Audi a3 / צילום: שאטרסטוק
חברת אאודי עסוקה בשנים האחרונות בדחיקת הגבולות הטכנולוגיים של תעשיית הרכב. אמנם את מרבית הכותרות מקבלת יצרנית הבוטיק טסלה, שעדיין לא למדה כיצד לייצר כסף מייצור סדרתי והמוני של מכוניות, אבל אאודי היא זו שלוקחת את תעשיית המיינסטרים למים העמוקים והבלתי מוכרים של טכנולוגיות העתיד.
אאודי היא היצרנית הראשונה בעולם עד כה שהעלתה על הכביש מכונית סדרתית בדרגת אוטונומיה 4 בסיוע דור חדש של מחשבי על לרכב. היא מפתחת כיום טכנולוגיות אינטליגנציה מלאכותית בעלות יכולת למידה עצמית, שנחשבת אקזוטיות אפילו בתעשיית ה-IT - ואלה רק כמה דוגמאות. אבל גם לאאודי, כמו לכל קבוצת פולקסווגן, היה בשנים האחרונות עקב אכילס טכנולוגי: ההתעלמות שלה מהטכנולוגיה היברידית בכלל ונטענת בפרט. ה"קונספציה", תוכנית האב של הקבוצה, התמקדה בפיתוח טכנולוגיות דיזל ירוקות כדי להשיג נתוני צריכה ופליטה מקבילים או טובים מאלה של היברידיות מבלי להיענש בעודף עלויות ומשקל.
כידוע לכל, הקונספציה הזו התנפצה לרסיסים וכיום החברה צריכה לסגור פיגור לא קטן בחזית ההיברידית. הצעד הראשון שלה היה נועז (בהתחשב בעלויות) ויוצא דופן בשוק הפרימיום: הטמעת הטכנולוגיה ההיברידית-נטענת במכונית מהפלח הקומפקטי הנגיש. התוצאה היא אאודי A3 E-TRON, מכונית הפלאג-אין הזולה והנגישה ביותר שמשווקת כיום בישראל.
חיצונית, זו A3 לכל דבר. יש לה מרכב חמש דלתות זורם ומוצק, שבחזיתו נמצא המערך הקוסמטי המוכר שכולל גריל ענק, פנסי LED צרים וסמל הטבעות המשולבות. יש גם כמה עזרים אווירודינמיים נאים, וברכב ההדגמה שלנו גם חישוקי 18 נאים ושמשות כהות, אך פרט לסימול מאחור אין כמעט הבדלים חזותיים בין הדגם הזה לאחיו הרגילים. אפילו הפתח לכבל ההטענה החשמלי חבוי מאחורי הסמל של אאודי בחזית, כאילו המעצבים ניסו להסתיר את זהות הדגם.
כמקובל בפלח רכבי הפלאג-אין שנהנים מהטבת מס, תא הנוסעים של ה-E-TRON מרגיש יוקרתי ומאובזר יותר מה-A3 התקנית וכולל לא מעט אופציות שעבורן נוהגת אאודי לדרוש תוספת מחיר. יש מושבים חשמליים עם ריפוד משובץ עור, מערכת קול משודרגת, דיפונים מפוארים, חבילה מקיפה של מערכות סיוע מתקדמות לנהג ועוד. מכיוון שהרגלים ישנים קשה לזנוח אאודי עדיין מציעה "חבילת פאר" אופציונלית שכוללת גג חשמלי ועוד כמה פריטים בתוספת לא צנועה של כ-15 אלף שקל. אפילו בגרסה הזו, ה-E-TRON עדיין לא כוללת את לוח המחוונים הדיגיטלי המרהיב של החברה אלא רק את הלוח האנלוגי התקני ומסך מולטימדיה קטן, שנראה קצת לא במקום בדגם כל כך מתוחכם.
כפי שניתן לצפות מאאודי, איכות הייצור והחומרים היא גבוהה ומעבירה היטב את תחושת הפרימיום המתבקשת. מרחב הפנים מקביל לזה של ה-A3 ומתאים לארבעה-חמישה נוסעים, אבל את מחיר הטכנולוגיה משלמים בתא המטען. בניגוד לרכבי SUV גדולים ונטענים, כאן הסוללה גוזלת נתח לא מבוטל מתא המטען הקטן מלכתחילה, שמסתפק כעת ב-280 ליטר בלבד.
בתא המנוע שוכנים להם יחדיו מנוע 1.4 ליטר טורבו-בנזין בהספק 150 כ"ס ומנוע חשמלי, שיחד רושמים הספק של 204 כ"ס ומומנט של 36 קג"מ. סוללת ליתיום מסיבית מאחור אמורה לספק לרכב טווח נסיעה חשמלי "נטו" של עד 50 קילומטר אחרי טעינה מלאה מרשת החשמל, אבל בניגוד לרוב ההיברידיות הנטענות, אין כאן מצב "גנרטור", שטוען את הסוללה בעת נסיעה, אלא רק טעינה תוך כדי בלימה. כל העסק מעביר את הכוח לגלגלים דרך תיבה כפולת מצמדים שהותאמה במיוחד למשימה.
על הכביש התוצאה מרשימה ואפילו מפתיעה. בחירה במצב חשמלי מאפשרת להאיץ בזריזות ובחרישיות ולהגיע למהירויות בין עירוניות בטרם ייכנס מנוע הבנזין לפעולה, אך מובן שבקצב הזה יתקצר טווח הנסיעה החשמלי משמעותית. המצב ההיברידי האוטומטי מפקיד את המלאכה בידי המחשב, שמלהטט בין הנעה חשמלית להנעת בנזין במיומנות ובצורה כמעט לא מורגשת. קיים כמובן גם המצב הספורטיבי - שמופעל אוטומטית כאשר מעבירים את תיבת ההילוכים לספורט - ובו נרתמים הטורבו והמנוע החשמלי לייצור תאוצות מסיביות ומהנות מאוד.
דף הנתונים נוקב בתאוצה מאפס ל-100 של 7.6 שניות, אבל הזמינות המיידית של הדחף בהאצות ביניים וקצב צבירת המהירות גורמים למכונית להרגיש מהירה הרבה יותר. צריך להתרגל לנטיית המנוע לבלום את הרכב עם ההרפיה מהדוושה, לצורך מיחזור האנרגיה, אבל הבלמים עצמם מספקים תחושה טבעית.
אאודי נוקבת בצריכת דלק משוקללת של כמעט 60 קילומטר לליטר, אבל כמו בהרבה דגמי פלאג-אין אלה מספרים תיאורטיים. מי שינצל כהלכה את הפוטנציאל של מערכת ההנעה - והפיתוי לעשות את הוא גדול - יסיים די מהר את טעינת הסוללה וימצא את עצמו בטריטוריות של מנועי טורבו-בנזין מקובלים, בסביבות ה-14-15 קילומטר לליטר.
בפרק הדינמי לא היו לנו הרבה ציפיות: זו בכל זאת מכונית הנעה קדמית, ששוקלת קצת יותר מ-1.5 טונות ומכוונת בעיקר ללקוחות "ירוקים" ולציים שנהנים מהטבות מס. אבל הופתענו לחיוב. בסיוע חבילת מתלים ספורטיבית, זו אחת ממכוניות הנעה הקדמית המהנות ביותר שבהן נתקלנו לאחרונה. היא נכנסת לפניות הדוקות כמו רכבת חשמלית על מסילה, ללא שמץ של נטיית גוף או תנודות מיותרות. ההגה מהיר, ישיר ומחובר לגלגלים ברמה מרשימה של דיוק, חלוקת המשקל מושלמת - הודות למשקל הסוללה מאחור - ותוך זמן קצר אתה מוצא את עצמך מחפש כבישים צרים ומתפתלים. כל זה לא בא על חשבון נוחות הנסיעה, והמכונית עדיין מצליחה להחליק ביעילות את האספלט העירוני של ישראל.
אאודי E-TRON עולה בישראל כ-205 אלף שקל אחרי הטבת המס, מחיר כמעט זהה לגרסת ה-2 ליטר טורבו הרגילה, שמסתפקת ב-190 כ"ס אך מציגה ביצועים נמרצים יותר בזכות משקל נמוך בכ-200 קילו. ה- E-TRON אמנם מאובזרת יותר, אך תא המטען שלה פחות שימושי משל אחותה הרגילה.
בהתחשב בשמרנות המסורתית של לקוחות הפרימיום בישראל, ספק אם הגרסה הזו תהפוך ללהיט מכירות, אבל היא בהחלט הישג הנדסי מרשים, שלא זונח את ההנאה מהנהיגה. ובהתחשב בכיוון אליו צועדת כיום התקינה הסביבתית באירופה, מן הסתם עוד נראה הרבה מכוניות כאלה בעתיד.
חלק מהמתחרות
הונדה קלאריטי
משפחתית הפלאג-אין החדשה, שנמכרת בארצות הברית תחת השם "קלאריטי", מציעה עיצוב מתקדם ותא נוסעים מרווח ועמוס טכנולוגיות. מנוע 1.5 בנזין ומנוע חשמלי חזק מייצרים 181 כ"ס וביצועים זריזים לצד טווח נסיעה חשמלי של מעל 60 קילומטר וצריכת דלק כמעט דמיונית. היא זמינה בינתיים ביבוא עקיף ועולה בארה"ב
קיה נירו פלאג-אין
ייתכן שעוד השנה תגיע אלינו גרסת הפלאג-אין של הנירו. המכונית שומרת על השימושיות של הנירו ההיברידית רגילה, למעט תא מטען שהתכווץ ל-324 ליטר. המנוע המשולב מייצר 141 כ"ס ומאיץ ל-100 בכ-10 שניות, אבל מסוגל לנוע על חשמל בלבד למרחק של עד כ-58 קילומטר ולהחזיר, על פי המוצהר, כ-70 קילומטר לליטר
מיני קאנטרימן
במחיר שמתחיל ב-215 אלף, המיני קאנטרימן הנטענת מציעה ממדים ובסיס גלגלים גדולים מאלה של האאודי והנעה כפולה. יחידת ההנעה שלה כוללת מנוע 1.5 ליטר ומנוע חשמלי, מייצרת 224 כ"ס ויכולה להאיץ מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 6.8 שניות למרות משקל עצמי נכבד של כ-1.66 טון