עמוס מאירי / צילום :איל יצהר
במבט ראשון מנכ"ל קולו, עמוס מאירי, נראה כמו עוד אחד מנערי הפוסטר הקלאסיים של הסטארט-אפ ניישן. מאלה שגדלו בהרצליה או בצפון תל אביב, שירתו ב-8200, השתחררו, וחשבו בדירת השותפים של אחד מהם על הרעיון המדהים שישנה את העולם. אלא שבדירת נעוריו בראשון לציון עמוס מאירי בכלל חלם להיות מתופף, לא סיים תיכון, שירת באגף כוח האדם של צה"ל, התאכזב מהחלום המוזיקלי ושינה כיוון. זה לא מפריע לו לעמוד כיום בראש אחת החברות המסקרנות בסצינת הבלוקצ'יין המקומית, שלפחות באזורים מסוימים בארץ קשה לפספס את נוכחותה.
את הראיון עם מאירי ביקשתי לקיים לאחר מספר שיחות עם עובדים בעסקים שעל דלפקיהם נתקלתי בשלט שמציין שבמקום מקבלים שקל תל אביבי - המטבע הדיגיטלי של קולו, אשר מאפשר תשלום באמצעות אפליקציה בסמארטפון. "השעה 11 בבוקר וכבר קנו אצלנו בקולו ב-600 שקל", אמר לי הבריסטה בבית הקפה בפלורנטין. בבית קפה אחר, ביהודה המכבי, תופס השקל התל אביבי כמחצית המחזור. בקפיטריה בחיפה, לעומת זאת, אחת העובדות התלוננה שיש לה רק שני לקוחות ביום שמשלמים באמצעות המטבע הדיגיטלי. רציתי לברר אם יש לקולו סיכוי להצליח ברמה הארצית והבינלאומית, מחוץ לאזור הנוחות, ולשמוע איך בדיוק הם מתכננים לעשות את זה.
לשמחתי, החשש ממנכ"ל שרק מדבר על סוד ההצלחה של הסטארט-אפ המהמם שלו, תוך שהוא לובש טי-שירט ומסתחבק עם העובדים (היש קלישאה מאוסה מזו?), התפוגג במהרה. מאירי אמנם לובש טי-שירט, אבל נראה שהוא רק חיכה להזדמנות להשיב לכל השאלות והספקות שהמיזם שלו מעורר. ההצלחה של קולו בבתי עסק קטנים בתל אביב, רבים ככל שיהיו, לא מרגשת אותו. "אנחנו לא רוצים להיות עוד תן ביס", הוא אומר. המודל שהוא חושב עליו אחר לגמרי.
בחודש שעבר הסתיימה הנפקת המטבע הראשונית (ICO) של קולו. במובן מסוים, היא הסתיימה באכזבה: אמנם החברה הצליחה לגייס 30 מיליון דולר, כשמחצית מהסכום מגיעים מקבוצת IDB, המחזיקה בשופרסל ובסלקום ("הם רואים איך המודל שלנו משתלב שם"). ואולם, היעד שהציבה קולו היה 50 מיליון. שמו של האסימון (טוקן) שהונפק במסגרת גיוס המטבע הוא CLN, והוא הונפק על גבי רשת הבלוקצ'יין את'ריום, שעל גביה בוצעו חלק ניכר מההנפקות המטבע הבולטות בשנה האחרונה.
הנפקת הטוקן נועד לאפשר בין היתר את התרחבותה של קולו לקהילות חדשות בישראל ובעולם, נוסף לארבע הנוכחיות: תל אביב וחיפה, שם צמוד המטבע המקומי לשקל הישראלי, ולונדון וליברפול, שם צמוד המטבע לפאונד הבריטי. קולו השיקה את הקהילה הראשונה שלה בתל אביב בתחילת 2017, וכיום היא מדווחת על היקף חודשי של כ-130 אלף עסקאות שמבוצעות בידי 25 אלף משתמשים פעילים ב-1,300 עסקים, 70 אחוז מהם בישראל. קצב הצמיחה הממוצע, מדווחת קולו, הוא 25 אחוז בחודש.
אלא שהגיוס לא אמור רק לתמוך בצמיחה הנוכחית של קולו, אלא בעיקר לאפשר לחברה להציע שירותים חדשים שיהפכו אותה ליותר מארנק אלקטרוני, שהלכה למעשה מוזן בכסף פיאט (כסף "רגיל" שלא מגובה בסחורה ושנתמך בידי בנקים מרכזיים) באמצעות כרטיסי האשראי המסורתיים. הרעיון הוא ליצור מערכת תשלומים קהילתיים, ובפסקאות הבאות ינסה מאירי להסביר בדיוק מה זה אומר, או לפחות מה זה אמור להגיד.
הדברים שלמדתי מהמשבר של 2008
לסצינת הבלוקצ'יין התגלגל מאירי כמעט במקרה. "לאחר שהשתחררתי ניגנתי בלי סוף עם כל מיני זמרים, אבל בשלב מסוים הבנתי כמה קשה להיות מוזיקאי בארץ, והשלמתי עם זה שאני לא הולך להיות הכי טוב, שברד הוט צ'ילי פפרז אני לא כבר לא אנגן. אז הלכתי ללמוד מנהל עסקים, ומשם הכל התגלגל".
מסלול הקריירה שלו, הוא מספר, חפף את עלייתו של ענף הפינטק, בעקבות המשבר הפיננסי של 2008. "הייתי סוחר ניירות ערך זרים בגאון בית השקעות, ולאחר המיזוג עם מיטב ניהלתי את חדר המסחר במיטב. עברתי לקפריסין כדי לעבוד ב-eToro ולהקים שם את מערך המסחר והרגולציה. ואז הגיע המשבר, שבמהלכו אנשים לא יכלו למשוך כסף מחשבונות הבנק של עצמם. הייתה ממש תספורת על היתרות בבנק".
זו הייתה הנקודה, הוא אומר, שבה הבין שצריך למצוא אלטרנטיבה למערכת הבנקאית הסטנדרטית. "אני זוכר שיום אחד ב-2012 יוני אסיא (מייסד ומנכ"ל eToro) שלח מייל על הביטקוין לעובדים בחברה. אני הייתי בין היחידים שקראו אותו, זה התחבר לי למשבר, ורציתי להתעסק בזה. הקמתי אז עם יוני את פלטפורמת Colored Coins (פרוטוקול קוד פתוח שמאפשר הנפקת נכסים דיגיטליים על גבי ביטקוין), והייתי אחראי על המפתחים".
לצד מאירי ואסיא, בקולורד קוין היה מעורב אחד השמות הגדולים ביותר כיום בעולם הבלוקצ'יין: ויטליק בוטרין, מפתח רשת את'ריום, שאף קיבל 80 ביטקוינים מכספי eToro תמורת תרומתו לכתיבת מסמכי הגילוי של המיזם. למרות זאת, המיזם נתקע: "לקולורד קוינס היו מגבלות, כמו שלביטקוין יש מגבלות. ביטקוין לא התפתח ולא פתר את הבעיות שלו, כמו סקיילינג (הרחבת תשתית לצורך עמידה בעומסי פעילות גדלים) ומחיר. באותו זמן קמו פרוטוקולים אחרים שנתנו מענה יותר טוב מקולורד קוינס, כמו את'ריום ואחרים. הדבר הביא לירידה במאמצי הפיתוח. זה פשוט - ככל שיש פחות עניין, יש פחות מפתחים.
"לאחר מכן ראיתי שתי אפשרויות. להמשיך לתואר שני במנהל עסקים, או להתעמק עוד יותר בעולם של המטבעות המוצפנים. בחרתי את הבחירה הנכונה, ואז עזבתי את eToro והקמתי את קולו עם שני שותפים - דיוויד רינג ומארק סמרגון".
מה היו המטרות שלכם? "רצינו למצוא פתרון לשלוש בעיות. ראשית, איך מייצרים מטבעות חדשים שלא נתמכים בידי הממשלות, אבל יש בהם אמון. שנית, איך לייצר מנגנון תמריצים להשתמש במטבעות החדשים. שלישית, איך יוצרים מערכת נזילות למטבע קהילתי, שמשתמשים בו לדוגמה עשרת אלפים איש, כך שאין מספיק מסחר בשביל לייצר איזשהו מחיר יציב.
"ואז אמרנו אוקיי, אנחנו לא רוצים לחכות לעד שנפצח את שלוש הבעיות, כי הן מאוד מאוד גדולות. בינתיים נייצר מודל שיאפשר לנו לתת למשתמשים ארנקים, ולעסקים - להבין איך יוצרים את המעורבות מסביב לאיזשהו מטבע חדש. זה היה המאמץ שעשינו: קודם כל להביא אנשים שישתמשו בנו ברמה היומיומית, וללמוד אותם. כל 2017 הייתה למידה של הצרכן. במקביל - להתמודד מבחינת רגולציה, מבחינה פיננסית, רישיונות, וכל הבלאגן שכרוך בלהריץ ארנק דיגיטלי".
איך המודל שלכם אמור לפתור את שלוש הבעיות האלה? "הוא מאפשר לכל אחד להנפיק מטבע קהילתי בלי להסתמך על קולו - לעשות את זה באותו מודל שלנו, רק לבד. הדבר הזה מוריד את עניין נקודת הכשל (חלק במערכת שתקלה בו תגרור תקלה בכל המערכת), ומאפשר אמון יותר גדול, כי מדובר בבלוקצ'יין ציבורי ומבוזר, עם הרבה מחשבים שמריצים את התוכנה. האמון גובר גם הודות לכך שהרזרבה היא שקופה, וכך גם כל העברות הכספים. המודל הזה פותר גם את בעיית הנזילות: מאחר שהוא מספק נזילות אוטומטית לכל המטבעות הקהילתיים, לא צריך בהכרח הרבה אנשים כדי לייצר מחיר. תמיד יש מחיר. תמיד אפשר לעשות ביצוע (Execution) מהחוזה החכם". בכך מתכוון מאירי לאחד הכלים המרכזיים שמציעה רשת את'ריום: חוזה חכם מאפשר ביצוע מתוכנת מראש של פעולות בהתקיים תנאים מסוימים, ללא התערבות יד אדם.
רוצים לטפל במצוקת האשראי הקהילתי
היום המודל של קולו פשוט: 25 שקלים מוטענים אוטומטית לחשבונו של המשתמש עם התקנת האפליקציה, ובכל רכישה הוא מקבל הנחה של 10%, על חשבון קולו. פשוט, אבל לא ממש חדשני, ולא מבהיר על מה בעצם כל הרעש. לדברי מאירי, בקרוב המצב הזה צפוי להשתנות, וההנחה תומר במודל אחר לחלוטין.
"בתוך שלושה-ארבעה חודשים אנחנו הולכים להחליף את המודל באפליקציה", הוא אומר, "משמעות הדבר היא שאם אתה משתמש בשקל תל אביבי, אז יהיו לך שקלים בארנק, כמו בכל ארנק דיגיטלי אחר. בכל פעם שתבצע עסקה עם השקלים בעסק תרוויח גם 'מטבע תל אביב' (TLV Currency). במקום שעמלה בגובה של 2-3 אחוז תלך לחברות הסליקה, היא תתורגם למטבע של קהילה, שיעבור חלוקה (Distribution) ויגיע גם למשתמש וגם לעסק. אני קורא לזה מנגנון תגמול על סטרואידים".
מה עושים עם המטבע הזה? "אתה יכול לבזבז או לשמור אותו. אפשר לראות את זה כמקור חדש של עושר שנוצר בקהילה. למשל בתל אביב, לפי כמות הטרנזאקציות והנפח, מהר מאוד ייוצרו 100 אלף דולר של המטבע הקהילתי. זה אומר הון החדש, שאפשר לייצר על בסיסו מנגנוני אשראי הלוואות לעסקים. אנחנו הופכים את מנגנון התמריץ למשהו הרבה יותר חזק מהנחה: הרעיון הוא להפוך את המשתמשים לבעלי עניין (Stakeholders) הן בקהילה והן ברשת".
בעצם המטבע יווצר כתוצר לוואי של פעילות כלכלית. זה לא יכול ליצור בועה או אינפלציה? "המטבע לא נוצר ברגע שהוא מבוזבז, הוא נוצר בחוזה. CLN ומטבע קהילתי הם שני דברים שונים. ה-CLN הוא המטבע של הרשת, כמו את'ריום שיש תחתיו כל מיני מטבעות. באותו אופן CLN מריץ את הרשת שלו, ומתחתיו יש מטבעות קטנים וקהילתיים. התפקיד של ה-CLN בכל הדבר הזה הוא לספק אפשרות מסחר למטבעות היותר קטנים".
איך? "בעצם מייצרים רזרבה על ידי נוסחה קבועה. אם אתה רוצה לייצר מטבע קהילתי חדש, אתה לוקח CLN ונועל אותם בחוזה. החוזה הזה מבטיח לאנשים את הנזילות, אני לא יכול למשוך את הכסף הזה. זה בנק מרכזי אוטומטי שקוף, שכולם רואים מה קורה בו. ברגע שאני מבזבז סכום כסף בעסק, החוזה לוקח את העמלה, ממיר אותה למטבע קהילתי דרך ה-CLN, ושולח אלי לארנק. בהתחלה נחלק אותו רק למשתמשים, ובהמשך זה יהיה גם לעסקים חצי-חצי. מאותו רגע יהיה גם לקונה וגם למוכר את המטבע הקהילתי הזה".
זה נשמע הרבה יותר מסובך מהמודל הנוכחי שלכם. "המטרה של קולו הייתה ללמוד את כל העולם הזה של המטבע הקהילתי, ועכשיו אנחנו בתהליך יישום של מודל חדש שאנחנו מאמינים בו הרבה יותר. עשינו הרבה טסטים. אנחנו הולכים לפתוח את המערכת לכל קהילה שרוצה לבוא, ואנחנו בשיחות עם רשויות מקומיות במטרה ללמד אותן להפוך למנפיקות המטבעות של עצמן".
למה בכלל שקהילה תרצה להנפיק מטבע משל עצמה? "בדרך כלל המטרה היא חיזוק הכלכלה המקומית, יצירת אשראי או קידום מטרה שיש לה אג'נדה מאוד ספציפית דרך תמריץ ספציפי. אנחנו רואים שזה עבד בעולם, שזה פותר בעיות פיננסיות לקהילות ברחבי העולם. בעיית האשראי היא הבעיה הכי גדולה לקהילות, ומה המרכיב הכי גדול בתוכן? עסקים קטנים ובינוניים. עכשיו, אני לא יודע בדיוק לאן אנחנו הולכים או מהי הצלחה מבחינתי, אלא רק אילו בעיות הדבר הזה יכול לפתור. את היישום בפועל אתה יכול לבדוק רק כשאתה פותח את המערכת ונותן לאחרים לבנות על בסיסה".
בין עיר בארמניה לסמטאות בני ברק
כדי לבנות מטבע קהילתי, צריך, ובכן, קהילות - ולא רק בארבע ערים. "יש כבר עשרות קהילות נוספות במצב של בנייה, ובכל יום מקבלים 2-3 פניות נוספות", אומר מאירי, "לאנשים יש כל מיני רעיונות. אתמול עיר בארמניה, בת 25 אלף תושבים, הציעה לעודד באמצעות מטבע קהילתי את התיירות, ממש לייצר קהילה חדשה".
למה להרחיק עד ארמניה? הקהילה החרדית, למשל, נשמעת לי כמו יעד הרבה יותר קלאסי. "זה תרחיש מאוד מעניין להקים מטבע בבני ברק. יש המון פעילות קהילתית, ויחד עם מטבע קריפטו אפשר ליצור מנגנוני תגמול שיעודדו התנהגויות טובות בתוך הקהילה. יש את האתגר של הטלפונים החכמים, אם כי בפועל יש שם חדירה לא קטנה. לצערנו, התחלנו שם משהו ראשוני, ואז הוא נתקע".
גם הנפקת המטבע שלכם איבדה גובה מוקדם מהצפוי. "יש לכך שתי סיבות. עולם ה-ICO, בגלל שהוא עדיין מאוד חדש, פותח איזשהו צוהר לכל מיני סוגים של ניצול, למשל בצורת הנחות למשקיעים מוסדיים. אמנם הם נכנסים לפני כולם והסיכון שהם לוקחים גדול יותר, אבל זה נהיה קצת שו*ק. הדבר הזה הכי פוגע במי שנכנס בשלב מימון ההמונים עצמו, משום שזה מאפשר ארביטראז' גדול למי שנכנסו לפני כן. אנחנו לא רצינו לשחק את המשחק הזה, והמדיניות הזאת כבר הרחיקה מאיתנו 90% מהמשקיעים הפוטנציאליים במכירה המוקדמת.
"הסיבה השנייה היא הרגולציה שהתהדקה יותר מדי, והכריחה אותנו לחסום מההנפקה חצי מהעולם, כולל ישראל. עכשיו, לפי המסמך שפרסמה רשות ניירות ערך, נראה שבדיעבד כן היינו פותחים את האפשרות להשתתפות בהנפקה בארץ, אבל בזמן שאנחנו הנפקנו היה עדיין חוסר ודאות".
תצאו בהמשך לסיבוב נוסף עם הטוקנים שלא נמכרו? "כל האסימונים שלא נמכרו נעולים לשלוש שנים, כדי שנוכל לפתח את הרשת ולייצר ערך לפני שמגייסים עוד כספים. זה עניין של רגולציה עצמית. בגלל שהתחום פרוץ אנשים עושים מה שרוצים, אבל אנחנו שמנו לנו כללים".
מאירי מדגיש שהחברה מבקשת לעמוד בכל דרישות הרגולציה, ולאחרונה אף מינתה לטפל בנושא את ד"ר דנה הלר, בכירה לשעבר ברשות להגבלים עסקיים, שהייתה מועמדת לתפקיד המפקחת על הבנקים. "אם אתה לא מציית לרגולציה, אתה לא תהיה לא פה עוד שנה", הוא אומר. לצד הניסיון להשיג חופש פעולה רגולטורי יחסי, הצלחתה של קולו תלויה ביכולתה לחסוך למשתמשיה את המכשולים הטכניים והבירוקרטיים הרבים שקשורים לעיסוק בקריפטו. כדי להקל על המצב, לפחות בישראל, פנתה קולו לאחרונה למס הכנסה וביקשה לקבל החלטה מקדמית שלפיה המטבעות שהיא מנפיקה מקבילים לכסף מזומן.
אחרי כל המאמץ הזה, איך בדיוק אתם מתכוונים להרוויח כסף? "קולו מחזיקה אחוזים יפים של CLN, והיום יש חברות שכל המודל הכלכלי שלהן בנוי על זה. ריפל, לדוגמה, מחזיקה מיליארדים בקופה שלה ומזה היא מממנת את כל הפעילות".
איך אתה מדמיין שהמודל שלכם ישפיע על העולם, בטווח הרחוק יותר? "בסופו של דבר, מטבע הוא לא רק אינטראקציה רק של כסף. אנחנו מתחילים עם מודל שמתמקד בצד הפיננסי - איך יוצרים מנגנוני תמריץ ואשראי טובים יותר לקהילות. אבל המטרה היא לפתוח את המערכת ולגלות דברים חדשים שלא חשבנו עליהם. מארק צוקרברג אמר שלמרות תהליך האורבניזציה והריחוק, שגרם לכך שאנשים לא מכירים אחד את השני, לבני דור ה-Y חשוב בכל זאת להיות חלק מאיזושהי קהילה. אנחנו מתחברים לתנועה הזאת. זאת קצת חזרה אחורה בזמן".
עמוס מאירי / ת.ז
■ גיל: 33
■ תפקיד: מנכ"ל Colu
■ תפקידים קודמים: אחראי פיתוח ב-eToro, מנהל חדר עסקאות ני"ע זרים במיטב
■ השכלה: תואר ראשון בניהול מהמכללה למנהל
■ מגורים: גר בפלמחים, גדל בראשל"צ
■ מצב משפחתי: נשוי
■ עוד משהו: גולש גלים
Colu / ת.ז
■ עיסוק: פיתוח מטבעות מקומיים לקהילות על בסיס בלוקצ'יין
■ מייסדים: עמוס מאירי, דוד רינג, מארק סמרגון
■ הקמה: 2014
■ משרדים: תל אביב, לונדון, ליברפול
■ עובדים: 57, רובם בתל אביב
■ גיוסי הון: 50 מיליון דולר בשלושה סבבים, כולל הנפקת מטבע ראשונית (ICO)
■ משקיעים בולטים: IDB, קרן אלף, ספארק קפיטל