גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בליץ פרשיות השוחד בחו"ל בהן מעורבים ישראלים אינו מקרי

הפרשה שהתפוצצה השבוע, במסגרתה נחקרים חשדות לשוחד לעובדי ציבור זרים ע"י חברות בתחום התעשיות הביטחוניות, היא החמישית במספר באחרונה ■ הפרקליטות: "משקיעים מאמצים כדי להביא למיצוי אכיפה ולהעברת המסר שהדברים לא יכולים להתנהל בדרכי שוחד, בארץ ומחוצה לה"

סמי קצב / צילום: דוברות ההסתדרות
סמי קצב / צילום: דוברות ההסתדרות

היום (ד') נחשפו חלק מהפרטים והדמויות המרכזיות בפרשת השוחד החדשה לכאורה בתעשיות הביטחוניות, במסגרתה נעצרו יו"ר דירקטוריון מספנות ישראל סמי קצב ודמויות נוספות בזירה הביטחונית. הפרשה הזו, שהתפוצצה בראשית השבוע, הפכה לחקירה החמישית אשר במסגרתה נחקרים חשדות לתשלום שוחד לעובדי ציבור זרים על-ידי חברות ואנשי עסקים ישראלים.

העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הייתה קיימת כבר עשור בספר החוקים הישראלי (מאז 2008), ורק בשנתיים האחרונות החלה האכיפה של אותו סעיף על ידי רשויות האכיפה. מעבר לכך: בחודשים האחרונים חלה אינפלציה משמעותית באכיפת העבירה, כאשר 3 מתוך 5 החקירות הגיעו לשלב "הפרוץ" שלהן.

זר לא יבין-פרשות שוחד מרכזיות

מלבד החקירה בתחום הביטחוני, התפוצצה החודש פרשת השוחד לכאורה ששילמה חברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון לעובד זר בקניה, בתמורה לקידום פרויקטים במדינה האפריקאית; וכמה חודשים קודם לכן נחשפה לראשונה ב"גלובס" פרשת השוחד לכאורה בחברת שפיר הנדסה, שבכירים בה העבירו על פי החשד שוחד לפוליטיקאי רומני כדי להבטיח זכייה של החברה בחוזה בשווי של כ-10 מיליון אירו.

אלה הצטרפו לחקירת השוחד לכאורה שנתן איש העסקים המיליארד בני שטיינמץ לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לו רווחים של מאות מיליוני דולרים; ולהסדר הדרמטי עליו חתמה לאחרונה טבע, במסגרתו שילמה 75 מיליון שקל על מנת לסגור את החקירה הפלילית נגדה בגין העברת תשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה באוקראינה ובמקסיקו.

מאבק כלל-עולמי בהון השחור

מכל החקירות והפרשיות הנחשפות נדמה כי המאבק הזה קיבל זריקת מרץ משמעותית לאחרונה. אז מה גרם לשינוי בתפיסת רשויות האכיפה ששם תחת אור הפלורסנט של חדרי החקירות את הישראלים שקידמו את עסקיהם בחו"ל בדרכים עקלקלות? תלוי את מי שואלים.

גורמים שונים בזירה המשפטית טוענים, כי הסיבה לכך היא הניסיון של ישראל להוכיח את עצמה לארגונים בינלאומיים שמטרתם מאבק כלל-עולמי בהון השחור. בפברואר 2016 הצטרפה ישראל כמדינה משקיפה בארגון ה-Financial Action Task Force) FATF) - גוף בין-ממשלתי המהווה כוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. בימים אלה עורך הארגון בחינה של האכיפה בתחום בישראל - לצורך בחינה האם לצרף אותה כחברה רשמית בארגון - וכל הרשויות דרוכות ונחושות להוכיח את עצמן.

גורם בפרקליטות אמר ל"גלובס" שיש רצון עז להוכיח את היכולות של ישראל, אך הבהיר כי לא התקבלה כל החלטה להגביר את האכיפה דווקא עכשיו בשל "המבחן" הבינלאומי. הסיבה שמספקות היום הרשויות לפרץ האנרגיות בתחום אכיפת עבירות השוחד בחו"ל, פשוטה יחסית ונובעת מצירוף מקרים כמעט ואולי אפילו "מזל": לדברי גורמים בפרקליטות, בכל החקירות הללו פתאום קרה משהו שעזר לבסס את הראיות נגד החשודים.

כך למשל בתיק של בני שטיינמץ אומרים גורמי חקירה, אחרי שנים ארוכות של חקירות בינלאומיות ושיתופי-פעולה בין רשויות חקירה ברחבי העולם, הצליחה המדינה לשים ראיות שמחברות את תמונת החשדות ומאפשרות את מעצרו של שטיינמץ. במקרה של טבע, זה היה עוד יותר מובהק: לאחר שהחברה הודתה בארה"ב בתשלומי שוחד, ושילמה קנס עתק, היה אך טבעי שעניינה יטופל גם בישראל. במקרה של שיכון ובינוי, התמזל מזלה של המדינה ועובד שיש לו טענות כרימון כלפי תנאי העסקתו והכספים שהחברה חייבת לו לכאורה, הגיש למדינה את הבסיס לפתיחה בחקירה על מגש של כסף, בדמות תביעה משפטית ותלונה שבה פירט את אירועי השוחד לכאורה.

לדברי גורם בכיר בפרקליטות, "יש קושי אינהרנטי מאוד ברור לאתר ולחקור עבירות האלה, כי הן מבוצעות בחו"ל ובדרך כלל המידע שיש לנו עליהם, הוא חלקי או לא מבוסס, ופעמים רבות אינו מעלה חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה. לפעמים זה מאמר בעיתון מקומי במדינה זרה, אין לנו גישה לעדים ולחומרי החקירה שנאספו במדינה בה ניתן השוחד, ובמקרים שונים המשטרה המקומית, שאליה אנחנו פונים לצורך שיתוף-פעולה בחקירה, מנועה בשל צרכי החקירה מלשתף אתנו פעולה. לכן, מאמצי איתור העבירות והשגת ראיות לא תמיד הניבו פרי".

עוד לדבריו, "הצוות הבינמשרדי שהוקם לצורך הטיפול בנושא זה עומל ומשקיע משאבים כדי להתגבר על אותם קשיים. לאורך השנים היו חקירות ובדיקות שלא הניבו בסופו של דבר מיצוי אכיפה. למה עכשיו אנחנו בפרץ של תיקים? שיתוף-הפעולה עם מדינות זרות הוא טוב יותר, וגם תהליכי חקירה ארוכי טווח מתחילים להבשיל".

אותו צוות אליו מתייחס הגורם בפרקליטות הוא צוות בינמשרדי בראשות ג'ואי (יוסף) אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, בו שותפים נציגי הפרקליטות, המשטרה, יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון.

לדברי אותו גורם בכיר בפרקליטות, העבודה האינטנסיבית של הצוות מתחילה להניב תוצאות. "יש שינוי מגמה חד משמעי. חברות חוששות מביצוע העבירות הללו בעקבות האכיפה. כשחברה מורשעת בפלילים, עלולות להיות לכך השלכות כלכליות משמעותיות. למשל, הגבלה על השתתפות במכרזים שונים, וכדומה. יש מדינות המחזיקות ברשימות שחורות כנגד חברות מורשעות ויש סנקציות נוספות במדינות שונות. אי אפשר להתייחס יותר בקלות דעת להשלכות האכיפה. יש פה שיניים משמעותיות לרשויות האכיפה, וזו עובדה שלאט אך בטוח חודרת לתודעת החברות הרלבנטיות במשק".

עוד אומר אותו גורם ל"גלובס", כי "הצטרפנו למאמץ של ה-OECD וחשוב לנו לשנות את התרבות שנהוגה במקומות מסוימים בעולם של תן-וקח, של יחסי שוחד. יש שינוי בתרבות, יש ראשית הפנמה. אנחנו משקיעים מאמצים רבים כדי להביא למיצוי אכיפה ולהעברת המסר שהדברים לא יכולים להתנהל בצורה לא חוקית ובדרכי שוחד, בארץ ומחוצה לה".

"לא להוריד את הראש לחברות"

אותן חברות שמפנימות לכאורה את המסר האכיפתי החדש לא כל-כך מרוצות מאופן היישום שלו. בחלק מהחברות מדברים על שינוי חד מדי במדיניות, לאחר שנים ארוכות שבהן גם הפרקליטות וגם המשטרה וגופי האכיפה השונים ידעו כי תשלומי השוחד שמשולמים - אשר כובסו במקרים רבים במילים יפות כמו "עמלות" או "הוצאות שיווק" - הם הכרחיים כדי לנהל עסקים במדינות מסוימות. במיוחד במדינות עולם שלישי, ומדינות בהן קיימים משטרים רעועים. אז מה פתאום הם התעוררו עכשיו? ועוד בבת אחת?

לדברי עו"ד איתן מעוז, מהסנגורים המובילים בארץ בתחום עבירות הצווארון הלבן, שוחד ושחיתות ציבורית, "קשה מאוד להניח שבמהלך השנים הרבות מאז התיקון לחוק (ב-2008) לא נמצאו תיקים ברי אכיפה. מישהו במשרד המשפטים החליט להניח את הרגל על דוושת הגז במלוא הכוח בעיתוי שאיננו ברור".

לדבריו, "בכל מקרה, שינוי מדיניות אכיפה צריך להיעשות באופן מאוד מדוד והדרגתי, משום שהאכיפה מיועדת להטמיע נורמות ולא להוריד את הראש לחברות ישראליות שפועלות בשווקים מאוד בעייתיים כשלעצמם".

עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום עבירות הצווארון הלבן, מוסיפה, כי "החוק אומנם אוסר על מתן שוחד לאיש ציבור זר, אבל דרך האכיפה שלו בעת האחרונה בעייתית מאוד. במשך שנים, גם לאחר שמתן שוחד לאיש ציבור זר הוגדר כעבירה, העלימה המדינה עין מהתופעה. רק לאחרונה היא התחילה, ללא אזהרה מוקדמת, בגל חקירות ומעצרים. החקירות מתייחסות למעשים שנעשו לפני שנים, ואשר בזמן עשייתם הייתה סביבם כמעט הסכמה שבשתיקה. התוצאה היא תחושה של הפללה רטרואקטיבית".

הגורם הבכיר בפרקליטות מתקומם על הטענות. "טוענים כלפינו איך אתם פתאום שיניתם את הכללים, ואומרים תנו לנו זמן להתארגן. משרד המשפטים אמר את דברו בנוגע לאכיפת העבירה הזאת בכל מקום שאפשר, כבר מאז תיקון החוק ב 2008, ולכן לבוא ולומר אחרי 10 שנים 'תניחו לנו, כי כך פעם הייתה התרבות' זו טענה שאי אפשר לקבל אותה", הוא אומר.

שאלות ותשובות

מתן שוחד לעובד ציבור בחו"ל נחשב לעבירה בישראל?

התשובה היא כן. המשולש הלא-קדוש של חברה ישראלית-עובד זר-שוחד נחשב בעבר לחלק מנוהל מקובל בחלק ממדינות העולם, בעיקר במדינות עם משטרים רעועים. בחלק מהמקרים ההיסטוריים יותר החברות הישראליות אף דרשו מרשות המסים ניכוי מס עבור תשלומי השוחד, שנחשבו אצלן ל"הוצאה" מתחייבת במסגרת העסקית במדינות הזרות. חברות אף הפרישו מראש סכומי כסף מסוימים לטובת העניין, וקיטלגו אותן בשמות יצירתיים בתקציב הפרויקט, תחת "הוצאות שיווק" או "עמלות תיווך" ועוד.

עד 2008 לא הייתה לישראל הסמכות להעמיד לדין בגין ביצוע העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לגבולותיה. אולם, בעקבות חתימתה של ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות וכניסתו לספר החוקים הישראלי של סעיף 291א' לחוק העונשין, נסללה הדרך להעמדתם לדין של חברות ואנשי עסקים ישראלים בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל.

עם זאת, עד שנת 2016 לא נעשה שימוש בסעיף החוק. בשלהי 2016, הוקם צוות ייעודי לטיפול בתחום. רשויות האכיפה שמו להם ליעד ספציפי לחקור, ובמידת הצורך גם להעמיד לדין, ישראלים ששילמו שוחד לפקידי ציבור זרים בחו"ל.

איך נפתחת חקירה?

המדינה הקצתה משאבים וצוות מיוחד בפרקליטות המדינה לצורך איתור ראשית ראיות למתן שוחד על-ידי חברות ואנשי עסקים ישראלים לעובדי ציבור בחו"ל.

אלה עוקבים באופן יזום אחר פרסומים בעיתונות הזרה על חקירות שנפתחו במדינות שונות בעולם, עוקבים אחר הליכים משפטיים שמתרחשים בארץ, ובהם עולות טענות בנושא וכן אחר תחקירים עיתונאיים בישראל שעלולים להעיד על מתן שוחד בחו"ל. בנוסף, תלונות שמגיעות למשטרה המעלות חשש לשוחד בחו"ל, מועברות מיידית לאותו צוות בפרקליטות על-מנת שהפרקליט העומד בראש הצוות יקבע את אופן הפתיחה בחקירה.

כמעט בכל חקירה נדרשת נסיעה של צוות חוקרים ישראלי למדינה שבה לכאורה בוצעה העבירה, וביצוע חקירות במדינה הזרה של גורמים מקומיים, תוך שיתוף-פעולה עם החוקרים במדינה הזרה.

עד כמה אחורה אפשר לחקור?

על-פי חוק, עבירות השוחד הן עבירות מסוג פשע שמתיישנות בחלוף 10 שנים מאז ביצוען. גם בעבירות שוחד לעובד ציבור זר חלה אותה תקופת התיישנות. אולם, מאחר שהחוק הישראלי בעניין נחקק ב-2008 - ורק אז שוחד לעובד ציבור זר נחשב לעבירה בישראל - תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מאז.

כיום לסוגיית ההתיישנות מ-2008 אין כל משמעות, כיוון שתקופות ההתיישנות "התאחדו" (בין כה וכה חלף עשור מאז 2008), כך שבכל מקרה לא ניתן להגיש כתבי אישום כנגד חברות ואנשי עסקים ששילמו שוחד במדינות זרות לפני שנת 2008.

האם דינה של חברה ממשלתית כדין חברה ציבורית/פרטית?

התשובה הרשמית היא כן. החוק אינו עושה הבחנה בין חברה ממשלתית לחברה אחרת לעניין ההעמדה לדין בגין עבירות שוחד לעובד ציבור בחו"ל. אולם, עד כה טרם ידוע על חקירה המתנהלת נגד חברה ממשלתית בחשד לתשלומי שוחד במדינה זרה.

עוד כתבות

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הסנאט אישר את חבילת הסיוע לישראל, הנשיא ביידן בירך

פגיעה ישירה בלול במרגליות, חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • הרצוג והאריס שוחחו, סגנית הנשיא הדגישה את מחויבותה לגינוי גילויי אנטישמיות בארה"ב • הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון רצועת עזה • עדכונים שוטפים

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות בבורסה; נובה עולה ב-4%, אנרג'יאן ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.2% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי ● טסלה פיספסה את התחזיות אך המניה זינקה במסחר המאוחר, תאיץ השקת דגמים מוזלים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט