גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בליץ פרשיות השוחד בחו"ל בהן מעורבים ישראלים אינו מקרי

הפרשה שהתפוצצה השבוע, במסגרתה נחקרים חשדות לשוחד לעובדי ציבור זרים ע"י חברות בתחום התעשיות הביטחוניות, היא החמישית במספר באחרונה ■ הפרקליטות: "משקיעים מאמצים כדי להביא למיצוי אכיפה ולהעברת המסר שהדברים לא יכולים להתנהל בדרכי שוחד, בארץ ומחוצה לה"

סמי קצב / צילום: דוברות ההסתדרות
סמי קצב / צילום: דוברות ההסתדרות

היום (ד') נחשפו חלק מהפרטים והדמויות המרכזיות בפרשת השוחד החדשה לכאורה בתעשיות הביטחוניות, במסגרתה נעצרו יו"ר דירקטוריון מספנות ישראל סמי קצב ודמויות נוספות בזירה הביטחונית. הפרשה הזו, שהתפוצצה בראשית השבוע, הפכה לחקירה החמישית אשר במסגרתה נחקרים חשדות לתשלום שוחד לעובדי ציבור זרים על-ידי חברות ואנשי עסקים ישראלים.

העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הייתה קיימת כבר עשור בספר החוקים הישראלי (מאז 2008), ורק בשנתיים האחרונות החלה האכיפה של אותו סעיף על ידי רשויות האכיפה. מעבר לכך: בחודשים האחרונים חלה אינפלציה משמעותית באכיפת העבירה, כאשר 3 מתוך 5 החקירות הגיעו לשלב "הפרוץ" שלהן.

זר לא יבין-פרשות שוחד מרכזיות

מלבד החקירה בתחום הביטחוני, התפוצצה החודש פרשת השוחד לכאורה ששילמה חברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון לעובד זר בקניה, בתמורה לקידום פרויקטים במדינה האפריקאית; וכמה חודשים קודם לכן נחשפה לראשונה ב"גלובס" פרשת השוחד לכאורה בחברת שפיר הנדסה, שבכירים בה העבירו על פי החשד שוחד לפוליטיקאי רומני כדי להבטיח זכייה של החברה בחוזה בשווי של כ-10 מיליון אירו.

אלה הצטרפו לחקירת השוחד לכאורה שנתן איש העסקים המיליארד בני שטיינמץ לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לו רווחים של מאות מיליוני דולרים; ולהסדר הדרמטי עליו חתמה לאחרונה טבע, במסגרתו שילמה 75 מיליון שקל על מנת לסגור את החקירה הפלילית נגדה בגין העברת תשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה באוקראינה ובמקסיקו.

מאבק כלל-עולמי בהון השחור

מכל החקירות והפרשיות הנחשפות נדמה כי המאבק הזה קיבל זריקת מרץ משמעותית לאחרונה. אז מה גרם לשינוי בתפיסת רשויות האכיפה ששם תחת אור הפלורסנט של חדרי החקירות את הישראלים שקידמו את עסקיהם בחו"ל בדרכים עקלקלות? תלוי את מי שואלים.

גורמים שונים בזירה המשפטית טוענים, כי הסיבה לכך היא הניסיון של ישראל להוכיח את עצמה לארגונים בינלאומיים שמטרתם מאבק כלל-עולמי בהון השחור. בפברואר 2016 הצטרפה ישראל כמדינה משקיפה בארגון ה-Financial Action Task Force) FATF) - גוף בין-ממשלתי המהווה כוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. בימים אלה עורך הארגון בחינה של האכיפה בתחום בישראל - לצורך בחינה האם לצרף אותה כחברה רשמית בארגון - וכל הרשויות דרוכות ונחושות להוכיח את עצמן.

גורם בפרקליטות אמר ל"גלובס" שיש רצון עז להוכיח את היכולות של ישראל, אך הבהיר כי לא התקבלה כל החלטה להגביר את האכיפה דווקא עכשיו בשל "המבחן" הבינלאומי. הסיבה שמספקות היום הרשויות לפרץ האנרגיות בתחום אכיפת עבירות השוחד בחו"ל, פשוטה יחסית ונובעת מצירוף מקרים כמעט ואולי אפילו "מזל": לדברי גורמים בפרקליטות, בכל החקירות הללו פתאום קרה משהו שעזר לבסס את הראיות נגד החשודים.

כך למשל בתיק של בני שטיינמץ אומרים גורמי חקירה, אחרי שנים ארוכות של חקירות בינלאומיות ושיתופי-פעולה בין רשויות חקירה ברחבי העולם, הצליחה המדינה לשים ראיות שמחברות את תמונת החשדות ומאפשרות את מעצרו של שטיינמץ. במקרה של טבע, זה היה עוד יותר מובהק: לאחר שהחברה הודתה בארה"ב בתשלומי שוחד, ושילמה קנס עתק, היה אך טבעי שעניינה יטופל גם בישראל. במקרה של שיכון ובינוי, התמזל מזלה של המדינה ועובד שיש לו טענות כרימון כלפי תנאי העסקתו והכספים שהחברה חייבת לו לכאורה, הגיש למדינה את הבסיס לפתיחה בחקירה על מגש של כסף, בדמות תביעה משפטית ותלונה שבה פירט את אירועי השוחד לכאורה.

לדברי גורם בכיר בפרקליטות, "יש קושי אינהרנטי מאוד ברור לאתר ולחקור עבירות האלה, כי הן מבוצעות בחו"ל ובדרך כלל המידע שיש לנו עליהם, הוא חלקי או לא מבוסס, ופעמים רבות אינו מעלה חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה. לפעמים זה מאמר בעיתון מקומי במדינה זרה, אין לנו גישה לעדים ולחומרי החקירה שנאספו במדינה בה ניתן השוחד, ובמקרים שונים המשטרה המקומית, שאליה אנחנו פונים לצורך שיתוף-פעולה בחקירה, מנועה בשל צרכי החקירה מלשתף אתנו פעולה. לכן, מאמצי איתור העבירות והשגת ראיות לא תמיד הניבו פרי".

עוד לדבריו, "הצוות הבינמשרדי שהוקם לצורך הטיפול בנושא זה עומל ומשקיע משאבים כדי להתגבר על אותם קשיים. לאורך השנים היו חקירות ובדיקות שלא הניבו בסופו של דבר מיצוי אכיפה. למה עכשיו אנחנו בפרץ של תיקים? שיתוף-הפעולה עם מדינות זרות הוא טוב יותר, וגם תהליכי חקירה ארוכי טווח מתחילים להבשיל".

אותו צוות אליו מתייחס הגורם בפרקליטות הוא צוות בינמשרדי בראשות ג'ואי (יוסף) אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, בו שותפים נציגי הפרקליטות, המשטרה, יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון.

לדברי אותו גורם בכיר בפרקליטות, העבודה האינטנסיבית של הצוות מתחילה להניב תוצאות. "יש שינוי מגמה חד משמעי. חברות חוששות מביצוע העבירות הללו בעקבות האכיפה. כשחברה מורשעת בפלילים, עלולות להיות לכך השלכות כלכליות משמעותיות. למשל, הגבלה על השתתפות במכרזים שונים, וכדומה. יש מדינות המחזיקות ברשימות שחורות כנגד חברות מורשעות ויש סנקציות נוספות במדינות שונות. אי אפשר להתייחס יותר בקלות דעת להשלכות האכיפה. יש פה שיניים משמעותיות לרשויות האכיפה, וזו עובדה שלאט אך בטוח חודרת לתודעת החברות הרלבנטיות במשק".

עוד אומר אותו גורם ל"גלובס", כי "הצטרפנו למאמץ של ה-OECD וחשוב לנו לשנות את התרבות שנהוגה במקומות מסוימים בעולם של תן-וקח, של יחסי שוחד. יש שינוי בתרבות, יש ראשית הפנמה. אנחנו משקיעים מאמצים רבים כדי להביא למיצוי אכיפה ולהעברת המסר שהדברים לא יכולים להתנהל בצורה לא חוקית ובדרכי שוחד, בארץ ומחוצה לה".

"לא להוריד את הראש לחברות"

אותן חברות שמפנימות לכאורה את המסר האכיפתי החדש לא כל-כך מרוצות מאופן היישום שלו. בחלק מהחברות מדברים על שינוי חד מדי במדיניות, לאחר שנים ארוכות שבהן גם הפרקליטות וגם המשטרה וגופי האכיפה השונים ידעו כי תשלומי השוחד שמשולמים - אשר כובסו במקרים רבים במילים יפות כמו "עמלות" או "הוצאות שיווק" - הם הכרחיים כדי לנהל עסקים במדינות מסוימות. במיוחד במדינות עולם שלישי, ומדינות בהן קיימים משטרים רעועים. אז מה פתאום הם התעוררו עכשיו? ועוד בבת אחת?

לדברי עו"ד איתן מעוז, מהסנגורים המובילים בארץ בתחום עבירות הצווארון הלבן, שוחד ושחיתות ציבורית, "קשה מאוד להניח שבמהלך השנים הרבות מאז התיקון לחוק (ב-2008) לא נמצאו תיקים ברי אכיפה. מישהו במשרד המשפטים החליט להניח את הרגל על דוושת הגז במלוא הכוח בעיתוי שאיננו ברור".

לדבריו, "בכל מקרה, שינוי מדיניות אכיפה צריך להיעשות באופן מאוד מדוד והדרגתי, משום שהאכיפה מיועדת להטמיע נורמות ולא להוריד את הראש לחברות ישראליות שפועלות בשווקים מאוד בעייתיים כשלעצמם".

עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום עבירות הצווארון הלבן, מוסיפה, כי "החוק אומנם אוסר על מתן שוחד לאיש ציבור זר, אבל דרך האכיפה שלו בעת האחרונה בעייתית מאוד. במשך שנים, גם לאחר שמתן שוחד לאיש ציבור זר הוגדר כעבירה, העלימה המדינה עין מהתופעה. רק לאחרונה היא התחילה, ללא אזהרה מוקדמת, בגל חקירות ומעצרים. החקירות מתייחסות למעשים שנעשו לפני שנים, ואשר בזמן עשייתם הייתה סביבם כמעט הסכמה שבשתיקה. התוצאה היא תחושה של הפללה רטרואקטיבית".

הגורם הבכיר בפרקליטות מתקומם על הטענות. "טוענים כלפינו איך אתם פתאום שיניתם את הכללים, ואומרים תנו לנו זמן להתארגן. משרד המשפטים אמר את דברו בנוגע לאכיפת העבירה הזאת בכל מקום שאפשר, כבר מאז תיקון החוק ב 2008, ולכן לבוא ולומר אחרי 10 שנים 'תניחו לנו, כי כך פעם הייתה התרבות' זו טענה שאי אפשר לקבל אותה", הוא אומר.

שאלות ותשובות

מתן שוחד לעובד ציבור בחו"ל נחשב לעבירה בישראל?

התשובה היא כן. המשולש הלא-קדוש של חברה ישראלית-עובד זר-שוחד נחשב בעבר לחלק מנוהל מקובל בחלק ממדינות העולם, בעיקר במדינות עם משטרים רעועים. בחלק מהמקרים ההיסטוריים יותר החברות הישראליות אף דרשו מרשות המסים ניכוי מס עבור תשלומי השוחד, שנחשבו אצלן ל"הוצאה" מתחייבת במסגרת העסקית במדינות הזרות. חברות אף הפרישו מראש סכומי כסף מסוימים לטובת העניין, וקיטלגו אותן בשמות יצירתיים בתקציב הפרויקט, תחת "הוצאות שיווק" או "עמלות תיווך" ועוד.

עד 2008 לא הייתה לישראל הסמכות להעמיד לדין בגין ביצוע העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לגבולותיה. אולם, בעקבות חתימתה של ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות וכניסתו לספר החוקים הישראלי של סעיף 291א' לחוק העונשין, נסללה הדרך להעמדתם לדין של חברות ואנשי עסקים ישראלים בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל.

עם זאת, עד שנת 2016 לא נעשה שימוש בסעיף החוק. בשלהי 2016, הוקם צוות ייעודי לטיפול בתחום. רשויות האכיפה שמו להם ליעד ספציפי לחקור, ובמידת הצורך גם להעמיד לדין, ישראלים ששילמו שוחד לפקידי ציבור זרים בחו"ל.

איך נפתחת חקירה?

המדינה הקצתה משאבים וצוות מיוחד בפרקליטות המדינה לצורך איתור ראשית ראיות למתן שוחד על-ידי חברות ואנשי עסקים ישראלים לעובדי ציבור בחו"ל.

אלה עוקבים באופן יזום אחר פרסומים בעיתונות הזרה על חקירות שנפתחו במדינות שונות בעולם, עוקבים אחר הליכים משפטיים שמתרחשים בארץ, ובהם עולות טענות בנושא וכן אחר תחקירים עיתונאיים בישראל שעלולים להעיד על מתן שוחד בחו"ל. בנוסף, תלונות שמגיעות למשטרה המעלות חשש לשוחד בחו"ל, מועברות מיידית לאותו צוות בפרקליטות על-מנת שהפרקליט העומד בראש הצוות יקבע את אופן הפתיחה בחקירה.

כמעט בכל חקירה נדרשת נסיעה של צוות חוקרים ישראלי למדינה שבה לכאורה בוצעה העבירה, וביצוע חקירות במדינה הזרה של גורמים מקומיים, תוך שיתוף-פעולה עם החוקרים במדינה הזרה.

עד כמה אחורה אפשר לחקור?

על-פי חוק, עבירות השוחד הן עבירות מסוג פשע שמתיישנות בחלוף 10 שנים מאז ביצוען. גם בעבירות שוחד לעובד ציבור זר חלה אותה תקופת התיישנות. אולם, מאחר שהחוק הישראלי בעניין נחקק ב-2008 - ורק אז שוחד לעובד ציבור זר נחשב לעבירה בישראל - תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מאז.

כיום לסוגיית ההתיישנות מ-2008 אין כל משמעות, כיוון שתקופות ההתיישנות "התאחדו" (בין כה וכה חלף עשור מאז 2008), כך שבכל מקרה לא ניתן להגיש כתבי אישום כנגד חברות ואנשי עסקים ששילמו שוחד במדינות זרות לפני שנת 2008.

האם דינה של חברה ממשלתית כדין חברה ציבורית/פרטית?

התשובה הרשמית היא כן. החוק אינו עושה הבחנה בין חברה ממשלתית לחברה אחרת לעניין ההעמדה לדין בגין עבירות שוחד לעובד ציבור בחו"ל. אולם, עד כה טרם ידוע על חקירה המתנהלת נגד חברה ממשלתית בחשד לתשלומי שוחד במדינה זרה.

עוד כתבות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ניר ברקת שר הכלכלה / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

שר הכלכלה ניר ברקת לא מאמין בבורסת תל אביב: "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, ברקת קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית