גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פשרה: ניר גלעד ובכירים נוספים ישיבו 45 מ' ש' לחברה לישראל

לפי הפשרה, נושאי משרה בחברה לישראל - בהם המנכ"ל אבישר פז והמנכ"ל לשעבר ניר גלעד - יעבירו לחברה 80% מהבונוסים שקיבלו בעקבות פיצולה ■ בתמורה יסתיימו כל המחלוקות שעמדו בלב תביעה נגזרת נגד הבכירים בטענה לחלוקת בונוסים שלא כדין

ניר גלעד / צילום: איל יצהר
ניר גלעד / צילום: איל יצהר

אושר הסדר הפשרה בפרשת הבונוסים של בכירי החברה לישראל: בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר אמש (א') את הסדר הפשרה בפרשה, שלפיו מנהליה הבכירים של החברה לישראל, שקיבלו בונוסים שמנים מכיסו הפרטי של בעל השליטה, עידן עופר, בעקבות פיצול החברה, יחזירו 80% מהכסף לקופת החברה לישראל.

לפי הסדר הפשרה, יעבירו נושאי המשרה לחברה סכום כולל של 45 מיליון שקל לסיום כל המחלוקות שעמדו בליבה של תביעה נגזרת שהוגשה נגד הבכירים בטענה לחלוקת הבונוסים שלא כדין. מחצית מהתשלום תשולם מיד, והמחצית השנייה תשולם בתשלומים תוך פרק זמן של עד 6 שנים. עוד על-פי ההסדר, ישולמו גמול לתובעת הנגזרת (בעלת מניות מיעוט שהגישה את התביעה כנגד הבכירים בשם החברה) ושכר-טרחה לבאי-כוחה, בסכום כולל ומשמעותי של כ-7.3 מיליון שקל, שייגזרו מהסכום שיוחזר לחברה.

מי יחזיר 45 מיליון שקלים

בהודעה שפרסמה החברה בעניין אישור ההסדר צוין כי "סכום הגמול נקבע בשים לב לעובדה כי מדובר בפסיקה חדשנית, וכזו שטרם נתקבלה בפסיקה הישראלית". אמירה זו מתייחסת להחלטתה של השופטת רות רונן מאפריל אשתקד, שאישרה ניהול תביעה נגזרת נגד עופר ובכירי החברה לאחר שקבעה, בין היתר, כי אישור בונוסים וקביעת שיעורם אינו נתון לשיקול דעתו של בעל השליטה בחברה, אלא של הדירקטוריון בלבד; וכן כי אסור שהגמול המחולק יהיה נוגד את מדיניות התגמול בחברה.

מדובר בהחלטה מהותית, האוסרת למעשה על בעלי שליטה לשנות את מנגנון התגמול שקבעה החברה, וכן מחייבת את הדירקטורים לוודא שהוא אינו מעוות את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של המנהלים בחברה - ובכך למעשה מחייבת יותר שקיפות במדיניות התגמול בחברות.

השבה ביחס לשיעור הבונוס

הסכום של 45 מיליון השקלים שנקבע שיוחזרו לקופת החברה לישראל על-פי ההסדר, ישולמו על-ידי בכירי החברה על פי חלוקה שנקבעה ביחס לשיעורי הבונוסים השמנים, והשמנים יותר, שקיבלו.

כך, על-פי הסדר הפשרה, מנכ"ל החברה לישראל לשעבר, ניר גלעד, יחזיר לחברה סך של כ-25 מיליון שקל. גלעד, שעזב את החברה לישראל בראשית 2015, הפך סמל לתשלומי עתק שלהם זוכים מנהלים בכירים במגזר העסקי, לא תמיד עם קשר לתרומתם לחברה. עלות העסקתו משכה גלי ביקורת עזים.

בשנת 2014 זכה גלעד לתגמול בעלות של יותר מ-43 מיליון שקל, שכלל מענק של 31 מיליון שקל שקיבל מכיסו של בעל השליטה עופר, על חלקו בפיצול החברה לישראל. מדובר בבונוס שבגינו הוגשה התביעה הנגזרת נגדו ונגד נושאי משרה אחרים בחברה, ושהובילה לפשרה שבמסגרתה ישיב גלעד את רוב הסכום שקיבל.

אבישר פז, המנכ"ל הנוכחי של החברה לישראל, ששימש בזמנו כסמנכ"ל הכספים בחברה וקיבל בונוס של כ-11.7 מיליון שקל בגין הפיצול, ישיב לחברה לישראל על-פי הסדר הפשרה כ-9.5 מיליון שקל; מאיה אלשיך קפלן, שהייתה סמנכ"לית, יועצת משפטית ומזכירת החברה וקיבלה בונוס בסך של 7 מיליון שקל, תשיב סך של כ-5.6 מיליון שקל; וערן שריג, ששימש כסמנכ"ל לפיתוח עסקים ואסטרטגיה של החברה וקיבל בונוס של כ-5.8 מיליון שקל, ישיב לחברה סך של כ-4.7 מיליון שקל.

הבונוסים לבכירים בחברה לישראל ניתנו במסגרת פיצול החברה לישראל בשלהי 2014, אז הועברו החזקותיה, למעט בחברות כיל ובזן, לחברה חדשה - "קנון", המאוגדת בסינגפור. בעקבות המהלך החליט בעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, לשלם מענקים מיוחדים מכיסו לבכירי החברה, שהותנו בהשלמת המהלך.

עובדות אלה היוו את הבסיס להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה נגד עופר והמנהלים, בטענה כי עופר הפר את האיזון של מדיניות התגמול של החברה כדי לקדם את מהלך החלוקה, שהיה לו בו עניין אישי. המענקים, נטען, שיבשו את ניקיון-הדעת של נושאי המשרה והפכו אותם למי שפועלים למען אינטרס זר.

מנגד, טענו עופר ונושאי המשרה שקיבלו את הבונוסים כי מהלך הפיצול נועד להיטיב באופן מובהק עם החברה ועם כלל בעלי המניות בה, ולכן בעל השליטה בחברה ראה לנכון לתגמל את חברי הנהלת החברה בקשר עם השלמת המהלך.

הסדר הפשרה נחתם על-רקע החלטת השופטת רות רונן, שאישרה את ניהול התביעה הנגזרת נגד עופר ובכירי החברה לישראל שקיבלו את הבונוסים. התובעת הנגזרת, יהודית דה-לנגה, עו"ד במקצועה ובעלת מניות מיעוט בחברה לישראל, ביקשה לחייב את עופר, חברת מילניום (אחת מהבעלים של החברה לישראל) והמנהלים שזכו לבונוסים, להשיב לחברה סכום השווה לסכומי המענקים שקיבלו, בסך כולל של כ-55.6 מיליון שקל. לטענת התובעת, הבונוסים הוענקו בתנאי לכך שבכירי החברה ידאגו להשלמת מהלך הפיצול, שלבעל השליטה היה בו עניין אישי. כתוצאה מכך, נטען, פעלו חברי ההנהלה בניגוד עניינים שלא אושר כדין במוסדות החברה.

השופטת רונן דחתה את טענותיהם של עופר והמנהלים ואישרה את ניהול התביעה הנגזרת נגדם בשם החברה. "משעה שמונה דירקטוריון לחברה, הדירקטוריון הוא המקבל את החלטות המדיניות בה - הוא ולא בעל השליטה. אחת מההחלטות הללו היא ההחלטה אודות מדיניות התגמול", ציינה השופטת רונן בהחלטתה.

סיכול מדיניות התגמול

עוד הוסיפה השופטת כי "אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה בחברה תשלום שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה, שכן תשלום כזה מסכל את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה".

בהחלטה נקבע כי המענקים חרגו ממדיניות התגמול של החברה באופן שהיה יכול לשנות את מערך התמריצים שמדיניות זו ביקשה להשיג; כי התשלום גרם לנושאי המשרה להיות במצב של ניגוד עניינים ביחס למהלך הפיצול; וכי הוא הביא אותם למצב של הפרת חובת האמון שלהם כלפי החברה. עוד, נקבע כי האסיפה הכללית של החברה לא נתנה אישור מפורש למתן המענקים ולשינוי מדיניות התגמול של החברה.

החלטה זו של השופטת רונן הובילה להסכם הפשרה, וזה הוגש לאישור בית המשפט. במסגרת הבקשה לאישור הסכם הפשרה הבהירו בכירי החברה לישראל כי לאור ההחלטה התקדימית של בית המשפט הסתבר להם כי נפלה בידם טעות בתום-לב, ולכן הם ביקשו להגיע להסכמה נושא הסכם הפשרה. זאת, למרות שבמועדים הרלוונטיים הם היו סבורים כי אין כל פגם בקבלת המענקים.

בהתייחס לגמול לתובעת ולשכר-הטרחה לבאי-כוחה, המלצת הצדדים הייתה כי לתובעת ישולם גמול בשיעור של 3.25% (בתוספת מע"מ, אם חל) מסכום התשלום הכולל נושא הסכם הפשרה, וכי לבאי-כוחה ישולם סכום של 13% בתוספת מע"מ מסכום זה. כן הומלץ כי הגמול ישולם במלואו תוך 21 יום לאחר אישור הסכם הפשרה.

תקדימיות: עופר צ'יפר את הבכירים מכיסו - אך החברה היא זו שתקבל חזרה את הכסף

אחד הדברים התקדימיים והמעניינים העולים מהסדר הפשרה הוא הסיטואציה המוזרה שהוא יוצר: מי ששילם בפועל את הבונוסים לנושאי המשרה הבכירים, לא מקבל את הכסף בחזרה לידיו. במקרה הזה, עופר הכניס יד עמוק עמוק לכיסו הפרטי - לא לקופת החברה - כדי לצ'פר את בכירי החברה ולתמרץ אותם. אבל מי מקבל את הכסף מהם בחזרה? החברה. בכך, מצטרף עופר למפסידים הגדולים ביותר בפרשת הבונוסים. הוא הוציא מעל 50 מיליון שקל מכיסו, ולא יקבל שקל בחזרה. המרוויחה הגדולה, כך נראה, זו בעלת מניות מיעוט "קטנה" שזוכה בנתח שמן מהסכום המוחזר לחברה (3.25%), כ-1.4 מיליון שקל, ועורכי דינה שגורפים כ-6 מיליון שקל נוספים.

המהלכים שהובילו להשגת הסכם הפשרה: עופר ויתר על השבת הכסף לכיסו בתמורה לחסינות מתביעות

במסגרת הדיון באישור הסדר הפשרה בין החברה לישראל, בעל השליטה בה, עידן עופר, ונושאי משרה בכירים בה לבין התובעת הנגזרת, המחזיקה מניות מיעוט בחברה, ביקשה שופטת המחוזי בתל-אביב, רות רונן, את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בשאלה אם יש לאשר את ההסדר.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לא התנגד לאישורו של הסדר הפשרה, ואולם העיר כי בעל השליטה עופר זוכה להגנה מפני תביעות נגדו במסגרת ההסדר - הגנה, אשר לעמדת היועמ"ש, הוא אינו זכאי לה.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה צוין כי הבקשה לניהול התביעה הנגזרת הוגשה גם נגד בעלי השליטה, ובעלי השליטה זכו, במסגרת הסדר הפשרה, להגנה בדמות "השתק עילה" (כלומר - לא ניתן לתבוע אותם בגין אותן עובדות וטענות שוב). זאת, לדברי היועץ למרות שבעלי השליטה אינם תורמים דבר לפשרה. לגישת היועמ"ש, נכון משום כך לראות בהסכם הפשרה ביחס אליהם כ"הסתלקות" של התובעת על כל המשמעויות שהדבר מעלה.

הצדדים - הן התובעת והן נושאי המשרה ובעלי השליטה - התנגדו לעמדת היועמ"ש; והשופטת רונן קיבלה את עמדתם. רונן קבעה כי "בעלי השליטה אכן אינם תורמים סכום כסף להסכם הפשרה, אולם במסגרת ההסכם הם מוותרים על טענתם שלפיה גם בהנחה שהיה מקום להורות על השבה של סכומי המענקים, ההשבה צריכה להיות לידיהם - כמי ששילמו את המענקים, ולא לידיה של החברה. לוויתור זה (של הבעלים על החזרת הכספים ישירות אליהם - א' ל"ו) יש משמעות לא מבוטלת".

עוד הוסיפה השופטת כי "מעבר לכך, משעה שסכום המענקים ברובו יושב לחברה על-ידי נושאי המשרה, העובדה שבעלי השליטה אינם משלמים לחברה בקשר עם הסכם הפשרה, היא בעלת משמעות מוגבלת בלבד. ממילא חובתם של בעלי השליטה הייתה חובה משנית לזו של נושאי המשרה, שהם אלה שקיבלו את המענקים, בעוד שבעלי השליטה היו כאמור מי ששילמו אותם".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לישראל

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים