גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אנטארטיקה הפרה-היסטורית יכולה ללמד על העתיד?

אנטארקטיקה הפרה-היסטורית הייתה חמימה, מיוערת ומלאה בדינוזאורים, אבל גם בפינגווינים ■ פרופ' ג'יין פרנסיס, ראש צוות המחקר הבריטי לאנטארקטיקה, חוקרת את העבר של היבשת ■ ראיון

200-פינגווינים.jpg
200-פינגווינים.jpg

דמיינו שהקוטב הדרומי עשיר בצמחייה טרופית או סוב-טרופית, ובין העצים מקפצים דינוזאורים לצד חיות כיס ופינגווינים שנהנים מהאקלים החמים. כיום זו נראית תמונה דמיונית, אבל זו הייתה אנטארקטיקה הפרה-היסטורית.

פרופ' ג'יין פרנסיס, חוקרת מאוניברסיטת לידס באנגליה וראש צוות המחקר הבריטי לאנטארקטיקה, חוקרת את העבר של היבשת. היא עומדת על קרח נטול חיים כמעט וקודחת בו כדי להגיע לאדמה. מתוך שאריות האדמה שהיא אוספת בכפפות הקפואות, היא מפענחת עולמות שלמים של חיים. היא מביטה אל העבר, וגם אל העתיד שאליו כנראה נגיע אם כדור הארץ ימשיך להתחמם.

"זה לא היה דווקא משהו שרציתי לעשות כל החיים", היא אומרת בראיון בלעדי ל"גלובס". "אני גיאולוגית במקור. עבדתי בחוף הדרומי של בריטניה בחקר עצים מאובנים ועלים מאובנים מתקופת הדינוזאורים. בשנות ה-80 של המאה הקודמת לא רבים עסקו בתחום הזה, וכך גויסתי לחקור עצים ויערות שנמצאו סביב הקטבים, תחילה בקוטב הצפוני ואז באנטארקטיקה".

כבר ידעו אז שפעם היו יערות באנטארקטיקה?

"קראו לי כי מצאו מאובנים שהעידו על כך שהאזור שפע צמחייה, אבל זה כל מה שהיה ידוע. אנחנו קוראים לזה 'הפרדוקס של אנטארקטיקה', כי מצחיק קצת ללכת במקום שהיום הוא כל כך קר, לפצח אבן ולראות בתוכה מאובן של עלה שאנחנו מכירים היום מצמח טרופי, או עץ ענק, שברור שצמח שם ושגשג לאורך שנים".

מה היו הפתרונות האפשריים לפרדוקס?

"הייתה הנחה מוטעית שבעבר היבשת הייתה צפונית יותר ונעה בהדרגה דרומה. אולם היום אנחנו די בטוחים שהצמחייה הזאת גדלה על היבשת בזמן שהיא הייתה באותו מקום שהיא היום, מעל הקוטב הדרומי וסביבתו. פשוט האקלים של כל כדור הארץ היה חם יותר".

אולי העצים גם היו שונים?

"לא, באופן מדהים, אלה בדיוק אותם עצים שאפשר לראות היום בטסמניה הדרומית. לטייל בטסמניה או בניו זילנד זה ממש כמו לטייל באנטארקטיקה הפרה-היסטורית. רק תוסיפי דינוזאור - ואת שם".

עד שהגעתם ליבשת, היו תיאוריות מתחרות לגבי המראה שלה בעבר?

"כשהתחלתי לעבוד באנטארקטיקה, עלתה השאלה אם באמת עצים וצמחים שמתאימים לטמפרטורות חמות יכלו לצמוח שם, לא רק בגלל הטמפרטורה אלא גם בגלל החושך השורה על האזור ברוב שעות היממה בחורף. הגיוני לחשוב שהעצים והצמחים לא היו יכולים להחזיק מעמד. אז אחת התיאוריות הייתה שכל כדור הארץ היה נטוי אחרת בכלל, כך שהקוטב לא היה שרוי בעלטה אלא דווקא באור לאורך כל השנה. אולם התיאוריה הזאת הופרכה לאחר שחישובים הראו שגם אם כדור הארץ היה נטוי יותר, אור השמש היה עדיין חלש מכדי לתחזק את הצמחייה הזאת.

"היום אנחנו מעריכים שהציר של כדור הארץ נטה אז כמו שהוא נוטה היום, הקוטב זכה לחצי שנה של אור ולחצי שנה של חושך, עם יותר שעות שמש בחורף ויותר שעות חושך בקיץ, ככל שמתרחקים מהקוטב לכיוון קו המשווה. בעלי החיים שנהנו מהקיץ הנעים על היבשת נדדו צפונה עם בוא החורף הקר והחשוך.

"לו הדינוזאורים היו חורפים באנטארקטיקה ולא נודדים, היינו צריכים לראות כנראה מחילות גדולות שבתוכן הם הסתתרו, אבל אין מחילות כאלה, אז ההערכה היא שהם אכן נדדו צפונה. באותה תקופה, היבשות היו קצת יותר מחוברות. אנטארקטיקה הייתה מחוברת לדרום אמריקה וגם לאוסטרליה ולניו זילנד. למאסת האדמה הזאת, היבשת הקדומה, קראו גונדואנה.

"לגבי הצמחים, הם כמובן לא יכולים לזוז, אז בחורף הם נכנסו למעין תנומה, בציפייה לקיץ. מדובר באותם צמחים כמו היום, אבל הם כבר לא עושים זאת".

פרופסור ג'יין פרנסיס / תמונה פרטית

"תמיד היה שם קרח"

עם התקררות היבשת, אנטארקטיקה נשארה באזור הקוטב, אבל דרום אמריקה ואוסטרליה נפרדו ממנה והתרחקו, אז לא הייתה אדמה שאיפשרה לצמחים לגדול עליה, אומרת פרנסיס. לכן גם בקיץ הם אינם. "לו הייתה אותה טמפרטורה כמו היום בקוטב, אבל היה רצף של אדמה מאנטארקטיקה צפונה, ייתכן שהיינו רואים איזושהי דעיכה יותר הדרגתית בצמחייה. כיום, בקיץ, כשהשלג נסוג מעט מקצות היבשת ומפסגות ההרים, רואים פה ושם מעט אזוב ומעט צמחייה דמוית דשא באזור הסאב-אנטארקטי, אבל לא מעבר לכך. מבחינת בעלי חיים, ישנם זבובים וטרמיטים זעירים בפסגות המבודדות מאוד של ההרים הגבוהים, אלה שמציצות מעל הקרחונים. הם עמידים לקור, אבל מחקר גנטי מראה שהם חיו באנטארקטיקה עוד לפני שהיא התקררה כל כך, והם פשוט פיתחו את היכולת לחיות בקור. אותו דבר קרה כנראה לפינגווינים. היום הם חיים ממש בקצה היבשת או באיים מסביב לה. המחקרים שלנו מראים שהם חיו עליה גם באותן שנים חמות יותר".

איך בעצם התרחשה ההתקררות?

"קשה מאוד להגיע לאבנים שמכילות את המאובנים שיספרו לנו מה קרה, כי הן קבורות עמוק מאוד מתחת לשכבות הקרח. האבנים שהצלחנו להגיע אליהן נמצאות בקצה היבשת, וגם לשם כך היה דרוש פרויקט קידוח באמצעות ספינה. בתוך האבנים הללו ישנן שאריות גם של אבנים שנשטפו לאורך הדורות מהיבשת עצמה, ומספרות את ההיסטוריה שלה.

"אנחנו רואים שלפני 40 מיליון שנה, לא מזמן כל כך מבחינה גיאולוגית, עדיין היו צמחים על היבשת, אף שהיא כבר הייתה מבודדת. בתקופה החמה של כדור הארץ, אותה תקופה שבה היה הקוטב הדרומי מכוסה צמחייה, היו כנראה רמות גבוהות של פחמן דו-חמצני באטמוספירה, שהגיעו באופן טבעי מהתפרצויות הרי הגעש. בהדרגה, רמות הפחמן הדו חמצני פחתו. אנחנו יודעים זאת כי פחמן דו חמצני נספג באבנים.

"ובאותו הזמן הקשר בין אנטארקטיקה לגונדואנה העתיקה נשבר. ואז זרמי המים החלו לזרום סביב אנטארקטיקה ולא יכלו להשתחרר. אם לפני כן הגיעו זרמים חמים ממקומות אחרים על גבי כדור הארץ וחיממו מעט את האזור, הרי שברגע שאנטארקטיקה התנתקה לגמרי מהיבשות האחרות, אותם מים הקיפו אותה כל הזמן והם כל הזמן היו קרים. אותו דבר לגבי זרמי אוויר.

"עוד לפני כן היה קרח על היבשת, אבל כך היא קפאה לגמרי, קיפאון עמוק, וכל הצמחים והחיות מתו".

הדינוזאורים כבר מתו בשלב הזה?

"כן. עדיין לא יודעים בדיוק למה, אולי מטאור שהשפיע על האטמוספירה, אבל כנראה הם מתו בהדרגה. כנראה, משהו השתנה בהרכב הים והדבר הכחיד הרבה חיות בים ובשרשור גם את הדינוזאורים.

"נראה שהדינוזאורים המעופפים שרדו שם תחילה, כי הם יכלו להגר גם כשהיבשת הייתה מנותקת. אבל בשלב כלשהו גם הם נעלמו ונותרו רק הפינגווינים והמרסופיאלים, חיות הכיס. הצמחים המשיכו לשרוד כל עוד מעט אדמה הייתה חשופה, ורק כשלא נותרה אדמה הם נעלמו לגמרי".

בנגלדש בסכנת הצפה

רגע לפני שפרנסיס נשאבה לתפקיד ניהולי ב-British Antarctic Survey (BAS) היא חקרה מהו הגיל האמיתי של שכבות הקרח. "מה שרואים במאובנים הוא שהיה חם, ואז הייתה התקררות מהירה, ואז קרח. היום אנחנו מערערים על כך וסבורים שרוב הזמן היה קרח במרכז אנטארקטיקה, אבל הוא לא הגיע עד קצות היבשת. הקרח הזה מאוד עזר לקרר את העולם. היו מעט תקופות שבהן הקרח נעלם לגמרי, ואז כדור הארץ היה מאוד חם".

כמה חם היה בקו המשווה כשאנטארקטיקה הייתה טרופית?

"השינוי העיקרי מתרחש בקטבים. אז כשהקטבים היו חמים, אזור המשווה היה די דומה למה שהוא היום. כשהקטבים היו קרירים, המשווה עדיין היה כמו המשווה של היום. אבל אנחנו לא ידועים אם זה מה שיקרה בגל ההתחממות הבא, כי היבשות נמצאות במקום אחר מזה שהיו בו, והחימום הוא הרבה יותר מהיר מבעבר.

"חום כמו שאנחנו מצפים לו במאה השנים הבאות חווה כדור הארץ כבר לפני 2-3 מיליון שנה. בתנאים האלה אפשר כן לראות קצת קרח באנטארקטיקה, והטמפרטורות ביתר העולם הרבה יותר קיצוניות מאשר היום, לכיוון החם והקר גם יחד. אנחנו חיינו בתקופה של יציבות. אנחנו הולכים לתקופה של יותר תנודתיות לאורך השנים, אנחנו מבינים שהאקלים הוא אכן דבר שמשתנה".

מה הסכנה הגדולה בהתחממות?

"במסגרת ה-BAS, אנחנו בוחנים את שכבות הקרח ורואים שהן נעשות דקות בהדרגה. באנטארקטיקה יש שני גושי קרח ענקיים במפגש בין האדמה לים, שנקראים 'מדפי הקרח של אנטארקטיקה'. הם נוצרים ומתעבים כאשר קרחונים מתנתקים וזורמים מהיבשה לכיוון הים וקופאים שם. אולם בהדרגה, עם ההתחממות, זרמי הים מתחפרים מתחת למדפי הקרח ומתחילים להמיס אותם, וזו אחת הסיבות העיקריות לאובדן מאסת קרח באנטארקטיקה.

"כיום, לפני ההתחממות הגדולה, אם גוש קרח ניתק וגולש מכיוון יבשת אנטארקטיקה לכיוון הים, מדף הקרח יעצור אותו, אבל אם מדף הקרח נמס, שום דבר לא יעצור את גושי הקרח מליפול לים ולהימס ואז התהליך יאיץ את עצמו. הקרחונים ייסחפו יותר מהר לים, הם ימסו במהירות ופני הים יעלו. אז אנחנו קודחים לתוך הקרח, מנסים להבין מה קורה למטה, כמה מהר מדפי הקרח נמסים, האם הם אי פעם נמסו וקפאו מחדש או שלרוב יהיו יציבים".

מתי להערכתך כדאי לברוח מערי החוף?

"זה קורה כבר היום. איים טבעו. מיליוני אנשים נאלצו להתפנות מביתם באיים שהם מאוד מאוד נמוכים. כיום הים עולה ב-3 מילימטר בשנה, וזה לא הרבה, אבל אם עושים את זה כל שנה, אז מקומות נמוכים יושפעו בתוך כמה שנים. בנגלדש, למשל, שנהרות גדולים חודרים לעומקה, או האיים של סמואה.

"כמובן, בעקבות ההתחממות הגלובלית אנחנו רואים גם יותר סערות, ולכן אפילו עלייה קלה בפני הים, בשילוב סופה, יכולה להביא להצפה של מקומות יישוב מועדים".

"אחרי שלושה ימים שאר העולם נעלם, המוח מתכווץ ומכירים רק את האי"

"אני מאוד אוהבת לעבוד באנטארקטיקה משום שהיא כל כך מנותקת", מפתיעה פרופ' ג'יין פרנסיס. "הייתי עובדת על איים בקצה היבשת, נדרשו לי בערך שלושה ימים להיכנס לקצב. בשלושת הימים האלה עוד הייתי מוטרדת ממה שקורה בחדשות, איך הסתיים סיפור מתמשך ששמעתי מחברה, אבל אחרי שלושה ימים שאר העולם בעצם נעלם, המוח מתכווץ, וכל מה שמכירים זה את העולם הזה, על האי. אין מגע עם העולם החיצון, או לפחות אני העדפתי שלא יהיה לי מגע".

אז בעצם תקשרת פחות מכפי שהיה אפשרי?

"כן, בשנים האחרונות כבר אפשר לפתוח טלפון לווייני ולקבל אינטרנט לאי, אבל אני מאוד אהבתי את הניתוק. לא עשיתי את כל הדרך לאנטארקטיקה כדי לקרוא אימייל. נהניתי מהניתוק. ירדנו לשם בקיץ, חיינו במחנה אוהלים, וכל היום חיפשנו אבנים, תיעדנו בדיוק מהיכן הן הגיעו ואז חקרנו אותן במעבדה כדי להבין מה הן אומרות לנו. המיקוד שלי היה באי עצמו, בהתמודדות עם מזג האוויר שמשפיע על כל צעד. וכמובן, הכי חשוב זה מה אוכלים. היו לנו אינסוף דיונים על זה בכל יום".

לדברי פרנסיס, החושים בקור כזה מעט מעומעמים. חוש המישוש חסום בבגדים, חוש הראייה מתרגל לאור וללובן התמידי, ולכן האוכל מתובל מאוד. כך חוש הטעם מפצה על ההיעדר. השינה היא במחנה אוהלים - שני שותפים לאוהל. כשמזג האוויר קשה במיוחד, לא זזים הרבה משום שאם נפצעים בתנאים כאלה, לכוחות החילוץ אין איך להגיע אליך.

כמה קר היה?

"מתרגלים. בקיץ הגרוע ביותר היו כמה מעלות מתחת לאפס, לא רחוק מאוד ממה שקורה בבריטניה. בתחילת העונה כמובן שאלנו 'איך נתמודד' ובסוף העונה כבר הסתובבנו בחולצה קצרה בזמן העבודה.

"היו תקופות שבהן התקרבנו מקצה היבשת ממש לאזור הקוטב. שם היה מאוד מאוד קר, אבל גם מאוד מאוד שמשי. אם היית בשמש ללא רוח, היה די חם, אבל ברגע שהחלה הרוח - הצילו! לבשנו כמובן שכבות.

מה תפקידך היום כראש ה-BAS?

"בעיקר גיוס כספים. יש לנו היום שתי ספינות שוברות קרח, למטרות מחקר, אך הן הולכות ומתיישנות, וקיבלנו למזלנו תקציב מאוד גדול מהממשלה לבנות ספינה אחת גדולה יותר שיודעת לעשות מחקר ממש מתקדם ומעניין. היא תושק באוקטובר הקרוב כנראה, לצורך בדיקות בזירה של קרח, ולאחר כשנתיים היא תחל במחקר של ממש. הספינה כל כך גדולה שצריך לבנות את הנמל באנטארקטיקה כך שיתאים לה.

"צריך לעשות קצת שיפוצים בתחנות שלנו וזה מסובך כי אתה לא מזמין פשוט את השיפוצניק והוא צץ אצלך בבית עם כל מה שצריך. יש לקחת כל קרש ובורג לשם בלי להחסיר כלום. צריך לקחת את כל אנשי המקצוע. צריך לתכנן, ולתכנן ולתכנן שנים רבות מראש. אז זה מה שקורה עכשיו".

קל לגייס אנשים לעבוד שם בשיפוצים?

"אנשים סיפרו לי שזה היה סוג של חלום, הרפתקה. רבים מהם אמרו שיום אחד ראו את המודעה וגזרו אותה. בשנה השנייה, אולי שמו אותה על המקרר, בשנה השלישית אולי הם ממלאים את הטופס ורק בשנה הרביעית הם אולי באמת מעיזים ומגישים. חלקם נשארים שם רק קיץ, אבל אחרים נשארים שני קיצים וחורף אחד. זה בהחלט עולם אחר. קר, וחשוך מאוד והקהילה מאוד קטנה. אבל יש אנשים שאוהבים את זה ומבקשים לחזור שוב, דווקא לחורף. אנחנו לא מאפשרים לחזור יותר מדי, כי לא כל כך בריא לבלות שוב ושוב תקופות ארוכות בניתוק כזה מרוב העולם".

■ הכתבת הייתה אורחת משלחת כתבי מדע של UK Tech Hub, מחלקה של השגרירות הבריטית בישראל האחראית על חיזוק הקשר בין המדינות בפן הטכנולוגי והמדעי

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים