הבורסה בסיאול / צילום: רויטרס
זהו את המדינה: היא נוסדה בשנת 1948, מתמודדת עם סכנות גיאופוליטיות משמעותיות, יש בה צמיחה ממוצעת של כ-3%, היא חברה במדינות ה-OECD, היא מדינה מוטת טכנולוגיה שנמצאת בין 20 המדינות המובילות בתוצר לנפש, אך על דגלה לא מופיע מגן דוד.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, וניצחון בעלות הברית, תמה תקופת השלטון היפני בקוריאה. בדומה לישראל ולמדינות נוספות, סיום הקולוניאליזם לווה במפות חלוקה אקראיות. בקוריאה הובילה כניעת היפנים לחלוקת המדינה, כאשר בצפונה הוחל שלטון סובייטי ואילו בדרומה קיבלה ארצות הברית את המנדט. חלוקת האי לשניים תוכננה להיות זמנית, אך בשנת 1948 הוכרזו באוגוסט ובספטמבר ממשלות חדשות - בקוריאה הדרומית תחילה ובהמשך בצפונית.
הנמרים של מזרח אסיה
קוריאה הדרומית, הונג קונג, סינגפור וטייוואן מוגדרות כארבעת "הנמרים של מזרח אסיה". כינוי זה דבק בהן על רקע תהליך התפתחות כלכלי מואץ שעברו בתקופה קצרה, ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות ומובילות. מאפייני ההתפתחות של מדינות אלה כוללים השקעה בחינוך, שיעורי חיסכון גבוהים ומעבר למשק מוטה יצוא. היכולת לכבוש את העולם המערבי, עם ייצור מואץ, איכותי ומוזל, דחפו את כלכלות מזרח אסיה קדימה.
בקוריאה הדרומית התבססה ההצלחה הכלכלית, בין היתר, על יחסים קרובים בין הממשל למגזר העסקי, שהביאו להגבלות על יבוא מוצרים מוגמרים, מענקים לתעשייה וטיפוח כוח העבודה. הממשלה עודדה יבוא חומרי גלם וטכנולוגיה מתקדמת, ובעקבות כל אלה, כיום קוריאה הדרומית מאופיינת במשק יציב, עם אינפלציה בקצב בינוני, אבטלה נמוכה וחלוקה שוויונית יחסית של ההון בין התושבים.
מראשית שנות ה-60 ועד לסוף שנות ה-80 צמחה הכלכלה בקוריאה הדרומית בשיעור מרשים של יותר מ-8% בשנה, וכיום ממוקמת כלכלת קוריאה הדרומית במקום ה-16 בעולם בתוצר לנפש.
כלכלת קוריאה בשנת 2018
גם בשנת 2018 ממשיכה כלכלת קוריאה לשדר יציבות גבוהה. דירוג החוב הבינלאומי של המדינה גבוה מאוד, ועומד על AA. נוסף על כך שומרת קוריאה על יחס חוב-תוצר נמוך יחסית של מתחת ל-44%, אבטלה נמוכה ושיעור אינפלציה יציב - בשיעורים שבין 1% ל-2.3% - שצפוי לעמוד השנה על קצב של כ-1.9%.
על פי התחזיות המרכזיות, צפוי המשק הקוריאני להישאר על מסלול יציב של צמיחה גם בשנת 2018, זאת על רקע היותו מבוסס על יצוא ועל רקע תחזיות לביקושים גלובליים גבוהים ולהמשך תמיכה פיסקאלית ומוניטרית בפעילות הכלכלית המקומית. אנו צופים כי התמ"ג בקוריאה ימשיך לצמוח גם בשנים הבאות, בשיעורים של כ-3%-2.8% בממוצע.
מדד מנהלי הרכש PMI, אחד האינדיקטורים המעידים על מצב המשק, עלה לאחרונה בקוריאה הדרומית אל מעל לרף של 50 נק', רמה אשר מעידה על התרחבות. מדד חשוב זה הינו אינדיקטור נוסף בתוך שלל המדדים המשקפים את כוחה של הכלכלה הקוריאנית ואת הכיוון שאליו היא מתפתחת. ה-PMI נמצא כבר תקופה ארוכה ברוב המדינות המפותחות בטריטוריה החיובית, וכעת גם קוריאה נכנסה לאזור זה, ומצטרפת לחגיגה.
מדד KOSPI ושחיתות בקוריאה
ה-Kospi 200 הוא מדד המניות הגדול בבורסה של קוריאה, והוא מקנה ייצוג טוב למי שרוצה להיחשף לכלכלת קוריאה. בכל זאת יש לו חסרונות: בדומה לכלכלת קוריאה, גם המדד סובל מרמת ריכוזיות גבוהה. משקלה של מניית חברת סמסונג מהווה למעלה מ-23% מהמדד, ובתוספת החברות-הבנות שלה עולה משקל הקבוצה על 33%. במדד משקל גדול מאוד של מניות טכנולוגיה, המהוות כ-40% ממנו, והתעשייה - שבראשה ענף הרכב - מהווה עוד כ-10% ממנו. מדד KOSPI עלה בשנת 2017 בכ-18.5%, ובשלוש השנים האחרונות בכ-30%.
גם בקוריאה נראה שלא הכל ורוד. במסגרת מה שנראה כלקוח מטלנובלה, שחשפה רק את קצה הקרחון, הואשמו ראשי חברת סמסונג בשחיתות: העברת תרומות לגופים המקורבים לשלטון, בתמורה לקבלת אישורים למיזוג בין חברות, דבר אשר עתיד היה להעשיר את קופת החברה. פרשייה זו הייתה לגורם המרכזי בהדחתה של הנשיאה הראשונה בתולדות קוריאה הדרומית.
הזדמנות של מצב גיאופוליטי רגיש
האיום מקוריאה הצפונית נתפס לאורך השנים כבעיה המרכזית של קוריאה הדרומית. השכן מצפון, שפעל לאורך השנים להתחמשות גרעינית, יצר איום אשר היווה משקולת על הכלכלה, או במילים אחרות, המשקיעים דרשו פרמיית סיכון.
דווקא אולימפיאדת החורף הקרה, שהתקיימה השנה בקוריאה הדרומית, הביאה עימה בשורה חמימה. שליט קוריאה הצפונית שיגר את אחותו ללוות את נבחרת המדינה, והיא ניצלה הזדמנות זו לפגישות היסטוריות עם ראשי קוריאה הדרומית ולהעברת מסר הרגעה ראשוני.
ההפתעה הנעימה הנוספת הגיעה דווקא מהבית הלבן. לאחר התכתשות ארוכה בין ה"זקן הסנילי שנכשל" בבית הלבן, לבין "איש הטילים הקטן" מפיונגיאנג, סוכמה פגישה היסטורית בין השנים שתתקיים עוד לפני סוף מאי.
ימים יגידו אם מדובר בתחילתה של מערכת ידידות ארוכות-שנים, אולם אם - כפי שהסימנים מראים - לפחות המתיחות הביטחונית תשכך מעט, יש בהחלט מקום לירידת פרמיית הסיכון.
ואולי גם יותר מזה; אם ניתן להשליך על הצמיחה ממה שקרה בגרמניה לאחר האיחוד, ומפוטנציאל של אפקט הקאץ'-אפ של כ-25 מיליון אנשים שחיים בקוריאה הצפונית, הרי של נורמליזציה של איחוד יש פוטנציאל כלכלי רב.
איך אפשר ליהנות מזה?
בעולם איגרות החוב ישנם פרמטרים רבים לבחינת הסיכון. שקלול מרכיבים אלו, לצד פוטנציאל התשואה, מרמזים על מספר הזדמנויות השקעה.
מקובל להתייחס לדירוג איגרות כמכנה משותף לבחינת הסיכון. כפי שציינתי, דירוגה החזק של קוריאה הדרומית עומד על AA, ומכאן ניתן לצפות כי תשואת איגרות החוב שלה תהיה דומה לתשואה של איגרות חוב ברמת דירוג דומה.
אם נבחן את הסוכנויות הקוריאניות הנהנות מהגב הממשלתי, כגון Eibkor - Import export bank of korea, Korea oil, Korea gas, נוכל לזהות פער בין התשואות המתקבלות בגין החזקתן לבין התשואות המתקבלות מחברות הדומות להן בדירוג, אשר נסחרות באזורים אחרים.
את הסיבה לפערים אלו תולה השוק בסיכון הגיאופוליטי של קוריאה. אולם ניצני שינוי ביחס בין המדינות, ואולי השינוי הממשי בסיכון, מרמזים שאולי הסיכון שווה את הסיכוי בהשקעה באג"ח אלו. שאלת המפתח היא האם הרגיעה תסייע לסגירת מרווחים אלו באג"ח, וליצירת רווחי הון, וזו היא הסוגיה שיש לבחון כאשר אנו באים ומחפשים הזדמנויות השקעה מעין אלו.
הכותב הוא מנהל השקעות תיקי חו"ל באי.בי.אי בית השקעות. הכתבה אינה מהווה ייעוץ השקעות, ואינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים של כל אדם