גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי

אחרי האזהרות למשקיעים במטבעות קריפטוגרפיים שפרסמה בשבוע שעבר רשות ני"ע, הוגש היום ליו"ר הרשות, ענת גואטה, דוח ביניים של הוועדה לבחינה ואסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים (ICO). לדברי הרשות, "הדוח כולל שורה של המלצות, שמטרתן הגברת הוודאות וחתירה לאיזון בין חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על ציבור המשקיעים".

הוועדה הגישה את המלצותיה לרשות לאחר עבודה של יותר מחצי שנה. הרשות מציינת כי "תפקידה העיקרי של הוועדה, בראשותם של ד"ר גתית גור-גרשגורן, הכלכלנית הראשית של הרשות, ועו"ד מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים הפורש, היה לבחון את תחולת חוק ניירות ערך על הצעות והנפקות לציבור בישראל המבוססות על רישום מבוזר (distributed ledger). הוועדה התבקשה ללמוד ולאפיין מיזמים אלה, להכין סקירה השוואתית של הדין במדינות שונות ולהמליץ על מתווה מדיניות רגולטורית, בתחומים הנוגעים לדיני ני"ע. זאת, תוך חתירה לאיזון בין עידוד חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על ציבור המשקיעים".

על פי דוח הביניים, הוועדה מבחינה בין מטבע קריפטוגרפי המשמש אמצעי חליפין בלבד, לבין "טוקן" (אסימון) - שאותו היא מגדירה כ"מטבע קריפטו ייחודי, המקנה זכויות במיזם ספציפי". נוסף על כך, בהתייחסותה לאסימונים, הוועדה מבחינה בין Security Token או Investment Token - "אסימון המקנה זכויות בעלות, השתתפות או חברות במיזם מסוים או זכויות לתזרים עתידי ממיזם כאמור", לבין Utility Token - "אסימון המקנה זכויות שימוש במוצר או שירות המוצעים על ידי מיזם מסוים".

"לתעשייה זו תהיה תרומה לצמיחת המשק"

על פי המלצות הוועדה, "מטבע קריפטוגרפי ייחשב נייר ערך לפי מכלול הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה לגופו על רקע תכליות החוק. מטבעות קריפטו המקנים זכויות דומות לאלה של ניירות ערך מסורתיים, כמו מניה, איגרת חוב או יחידת השתתפות - ייחשבו לנייר ערך".

מנגד, ממליצה הוועדה לרשות ני"ע: "ככלל, מטבעות קריפטו שנועדו לשמש אמצעי תשלום, סליקה או חליפין בלבד, שלא במיזם ספציפי - שאינם מקנים זכויות נוספות, ושאינם נשלטים על ידי גורם מרכזי - לא ייחשבו לנייר ערך. מטבעות קריפטו המגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד, לא ייחשבו לנייר ערך. בהקשר זה הבחינה הרלוונטית היא של מטרת הרכישה בפועל - כך שהיעדר יכולת שימוש אמיתית בטוקן (אסימון; ר"ק) בשלב ההנפקה או אפשרות לסחור בו בשוק משני עשויים ללמד כי רכישתו אינה למטרה צרכנית, אלא למטרת השקעה".

עוד ממליצה הוועדה לרשות "לשקול שימוש והרחבה של מסלולי גיוס ייעודיים קיימים ועתידיים עבור ICOs, ובכלל זה לבחון אסדרה מקלה לביצוע הצעה לציבור של מטבעות קריפטוגרפיים בהיקפים מוגבלים; אפשרות לגייס באמצעות מטבעות קריפטו בפלטפורמות של מימון המונים; קביעת מסגרת זמנית לצורך התנסות בהנפקות של מטבעות קריפטו וליווי יזמים בהקשר זה, במתכונת של 'ארגז חול' רגולטורי (Sandbox); ובחינת אפשרות להסתמך על רגולציה זרה החלה בנושא של מטבעות קריפטו".

על פי המלצות הוועדה בדוח הביניים, "אם יהיו ICOs על פי תשקיף, תידרש התאמה של דרישות הגילוי מכוח חוק ניירות ערך למאפיינים הייחודיים של תחום זה, כפי שנעשה ביחס לתחומי פעילות אחרים (נדל"ן, גז ונפט, ביומד, ועוד)". נוסף על כך, "בחינת השאלה האם הנפקת מטבעות קריפטו המהווים ניירות ערך נחשבת הצעה לציבור בישראל, תיעשה לפי מאפייני ההצעה. הצעה לא תיחשב להצעה לציבור בישראל, אם מאפייניה מלמדים בבירור כי אינה מיועדת לציבור בישראל (למשל, על ידי שפת ההצעה, היעדר שיווק, פרסום ופנייה לציבור משקיעים בישראל). הוועדה מעלה לדיון את השאלה אם יש צורך בהתאמת מבחני ההצעה הקיימים לאופי המבוזר והבין-טריטוריאלי של הנפקות מטבעות קריפטו".

רשות ני"ע מציינת כי "לאור החדשנות, המורכבות והדינמיות של התחום, שההתייחסות הרגולטורית אליו עודנה בהתהוות, הן בארץ והן בעולם, עבודת הוועדה צריכה להיבחן בראי הזמן. נוכח ההתפתחויות המהירות בתחום זה, דברים רבים עשויים להשתנות בתחום בתוך זמן קצר ולהאיר את ממצאי הוועדה באור שונה".

לדברי יו"ר הרשות, גואטה, "הרלוונטיות של רגולטור טמונה ביכולתו לגשר ולאזן בין התפתחויות טכנולוגיות שקידמה מביאה עמה לשם מילוי המנדט שלשמו הוקם. התעשייה המבוססת על טכנולוגיית הרישום המבוזר (DLT) היא תעשייה חדשנית, בעלת פוטנציאל לשנות ולייעל את העולם הפיננסי כפי שאנו מכירים אותו. מאפייניה הייחודים של ישראל ומעמדה העולמי בתעשייה זו יכולים להביא לכך שלתעשייה זו תהיה תרומה לצמיחת המשק הישראלי. הרשות תמשיך ללמוד ולעקוב אחר ההתפתחויות בתחום, להיות קשובה לשוק ולהתפתחויות בו, כשלנגד עיניה עומדת ההגנה על ציבור המשקיעים. בהקשר זה, חשוב לנו לקבל התייחסות ערה מן הציבור להמלצות הדוח ולסוגיות שהוא מעלה לדיון".הרשות מציינת כי "בפני הוועדה הופיעו גופים רבים הפעילים בזירה זו, במגוון רב של תחומים: רגולטורים אחרים מישראל, אנשי מפתח בתעשייה, מפתחים ויזמים שביצעו או צפויים לבצע הנפקת מטבע קריפטוגרפי, גופי השקעה הפועלים בתחום, איגודים מקצועיים וכן גופי ייעוץ מקצועי, ובכללם משרדי עורכי דין וראיית חשבון. כמו כן, קיימה הוועדה שיחות בנושא עם גורמים שונים מחו"ל".

בתגובה לדוח הביניים שהוגש היום לרשות ני"ע, מסר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי: "ניכר שנעשתה עבודה יסודית, ואנו מזהים בדוח אלמנטים בעלי חשיבות מכרעת לתחום, ובהם 'ארגז חול' רגולטורי והקלות למגייסים בסכומים נמוכים. דומה כי יחד עם הסדרי פרה-רולינג לגופו של עניין, נוכל לקבל את הוודאות הדרושה להתפתחות סטארט-אפים בתחום, ואני מקווה שבזכות הבהירות הזו נוכל לראות יותר מיזמים בעלי ערך ופחות כאלה המנסים לעשות סיבוב על ציבור המשקיעים. זהו מסמך חשוב ומעמיק וראוי שייכנס לתוקף בהקדם. חשוב לציין כי המסמך מכסה את האפשרויות במסגרת החקיקה הקיימת, אבל בעתיד לא יהיה מנוס מלקדם חקיקה חדשה, המסדירה את תחום המטבעות הדיגיטליים על פי המאפיינים הייחודיים שלו".