גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלכה חדשה מגדילה את הפיצויים שיקבלו נכים בתביעות נזיקין

שופטי עליון שינו את ההלכה הנוהגת מאז 2014 וצמצמו את הסכומים שמאושרים לחברות הביטוח לנכות מסכומי הפיצויים שנקבעים לנכים ■ עד כה היה נהוג להפחית מסכום הפיצוי שחברת הביטוח משלמת לניזוק-הנכה את סכום התגמולים העתידיים שיקבל הניזוק מהביטוח הלאומי ■ העליון שינה את שיטת החישוב של התגמולים העתידיים, באופן הגורם להפחתתם

הפסד דרמטי לחברות הביטוח: צומצמו הסכומים שחברות הביטוח יכולות לנכות מהפיצויים שעליהן לשלם למבוטחים-נכים, ושגובהם היה עד כה בגובה התגמולים העתיידיים שלהם זכאים אותם נכים מהמוסד לביטוח לאומי. עד כה היה נהוג לנכות מסכום הפיצוי שחברת הביטוח משלמת לניזוקים-הנכים את סכומי התגמולים העתידיים שיקבלו הניזוקים מהביטוח הלאומי. לפי ההערכות, מדובר בהפסד של כ-2 מיליארד שקל בשנה לחברות הביטוח, המתבטא במאות אלפי שקלים שיישארו בידי הנכים הזכאים לפיצויים.

צמצום הנתח של חברות הביטוח בפיצויים לנכים מעוגן בפסק-דין חדש של בית המשפט העליון המגביל את הסכומים שמאושרים לחברות הביטוח ולמדינה לנכות מסכומי הפיצויים שנקבעים בתיקי פיצויים לנכים. השופטים, יצחק עמית, יעל וילנר וענת ברון, צמצמו את התחולה של הלכה קודמת שנקבעה בעניין, וקבעו כללים חדשים לאופן שבו יש לחשב תגמולים עתידיים של הביטוח הלאומי לבעלי נכות - וזאת לטובת ניכוי סכום התגמולים העתידיים מסכום הפיצוי שנקבע כי על חברות הביטוח לשלם להם במסגרת תביעות נזיקין. המשמעות הישירה של ההכרעה היא, כי המדינה וחברות הביטוח יפסידו מאות מיליוני שקלים שאותם נהגו לנכות עד כה מסכום הפיצויים שעליהן לשלם לניזוקים.

בהתאם להלכה (הלכת אלחבאנין), שנקבע ב-2014, נהגו בתי המשפט לנכות מסכום הפיצוי שנקבע כי על חברת הביטוח לשלם לניזוק, את סכומי התגמולים העתידיים של אותו ניזוק מהביטוח הלאומי. לפי אותה הלכה, נקבע כי הניכוי צריך להיעשות לפי הערכת תוחלת החיים במקרה הספציפי, ולא לפי תקנות ההיוון (חישוב ערך עתידי של סכום) של הביטוח הלאומי. הפסיקה החדשה של העליון מצמצת את תחולת הקביעה הזו למקרים חריגים בלבד.

שתי שיטות חישוב

הניכוי מסכום הפיצוי מבוסס על הרעיון שלא יהיה "כפל פיצוי" או פיצוי ביתר לנפגעים - גם תשלומים מהביטוח הלאומי וגם מחברות הביטוח, על אותו נזק. כאשר בית המשפט פוסק שלתובע מסוים נגרם נזק כתוצאה מתאונה או רשלנות בסכום מסוים, ועל כן הוא זכאי לסכום זה מחברת הביטוח; אם התובע, במקביל לסכום הזה, קיבל כספים נוספים מביטוח לאומי כתוצאה מהתאונה או הנזק, אז יש לנכות אותם מהסכום שנפסק לטובתו.

כך, למשל, אם ביהמ"ש פסק לאדם פיצויים בסך מיליון שקל, אבל במקביל נקבעו לו 300 אלף שקל מהביטוח לאומי לכל החיים (לפי אחוזי נכות שנקבעו) - הרי שלפי "הלכת אלחבאנין" חברת הביטוח ראשית לנכות את 300 אלף השקלים ממיליון השקלים שעליה לשלם. הניכוי נעשה ב"מכה אחת", בהליך המכונה "היוון" (תשלום חד-פעמי) ולא בתשלומים חודשיים. במצב כזה, הביטוח הלאומי זכאי לתבוע מחברת הביטוח או מהמדינה (תלוי נגד מי נפסקו הפיצויים) את הסכום ששילם לתובע.

החלטת העליון - שלה השלכות רוחב על תיקי פיצויים רבים ותביעות נגד חברות ביטוח - ניתנה במסגרת דיון בעניינה של א' (מטעמי פרטיות השם שמור במערכת), שנפגעה לפני כעשור כתוצאה מפרוצדורה רפואית שעברה בבית החולים רמב"ם. א' תבעה פיצוי מחברת הביטוח וביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק לה פיצויים מחברת הביטוח בגובה של 6.7 מיליון שקל. מסכום זה, קבע המחוזי, יש לנכות את סכום התגמולים העתידיים ש-א' זכאית לקבל מהביטוח הלאומי בשל מצבה הרפואי בגובה של 3 מיליון שקל - כך שבפועל חברת הביטוח חויב לשלם רק 3.7 מיליון שקל. א' ערערה על הכרעה זו לעליון - באמצעות עוה"ד אסף פוזנר, שמואל רוזנר, אריה גרוסמן ונתנאל פוזנר - בטענה שהמחוזי שגה באופן שבו חישב את גובה הניכוי. בערעור נטען, כי יש לבצע את הניכוי בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (היוון), שלפיהן הסכום המקסימלי אותו ניתן לנכות הוא 2.08 מיליון שקל בלבד.

השופטים עמית, וילנר וברון דנו בשאלה - מהם המקרים שבהם יש להחיל את ההלכה הקובעת שהניכוי צריך להיעשות לפי תוחלת החיים (הלכת אלחבאנין), לעומת המקרים בהם יש לקבוע את סכום הניכוי בהתאם לתקנות ההיוון של הביטוח הלאומי.

ההבדל בין שתי השיטות נובע מהשוני שבו מחושבת תוחלת החיים של הניזוק בכל אחת מהן: לוחות ההיוון (חישוב ערך עתידי של סכום ליום החישוב) של הביטוח הלאומי מבוססים על הנחה סטטיסטית, שלפיה תוחלת החיים של אוכלוסיית הנכים נמוכה משמעותית מתוחלת החיים הממוצעת הכללית בחברה.

לעומת זאת, בתי המשפט קובעים את תוחלת החיים של הניזוק על-פי חוות הדעת המוצגות להם ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המובילים לרוב לתוצאה של תוחלתחיים הקרובה לתוחלת הממוצעת באוכלוסייה - ולכן היא גבוהה מהתוחלת שנקבעת לפי לוחות ההיוון של הביטוח הלאומי.

המשמעות היא שככל שתוחלת החיים שנקבעה לניזוק בביהמ"ש גבוהה יותר, התגמולים שהוא צפוי לקבל לאורך השנים מהביטוח הלאומי גבוהים יותר, ומכאן הצדקה לנכות את הסכום של אותם תגמולים עתידיים מסכום הפיצויים שלהם זכאי הניזוק לקבל מחברת הביטוח במסגרת תביעת הנזיקין נגדה - וזאת, כדי למנוע מצב של כפל פיצוי.

את הקביעות הללו הגביל כעת ביהמ"ש העליון, כאשר קבע כי "הלכת אלחבאנין" - המאפשרת לנכות את סכום התגמולים העתידיים מביטוח לאומי מסכום הפיצוי שאותו חיובה חברת הביטוח לשלם - מתאימה רק למצבים שבהם תוחלת החיים שנקבעת לניזוק קצרה יותר מתוחלת החיים לפי תקנות הביטוח הלאומי - ומדובר במיעוט של מקרים. ביהמ"ש קבע כי במצבים אלה יש להעדיף את הניכוי לפי הסכומים העתידים להיות משולמים לניזוק בפועל לפי החישוב שערך ביהמ"ש, כדי להימנע ממצב של ניכוי ביתר.

קביעת סדרי עדיפויות

יש לציין כי ניכוי סכום התגמולים העתידיים מסכום הפיצויים שנפסקו לניזוק, לא אמור להטיב עם המזיק-הנתבע (לרוב מדובר בחברות הביטוח). זאת, מאחר שעל אף שסכום הפיצויים מופחת, חברת הביטוח לרוב תידרש לפצות את המדינה על ההפרש במסגרת תביעת שיבוב שהמדינה תגיש נגדה.

הבעיה שנוצרת בעקבות החלת "הלכת אלחבאנין" על מצבים שבהם ביהמ"ש קובע לניזוק תוחלת חיים גבוהה יותר מזו שנקבעה לו בביטוח הלאומי, היא שלמרות שהסכום שינוכה מהפיצויים שעל חברת הביטוח לשלם, גבוה יותר בהתאם לתוחלת החיים שנקבעת בהליך המשפטי, הרי שהמדינה מוגבלת בסכום שהיא יכולה לתבוע בחזרה מהביטוח הלאומי במסגרת תביעת השיבוב - וזאת בהתאם לתוחלת החיים הנמוכה יותר שנקבעה לפי תקנות הביטוח הלאומי. המשמעות היא שהמזיק/חברת הביטוח לא נדרש להשיב למדינה את כל ההפרש בין גובה הפיצוי שנקבע לניזוק ובין התשלום ששולם לו בפועל לאחר ניכוי סכום התגמולים. השופט עמית, שכתב את פסק-הדין המרכזי, התייחס לכך וציין, כי "במקרים כאלה של א-סימטריה יש לקבוע סדרי עדיפויות... ולטעמי - פיצוי יתר לניזוק עדיף על-פני חיוב חלקי של המזיק.

פסק-הדין מצמצם למעשה באופן משמעותי את המקרים שבהם ניתן לנכות את הפיצוי על-פי החישוב הישן (באופן המוביל לצמצום משמעותי של הפיצוי לניזוק) למקרים חריגים בלבד שבהם "מתעורר חשש לקיפוח של ממש של הניזוק".

השופט עמית מדגי כי ברור ש"הענקת תוקף נורמטיבי לתקנות ההיוון לצורך הניכוי מהפיצוי מרחיקה אותנו מן האמת העובדתית", אך מוסיף, כי מכיוון שמדובר בדיון "שמבוסס מטבע הדברים על פיקציות והשערות, לצורך בירור משפטי זה הותקנו תקנות ההיוון ככלי עזר, ועלינו לעשות בהן שימוש גם אם הן מרחיקות אותנו מן האמת העובדתית".

ההלכה הישנה, קבע העליון, לא עסקה במקרים שבהם תוחלת החיים שקובע ביהמ"ש לצורך חיוב חברת הביטוח בפיצויים, ארוכה מזו הקבועה בתקנות ההיוון. "אין להחיל את ההלכה באופן מכני גם על מקרים של תוחלת חיים ארוכה יותר מזו שעל-פי תקנות ההיוון. במקרים אלה, הבחירה בין שתי החלופות (ניכוי מתגמולי הביטוח הלאומי לפי תקנות ההיוון או לפי קביעת ביהמ"ש במקרה הקונקרטי) היא בעלת משמעות כלכלית שונה", פסק. "המסקנה זאליה הגעתי מתיישבת במארג הנורמטיבי הקיים. היא מסבירה את מקומה והיקפה של 'הלכת אלחבאנין', וכן את מקומן ומעמדן של תקנות ההיוון. בתמצית: ניכוי על-פי תקנות ההיוון הוא הכלל, ו"הלכת אלחבאנין" היא החריג".

בעקבות קביעתו אלו נקבע כי במקום שחברת הביטוח תוכל לנכות סכום של 2.985 מיליון שקל מסכום הפיצויים שחויבה לשלם ל-א', הניכוי יעמוד על 2.08 מיליון שקל - כך ש-א' תזכה לתוספת פיצוי של 905 אלף שקל.

עוד כתבות

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

מבצעים לעמיתי חבר ולמילואימניקים: חלק מההטבות אפשר להשיג גם בשוק החופשי

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורים מהעשירונים העליונים: העובדים שיגדל להם הנטו ברפורמת מדרגות המס

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע