ניר חפץ/ צילום: שלומי יוסף
ניר חפץ הוא אדם שלא קל לחבב. הרבה יותר קל לחוש כלפיו רגשות שליליים. הוא לא אדם נחמד. יותר מדי להוט בכל נושא שהוא עוסק בו. נורא חשוב לו להתבלט ולהצליח ושכולם יידעו על כך. אני מניח שאת הג'וב שקיבל אצל נתניהו הוא ראה כקפיצת דרך למטרות הגדולות יותר שהציב לעצמו. חבר כנסת, שר, ראש ממשלה? חפץ ראה עצמו מתאים לכל דבר. ואם צריך בדרך לתחמן ולהתחנף - חפץ מוכן ומזומן.
הציבור לא פרגן
לכן, לא רבים הצטערו כאשר חפץ נתפס בקלקלותיו. גם לא ממש פרגנו לו את עסקת הטיעון שתוציא אותו מכל הפרשיות ללא פגע. לו עשו סקר, אני חושב שהיה מתקבל שרוב הציבור מעדיף את חפץ בכלא גם במחיר הפסד עדויותיו החשובות בפרשיות נתניהו. מכיוון ששוטה הוא לא, בטוח שחפץ ער לכך, ואולי ידיעה זו אף דרבנה אותו עוד יותר לעשות את הסכם הטיעון.
אם לא הבנתם עד כאן, אומר זאת במפורש: אני לא מחבב את חפץ ולא אזיל דמעה על גורלו, שהוא בחר בו ויצר אותו. אבל בכל זאת מקומם אותי הניסיון שנעשה בערוץ 10 ללכלך אותו ועליו, מבלי שתהיה לכך סיבה או מסובב מוכחים.
בעיקר סימני שאלה
ומקרה שהיה כך היה: "צוער שערך ניווט לילי עם ניר חפץ בעת קורס קצינים בשנת 1984 נדרס על-ידי רכבת באופן מסתורי. בחקירתו במצ"ח טען חפץ כי נרדם, והצוער נרדם גם הוא - על פסי הרכבת. מאוחר יותר עלה חשד לפליטת כדור על-ידי חפץ, אולם חפץ נמצא דובר אמת בפוליגרף, ותיק החקירה נסגר" (מן העיתונות).
על כך פרסם ערוץ 10 תחקיר ביום שישי האחרון. כמובן שהכתבה עוררה "סערה", "כולם" דיברו עליה, אבל רק מעטים בחנו אותה ברצינות. כאשר אני עשיתי זאת, מצאתי שאין בכתבה ולא כלום מבחינה עובדתית, שבעצם מדובר בכתבה שעיקרה סימני שאלה ו"תחושות" של אנשים מאותה תקופה.
בואו נחפור
הסיבה היחידה להחזרת הפרשה לתודעת הציבור, עשרות שנים לאחר ההתרחשות, היא היותו של חפץ עד מדינה ש"כל הארץ" מדברת בו. הוא איש מפורסם, אז בואו נחפור, אולי נוציא מזה כמה אחוזי רייטינג. ואם לא מוצאים כלום, כפי שקרה, תמיד אפשר להסתפק בהצגת סימני שאלה. בערוץ 10 בוודאי לא היו אוהבים לו הציבו סימני שאלה על המניעים שלהם לפרסם "תחקיר" שאינו מגובה בראיות.