גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוד לא מאוחר להרחיק את אסדת לווייתן

הקמת אסדה קרובה לחוף לטיפול בגז מקידוח לוויתן מסוכנת והזויה מבחינה סביבתית

מחאה בכיכר רבין נגד הקמת אסדת הגז מול חוף דרור/צילום שלומי יוסף
מחאה בכיכר רבין נגד הקמת אסדת הגז מול חוף דרור/צילום שלומי יוסף

לפני כעשור התברכה ישראל בגילוי מרבצי גז גדולים. הגז מאפשר לישראל לעבור מאנרגיה מבוססת פחם מזהם, לייצור אנרגיה נקייה יותר. אלא שכעת צצו שתי בעיות: הראשונה, שיש לישראל יתרות גז גדולות וקיימת בעיית כדאיות כלכלית לגבי פיתוח מאגר הגז הטבעי לווייתן; והשנייה, שמתווה הפיתוח של לווייתן מסוכן ממש מבחינה סביבתית. החדשות הטובות הן, שהבעיה הראשונה מספקת מרחב זמן ראוי לטפל בבעיה השנייה.

הצפי של משרד האנרגיה לצריכת הגז בישראל הוא כ-12 BCM (מיליארדי מ"ק) ב-2020. שדה תמר מספק כעת כ-10 BCM לשנה לשוק הישראלי. מאגרי כריש-תנין (המפותחים על-ידי אנרג'יאן היוונית) חתומים על חוזים מקומיים לאספקת יותר מ-4 BCM לשנה, ויכולים לספק עד 8 BCM. כתוצאה מכך, בחשבון פשוט - נראה כי ללווייתן, השדה הגדול מכולם, לא נותר כמעט שוק מקומי. ישראל יכולה לבצע את המעבר המלא לאנרגיה מבוססת גז גם ללא פיתוח מיידי של לוויתן, שנחוץ בעיקר לסיפוק ביקושים מחוץ לגבולות ישראל.

אף שלישראל יתרות גז גבוהות גם בלי פיתוח לווייתן, משרד האנרגיה ותעשייני הגז מאיימים, בטענות שווא, שאם נבחן מחדש את מתווה פיתוח לווייתן, המעבר של ישראל מאנרגיה פחמית לגז יעוכב, ואלפים ימותו מזיהום מתחנות-כוח פחמיות. אך האמת הפוכה: אפשר לעבור לתחנות-כוח מונעות גז גם בלי לווייתן, ובה בעת פיתוח לווייתן מתוכנן בצורה מסוכנת, שלא לומר הזויה, מבחינה סביבתית.

בתוכנית הנוכחית ישאבו גז גולמי כ-120 ק"מ מהחוף, וישנעו אותו בצינורות למרחק של כ-10 ק"מ מחוף דור. שם ינקו אותו באסדה קבועה הממוקמת מול התושבים; יזרימו את הלכלוך לים (בקרבה למתקני התפלה) ויפלטו זיהום לאוויר.

לאחרונה התברר, שאסדת הטיפול של שדה תמר, שבנויה במתווה דומה ללווייתן, פולטת יותר בנזן, המסרטן, מכל מפעלי ישראל גם יחד (פי 20 יותר מבתי-הזיקוק בחיפה!), והרי אסדת לווייתן אפילו קרובה יותר לחוף. בנוסף, אם תהיה תקלת שפך מאסדת לווייתן, קרבת האסדה לחוף תגרום לכך שמרבית החופים היפים בין חדרה לחיפה, כמו דור ונחשולים, יזוהמו בדלק, וייתכן שאף ייהרסו כליל. הסבירות לתקלה אינה זניחה כלל - לחברות דלק יש תקלות רבות, ולפי דוח של ארגון ההגנה על הסביבה Natural Resources Defense Council, חברת נובל היא שיאנית תקלות שפך מכל חברות הנפט והגז בקולורדו, בין השנים 2009-2013, עם 358 תקלות שפך בכמויות שונות.

ונחזור לארץ - המתווה המוזר והמסוכן הזה אינו גזירה משמיים. יש אלטרנטיבה פשוטה ומקובלת בעולם, שכנראה לא נבחנה ברצינות על-ידי מוסדות התכנון: בעולם מנקים גז הנשאב בלב ים באסדה צפה על פי הבאר. כך מתוכנן עבור כריש תנין, ועוד בחצי(!) מעלות פיתוח לווייתן. וכך גם מתוכננת אסדה בלב ים על פי הבאר עבור מאגר אפרודיטה, השכן הקפריסאי. כך עושים בעולם הנאור כבר 20 שנה. אסדה צפה היא נקייה ואמינה יותר מאסדה קבועה בחוף; היא גם זולה יותר, ומאפשרת נצילות גבוהה יותר של המאגר.

אני קוראת לממשלה ולחברות הגז לשקול מחדש את עמדתן וצעדיהן בנושא זה. עדיין לא מאוחר מדי. במקום לפתח את לוויתן במתווה פיתוח יקר, מיושן, מוזר, מסוכן ומזהם, ולהטעות את הציבור כאילו זה לטובתו, ושבלי זה המעבר לאנרגיית גז לא אפשרי, יש לחשב מסלול מחדש. צריך מבוגר אחראי בממשלה, שיחליט לעבור למתווה פיתוח חלופי מצומצם, באמצעות אסדה צפה על פי הבאר בלב-ים, בחצי מהעלות ועם הרבה פחות זיהום וסיכון. כך נמנע אסון סביבתי ובכייה לדורות, ונזכה באמת ל"גז נקי", כדברי שר האנרגיה יובל שטייניץ.

הכותבת היא ראשת התוכנית לגיאולוגיה של גז ונפט במכון למדעי כדוה"א, האונ' העברית

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו להסכם סופי שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"