיסה לפיה גברים מייצגים נשים ודואגים לאינטרסים שלהן לא פחות טוב מהנשים עצמן אינה מדויקת. מהממצאים עלה שחברות כנסת מעורבות יותר מעמיתיהן הגברים בקידום הצעות חוק ובהפניית שאילתות בתחומים הנוגעים למשפחה, לילדים ולזכויות נשים.
בארגוני החברה האזרחית פועלות בשנים האחרונות כמה תוכניות שנועדו לסייע, להכשיר ולספק תמריצים לנשים להציג את מועמדותן בזירה הפוליטית. כך, למשל, מפעילה עמותת כ"ן (כוח נשים) את "מנהיגות את המחר"; עמותת איגוד נבחרות ציבור ברשויות המקומיות מעמידה ארגז כלים לחברות מועצה מכהנות ולמתמודדות פוטנציאליות; ועמותת נשים נגד אלימות פועלת לקידום פוליטי של נשים בחברה הערבית.
מעבר לפעילות זו של ארגוני החברה האזרחית, גם למדינה יש אינטרס לפעול לקידום משמעותי של ייצוג נשי בזירות הפוליטיות השונות. הדרך הנכונה כאן לא צריכה להיות באמצעות פסילת מפלגות שכלל לא מאפשרות לנשים להתמודד, דבר שיפגע בזכות להיבחר. אלא באמצעות יצירת תמריצים למפלגות לשלב יותר נשים כמועמדות מטעמן ברמה המקומית והארצית. צעד תקדימי ברוח הזאת עומד להיות מיושם לראשונה בבחירות המקומיות הקרובות. לפני כארבע שנים אישרה הכנסת תיקון לחוק הרשויות המקומיות באופן כזה שמעניק "בונוס" של 15% במימון המפלגות לרשימות שנבחרו למועצת העיר ושלפחות שליש מנציגיהן במועצה הם נשים.
צעד נוסף, שעשוי להניב פירות בטווח ארוך, הוא קידום תוכניות במערכת החינוך שעוסקות בהטמעת ערך השוויון המגדרי בכל תחומי החיים בדגש על הזירה הפוליטית. זאת, על מנת לחשוף את התלמידות לנושא ולעודד אותן לשקול קריירה פוליטית בעתיד בשלטון המקומי ובכנסת, בדומה לתוכניות המעודדות אותן לבחור את תחום המדעים כמקצוע לחיים.
שיפור מהותי בייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית יביא בסבירות גבוהה לנוכחות הולמת יותר של נשים גם בתפקידים בכירים אחרים בעירייה ובדירקטוריונים של החברות העירונית. בטווח הארוך הוא יתרום להשתלבותן של פוליטיקאיות שצברו ניסיון ברמה המקומית גם בפוליטיקה הארצית ולגיוון רחב יותר בעשייה הציבורית תוך שיקוף הצרכים של כלל הציבור הישראלי.
■ הכותבים הם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה.