צילום: שאטרסטוק
כחלק מתום-הלב, האם על חברות הביטוח לפעול מיוזמתן לטובת זוכים בהוצאה לפועל? במקרה של הוט מובייל, זה עבד: רשם ההוצאה לפועל בתל-אביב החליט באחרונה כי חברת הביטוח, כנאמנה המחזיקה בכספים, מחויבת לפעול תוך זמן סביר לבירור מול הגורמים המעוניינים בכספים כיצד עליה לנהוג בהם, ולא להחזיק בהם במשך שנים.
לאחרונה ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל-אביב אוהד אשר, במסגרת בקשת הזוכה חברת הוט מובייל, לממש את כספי החייב המוחזקים בידי חברת מגדל כ-7 שנים, והורתה על מימוש הכספים. מגדל טענה כי בידה 813 שקל, שהם רכיב פיצוי הפיטורים של החייב, וזאת לאחר שהחייב סיים את עבודתו בשנת 2011 אצל המעסיק הוט מובייל, לאחר שזו אישרה להעביר לחייב את רכיב התגמולים, אך ציינה כי אינה מוותרת על רכיב פיצויי הפיטורים. בנסיבות אלה שקטה מגדל על שמריה, השאירה את הכספים בידה ולא נקטה בשום פעולה לברר כיצד עליה לנהוג בכספים, שלמעשה אינם שלה.
הרשם קבע כי "מגדל אולי איננה צד מעוניין בסכסוך בין שני צדדים שנכסיהם מוחזקים אצלה, אך היא צד מעוניין גם מעוניין בנכסים אלה. ידוע כי כספים ונכסים המוחזקים בידי גופים כלכליים כגון בנקים וחברות ביטוח מהווים עבורם בטוחה, וגם ואולי בעיקר, משמשים עבורם כלי להשאת רווחיהם שלהם. כספי הציבור המושקעים אצלם מושקעים ומניבים תשואות לא רק לציבור אלא גם לגוף הכלכלי עצמו".
עוד קבע הרשם כי חברת מגדל כנאמנה "מחויבת לפעול באופן סביר, בחלוף תקופה סבירה, לקבלת הכרעה בדבר גורלם של כספים שאינם כספיה שלה - ולכל הפחות 'לעורר' את הגורמים שעשויים להיות מעוניינים בכספים, וזאת כחלק מחובת תום-הלב של נאמן המחזיק בכספים. זוהי מושכלת יסוד בנוגעת להתנהלות בתום-לב של נאמן המחזיק בכספים. חברת מגדל איננה רשאית להמתין עד אין קץ להחלטה שיפוטית".
הרשם הורה לחברת מגדל לפנות הן לחייב והן למעסיק בדואר רשום, ולהודיע כי ככל שלא תוגש התנגדות מטעמם בתוך 45 יום ממועד משלוח המכתב - תפעל מגדל להעברת הכספים לתיק ההוצאה לפועל.
בין השאר התייחס הרשם למאמץ שנדרש מצידה של מגדל, על פי ההחלטה, בביצוע המעקב הנדרש, וכתב בהחלטתו כי "גם אם לא מוטלת חובה חוקית על בנק או חברת ביטוח לחפש אחר בעלים של כספים שאין להם דורש, נדרשת פעילות מינימלית שהגוף הנאמן מחויב בה מכוח דיני תום-הלב. בין אם הנאמן הוא גוף כלכלי גדול ובין אם הוא אדם בודד, אין הוא יכול לשלשל הכספים לכיסו, לגלגל עיניים מעלה ולומר כי הוא ממתין להוראות.
"גם אם נצא מנקודת הנחה כי חברת הביטוח מגדל לא תנהיג מדיניות כוללת של מעקב עיתי אחר כספים המופקדים בידיה הנאמנות, הרי שלכל הפחות ניתן ליתן התייחסות לעניין כאשר השאלה מתעוררת במקרים כגון זה שלפנינו".
כאן תיאר הרשם את התנהלותה של מגדל והתייחס לחוסר-סבירותה במקרה שבו דן: "זוכה מטיל עיקול על כספים אצל חברת הביטוח, חברת הביטוח משיבה שיש כספים אך גורלם אינו ברור. או אז תואיל ותפנה לשם בירור גורל הכספים. אלא שגם זאת לא נעשה, ומגדל ממשיכה לאחוז בקרנות המזבח ולומר: לא נעביר הכספים, לא נחפש, לא נחקור, נשב ולא נעשה דבר עד שתמציאו החלטה של בית הדין לעבודה. 7 שנים חלפו, ועוד 7 שנים יחלפו, ואם לא תמציאו החלטה כזו אזי הכספים דה-פקטו יוותרו בידינו. לתמיד.
"בכל הכבוד, גישה זו איננה מקובלת עליי", חתם השופט, וקבע כאמור כי מדובר ב"התנהלות המנוגדת לחובת הנאמנות של חברת הביטוח".
הוצאות בגין שחיקה במעמד רשות האכיפה
נוסף לביקורת האמורה, חטפה מגדל הוצאות מהרשם בסך 3,500 שקלים בגין התבטאות בוטה מצידה ביחס להחלטתו הקודמת. ההתבטאויות הבעייתיות כללו את המלים "מדבריו התמוהים בעליל של הרשם עולה, כי הדבר שבאמת מציק ומפריע לו באופן עקרוני הוא ...", וכן: "כפי שמציין הרשם בחוסר הבנה מוחלט".
הרשם הטיל את ההוצאות תוך שהוא מנמק כי "מזה תקופה שאנו עדים לשחיקה ביחס המכבד שיש לרחוש כלפי מערכת המשפט ורשות האכיפה. התבטאויות מן הסוג שציטטתי ושלעתים מזומנות מדי מופיעות (וגם זאת למרבה הצער) בין עורכי דין משני צידי המתרס, זולגות גם כלפי מוטבים הדנים בתיקים. אני סבור שעל רשמי ההוצאה לפועל להשתמש בכלים שהחוק מקנה להם על מנת שהתנהלות זו לא תעבור בשתיקה.
"גם אם בא-כוח של צד זה או אחר מוצא עצמו נרגז ביותר עקב החלטת רשם, שלדידו גילה 'חוסר הבנה מוחלט' בסוגיה שלפניו וגם אם לדידו של בא-כוח המותב טעה ושגה - גם אז עליו לנהוג ולהתנסח בכבוד כלפי מקבל ההחלטה. הדרך להשיג על החלטות שגויות ומוטעות ככל שתהיינה קבועה בחוק. הדרך אינה התגוללות על המותב על גבי הכתובים".