גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טקס שבת האור האורתודוקסי בכנסיית הקבר / צילום: יותם יעקבסון

השנה יוצאים חג הפסח היהודי והפסחא (איסטר) הנוצרי בדיוק באותו שבוע. 30 במארס, ליל הסדר, הוא גם "יום שישי הטוב" של הנוצרים, אחד הימים החשובים בלוח השנה הנוצרי. ביום זה מציינים הנוצרים את שיא סבלותיו של ישוע. לפי המסופר בברית החדשה, בדמדומי השחר של יום שישי הוסגר ישוע על-ידי יהודה איש קריות, נאסר ונחקר בבית הכוהן הגדול. בהמשך היום ישוע הובא למשפט בפני הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, נידון למוות, עונה, נצלב ומת. במהלך יום זה נהוג לצום, לקונן קינות ולהתייסר. מבחינת המאמין הנוצרי זהו שיאו של האבל. אז למה "יום שישי הטוב"? מכיוון שלצד האבל מאמינים הנוצרים כי בהקרבתו את עצמו מביא ישוע גאולה למכירים בו ולמאמינים בו.

לא במקרה יוצאים שני החגים סמוכים זה לזה. במהלך הסעודה האחרונה, שלא הייתה אלא ארוחת ליל הסדר, בירך ישוע על המצה ועל היין ואמר: "זה דמי, דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים". בנצרות האקט הזה מקביל לסימון שעשו בני ישראל במזוזות ביתם בדם, והבטיחו בכך את פסיחתו של מלאך המוות על בכורותיהם. כשם שבני ישראל יצאו מעבדות לחירות כך מבטיח ישוע למאמיניו את השחרור מהשעבוד לחטא. ישוע מזוהה גם עם קורבן הפסח, שבמותו ובדמו הבטיח חיים. לפי הנצרות, הורה ישוע למאמיניו לסמן את עצמם בדמו. סימון זה מתחדש מדי מיסת יום א', עת אוכלים מהלחם ומהיין שלפי האמונה מותמרים באופן פלאי על-ידי דברי הכומר לבשרו ולדמו של ישוע.

לא רק הפסחא, כל מערך החגים הנוצרי, המשותף בבסיסו לכל הפלגים והזרמים הנוצריים, מושתת על אירועים מרכזיים בחייו של ישוע; ואיתם הכמיהה אל קץ ההיסטוריה ואל אחרית הימים, אז לאמונתם יחזור בן האלוהים אל האדמה, ישפוט את בני האדם וישיב את הסדר על כנו. לדבקים בו מובטח כי בבוא יום הדין יזכו בחיים חדשים, נצחיים, וייאספו לגן העדן, בעוד היתר יישלחו לגיהינום. עד אז עסוקים המאמינים בחידוש בריתם המתמשכת עם ישוע על ידי עריכת מיסות שבועיות ועל-ידי שחזור האירועים המרכזיים בחייו.

שיאו של מעגל החגים הזה הוא בפסחא ובשבוע הקדוש המקדים אותו. החגים הללו מצוינים בכל רחבי העולם הנוצרי, אבל אין עוד מקום מבחינתם שבו הקרקע עצמה ספוגה במטען רגשי כה עמוק כמו במקומות שבהם על-פי המסורת חי ופעל ישוע. די לראות את פניהם הנרגשות של הצליינים בתהלוכות בעיר העתיקה כדי לחוש בכך.

יום שישי הטוב

כבר משעות הבוקר מתקיימות בעיר העתיקה בירושלים צעדות המוניות לאורך הוויה דולורוזה (בלטינית, דרך הייסורים), המשחזרת את המסלול מהמקום שבו נגזר דינו של ישוע לצליבה (בשטח הרובע המוסלמי של היום) ועד גבעת הגולגולתא, שם נצלב, וכיום עומדת בה כנסיית הקבר ברובע הנוצרי. הדרך כוללת 14 תחנות, שבכל אחת מהן מצוין אירוע בדרך לצליבה: באחת הוא נפל, באחרת הולקה, פגש את אמו וכדומה. תשע מתחנות הוויה דולורוזה פזורות לאורך הדרך, חמש האחרונות - בכנסיית הקבר. את המסלול הזה משחזרים המאמינים.

ביום שישי הטוב מקיימות העדות השונות טקסי לוויה נוגים. בכנסיית סנט ג'יימס הארמנית מתקינים ארון קבורה מעוטר בשלל פרחים ונרות, ובשעות אחר הצהריים עורכים מעין טקס קבורה. בשעות הערב עורכים האורתודוקסים טקס לוויה בחצר כנסיית הקבר, ובו נישא מעין ארון קבורה בידי המאמינים.

הטקס הדרמטי ביותר נערך על ידי הפרנציסקנים-קתולים בכנסייה פנימה. בעזרת צלם עץ של ישוע זב הדם, קטן, אך נטורליסטי להפליא, משוחזר מעמד הצליבה. לאחר מסמור הצלם אל הצלב הוא מוצב על סלע הגולגותא, קוראים את הקטעים הרלוונטיים מהברית החדשה ומרבים בקינות. הצלם גם מוסר מהצלב ברוב טקס: בזה אחר זה נשלפים המסמרים מידיו ורגליו בעזרת צבת גדול, ומוצגים לפני הקהל הלום הצער.

נושאים אותו בתכריכים אל אבן המשיחה האחרונה. הקהל הדומע נדחק לפנים ומנסה לגעת. על אבן המשיחה, בטרם נלקח הצלם אל דרגש הקבר של ישוע, עורך ראש המסדר טקס משיחה אחרונה בשמן, מי ורדים ועפר. על פי חוקי הסטטוס קוו העות'מאני, המוכרים גם כיום, יכול הצלם להישאר בקבר עד שבת בוקר, שכן בשנים שבהן לוח השנה הקתולי חופף לאורתודוקסי, מתרחשת בו וסביבו תכונה רבה.

קתולים ופרוטסטנטים: 30.3, אורתודוקסים: 6.4

רחיצת רגלי השליחים

על-פי המסופר בברית החדשה, לפני הסעודה האחרונה קם ישוע מן השולחן וביודעו שהוא עתיד לעזוב את העולם בקרוב, ביקש להנציח את אהבתו למקורביו. הוא פשט את בגדיו וחגר מגבת למותניו, שם מים בקערה ובמעשה שכולו אהבה, צניעות וענווה רחץ את רגלי תלמידיו. גם כיום נהוג שכל איש כנסייה (אפילו האפיפיור עצמו) רוחץ את רגליהם של 12 מהכפופים לו. במהלך הטקס מקיימים את הכתוב, והרוחצים חוגרים מגבת סביב מותניהם.

טקס רחיצת הרגליים של הקתולים נערך יום לפני יום שישי הטוב, בתוך כנסיית הקבר, של האורתודוקסים - על במה מיוחדת שמוקמת בחצר כנסיית הקבר. אצל הארמנים נערך הטקס בליווי מקהלה בכנסיית סנט ג'יימס. אחד מטקסי רחיצת הרגליים הציוריים והאינטימיים בעיר נערך בקרב העדה הסורית-אורתודוקסית (יעקוביתית) בכנסיית סנט מרקוס. ראש העדה כורע ברך למרגלות 12 בני עדתו (חלקם ילדים), רוחץ את רגליהם ומתווה עליהן צלב בפיסת צמר גפן טבולה בשמן. כל הטקסים נערכים בשעות אחר הצהריים.

קתולים:29.3, אורתודוקסים: 5.4

שבת האור

הפלגים המזרחיים מציינים גם את שבת האור, המוכרת גם כ"טקס האש הקדושה", החל בין יום שישי הטוב האורתודוקסי לפסחא האורתודוקסית. על-פי המסורת הנוצרית, טקס האש הקדושה בשבת האור מסמל את ניצחון האור על החושך ואת ניצחון החיים על המוות.

ביום זה גודשים עשרות-אלפי מאמינים בני הפלגים המזרחיים את כנסיית הקבר ואת סביבתה. בשעת צהריים נכנס הפטריארך היווני-האורתודוכסי אל הקבר הקדוש כשהוא מלווה בבישוף הארמני. על-פי האמונה יורדת אליו אש משמיים והוא מעביר אותה להמונים הדרוכים הממתינים בחוץ כשאבוקות בידיהם. ירידת האש והצפתה את הכנסייה היא רגע של קתרזיס וההתרגשות עצומה. האש הנדלקת יש מאין מסמלת את תחייתו של ישוע. קשה מאוד להיכנס אל הכנסייה ביום זה, אבל גם התכונה הרבה סביב מעניינת. במוצאי שבת נערך טקס ציורי מאד באגף האתיופי של הכנסייה.

קתולים ופרוטסטנטים: לא חוגגים | אורתודוקסים: 7.4

הפסחא

והנה הגענו ליום הקדוש ביותר לנוצרים, המנציח לאמונתם את ניצחון בן האלוהים על המוות. בחג זה נוהגים ללבוש לבן, להדליק נרות רבים ולהציף את הכנסיות באור. הקתולים עורכים בכנסיית הקבר מיסת בוקר חגיגית. לרגל החג נהוג להכין מאפים מיוחדים שבמרכזם ביצה צבעונית או לעטר ביצים בציורים. בדומה לנהוג ביהדות ובדתות קדומות אחרות, הביצה מסמלת את מחזוריות החיים, התחדשות, שפע ופריון.

קתולים ופרוטסטנטים: 1-2.4 | אורתודוקסים: 15-16.4

סיור מודרך | למי שמעוניין בסיור מודרך בירושלים בעקבות השבוע האחרון בחייו של ישוע, מורת הדרך רחל לוין מציעה מסלול הליכה לא קשה מהר הזיתים לכנסיית הקבר, ממקום הנבואה למקום הצליבה והקבורה. במהלך הסיור צופים על ירושלים מהר הזיתים, יורדים לכנסיות ההר, כשלכל כנסייה בנתיב יש משמעות. משם נכנסים לעיר העתיקה והולכים לכנסיית הקבר דרך הוויה דולורוזה.

לפרטים: טל' 052-3529546 rochalevin@walla.com