גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מערכת ההשכלה הגבוהה בדרך לאמריקניזציה?

המרכז הבינתחומי יצר תקדים בעולם ההשכלה הגבוהה בישראל, ומעתה הוא יוכל להעניק גם תארים שלישיים  ■ נשאלת השאלה כיצד הדבר ישפיע בעתיד - כשמוסדות אחרים יקבלו סמכות דומה

המרכז הבינתחומי הרצליה / צילום: תמר מצפי
המרכז הבינתחומי הרצליה / צילום: תמר מצפי

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה אתמול (ג') למרכז הבינתחומי בראשות הנשיא אוריאל רייכמן להעניק תואר שלישי, תואר דוקטור PhD - בשלב ראשון רק במשפטים ובעתיד בתחומים נוספים. את ההחלטה הוביל שר החינוך נפתלי בנט, שמשמש גם כיו"ר המל"ג. כיום אין הגדרה ברורה בישראל לאוניברסיטה, אך ההבדל העיקרי בינה לבין מכללה הוא בקיומו של המחקר כחלק מהותי מהפעילות האקדמית - אוניברסיטאות מתמקדות במחקר, וזאת גם מטרת העל שלהם. במכללות לעומת זאת אין מערך מחקרי ולכן הן לא יכולות לחלק תוארי דוקטור, שמושגים לאחר השלמת מחקר מקיף. ההחלטה של המל"ג, אם כן, היא חסרת תקדים בעיקר כי היא עלולה להביא לטשטוש ההבדלים בין אוניברסיטאות למכללות. בשורה התחתונה, בעוד שהבינתחומי תישאר מכללה, היא תהפוך הלכה למעשה לאוניברסיטה פרטית.

להלן מספר סוגיות ושאלות שעולות מההחלטה.

1. האם התארים יהיו שווים פחות?

ב-20 השנים האחרונות סבלו האוניברסיטאות מתחרות הולכת וגוברת מצד מכללות, שפריחתן הביאה גם לתפוצת ההשכלה הגבוהה בקרב קהלים רחבים יותר, ולתרומה לכלכלה הישראלית. השר בנט סבור כי תהליך דומה יקרה גם עם התארים השלישיים, אך אחת השאלות המטרידות שאין להן מענה כרגע היא האם ההחלטה הזו תפגע ברמת המחקר בישראל. באוניברסיטאות סבורים שכן, אך חשוב לציין כי בבינתחומי המרצים, שעוסקים במחקר באופן עצמאי, נחשבים לחוקרים טובים. ואולם, השאלה היא מה יקרה כשמכללות נוספות יתחילו לקבל סמכויות כאלו.

הבעיה יכולה להגיע ממקום אחר - יש גבול גם לתועלת מתפוצת התארים. מחקר של ד"ר אורי כץ מפורום קהלת, שפורסם באוקטובר האחרון, מראה כי בישראל יש השכלה עודפת - ישראל היא אחת המדינות המשכילות בעולם, אך הדבר לא מתרגם לפריון עבודה או הון אנושי גבוהים. כמו כן, קיים עודף יוצא דופן של אקדמאים שלא מצאו עבודה המתאימה לרמת השכלתם. ולכן צריך לשאול, האם בהכרח בוגרים רבים של תואר שלישי הם בשורה חיובית? לא בטוח.

לשנות לימוד נוספות יש עלות לסטודנטים - בזמן ובכסף - והם צריכים ומצפים לקצור את הפירות על כך. הדבר תלוי בעיקר ביכולת של המחקר להיות רציני ומעמיק, ולהעניק לדוקטורים יכולות שיבואו לידי ביטוי בשוק. לשוק החופשי יש גם יכולת להבחין בין כישורי המועמדים. עם זאת, אסור להתעלם מאזהרת האוניברסיטאות מזילות התואר השלישי, אלא לחשוב איך מונעים ירידה ברמת התארים השלישיים כולם.

2. מה יקרה בטווח הארוך?

להענקת הסמכות הנוכחית לבינתחומי אין השפעה מהותית בטווח הקצר על שוק ההשכלה הגבוהה. מדובר כרגע רק בתואר במשפטים, וייקח זמן עד שיתרחב לעוד תחומים ובמיוחד לעוד מכללות. עם זאת, קיים חשש בטווח הארוך לתהליך 'אמריקינזציה' של ההשכלה הגבוהה בישראל. שר החינוך ציין באחד הציוצים שלו בטוויטר כי הרווארד וייל הן אוניברסיטאות פרטיות. ואולם צריך לזכור - שכר הלימוד בארה"ב גבוה במיוחד, ומסבך את הסטודנטים הצעירים בחובות עצומים, שאף מקבילים במקרים מסוימים למשכנתאות, ואלה משפיעים על כל החלטות התעסוקה שלהם לאחר סיום הלימודים. עם זאת, בארה"ב אוניברסיטאות אלו נחשבות למובילות בעולם מבחינת מחקר ואיכות הוראה.

התרחיש הזה - שבו המוסדות הפרטיים ימשכו יותר דוקטורנטים, והאוניברסיטאות הציבוריות יאבדו את מעמדן באופן כל כך חד משמעי - לא צפוי לקרות בשנים הקרובות. עם זאת, אסור לאוניברסיטאות לקפוא על השמרים, ועליהן לעשות מאמצים לשמור על עליונות ברמת המחקר, ועל אטרקטיביות מול החוקרים והסטודנטים.

3. ההכנסות מקניין רוחני ייפגעו?

המרכז הבינתחומי לא יקבל כסף מהמדינה לטובת מחקר, ולכן הכסף שיממן את המחקר במכללה לא יהיה על חשבון האוניברסיטאות אלא יגיע ממקורות אחרים. כך, היקף הסכומים שמופנים למימון מחקרים בישראל צפוי לגדול. ובכל זאת, עשויה להיות פגיעה באוניברסיטאות - מצד ההכנסות שזורמות אליהן מקניין רוחני. האוניברסיטאות משקיעות הרבה מחשבה בשאלה איך אפשר להגדיל את ההכנסות ממסחור ידע מחקרי, שמאפשר להם לקטוף את הפירות על המחקר שמתנהל בתוך כותליהן. סביר להניח כי המחקר במכללות פרטיות יתמקד במחקרים יישומיים (למשל בתחומים כמו מדעי המחשב). כלומר מחקרים עם מטרה מעשית מוגדרת, שניתנים למסחור. החשש הוא שתהיה זליגה של חוקרים למכללות הפרטיות, דבר שעשוי לפגוע בטווח הארוך באוניברסיטאות.

בנוסף, למרכז הבינתחומי יש חיבור הדוק עם השוק הפרטי, ובעיקר תעשיית ההייטק. מחקרים יישומיים עשויים להתמקד בצרכים של התעשייה - זה אמנם יכול לחזק את ההייטק הישראלי, אך במקביל לפגוע באיזון עליו שומרות האוניברסיטאות בין המחקר הבסיסי ליישומי.

בינתחומי / קרדיט צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

4. האוניברסיטאות עשו טעות טקטית?

לפני ארבע שנים ניסה פרופ' מנואל טרכטנברג, אז יו"ר הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה), לקדם שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות למכללות בהקשר של תואר שלישי. לפי התוכנית, סטודנטים יוכלו לעשות מחקר לתואר שלישי גם במכללות, אך יהיה להם גם מנחה מהאוניברסיטה שמשתפת פעולה עם אותה מכללה. האוניברסיטאות הסכימו בהתחלה לתוכנית, אך ברגע האמת החרימו אותה והובילו לגניזתה. כעת לא ברור אם זה היה צעד חכם מבחינתן. מצד אחד, זה היה עלול להביא לזרימה של סטודנטים למכללות, מכיוון שגם ככה הם היו מקבלים תואר שלישי בהנחיית מנחה מאוניברסיטה. מצד שני, זה מה שהוביל להחלטה הנוכחית, שהוציאה מידיהן את השליטה ותוביל בעתיד גם לתחרות גוברת מצד המכללות.

5. בנט הוכיח שליטה במל"ג

שר החינוך, שמשמש גם כיו"ר המל"ג, לא נוהג להגיע לישיבות. אתמול הוא חרג ממנהגו כדי להעביר שתי החלטות - הענקת הסמכות לבינתחומי, ומינוי נציג ציבור לוות"ת. שתי ההחלטות הללו הן בעלות משמעות ועוררו הרבה אמוציות בקרב חברי המועצה. את ההחלטה על הבינתחומי העביר בנט פה אחד. ברגע האמת נציגי האוניברסיטאות לא הצביעו בהתאם לעמדת ועד ראשי האוניברסיטאות. הסבר אפשרי לכך טמון בכך שזו הצבעה גלויה. מכיוון שגם ככה הבינו באוניברסיטאות כי הם הולכים להפסיד, הם העדיפו להצביע בהתאם לעמדת השר.

בהצבעה החשאית על מינוי שמעון יצחקי לנציג ציבור בות"ת, שמנהלת 11 מיליארד שקלים, הרוב היה דחוק - 11 הצביעו בעד, 8 נגד ו-2 נמנעים. המינוי שנוי במחלוקת מכיוון שיצחקי היה יו"ר חברת אלביט הדמיה, שמחקה למחזיקי האג"ח חוב של 1.8 מיליארד שקל. בנוסף, חברי מועצת המל"ג קיבלו את ההודעה על מינויו רק לפני שלושה ימים. אפשר להסתכל על ההחלטה כעל ניצחון לבנט או על תמרור אדום - מצד אחד, הוא הצליח להעביר מינוי שלחברי המועצה היו סיבות כבדות משקל להתנגד לו, ומצד שני, 10 מתוך 21 לא תמכו בהחלטה - ובנט צריך להיזהר מההצבעות הבאות. בינתיים הוא הוכיח שהוא שולט במל"ג.

6. צעד חכם גם מבחינה פוליטית

שר החינוך נפתלי בנט עשה בימים האחרונים מאמצים רבים כדי לגייס תומכים להחלטה, אותה הוא מגדיר "היסטורית". מולו עמדו ראשי האוניברסיטאות ששמרו במשך שנים על מעמדם הייחודי באקדמיה. הם מאמינים שהמהלך יוביל לזילות התואר, אך בנט ורבים אחרים סבורים כי ההתנגדות נובעת מהרצון של "גילדת האוניברסיטאות" לשמר את כוחה. הליכה נגד האוניברסיטאות היא אולי נכונה גם מבחינה אקדמית, אך בוודאי לא מזיקה לבנט גם בהיבט הפוליטי - קודם כל כי האוניברסיטאות נחשבות לאליטה סגורה, שלא פותחת את שעריה בפני כל אחד; וגם כי זה נחשב למהלך של פתיחת השוק לתחרות, שמשתלב עם אידאולוגיית השוק החופשי שבה מאמין בנט.

עוד כתבות

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

פתיחה ירוקה בתל אביב; מדד הבנקים עולה ב-1.7%, אודיוקודס צוללת ב-15%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.8% ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" ● עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ב-5%

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

"נאמנות גבוהה של לקוחות": באופנהיימר מעריכים שמניית האיפור מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת בית העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי