גלעד נרקיס, שאול נאוי ויום טוב סמיה / צילום: יגאל שכני
שאול נאוי ממליץ: רכילות עסקית
הכנס השנתי בתחום המימון החוץ-בנקאי, יוזמת משרד עו"ד גלעד נרקיס, נערך ביום חמישי במלון הרודס בתל-אביב. הפעם התקיים הכנס בדגש על השינויים בתחום האשראי, והוצגה המהדורה החדשה של הספר "חוק אשראי הוגן" שכתבו עורכי הדין גלעד נרקיס וורד שיידמן.
שאול נאוי, יו"ר קבוצת המימון החוץ-בנקאי אחים נאוי, ביקר במפגש את המערכות שאמורות לבחון את מצבו של הלווה הפוטנציאלי. "הדבר החשוב ביותר בתחום האשראי הוא הרכילות העסקית", הוא הצהיר, "הדרך הטובה ביותר לבצע חיתום עבור עסק המבקש הלוואה היא לא לשבת במשרד ולבדוק את עברו של העסק ואפילו לא להחתים ערבים. הדבר הטוב ביותר הוא להתחיל לדבר עם עסקים אחרים, להבין מה קורה בענף, מה מרכלים על העסק שמבקש הלוואה, מה מדברים עליו בשוק, מה מצבו, ועל-סמך זה להחליט אם לתת לו מימון או לא. אם הגענו למצב בו צריך לפרוע את ההלוואה מהערבים, סימן שנכשלנו", טען נאוי.
הוא הוסיף וביקר את הקלות שבה הבנקים מעניקים אשראי למשקי בית, ואמר כי: "משהו מסריח בכך שמחלקים בקלות הלוואות לנסיעה משפחתית ללונדון גם לבעלי משכורות נמוכות יחסית. זה לא מנוע צמיחה של הבנקים. זה מנוע חנק".
עוד התרשמו ורשמו: עו"ד מאיה לדרמן, יועמ"ש הרשות לאיסור הלבנת הון; פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה; אלוף במיל' יום טוב סמיה; דב קוטלר ממייסדי iintoo (ששותפו ביקר בדיוק בארגנטינה, ראו אייטם); עמוס לוזון, יו"ר ובעלי קבוצת עמוס לוזון; ואחרים.
חשיפה לדרום
הנהלת אינטו מבקרת בבית הוורוד בארגנטינה
בשבוע שעבר ערכו נציגי חברת השקעות הנדל"ן אינטו (iintoo), הפועלת כרשת חברתית, מפגש עסקי בבואנוס איירס, ארגנטינה.
ערן רוט, מייסד ובעלי iintoo, ורודי סנצ'ז, שמונה על-ידי החברה למנהל פיתוח עסקי באמריקה הלטינית, פגשו את גבריאלה מיקטי, סגנית נשיא ארגנטינה, ואת פבלו טרנטיני, מנכ"ל הסוכנות הממשלתית להשקעות. במסגרת הביקור באמריקה הדרומית ערכו הנציגים פגישות גם עם אדלמו גבי, נשיא הבורסה הארגנטינאית; אלחנדרו סטטטוריס, שותף בחברת הברוקרים Amirante Galitis ועם חואן מנואל אורטיז, בנקאי השקעות בחברה. במפגש הצהיר רוט כי להיום כ- 15% מהמשקיעים הם דרום אמריקאים ובכוונת החברה להכפיל נתח שוק זה בחודשים הקרובים. מיקטי סיפרה שבאחרונה היא ביקרה בישראל והתרשמה מהקריאטיביות. הביקור נחתם בתצפית (בסגנון אוויטה) ממרפסת הקאסה רוסאדה (הבית הוורוד), מקום העבודה של נשיאי ארגנטינה.
אינטו הוקמה לפני שלוש שנים על-ידי דב קוטלר, לשעבר מנכ"ל ישראכרט ובנק איגוד, ועל-ידי ערן רוט, ששימש כשותף ומנכ"ל בקרן השקעות בנדל"ן. מדובר בפלטפורמה להשקעות חברתיות, מבוססת על חכמת ההמונים, כשהרף המינימלי להשקעה באמצעותה הוא 25 אלף דולר.
תנופורט מצרפת שני דח"צים
חברת הנדל"ן המניב תנופורט מינתה שני דח"צים חדשים: שרית סבן-שליט, מנכ"לית מתחם התחנה ויתניה בנווה צדק, ורו"ח יניב אברמוב, שותף מייסד במשרד רואי חשבון "אברמוב ודש רו"ח". מינויים אלה מצטרפים למינויו של רפי ארד, מנכ"ל מפעל פטרוכימיים בישראל, מנובמבר 2017.
סבן-שליט (48) שימשה בעברה כמשנה למנכ"ל ומ"מ מנכ"ל דנקנר השקעות מקבוצת דלק נדל"ן. תנופורט נמצאת בבעלות אנשי העסקים כידן דהרי וירון אדיב, ובניהולו של בני כלסי. החברה, העוסקת בנדל"ן מניב, השלימה בהצלחה בתחילת השנה גיוס אג"ח בהיקף של כ-320 מיליון שקל, שנסחרת כיום בתשואה של 2.8%. את עיקר כספי ההנפקה ייעדה תנופורט לחלוקת דיבידנד שישמש את צמד היזמים ירון אדיב וכידן דהרי לפירעון הלוואה שלקחו לצורך רכישת החברה, וכן לפירעון הלוואות שהוענקו לחברה על-ידי בנק לאומי לפני שנרכשה על-ידי השניים, וזאת כדי להסיר את השעבודים על נכסיה מהבנק לטובת מחזיקי האג"ח. תנופורט מחזיקה ב-14 נכסים בישראל, עיקרם נדל"ן מסחרי, תעשייתי, בתי אריזות ותחנות דלק, וכן היא מציעה שירותי אחסנה בקירור.
דנאל מקדמת שני מנכ"לים
מינויים חדשים בקבוצת דנאל - אילן ישראלי, מנכ"ל הקבוצה, מינה את ערן מרדכי לתפקיד מנכ"ל דנאל משאבי אנוש ואת דרור פלנבאום לתפקיד מנכ"ל דנאל סיעוד.
מרדכי (45) כיהן במהלך העשור האחרון כסמנכ"ל חטיבת משאבי האנוש של הקבוצה. קודם לכן ניהל את אזור דרום של חטיבת משאבי אנוש. בעברו שימש מרדכי ככלכלן בהתאחדות התעשיינים.
פלנבאום (43) שימש במהלך העשור האחרון בתפקידים שונים בקבוצת דנאל, כאשר בתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל וכמנהל חטיבת הסיעוד.
קבוצת דנאל נסחרת בתל-אביב לפי שווי שוק של 833 מיליון שקל.
קיבל תואר אקדמי
וגם: מי סבור שהעוני הישראלי הוא לוקסוס?
בשבוע שעבר פתח המכון האקדמי לרפורמות מבניות שבתל-אביב, את פעילותו המחודשת. למכון נוסף עתה התואר - המכון האקדמי. במקום נערך דיבייט חברתי-כלכלי בשם "קץ הקפיטליזם: תחילתו של עידן חדש?", בו לקחו חלק פרופ' עומר מואב, פרופ' אבנר דה-שליט ופרופ' איתן ששינסקי. השלושה התדיינו על אתגרי הקפיטליזם בעידן החדש, בזמן שקהל הסטודנטים, זעק ממול נגד "הקפטיליזם החזירי".
המפגש היה שיתוף-פעולה של המכון המחודש, אותו ייסד עו"ד שרגא בירן יחד עם פרופ' איתי סנד, ראש בית הספר ללימודי חברה ומדיניות באוניברסיטת תל-אביב. הוא ינוהל על-ידי הילה שואף-קולביץ, שכיהנה כמנכ"לית המכון לרפורמות מבניות המקורי, ובניהול אקדמי של סנד. הרעיון בשינוי האקדמי הוא בצורך "לחקור בשביל לפתור".
עוד השתתפו: פרופ' רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל-אביב, ופרופ' תמי רונן רוזנבאום, דיקאנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה.
במהלך הדיבייט ייצג מואב - שזכה לקריאות מהקהל על כך שהוא תומך בקפיטליזם חזירי - את צידה הימני של המפה ודה-שליט את השמאל החברתי. כך למשל, אמר מואב כי "אי השוויון הולך ומצטמצם מספר האנשים שחיים מתחת לקו העוני - לא קו העוני הישראלי שהוא לוקסוס יחסית לקו העוני בהודו, אלא קו העוני העולמי - הולך ומצטצמם. מי שהרעיף את כל הטוב הזה על העולם זה לא הסוציאליזם אלא כלכלת השוק".
ששינסקי מצדו התייחס למסקנות הוועדה שעמד בראשה להעלאת חלקה של המדינה בתגליות הגז, ואמר: "זה חשוב לא לשנות את הכללים באמצע המשחק. אבל יש מטרה נוספת - שהציבור יקבל את חלקו הנאות. היינו במצב קיצוני שמצדיק את שינוי הכללים".
הגבול הוא השמיים
שי לבנת נערך לדבר הגדול הבא
בשבוע שעבר השיקה חברת השילוח UPS מעבדת חדשנות בישראל. המטרה: איתור וטיפוח סטארט-אפים שישולבו במערך הטכנולוגי והלוגיסטי של החברה בארץ ובחו"ל, מה שיעניק לה יתרון בהתמודדות עם מהפכת האי-קומרס, בסיועם של רחפנים, טכנולוגיית IoT (האינטרנט של הדברים), ביג דאטה, בלוקצ'יין, שרשרת אספקה וכיו"ב.
לאירוע ההשקה שהתקיים בשבוע שעבר במתחם העבודה מיקסר שבגני התערוכה בתל-אביב, הגיעו שי לבנת, מבעלי השליטה ב-UPS ישראל; מוטי זינגר, היו"ר; שי גוטמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומנהל מעבדת החדשנות; רענן דינר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת תעבורה בעלת השליטה; עדי זמיר, מנכ"לית Pink of View; צביה ברון, מנהלת מעבדת החדשנות של בדק התעשייה האווירית; עתיר יפה, שותף בכיר במשרד עורכי דין פרל כהן, ירון בלומנטל ואחרים.
יאיר עשהאל, מנכ"ל UPS בישראל, הכריז שכמו שתעשיית הסטרימטינג שינתה את פני המוזיקה והתוכן ותעשיית האירוח טילטלה את ענף התיירות, גם כאן אנו נמצאים בפתחו של שינוי, כשטרנספורמציה דיגיטלית פוגשת את תעשיית הקמעונאות ומוצרי הצריכה.
