גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מערכת ההשכלה הגבוהה בדרך לאמריקניזציה?

המרכז הבינתחומי יצר תקדים בעולם ההשכלה הגבוהה בישראל, ומעתה הוא יוכל להעניק גם תארים שלישיים  ■ נשאלת השאלה כיצד הדבר ישפיע בעתיד - כשמוסדות אחרים יקבלו סמכות דומה

המרכז הבינתחומי הרצליה / צילום: תמר מצפי
המרכז הבינתחומי הרצליה / צילום: תמר מצפי

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה אתמול (ג') למרכז הבינתחומי בראשות הנשיא אוריאל רייכמן להעניק תואר שלישי, תואר דוקטור PhD - בשלב ראשון רק במשפטים ובעתיד בתחומים נוספים. את ההחלטה הוביל שר החינוך נפתלי בנט, שמשמש גם כיו"ר המל"ג. כיום אין הגדרה ברורה בישראל לאוניברסיטה, אך ההבדל העיקרי בינה לבין מכללה הוא בקיומו של המחקר כחלק מהותי מהפעילות האקדמית - אוניברסיטאות מתמקדות במחקר, וזאת גם מטרת העל שלהם. במכללות לעומת זאת אין מערך מחקרי ולכן הן לא יכולות לחלק תוארי דוקטור, שמושגים לאחר השלמת מחקר מקיף. ההחלטה של המל"ג, אם כן, היא חסרת תקדים בעיקר כי היא עלולה להביא לטשטוש ההבדלים בין אוניברסיטאות למכללות. בשורה התחתונה, בעוד שהבינתחומי תישאר מכללה, היא תהפוך הלכה למעשה לאוניברסיטה פרטית.

להלן מספר סוגיות ושאלות שעולות מההחלטה.

1. האם התארים יהיו שווים פחות?

ב-20 השנים האחרונות סבלו האוניברסיטאות מתחרות הולכת וגוברת מצד מכללות, שפריחתן הביאה גם לתפוצת ההשכלה הגבוהה בקרב קהלים רחבים יותר, ולתרומה לכלכלה הישראלית. השר בנט סבור כי תהליך דומה יקרה גם עם התארים השלישיים, אך אחת השאלות המטרידות שאין להן מענה כרגע היא האם ההחלטה הזו תפגע ברמת המחקר בישראל. באוניברסיטאות סבורים שכן, אך חשוב לציין כי בבינתחומי המרצים, שעוסקים במחקר באופן עצמאי, נחשבים לחוקרים טובים. ואולם, השאלה היא מה יקרה כשמכללות נוספות יתחילו לקבל סמכויות כאלו.

הבעיה יכולה להגיע ממקום אחר - יש גבול גם לתועלת מתפוצת התארים. מחקר של ד"ר אורי כץ מפורום קהלת, שפורסם באוקטובר האחרון, מראה כי בישראל יש השכלה עודפת - ישראל היא אחת המדינות המשכילות בעולם, אך הדבר לא מתרגם לפריון עבודה או הון אנושי גבוהים. כמו כן, קיים עודף יוצא דופן של אקדמאים שלא מצאו עבודה המתאימה לרמת השכלתם. ולכן צריך לשאול, האם בהכרח בוגרים רבים של תואר שלישי הם בשורה חיובית? לא בטוח.

לשנות לימוד נוספות יש עלות לסטודנטים - בזמן ובכסף - והם צריכים ומצפים לקצור את הפירות על כך. הדבר תלוי בעיקר ביכולת של המחקר להיות רציני ומעמיק, ולהעניק לדוקטורים יכולות שיבואו לידי ביטוי בשוק. לשוק החופשי יש גם יכולת להבחין בין כישורי המועמדים. עם זאת, אסור להתעלם מאזהרת האוניברסיטאות מזילות התואר השלישי, אלא לחשוב איך מונעים ירידה ברמת התארים השלישיים כולם.

2. מה יקרה בטווח הארוך?

להענקת הסמכות הנוכחית לבינתחומי אין השפעה מהותית בטווח הקצר על שוק ההשכלה הגבוהה. מדובר כרגע רק בתואר במשפטים, וייקח זמן עד שיתרחב לעוד תחומים ובמיוחד לעוד מכללות. עם זאת, קיים חשש בטווח הארוך לתהליך 'אמריקינזציה' של ההשכלה הגבוהה בישראל. שר החינוך ציין באחד הציוצים שלו בטוויטר כי הרווארד וייל הן אוניברסיטאות פרטיות. ואולם צריך לזכור - שכר הלימוד בארה"ב גבוה במיוחד, ומסבך את הסטודנטים הצעירים בחובות עצומים, שאף מקבילים במקרים מסוימים למשכנתאות, ואלה משפיעים על כל החלטות התעסוקה שלהם לאחר סיום הלימודים. עם זאת, בארה"ב אוניברסיטאות אלו נחשבות למובילות בעולם מבחינת מחקר ואיכות הוראה.

התרחיש הזה - שבו המוסדות הפרטיים ימשכו יותר דוקטורנטים, והאוניברסיטאות הציבוריות יאבדו את מעמדן באופן כל כך חד משמעי - לא צפוי לקרות בשנים הקרובות. עם זאת, אסור לאוניברסיטאות לקפוא על השמרים, ועליהן לעשות מאמצים לשמור על עליונות ברמת המחקר, ועל אטרקטיביות מול החוקרים והסטודנטים.

3. ההכנסות מקניין רוחני ייפגעו?

המרכז הבינתחומי לא יקבל כסף מהמדינה לטובת מחקר, ולכן הכסף שיממן את המחקר במכללה לא יהיה על חשבון האוניברסיטאות אלא יגיע ממקורות אחרים. כך, היקף הסכומים שמופנים למימון מחקרים בישראל צפוי לגדול. ובכל זאת, עשויה להיות פגיעה באוניברסיטאות - מצד ההכנסות שזורמות אליהן מקניין רוחני. האוניברסיטאות משקיעות הרבה מחשבה בשאלה איך אפשר להגדיל את ההכנסות ממסחור ידע מחקרי, שמאפשר להם לקטוף את הפירות על המחקר שמתנהל בתוך כותליהן. סביר להניח כי המחקר במכללות פרטיות יתמקד במחקרים יישומיים (למשל בתחומים כמו מדעי המחשב). כלומר מחקרים עם מטרה מעשית מוגדרת, שניתנים למסחור. החשש הוא שתהיה זליגה של חוקרים למכללות הפרטיות, דבר שעשוי לפגוע בטווח הארוך באוניברסיטאות.

בנוסף, למרכז הבינתחומי יש חיבור הדוק עם השוק הפרטי, ובעיקר תעשיית ההייטק. מחקרים יישומיים עשויים להתמקד בצרכים של התעשייה - זה אמנם יכול לחזק את ההייטק הישראלי, אך במקביל לפגוע באיזון עליו שומרות האוניברסיטאות בין המחקר הבסיסי ליישומי.

בינתחומי / קרדיט צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

4. האוניברסיטאות עשו טעות טקטית?

לפני ארבע שנים ניסה פרופ' מנואל טרכטנברג, אז יו"ר הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה), לקדם שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות למכללות בהקשר של תואר שלישי. לפי התוכנית, סטודנטים יוכלו לעשות מחקר לתואר שלישי גם במכללות, אך יהיה להם גם מנחה מהאוניברסיטה שמשתפת פעולה עם אותה מכללה. האוניברסיטאות הסכימו בהתחלה לתוכנית, אך ברגע האמת החרימו אותה והובילו לגניזתה. כעת לא ברור אם זה היה צעד חכם מבחינתן. מצד אחד, זה היה עלול להביא לזרימה של סטודנטים למכללות, מכיוון שגם ככה הם היו מקבלים תואר שלישי בהנחיית מנחה מאוניברסיטה. מצד שני, זה מה שהוביל להחלטה הנוכחית, שהוציאה מידיהן את השליטה ותוביל בעתיד גם לתחרות גוברת מצד המכללות.

5. בנט הוכיח שליטה במל"ג

שר החינוך, שמשמש גם כיו"ר המל"ג, לא נוהג להגיע לישיבות. אתמול הוא חרג ממנהגו כדי להעביר שתי החלטות - הענקת הסמכות לבינתחומי, ומינוי נציג ציבור לוות"ת. שתי ההחלטות הללו הן בעלות משמעות ועוררו הרבה אמוציות בקרב חברי המועצה. את ההחלטה על הבינתחומי העביר בנט פה אחד. ברגע האמת נציגי האוניברסיטאות לא הצביעו בהתאם לעמדת ועד ראשי האוניברסיטאות. הסבר אפשרי לכך טמון בכך שזו הצבעה גלויה. מכיוון שגם ככה הבינו באוניברסיטאות כי הם הולכים להפסיד, הם העדיפו להצביע בהתאם לעמדת השר.

בהצבעה החשאית על מינוי שמעון יצחקי לנציג ציבור בות"ת, שמנהלת 11 מיליארד שקלים, הרוב היה דחוק - 11 הצביעו בעד, 8 נגד ו-2 נמנעים. המינוי שנוי במחלוקת מכיוון שיצחקי היה יו"ר חברת אלביט הדמיה, שמחקה למחזיקי האג"ח חוב של 1.8 מיליארד שקל. בנוסף, חברי מועצת המל"ג קיבלו את ההודעה על מינויו רק לפני שלושה ימים. אפשר להסתכל על ההחלטה כעל ניצחון לבנט או על תמרור אדום - מצד אחד, הוא הצליח להעביר מינוי שלחברי המועצה היו סיבות כבדות משקל להתנגד לו, ומצד שני, 10 מתוך 21 לא תמכו בהחלטה - ובנט צריך להיזהר מההצבעות הבאות. בינתיים הוא הוכיח שהוא שולט במל"ג.

6. צעד חכם גם מבחינה פוליטית

שר החינוך נפתלי בנט עשה בימים האחרונים מאמצים רבים כדי לגייס תומכים להחלטה, אותה הוא מגדיר "היסטורית". מולו עמדו ראשי האוניברסיטאות ששמרו במשך שנים על מעמדם הייחודי באקדמיה. הם מאמינים שהמהלך יוביל לזילות התואר, אך בנט ורבים אחרים סבורים כי ההתנגדות נובעת מהרצון של "גילדת האוניברסיטאות" לשמר את כוחה. הליכה נגד האוניברסיטאות היא אולי נכונה גם מבחינה אקדמית, אך בוודאי לא מזיקה לבנט גם בהיבט הפוליטי - קודם כל כי האוניברסיטאות נחשבות לאליטה סגורה, שלא פותחת את שעריה בפני כל אחד; וגם כי זה נחשב למהלך של פתיחת השוק לתחרות, שמשתלב עם אידאולוגיית השוק החופשי שבה מאמין בנט.

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור