גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זליכה נגד תנובה: הכחישה קיום דו"ח על מחירי מוצרי חלב

פרופ' ירון זליכה שהגיש ייצוגית נגד תנובה בטענה לגביית מחיר מופרז על מוצרי חלב, מגיב לבקשת תנובה להותיר את הדוח שקיבלה מחברת הייעוץ מקינזי - חסוי ■ תנובה: "אמרנו אמת. דברי זליכה רצופים עובדות לא נכונות"

מוצרי חלב של תנובה / צילום: שלומי יוסף
מוצרי חלב של תנובה / צילום: שלומי יוסף

בימים אלה מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים קרב משפטי-צרכני-ציבורי סביב מחיר מוצרי החלב שגבתה חברת תנובה מכלל הציבור בשנים שקדמו למחאת הקוטג' ב-2011; וסביב השאלה אם יש הצדקה להטיל חיסיון על דוח שהזמינה תנובה בינואר 2008, ושבו לכאורה קיימת בחינה של יכולת החברה להעלות את מחירי מוצרי החלב מבלי לפגוע בביקוש למוצרים.

לפני כשבוע וחצי הגישה תנובה למחוזי בירושלים מעטפה סגורה שבה מוחבא מעין כל הדוח שהזמינה מחברת מקינזי. הדוח הוגש לעיונו של ביהמ"ש במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בטענה לגביית מחיר מופרז על מוצרי החלב גבינה לבנה ושמנת מתוק. תנובה מבקשת מביהמ"ש לקבוע כי הדוח יישאר חסוי, וייחשף לעיני השופטת הדנה בתיק בלבד, ולא לעיני התובעים או הציבור.

אמש (ד') הגיש התובע הייצוגי, פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר (החשכ"ל) את תגובתו לבקשה של תנובה בעניין הדוח. פרופ' זליכה מבקש מביהמ"ש לחשוף את כל פרטי הדוח וכן תוקף את התנהלותה של תנובה בהליך. זאת לאחר שלטענתו - באמצעות עוה"ד רנן גרשט ואופיר נאור - תנובה הצהירה הצהרות שקריות בביהמ"ש, כשטענה בתחילת ההליכים המשפטיים נגדה כי "לא קיים" דוח שכזה.

דוח מקינזי שקיומו נחשף לראשונה ב"גלובס", נחשב לבסיס שעליו נשענה תנובה כדי להעלות את מחירי מוצרי החלב לאחר רכישת תנובה על-ידי אייפקס. כפי שפורסם ב"גלובס" (בכתבות שפורסמו בשנים 2011-2014), לאחר הרכישה ביקשה אייפקס לייצר רווחים מהירים ושכרה לשם כך את חברת הייעוץ מקינזי, שיחד עם הכלכלנית הראשית של תנובה, ד"ר שולה פסח, הגישו דוח בעניין מחירי מוצרי החלב. מסקנת הדוח הייתה שהביקוש לגבינה צהובה, גבינה לבנה וקוטג' קשיח, וניתן להעלות את המחיר ב-15% לפחות מבלי לפגוע בביקוש.

עם קבלת הדוח, תנובה הקפיצה את מחירי המוצרים, ועליית המחיר נמשכה עד שכדור הנפץ הזה התפוצץ בחרם הקוטג' שפרץ בקיץ 2011, בעקבות תחקיר "גלובס" על המתרחש בשוק המזון.על הרקע הזה, בין היתר, הוגשה ב-2014 תביעתו של פרופ' זליכה נגד תנובה. במסגרת התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף כחצי מיליארד שקל, טען פרופ' זליכה, כי "מחירי מוצרי החלב המופקעים במדינת ישראל אינם גזירה משמיים, אלא תוצאה ישירה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי תוך פגיעה חמורה בציבור הצרכנים, על-דרך של קביעת מחירים מופרזים ובלתי הוגנים עבור הנכסים בתחום המונופולין, על-ידי תנובה".

במסגרת התביעה, בספטמבר 2015, הגיש זליכה בקשה לביהמ"ש לגילוי ועיון במסמכים, ובין היתר ביקש לקבל לידיו העתק דוח מקינזי המלא, לרבות ההמלצות והמסקנות. הדוח הוגש לביהמ"ש רק החודש כאמור, בחלוף כשנתיים וחצי, תוך שתנובה מבקשת להותיר את תוכנו חסוי (לחסות את הדוח) מטעמים של חשש לחשיפת דוחות מסחריים, וכן בטענה לחוסר רלבנטיות של ממצאי הדוח לתביעה. זאת, מאחר שלטענת החברה הדוח אינו עוסק במוצרים שבגינם היא נתבעת.

"הכחשה כוזבת של קיום הדוח"

בתגובה שהוגשה אמש לבקשה לחסות את הדוח, מגולל פרופ' זליכה את רצף התגובות של תנובה עד ליום שבו הוגש הדוח לביהמ"ש. לטענתו, תנובה הצהירה הצהרות כוזבות בפני ביהמ"ש, כאשר הכחישה תחילה את קיומו של הדוח.

לדברי זליכה, בתשובתה הראשונה לבקשה לחשיפת דוח מקינזי מאוקטובר 2015 - ושאליה צורף תצהירו של דב רביד, לשעבר היועץ המשפטי של תנובה - הכחישה החברה קיומו של דוח ספציפי כלשהו, וטענה כי עבודות הייעוץ של מקינזי אינן מסתכמות לכדי דוח סדור כלשהו, אלא נפרשות על-פני שיחות טלפוניות, פגישות, סדנאות, כמות עצומה של מסמכים וכיוצב'. על-בסיס טענת תנובה והמידע שהציגה, טוען זליכה, דחה ביהמ"ש את הבקשה לקבל את דוח מקינזי, תוך שהוא קובע כי הבקשה לגילוי של חומר כה רב רחבה ומכבידה יתר על המידה על תנובה.

אולם בכך לא תמה סאגת דוח מקינזי. באוקטובר 2010 פרסם מבקר המדינה את דוח המבקר השנתי, שבמסגרתו קבע כי קיים כשל בעבודת רשות ההגבלים העסקיים בעניין אכיפת האיסור על ניצול מעמד מונופולין לרעה בדרך של גביית מחיר מופרז. המבקר ציין כי כשל זה "בא לידי ביטוי במלוא חומרתו" לאחר רכישת תנובה על-ידי קרן אייפקס, כאשר תנובה נסמכה על דוח ספציפי של חברת הייעוץ מקינזי (בשפה האנגלית, הנושא כותרת ותאריך מסוימים), ובו מידע שעל בסיסו היא ניצלה את כוחה המונופוליסטי והעלתה את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים.

כחלק מהתייחסותו לדוח מקינזי, צטט המבקר מדוח מקינזי, שכותרתו הייתה "הגשמת מצוינות בתמחיר". כך, למשל, ציטט המבקר את המשפט הבא מהדוח: "ככלל, נראה שצרכני מוצר מסוים הינם, יחסית, לא רגישים לשינויים במחיר. העלאת מחיר של 10% תגדיל את רווחי קטגוריה זו ב-31 מיליון שקל... כאשר לוקחים בחשבון את ההשפעה המצרפית גם על הרווחים וגם על נתח השוק, נראה שהאופטימום להעלאת מחירי מוצרי המדף הינה בין 10%-12%".

עוד צוין בדוח המבקר, כי בספטמבר 2011 הגיע לממונה על ההגבלים דוח מקינזי, ובו מידע שעל בסיסו לכאורה ניצלה תנובה את כוחה המונופוליסטי והעלתה את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים. על בסיס זה, טוען זליכה בתגובתו לביהמ"ש, כי תנובה מסרה לו ולביהמ"ש ולו "דיווח שאינו אמת!".

בעקבות פרסום דוח המבקר פנה זליכה בנובמבר 2017 לביהמ"ש בבקשה נוספת לגילוי דוח מקינזי, אך לטענתו גם בשלב זה, עמדה תנובה על הכחשתה כי לא קיים מסמך שכזה. "גם בשלב זה, המשיכה תנובה שלא לומר אמת - במנותק מהמידע ומהאינדיקציות שהונחו בפניה והמורים אחרת, ומבלי שצירפה לכך תצהיר - בטענה להיעדר קיומו של דוח ספציפי של חברת מקינזי", נכתב בתגובתו של זליכה לביהמ"ש.

בנסיבות שנוצרו, קבע ביהמ"ש דיון בטענות, תוך שהוא מורה לתנובה להצטייד בהעתק של המסמכים השנויים במחלוקת, ובכללם דוח מקינזי. בתגובה לכך, בינואר השנה, הגישה תנובה "בקשה למתן הבהרה" שבמסגרתה חזרה על גרסתה בדבר היעדר קיומו של דוח ספציפי של חברת מקינזי; אך ביהמ"ש הורה לחברה שוב להצטייד בכל המסמכים הרלבנטיים לדיון.

"מהימנות תנובה מוטלת בספק"

וכך מתאר פרופ' זליכה את השתלשלות האירועים לאחר מכן: "משחשה מלכוד, לאחר שגם ניסיונה האחרון לטעון בדבר היעדר קיומו של דוח ספציפי כשל, ב-18.2.2018, ערב הדיון, הודיעה תנובה במסגרת 'בקשה דחופה למתן הוראות' כי באי-כוחה ערכו (סוף כל סוף) חיפוש בין שלל המסמכים שנתפסו על-ידי רשות ההגבלים העסקיים במסגרת החקירה שערכה בעניינה של תנובה, אך לא מצאו את דוח מקינזי המבוקש".

וזליכה ממשיך: "לדברי תנובה, החיפוש העלה מצגת אחת שערכה חברת הייעוץ מקינזי - שאינה כוללת את המובאות ואינה נושאת את התאריך המופיעים בדוח המבקר והמיוחסים לדוח מקינזי המבוקש... במסגרת הדיון שנערך למחרת, ביום 19.2.2018, שבה תנובה על הודעתה מיום קודם לכן, שלפיה לא הצליחה לאתר את דוח מקינזי, והציגה לביהמ"ש ניירות עבודה של מקינזי, אשר הובהר שאינם רלוונטיים כלל לדוח מבקר המדינה (בנושא)".

בתגובה שאלה השופטת תמר בזק רפפורט את נציגי תנובה: "האם למעשה טענתה של תנובה היא שאין בידיה המסמך שתואר בדוח המבקר, כפי שצוטט בבקשתו של זליכה? ... האם לפני שדוח המבקר נערך, הוא לא הועבר לתגובתה של תנובה?".

בסופו של הדיון, הוחלט כי על תנובה להגיש תצהיר עדכני שבו תתמוך את טענתה, שלפיה לא ניתן לאתר את דוח מקינזי, שכן קיימים עשרות אלפי מסמכים, והדבר מהווה נטל מכביד ביותר.

אולם אז, לדברי זליכה, חלה התפנית בעמדת תנובה - הדוח הנעלם נמצא. "במועד האחרון להגשת התצהיר - ב-51 במארס - הגישה תנובה תצהיר מטעם ענת גרוס שון, המשמשת כמנכ"לית חטיבת החלב של תנובה, ובו הצהירה כי - הפלא ופלא - היא דווקא הצליחה לאתר מסמך ש'ככל הנראה' הוא מסמך מקינזי הנזכר בדוח המבקר", נכתב בתגובת זליכה לבקשה לחסות את המסמך. אולם, תנובה הצהירה כי המסמך האמור מתייחס למוצרים שונים מהמוצרים שבייצוגית נגדה. את המסמך שאותר העבירה תנובה (לצד התצהיר) לעיונו של ביהמ"ש בלבד, בד בבד עם בקשה להטיל עליו חיסיון.

"השתלשלות האירועים והלך פעולותיה של תנובה כפי שהוצגו לעיל, מטילים ספק רב במהימנות הצהרותיה, הן ביחס להימצאותו של המידע המבוקש והן ביחס לתוכנו. תנובה הוכיחה פעם אחר פעם כי לא ניתן לייחס מהימנות רבה לאמור בכתבי טענותיה, ובאופן מצער, אף לאמור בתצהירים המוגשים מטעמה", כותב זליכה.

פרופ' זליכה מבקש כי המסמך יימסר לעיונו, מאחר שלדבריו קיימות אינדיקציות רבות לכך כי בדוח מקינזי קיימות התייחסויות ספציפיות למוצרים המופיעים בייצוגית. עוד נטען כי גם אם המסמך שהועבר לביהמ"ש, אינו עוסק במישרין במוצרים שבייצוגית, קיימת חשיבות לאפשר לו לעיין בו, ו"זאת מאחר שניתן ללמוד ממנו על המגמה והכוונה הברורה של תנובה להעלות את מחיר מוצרי החלב".

מתנובה נמסר בתגובה: "תגובת זליכה רצופה עובדות לא נכונות, אבל הנייר סובל הכל. ביהמ"ש קיבל את המסמך שביקש במלואו. תנובה לא הטעתה את ביהמ"ש, לא מסרה עובדות שאינן אמת והיא עומדת מאחורי הצהרותיה לביהמ"ש".

"מחירי החלב הם ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי"

"מחירי מוצרי החלב המופקעים במדינת ישראל, אינם גזירה משמיים, אלא תוצאה ישירה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, תוך פגיעה חמורה בציבור הצרכנים על דרך של קביעת מחירים מופרזים ובלתי הוגנים עבור הנכסים בתחום המונופולין, על-ידי תנובה". כך טען החשב-הכללי לשעבר באוצר (החשכ"ל), פרופ' ירון זליכה, בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שהגיש בשנת 2014 נגד תנובה, בהיקף של כחצי מיליארד שקל.

בתביעה הייצוגית נטען, כי תנובה פגעה באופן חמור בציבור הצרכנים כמונופולין בתחום מוצרי החלב, על-ידי גביית מחיר מופרז שאינו הוגן - וזאת לגבי מוצרי הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה, "העולה כדי נזק של מאות מיליוני שקלים, תוך רמיסה גסה של הוראות חוק ההגבלים העסקיים, שתכליתו הראשונה במעלה הינה שמירה על תחרות חופשית והגנה על זכויות הצרכן".

בתביעה הייצוגית שהגיש פרופ' זליכה, נטען עוד, כי במסגרת חוק ההגבלים העסקיים אסר המחוקק באופן מפורש על מונופולין לעשות שימוש לרעה בכוחו המונופוליסטי, בין היתר על-ידי גביית מחיר בלתי הוגן בגין הנכס שבתחום המונופול. "אולם מסתבר", נכתב בתביעה הייצוגית, "כי חרף זאת תנובה מתעלמת מהוראה זו וגובה מחיר מופרז, המגלם רווח העולה במאות אחוזים מעל הרווח הנורמלי הבלתי מופרז וההוגן".

זליכה העריך בתביעתו, כי הקנס שאותו עלולה החברה לשלם לאחר שיתקיים הליך בעניינה, אם בכלל, קטן עשרות מונים מן הרווח האדיר שצברה עקב גזילת הציבור לאורך תקופת מכירת המוצרים, במחיר מופרז ובלתי הוגן.

עוד טען זליכה בתביעתו, כי "מדובר בתופעה נפוצה במדינתנו שיש להוקיעה לאור הריכוזיות הגבוהה הקיימת כיום במשק הישראלי - ניצול תאגיד את העובדה שצבר כוח מונופוליסטי רב-ממדים על-מנת להגדיל את רווחיו על-חשבון פגיעה קשה בכיסם של הצרכנים".

עוד כתבות

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל

אחרי זינוק של 74% במחיר מניית מגה אור, מתוכם 9.3% אחרי פרסום הדוחות הכספיים אתמול, חברת הנדל"ן המניב מדווחת על הנפקה פרטית גדולה ● החברה  הודיעה על הקצאה של מניות למנורה ולמגדל בהיקף כולל של 615 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב