ענת לוין / צילום: איל יצהר
באפריל 2016 נחתה על ראשי ענף הפיננסים בישראל "פצצה", שגרמה לתרעומת רבה - מגבלת שכר לבכירים. הם סומנו בנפרד משאר ראשי החברות במגזרים האחרים, ונקבעה להם מגבלת שכר נורמטיבית ואפקטיבית, במטרה לחתוך את שכרם בשיעור מהותי.
בתחילה החקיקה הייתה רלוונטית לגבי מנהלים חדשים, אבל באוקטובר 2016 החוק נהפך למשמעותי גם ביחס לשכרם של הבכירים שכבר היו בשוק. וכך, ב-2017 ניכרו לראשונה השפעות חקיקת שכר הבכירים במגזר הפיננסים - חברות הביטוח, הבנקים ובתי ההשקעות - במלוא עוצמתן.
כאמור, לפני כשנתיים קבעה המדינה רף נורמטיבי של 2.5 מיליון שקל במונחי עלות שכר בחברות הפיננסים, כשסכום זה נקבע כרף עליון להוצאות שכר שניתן להכיר בהן כהוצאה לצורכי מס. לצד הוראה זו נקבע גם רף מקסימלי שנובע מאיסור על שכר בעלות הגבוהה ביותר מפי 35 השכר הנמוך ביותר באותה חברה. אגב, לכאורה גם רף זה אינו קשיח מבחינה מספרית, מאחר שניתן להעלות את השכר הנמוך בחברה.
ואולם, בגופי הפיננסים יש גם רבים הנמנים עם הפקידות הזוטרה ומשתכרים בסביבות שכר המינימום, ובוודאי שמתחת לשכר הממוצע במשק - כך שמדובר במגבלה של ממש, שאמורה למנוע בשנים הקרובות חזרה למציאות שהייתה נהוגה בעבר הלא-רחוק - של שכר בעלות שנתית של 7-10 מיליון שקל ויותר מכך בענפי הביטוח, הבנקאות ובתי ההשקעות.
קשה לפתות בכירים מחוץ למגזר
השפעותיה של חקיקה זו ניבטו אלינו כבר בדוחות הכספיים של הבנקים לשנת 2017, כשהבנקאים הבכירים הציגו שכר בעלות שנתית נמוכה בהרבה ממה שהיה נהוג בעבר. בענף הביטוח ראינו זאת אצל מנכ"ל איי.די.איי ביטוח, רביב צולר, שהודיע על פרישה לאחר עשור בתפקיד, לטובת מנכ"ל כיל - תפקיד שעשוי להניב לו שכר בעלות שנתית של עד 10 מיליון שקל - גבוה בהרבה ממה שהיה מקבל אילו נשאר בענף הביטוח.
היום הייתה זו כלל ביטוח שהצטרפה למפרסמות הדוחות, כשהמנהל שלה, איזי כהן, ששנים נמנה עם צמרת מקבלי השכר בישראל, כבר נמצא במציאות החדשה שהכתיבה לו ולקולגות שלו המדינה. אגב, גם כהן הודיע באחרונה על עזיבה, אבל אצלו זה קרה במפתיע.
אפרופו מנכ"לים שעזבו, באחרונה הייתה עוד חברה שחיפשה אחר מנכ"ל חדש - מגדל, שם היו מועמדים בעיקר מסקטור הפיננסים. בענף הסבירו שזה היה כך, גם בגלל שקשה לפתות "טאלנטים" מחוץ לסקטור הפיננסים בגלל השכר המוגבל שניתן לשלם להם. בענף גם יודעים לספר שזה משפיע על מנהלי השקעות טובים, שכמה מהם בחרו בשנים האחרונות להצטרף או להקים פעילויות ניהול כסף חיצוניות, שאינן כפופות למגבלת שכר הבכירים בפיננסים.
בכל אופן, מה מלמדת טבלת השכר של בכירי הגופים הפיננסיים שהושפעו מהחקיקה האמורה, עד כה? שני האוחזים בראש הטבלה של המשתכרים בפיננסים הם מבנק מזרחי טפחות, עם שכר שנתי בעלות של כ-3.3 מיליון שקל כל אחד ליו"ר ולמנכ"ל, ואחריהם מנכ"לית דיסקונט - ורק אז איזי כהן, שעוזב את כלל ביטוח ביוני הקרוב, ושב-2017 קיבל שכר בעלות של כ-2.9 מיליון שקל - הרבה מתחת לממוצע הרב-שנתי שלו בכלל ביטוח.
למעשה, 15 בכירים בבנקים, בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח שבחנו את שכרם (מתוך אלה שפורסמו עד כה), הציגו ב-2017 שכר בעלות ממוצעת של פחות מ-2.7 מיליון שקל. ללא ספק, מציאות חדשה.
לוין ויתרה על אופציות בכלל
חוק שכר הבכירים משפיע גם על התגמולים ההוניים למנהלים הבכירים. כחלק מכך, כלל ביטוח עדכנה על פקיעת אופציות שטרם הבשילו, שבהן החזיקה ענת לוין, מנהלת חטיבת השקעות, מימון ופיננסים ומנכ"לית החברה הבת כנף, וזאת בשל ויתור של לוין עליהן וחזרתן למאגר האופציות של החברה.
בכלל ביטוח הסבירו בדוחות הכספיים כי "בשנת הדוח ויתרה לוין על 28,655 מתוך 46,666 כתבי אופציה שניתנו בגין שנה זו, והיא לא תהיה זכאית לכתבי אופציות אלה, באופן שסך התגמול שיתקבל בידה לא יעלה על 2.5 מיליון שקל". עלות העסקתה של לוין בכלל ביטוח ב-2017 הגיעה ל-2.8 מיליון שקל.
מלבד כלל ביטוח, גם דוחות חברת הביטוח איילון הציגו נתונים דומים, שם שיאן השכר היה נעם ברורמן, מנכ"ל איילון בית השקעות ואיילון פתרונות פיננסים, עם דמי ניהול בהיקף של 2.7 מיליון שקל, וצעד אחריו ניצב אריק יוגב, מנכ"ל הקבוצה, עם שכר בעלות של 2.6 מיליון שקל.
מחוץ לפיננסים, הבכירים מפונקים
בענפי הפעילות האחרים בבורסה ממשיכים ליהנות מחבילות שכר מפנקות יותר, ושני השמות הבולטים האחרונים שהצטרפו לרשימת שיאני השכר בסוף השבוע האחרון הם יוסי אבו, מנכ"ל שותפות חיפושי הנפט והגז דלק קידוחים, ודודו זבידה, מנכ"ל קבוצת הנדל"ן כלכלית ירושלים, עם תגמולים בהיקף של כ-7 מיליון שקל כל אחד - סכום ששולח אותם לסגור את רשימת 20 שיאני השכר בחברות הבורסאיות ל-2017 עד כה.
מי שעוד הצטרף היום לרשימת שיאני השכר הוא זאב קלימי, מנכ"ל חברת אלקטרה מוצרי צריכה (אמ"צ), שקיבל 6.5 מיליון שקל. שם בולט נוסף וחדש בין שיאני השכר באמ"צ הוא גיל שרון, יו"ר ומנכ"ל חברת הסלולר גולן טלקום (ובעבר מנכ"ל פלאפון), שהתחיל בעבודתו בחברה באפריל האחרון, וקיבל 4.7 מיליון שקל.
שם חדש שהצטרף לרשימת שיאני השכר הוא דדי שוורצברג, ממייסדי ומנכ"ל חברת האופנה המקוונת עדיקה, שהונפקה בבורסה בשבועות האחרונים, ואשר עלות העסקתו בה הגיעה ל-4.6 מיליון שקל.
