גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלכה חדשה מגדילה את הפיצויים שיקבלו נכים בתביעות נזיקין

שופטי עליון שינו את ההלכה הנוהגת מאז 2014 וצמצמו את הסכומים שמאושרים לחברות הביטוח לנכות מסכומי הפיצויים שנקבעים לנכים ■ עד כה היה נהוג להפחית מסכום הפיצוי שחברת הביטוח משלמת לניזוק-הנכה את סכום התגמולים העתידיים שיקבל הניזוק מהביטוח הלאומי ■ העליון שינה את שיטת החישוב של התגמולים העתידיים, באופן הגורם להפחתתם

הפסד דרמטי לחברות הביטוח: צומצמו הסכומים שחברות הביטוח יכולות לנכות מהפיצויים שעליהן לשלם למבוטחים-נכים, ושגובהם היה עד כה בגובה התגמולים העתיידיים שלהם זכאים אותם נכים מהמוסד לביטוח לאומי. עד כה היה נהוג לנכות מסכום הפיצוי שחברת הביטוח משלמת לניזוקים-הנכים את סכומי התגמולים העתידיים שיקבלו הניזוקים מהביטוח הלאומי. לפי ההערכות, מדובר בהפסד של כ-2 מיליארד שקל בשנה לחברות הביטוח, המתבטא במאות אלפי שקלים שיישארו בידי הנכים הזכאים לפיצויים.

צמצום הנתח של חברות הביטוח בפיצויים לנכים מעוגן בפסק-דין חדש של בית המשפט העליון המגביל את הסכומים שמאושרים לחברות הביטוח ולמדינה לנכות מסכומי הפיצויים שנקבעים בתיקי פיצויים לנכים. השופטים, יצחק עמית, יעל וילנר וענת ברון, צמצמו את התחולה של הלכה קודמת שנקבעה בעניין, וקבעו כללים חדשים לאופן שבו יש לחשב תגמולים עתידיים של הביטוח הלאומי לבעלי נכות - וזאת לטובת ניכוי סכום התגמולים העתידיים מסכום הפיצוי שנקבע כי על חברות הביטוח לשלם להם במסגרת תביעות נזיקין. המשמעות הישירה של ההכרעה היא, כי המדינה וחברות הביטוח יפסידו מאות מיליוני שקלים שאותם נהגו לנכות עד כה מסכום הפיצויים שעליהן לשלם לניזוקים.

בהתאם להלכה (הלכת אלחבאנין), שנקבע ב-2014, נהגו בתי המשפט לנכות מסכום הפיצוי שנקבע כי על חברת הביטוח לשלם לניזוק, את סכומי התגמולים העתידיים של אותו ניזוק מהביטוח הלאומי. לפי אותה הלכה, נקבע כי הניכוי צריך להיעשות לפי הערכת תוחלת החיים במקרה הספציפי, ולא לפי תקנות ההיוון (חישוב ערך עתידי של סכום) של הביטוח הלאומי. הפסיקה החדשה של העליון מצמצת את תחולת הקביעה הזו למקרים חריגים בלבד.

שתי שיטות חישוב

הניכוי מסכום הפיצוי מבוסס על הרעיון שלא יהיה "כפל פיצוי" או פיצוי ביתר לנפגעים - גם תשלומים מהביטוח הלאומי וגם מחברות הביטוח, על אותו נזק. כאשר בית המשפט פוסק שלתובע מסוים נגרם נזק כתוצאה מתאונה או רשלנות בסכום מסוים, ועל כן הוא זכאי לסכום זה מחברת הביטוח; אם התובע, במקביל לסכום הזה, קיבל כספים נוספים מביטוח לאומי כתוצאה מהתאונה או הנזק, אז יש לנכות אותם מהסכום שנפסק לטובתו.

כך, למשל, אם ביהמ"ש פסק לאדם פיצויים בסך מיליון שקל, אבל במקביל נקבעו לו 300 אלף שקל מהביטוח לאומי לכל החיים (לפי אחוזי נכות שנקבעו) - הרי שלפי "הלכת אלחבאנין" חברת הביטוח ראשית לנכות את 300 אלף השקלים ממיליון השקלים שעליה לשלם. הניכוי נעשה ב"מכה אחת", בהליך המכונה "היוון" (תשלום חד-פעמי) ולא בתשלומים חודשיים. במצב כזה, הביטוח הלאומי זכאי לתבוע מחברת הביטוח או מהמדינה (תלוי נגד מי נפסקו הפיצויים) את הסכום ששילם לתובע.

החלטת העליון - שלה השלכות רוחב על תיקי פיצויים רבים ותביעות נגד חברות ביטוח - ניתנה במסגרת דיון בעניינה של א' (מטעמי פרטיות השם שמור במערכת), שנפגעה לפני כעשור כתוצאה מפרוצדורה רפואית שעברה בבית החולים רמב"ם. א' תבעה פיצוי מחברת הביטוח וביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק לה פיצויים מחברת הביטוח בגובה של 6.7 מיליון שקל. מסכום זה, קבע המחוזי, יש לנכות את סכום התגמולים העתידיים ש-א' זכאית לקבל מהביטוח הלאומי בשל מצבה הרפואי בגובה של 3 מיליון שקל - כך שבפועל חברת הביטוח חויב לשלם רק 3.7 מיליון שקל. א' ערערה על הכרעה זו לעליון - באמצעות עוה"ד אסף פוזנר, שמואל רוזנר, אריה גרוסמן ונתנאל פוזנר - בטענה שהמחוזי שגה באופן שבו חישב את גובה הניכוי. בערעור נטען, כי יש לבצע את הניכוי בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (היוון), שלפיהן הסכום המקסימלי אותו ניתן לנכות הוא 2.08 מיליון שקל בלבד.

השופטים עמית, וילנר וברון דנו בשאלה - מהם המקרים שבהם יש להחיל את ההלכה הקובעת שהניכוי צריך להיעשות לפי תוחלת החיים (הלכת אלחבאנין), לעומת המקרים בהם יש לקבוע את סכום הניכוי בהתאם לתקנות ההיוון של הביטוח הלאומי.

ההבדל בין שתי השיטות נובע מהשוני שבו מחושבת תוחלת החיים של הניזוק בכל אחת מהן: לוחות ההיוון (חישוב ערך עתידי של סכום ליום החישוב) של הביטוח הלאומי מבוססים על הנחה סטטיסטית, שלפיה תוחלת החיים של אוכלוסיית הנכים נמוכה משמעותית מתוחלת החיים הממוצעת הכללית בחברה.

לעומת זאת, בתי המשפט קובעים את תוחלת החיים של הניזוק על-פי חוות הדעת המוצגות להם ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המובילים לרוב לתוצאה של תוחלתחיים הקרובה לתוחלת הממוצעת באוכלוסייה - ולכן היא גבוהה מהתוחלת שנקבעת לפי לוחות ההיוון של הביטוח הלאומי.

המשמעות היא שככל שתוחלת החיים שנקבעה לניזוק בביהמ"ש גבוהה יותר, התגמולים שהוא צפוי לקבל לאורך השנים מהביטוח הלאומי גבוהים יותר, ומכאן הצדקה לנכות את הסכום של אותם תגמולים עתידיים מסכום הפיצויים שלהם זכאי הניזוק לקבל מחברת הביטוח במסגרת תביעת הנזיקין נגדה - וזאת, כדי למנוע מצב של כפל פיצוי.

את הקביעות הללו הגביל כעת ביהמ"ש העליון, כאשר קבע כי "הלכת אלחבאנין" - המאפשרת לנכות את סכום התגמולים העתידיים מביטוח לאומי מסכום הפיצוי שאותו חיובה חברת הביטוח לשלם - מתאימה רק למצבים שבהם תוחלת החיים שנקבעת לניזוק קצרה יותר מתוחלת החיים לפי תקנות הביטוח הלאומי - ומדובר במיעוט של מקרים. ביהמ"ש קבע כי במצבים אלה יש להעדיף את הניכוי לפי הסכומים העתידים להיות משולמים לניזוק בפועל לפי החישוב שערך ביהמ"ש, כדי להימנע ממצב של ניכוי ביתר.

קביעת סדרי עדיפויות

יש לציין כי ניכוי סכום התגמולים העתידיים מסכום הפיצויים שנפסקו לניזוק, לא אמור להטיב עם המזיק-הנתבע (לרוב מדובר בחברות הביטוח). זאת, מאחר שעל אף שסכום הפיצויים מופחת, חברת הביטוח לרוב תידרש לפצות את המדינה על ההפרש במסגרת תביעת שיבוב שהמדינה תגיש נגדה.

הבעיה שנוצרת בעקבות החלת "הלכת אלחבאנין" על מצבים שבהם ביהמ"ש קובע לניזוק תוחלת חיים גבוהה יותר מזו שנקבעה לו בביטוח הלאומי, היא שלמרות שהסכום שינוכה מהפיצויים שעל חברת הביטוח לשלם, גבוה יותר בהתאם לתוחלת החיים שנקבעת בהליך המשפטי, הרי שהמדינה מוגבלת בסכום שהיא יכולה לתבוע בחזרה מהביטוח הלאומי במסגרת תביעת השיבוב - וזאת בהתאם לתוחלת החיים הנמוכה יותר שנקבעה לפי תקנות הביטוח הלאומי. המשמעות היא שהמזיק/חברת הביטוח לא נדרש להשיב למדינה את כל ההפרש בין גובה הפיצוי שנקבע לניזוק ובין התשלום ששולם לו בפועל לאחר ניכוי סכום התגמולים. השופט עמית, שכתב את פסק-הדין המרכזי, התייחס לכך וציין, כי "במקרים כאלה של א-סימטריה יש לקבוע סדרי עדיפויות... ולטעמי - פיצוי יתר לניזוק עדיף על-פני חיוב חלקי של המזיק.

פסק-הדין מצמצם למעשה באופן משמעותי את המקרים שבהם ניתן לנכות את הפיצוי על-פי החישוב הישן (באופן המוביל לצמצום משמעותי של הפיצוי לניזוק) למקרים חריגים בלבד שבהם "מתעורר חשש לקיפוח של ממש של הניזוק".

השופט עמית מדגי כי ברור ש"הענקת תוקף נורמטיבי לתקנות ההיוון לצורך הניכוי מהפיצוי מרחיקה אותנו מן האמת העובדתית", אך מוסיף, כי מכיוון שמדובר בדיון "שמבוסס מטבע הדברים על פיקציות והשערות, לצורך בירור משפטי זה הותקנו תקנות ההיוון ככלי עזר, ועלינו לעשות בהן שימוש גם אם הן מרחיקות אותנו מן האמת העובדתית".

ההלכה הישנה, קבע העליון, לא עסקה במקרים שבהם תוחלת החיים שקובע ביהמ"ש לצורך חיוב חברת הביטוח בפיצויים, ארוכה מזו הקבועה בתקנות ההיוון. "אין להחיל את ההלכה באופן מכני גם על מקרים של תוחלת חיים ארוכה יותר מזו שעל-פי תקנות ההיוון. במקרים אלה, הבחירה בין שתי החלופות (ניכוי מתגמולי הביטוח הלאומי לפי תקנות ההיוון או לפי קביעת ביהמ"ש במקרה הקונקרטי) היא בעלת משמעות כלכלית שונה", פסק. "המסקנה זאליה הגעתי מתיישבת במארג הנורמטיבי הקיים. היא מסבירה את מקומה והיקפה של 'הלכת אלחבאנין', וכן את מקומן ומעמדן של תקנות ההיוון. בתמצית: ניכוי על-פי תקנות ההיוון הוא הכלל, ו"הלכת אלחבאנין" היא החריג".

בעקבות קביעתו אלו נקבע כי במקום שחברת הביטוח תוכל לנכות סכום של 2.985 מיליון שקל מסכום הפיצויים שחויבה לשלם ל-א', הניכוי יעמוד על 2.08 מיליון שקל - כך ש-א' תזכה לתוספת פיצוי של 905 אלף שקל.

עוד כתבות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הטלוויזיה האיראנית: "הערכות אופטימיות" לגבי שיחות המו"מ עם ארצות הברית

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הביטוח והקלינטק

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.9% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע