גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' אסא כשר / צילום: איל יצהר

ועדת המשנה של המועצה להשכלה גבוהה אישרה בשבוע שעבר עקרונות אתיים, אותם היא קוראת למוסדות האקדמיים לאמץ כחלק מתקנוני המשמעת שלהם. המשמעות היא גניזת הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר, ושעורר סערה רבה בשל העקרונות המחמירים שנכללו בו. העקרונות דרושים אישור של המועצה כולה, שתדון בנושא לאחר שיתקבלו תגובות המוסדות האקדמיים.

המסמך אותו אישרה ועדת המשנה של המל"ג כולל חמישה עקרונות, בהם איסור על קריאה לחרם אקדמי על ישראל ומוסדותיה האקדמיים; איסור על הפליית סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות; איסור על הפליית חברי סגל בתהליכי מינוי; איסור על תעמולה מפלגתית במסגרת ההוראה ואיסור על הצגת עמדות פוליטיות אישיות כאילו הן עמדות של המוסד.

המוסדות מתבקשים לדווח למל"ג עד תחילת שנת 2020 על אופן טיפולם בניסוחו של הקוד האתי. ההחלטה אם להעמיד לדין חבר סגל בשל הפרת ההוראות האלו תתקבל באופן הרגיל שבו מתקבלות החלטות העמדת חברי סגל לדין משמעתי והענשתם.

במל"ג ציינו במסמך כי כבר ב-2010 הצהירה המועצה כי "לאור המחויבות לחופש האקדמי של הסגל האקדמי והסטודנטים יש לדחות כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה וכי השמירה היא באחריות המוסדות האקדמיים. על אף ההחלטות שקיבלה המל"ג בנושא זה, הגיעו לידיעת המל"ג בשנים האחרונות תלונות על פוליטיזציה בלתי ראויה באקדמיה וקריאות לחרם אקדמי שלא טופלו כראוי על ידי המוסדות".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר כי "ההחלטה ממשיכה את הקו האומלל שבו הקוד האתי הוא צנזורה פוליטית שרומסת את העקרונות הבסיסיים ביותר של חופש אקדמי ומחקר חופשי, ונועדה לסתום פיות. מדובר ב'אח הגדול' של השלטון שמטרתו להפוך את ההשכלה הגבוהה לכלי שרת של פוליטיקאים. אנו רואים כבר כעת התדרדרות מסוכנת על סף תהום של חופש הביטוי והחופש האקדמי, כנהוג במדינות חשוכות ולא במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה. האוניברסיטאות מודיעות כי הן אינן מקבלות את ההכתבות 'מלמעלה' ואין בכוונתן לשמש כלי שרת עבור אינטרסים פוליטים צרים. אנו נמשיך ונאבק עבור אקדמיה חופשית, מחקר חופשי וחופש ביטוי במדינת ישראל הדמוקרטית".

רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אמר כי "חשוב להבהיר: הקוד האתי של כשר נגנז וכל פרסום אחר הוא זריית חול בעיני הציבור. להיפך, אין סתימת פיות, יש חופש ביטוי למרצים ולסטודנטים, ואין אפליה. דאגנו שהעקרונות שיאושרו במל"ג דווקא יגדילו את מרחב ההתבטאות של סטודנטים ומרצים, באחריות המתבקשת. האקדמיה חייבת להיות מרחב בטוח בראש ובראשונה לסטודנטים, ועל כך נמשיך לעמוד. כפי שהצהרנו מהרגע הראשון, בשום פנים ואופן לא נתנו ולא ניתן יד לסתימת פיות. חשוב לדעת שהעקרונות עוד לא הגיעו לאישור סופי במליאת המל"ג".

הקוד של כשר - ארוך ושנוי במחלוקת

הקוד האתי שניסח כשר פורסם במהלך 2017, וגובש לבקשת שר החינוך נפתלי בנט. הקוד עורר ביקורת רבה וחששות כי יפגע בחופש האקדמי של המוסדות, ובמל"ג החליטו שלא לגבש את הקוד האתי על בסיסו, אלא לגבש עקרונות בסיסיים חדשים.

אורכו של הקוד שגיבש כשר היה כ-10 עמודים, והוא ניסה לשרטט בו בפירוט יתר את הגבול שבין התבטאויות פוליטיות להוראה באקדמיה. כשר גם שם דגש על הצורך באיזון בין הדעות השונות, באופן שהיה עשוי לפגוע בחופש האקדמי.

כך, בכמה סעיפים נכתב כי המוסד צריך לעסוק "במגוון רחב של נושאים וזרמים של הדיסציפלינה". עוד נכתב בקוד של כשר כי הסילבוס של הקורס הוגדר כחוזה בין המרצה לסטודנטים, ונאסר על המרצים לסטות מן הסילבוס באופן משמעותי, דבר שאף עשוי "להיות בגדר ניצול סמכות לרעה במצב של יחסי מרות". כמו כן, חברי הסגל האקדמי שעוסקים בפעילות פוליטית מחוץ לקמפוס צריכים לפעול כך שיישמר אמון הציבור בתקינות האקדמית של המוסדות להשכלה גבוהה.

שר החינוך, נפתלי בנט, בעמוד הטוויטר שלו: "‏תגובת ועד ראשי האוניברסיטאות תמוהה. נדמה שהם לא טרחו לקרוא את המסמך שאושר. ‏מה שתמוה במיוחד: המסמך אושר ביום שלישי פה אחד על ידי כולם, כולל נציגי האוניברסיטאות עצמן. ‏במקום סיסמאות חלולות אשמח לשמוע טיעון אחד מהותי. ‏המציאות: המסמך מחזק את חופש הביטוי ומונע אפלייה על רקע דעות".