"אני מביע חרטה ומתבייש שהגעתי למצב הזה, מעולם לא חשבתי שאגיע למצב הזה. תרמתי רבות לקהילה, ואני מתכוון להמשיך ולתרום גם בעתיד" - כך אמר איש העסקים קובי אלכסנדר (65), לשעבר מייסד ובעלי חברת ההיי-טק קומברס, בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר (שב"ס) בבקשתו לשחרור מוקדם מהמאסר.
בסופו של הדיון, ולאחר שנציגת היועץ המשפטי לממשלה, תמכה בשחרורו, החליטה הוועדה לקבל את בקשתו של אלכסנדר, והוא יצא לחופשי. זאת, 27 ימים לאחר שחזר משנה וחצי מהכלא האמריקאי לריצוי יתרת תקופת מאסרו (עוד שנה) בכלא בישראל.
לפי ההחלטה, אלכסנדר יצטרך להתייצב במשטרה אחת לשבועיים בתקופת היותו אסיר על-תנאי, והוא יתנדב בעבודה ברשות הטבע והגנים 4 פעמים בשבוע. כמו כן הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ לאלכסנדר עד 13 בפברואר 2019.
בראש הרכב ועדת השחרורים ישב השופט בדימוס, יצחק שנהב. שתי חברות הוועדה הנוספות היו העובדת הסוציאלית מיכל ענבר והפסיכולוגית חנה גורדון. בדיון בוועדה היום טען בא-כוחו של אלכסנדר, עו"ד דוד ליבאי, כי אלכסנדר לקח אחריות על מעשיו ושילם סכום-עתק של כ-130 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות.
עוד טען בא-כוחו של אלכסנדר כי התנהגותו בכלא הייתה למופת. עו"ד ליבאי דיבר בדיון באריכות רבה גם על עברו החיובי של אלכסנדר, טרם שהסתבך בפרשה "הבקדייטינג" (תיארוך לאחור של אופציות). לדברי עו"ד ליבאי, אלכסנדר לא נולד עם כפית של כסף בפה, הוא תרם רבות למדינה בעת שירותו הצבאי בסיירת שקד, ולאחר מכן כשהפך לאחד מחלוצי ההיי-טק בארץ ופיתח חברה שבה עבדו כ-6,000 עובדים.
באת-כוח היועמ"ש, עו"ד מאיה טריגר, נימקה את תמיכתה בשחרור על-תנאי של אלכסנדר בהתנהגותו הטובה בכלא, בעובדה שהוא מביע חרטה ושולב במסגרות טיפוליות בעת מאסרו, ובעובדה שבכוונתו של אלכסנדר לתמוך בבתי תמחוי שאותם הוא הקים בנמיביה שבאפריקה.
פרקטיקה של תיארוך לאחור
שחרורו של אלכסנדר מכלא איילון היום הגיע כ-11 שנה אחרי שהוא נמלט לנמיביה שבאפריקה, כשנתיים וחצי אחרי שהוא החל לרצות עונש מאסר שהוטל עליו בארה"ב בגין חלקו בפרשת "הבקדייטינג" ו-27 ימים אחרי שחזר לארץ לרצות את יתרת תקופת מאסרו.
יותר מ-100 חברות ציבוריות בארה"ב נחקרו או הואשמו בעבירות של תיארוך לאחור של אופציות, כך שקומברס לא הייתה חריגה בביצוע הבקדייטינג עצמו, אבל ככל הנראה הייתה חריגה בהיקפו. מסיבה זו, בין השאר, מצאו עצמם לבסוף שלושה מבכירי החברה מאחורי סורג ובריח: סמנכ"ל הכספים, דייוויד קרוננברג, והיועץ המשפטי וויליאם סורין, שמיהרו להודות בעבירות וריצו כל אחד שנת מאסר; והיו"ר והמנכ"ל קובי אלכסנדר, שנמלט לנמיביה.
"בקדייטינג" הוא מונח שנכנס לז'רגון של התקשורת הכלכלית ב-2006. באותה שנה נחשף כי במהלך העשור האחרון של המאה הקודמת התפתחה פרקטיקה שבמסגרתה שונו בדיעבד מועדי הקצאת אופציות למנהלים ועובדים בחברות ציבוריות, כך שישקפו מועדים בהם נסחרו המניות של אותן חברות במחירי מינימום. הפרקטיקה הייתה נפוצה בעיקר בקרב חברות היי-טק, שנהגו לתגמל את מנהליהן ועובדיהן באמצעות חלוקה נדיבה של אופציות. הסיבה העיקרית להתפתחות הפרקטיקה היא רצון המנהלים להפחית את מחירי המימוש של האופציות, ובכך לזכות את עצמם ואת עובדיהם ברווח גבוה יותר בעת מימוש האופציות בפועל.
אלא שהמהלך הזה היה אסור משתי סיבות עיקריות. ראשית, הוא גרם לכך שמנהלים ועובדים זכו להנחה לא מאושרת ולא מדווחת ברכישת מניות מהחברה שבה הם מועסקים, ועקב כך פגעו הלכה למעשה בחברה ובבעלי מניותיה; שנית, החברות שעשו זאת נמנעו מרישום הוצאות בגין התגמול באופציות, למרות שבדיעבד היו מחויבות לכך.
הפרקטיקה החשבונאית בארה"ב באותה התקופה קבעה כי הוצאות בגין אופציות יירשמו רק במקרה שבו האופציות מחולקת כשהן "בתוך הכסף" - כלומר כאשר מחיר המימוש נמוך ממחיר המניה. כאשר החברות חילקו אופציות עם מחיר מימוש השווה למחיר השוק, הן לא רשמו הוצאות בגין האופציות, למרות שהיו אמורות לעשות זאת, מאחר שבעת ההחלטה על החלוקה בפועל היו האופציות בתוך הכסף.
בכתבה שפורסמה לפני כחמש שנים ב"ניו-יורק טיימס", נכתב כי למרות שתובעים פדרליים ברחבי ארה"ב השקיעו השקיעו זמן וממון בתביעות נגד מנהלים שנחשדו בתיארוך לאחור של אופציות, התוצאות לא היו מרשימות. רק כתריסר מנהלים הורשעו, ורק חמישה ריצו עונשי מאסר. למספר הזה צריך להוסיף את אלכסנדר, שנכלא והורשע רק ב-2016.
"באמת מתחרט על מעשיו"
עו"ד פרופ' דוד ליבאי, לשעבר שר המשפטים, שטיפל בהעברתו של אלכסנדר לישראל אמר היום ל"גלובס" כי "צריך להודות לשרת המשפטים, איילת שקד, ולשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, על כך שהם אישרו את העברתו של אלכסנדר לסיום ריצוי עונשו בישראל. זה מה שאפשר את השחרור היום - וגם למחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים.
"אני מברך על שחרורו היום שיאפשר לו לחוג את חג הפסח בביתו בקיסריה עם משפחתו. אני מאמין שקובי ימשיך לתרום את כישרונותיו ומומחיותו ואת כושר היצירה והביצוע שלו שהוכחו בעבר לטובת החברה והמדינה. גם השופט שדן אותו למאסר בארה"ב, הביע אותה תקווה ודיבר על הכישורים המופלאים והמוכחים של קובי".
אתה חושב שנגרם לו עוול?
"אני לא רוצה להיכנס לשאלה הזאת. הוא נידון למאסר בעניין אחד בלבד - התיארוך לאחור של האופציות וריצה את עונשו ושילם פיצוי לכל אלה שטענו שנפגעו ממעשיו - ובאמת שהוא מתחרט על הפרשה הזאת".
מימון מלא של אלכסנדר
ב-1 במארס 2018, אחרי כשנתיים וחצי שבהן היה כלוא בבית סוהר פדרלי בארה"ב ,נחתה בישראל טיסה של אל-על שאחד הנוסעים בה היה האסיר קובי אלכסנדר. האסיר המפורסם לווה על-ידי צוות של סוהרי "נחשון" שהמריא כמה ימים קודם לכן למתקן הכליאה בניו-יורק - שם ריצה אלכסנדר 30 חודשי מאסר. האחריות על אלכסנדר הועברה לצוות הישראלי בשדה התעופה קנדי.
הליך ההעברה נעשה בהתאם להסכם בין המדינות, לאחר שהתקבל אישור של שרת המשפטים לכך, ובמימון מלא של אלכסנדר. התיאום מול הרשויות בארה"ב נעשה על-ידי הקונסוליה הישראלית בניו-יורק.
אלכסנדר נמלט מארה"ב לפני 11 שנים לנמיביה שבדרום-מערב אפריקה, שלה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב. לאחר שהתגלה בנמיביה, ב-2006, ולאחר משפט הסגרה שנוהל - הסגיר את עצמו לפני כשנה וחצי לרשויות האמריקאיות. הוא הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד ונידון ל-30 חודשי מאסר. עם הגיעו ארצה הגיש אלכסנדר, באמצעות עורכי הדין דוד ליבאי, דפנה ליבאי ושני אילוז, בקשה בישראל לנכות שליש מתקופת המאסר.
מאחר שאלכסנדר ריצה כבר חלק משמעותי מהמאסר שנגזרו עליו, הוא היה זכאי לבצע את הפנייה לשחרור. אלכסנדר למעשה "הרוויח" פעמיים מהגעתו לארץ: בארה"ב ניתן לנכות עד 15% מתקופת המאסר של אסיר על התנהגות טובה, בעוד שבישראל ניתן לנכות שליש מתקופת המאסר.
אגב, אחד התנאים למעבר של אלכסנדר מהכלא בניכר לכלא בארץ, לפי "החוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר", היה שהוא "יישא בהוצאות הכרוכות בהעברתו, לרבות בהוצאות ליוויו". לאלכסנדר, כנראה, לא הייתה בעיית מימון מיוחדת.
פרופיל מקוצר: עמד בראש אחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי
באוגוסט 2006, הפך קובי אלכסנדר, איש עסקים ישראלי שהתגורר אותה עת בניו-יורק, לנמלט ומבוקש על-ידי ה-FBI, כאשר לא התייצב להקראת כתב האישום נגדו בבית המשפט בארה"ב. הוא נעלם תחת רדאר הרשויות למקום לא ידוע אז, אך מהר מאוד התברר כי מדובר בנמיביה שבאפריקה; וההמשך ידוע - הליכי הסגרה נפתחו, ונמרחו, עד שהוא הסגיר את עצמו, נעצר, הורשע, נידון לעונש מאסר חמור מאוד בארה"ב וביקש לרצותו בישראל. היום הפרשה הזאת מסתיימת בסגירת מעגל עבורו - שחרורו ממאסר במדינת הולדתו, הגם שאת מרבית חייו הבוגרים בילה בארצות-הברית.
מסלול חייו מלמד כי אלכסנדר זרם כנחל אל המדינות בהן היה לו הכי נח בכל רגע נתון - מישראל-לארה"ב-הלוך ושוב, ואז לנבמיביה - ולבסוף שוב לארה"ב, ולסיום לישראל.
אלכסנדר נולד ב-1952 בכפר-סבא, בן לרחל, מורה ומנהלת בית ספר, וצבי אלכסנדר, מחלוצי תעשיית הנפט בישראל ומי שכיהן בין היתר כמנכ"ל חברת הנפט הלאומית של ישראל.
הוא למד בגימנסיה העברית הרצליה, בתל-אביב ובהמשך שירת בצה"ל בסיירת שקד וכקצין מודיעין. לאחר שירותו הצבאי, למד באוניברסיטה העברית בירושלים לאחר שסיים את לימודי הכלכלה, ב-1978, עזב את המדינה ועבר להתגורר בתפוח הגדול. הפעם הבאה שהוא יחזור להתגורר בישראל לתקופה קצרה תהיה ב-1982, ולאחר מספר שנים על הקו ישראל-ארה"ב הוא עתיד להעתיק את מקום מגוריו לארצות-הברית באופן סופי ב-1988. בעבר פורסם שלמרות שהוא חי בארה"ב, הוא הקפיד להגיע לישראל בחופשות, וילדיו מדברים עברית.
עם מעברו לארה"ב נרשם ללימודי תואר שני במינהל עסקים במגמת מימון באוניברסיטת ניו-יורק. בד-בבד, במהלך הלימודים - עבד כבנקאי השקעות ובתום לימודיו שימש יועץ כלכלי במספר חברות בינלאומיות.
ב-1982 שב אלכסנדר לישראל והקים, יחד עם שותפיו, בועז משעולי וגיסו לשעבר יחיעם ימיני, את חברת אפרת טכנולוגיה עתידית שפיתחה טכנולוגיה להקלטה דיגיטלית של קול. כשנתיים לאחר מכן שב אלכסנדר לארה"ב, שם הקים את חברת קומברס תחת השם "אפרת טכנולוגיות". החברה הציעה לחברות תקשורת שירותי ערך מוסף שונים. בהמשך רכש אלכסנדר את המניות משני שותפיו ויקבל שליטה בלעדית בחברה. בשנות ה-90 הפכה החברה למובילת שוק עולמית בתחום התאים הקוליים (Voicemail). בהמשך התחילה החברה לספק גם פתרונות בילינג (גבייה) והתחרתה בתחום בחברת אמדוקס הישראלית.
שנות ה-90 העליזות היו השנים היפות של קובי אלכסנדר. שנים שבהן החברה שייסד הפכה למובילה בתחומה, והוא הפך לאחד מעשירי העולם. ב-1997 התמזגה חברת קומברס עם בוסטון טכנולוג'י, אחת המתחרות הגדולות שלה, בעסקה שהפכה את קומברס לחברה הגדולה בעולם בתחום התאים הקוליים.
בשנת 2000 דירג הירחון הכלכלי פורבס את קובי אלכסנדר במקום השמיני בהכנסותיו בין מנהלי חברות טלקומוניקציה בעולם, עם הכנסות כוללות של כ-14מיליון דולר ממשרתו, לשנת 1999 לבדה. באותה שנה רכש רבע ממניות מכבי תל-אביב בכדורסל, אותן מכר ללא רווח בשנת 2002.
בשנת 2001 הוענק לאלכסנדר פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה לשנת תשס"א, על-ידי התאחדות התעשיינים בישראל, ובאותה שנה מיקם הירחון "ביזנסוויק" (BusinessWeek) את קומברס במקום השישי מתוך 50 החברות בעלות הביצועים הטובים ביותר בתחום התקשורת בעולם.
התפנית הדרמטית במסלול חייו
ואז חלה התפנית הדרמטית במסלול חייו של מי שייסד ועמד בראש אחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי והוביל אותה לשיאים עסקיים. ב-2006 עלו לראשונה החשדות נגד אלכסנדר כי ניהל למעשה מאחורי הקלעים הונאה המתוחכמת שכללה Backdating - תיארוך לאחור של מועד הקצאת אופציות, במטרה לגרוף רווחים גדולים יותר למקבלי האופציות - והוא בראשם.
חקירת רשות ניירות ערך האמריקאית בעניין נפתחת בעקבות פרסום בעיתון "וול סטריט ג'ורנל", ולאחר כ-4 חודשים כבר מוגשים כתבי אישום נגד אלכסנדר ונגד בכירים אחרים בקומברס. בעקבות הפרשה התפטר אלכסנדר מתפקידיו בחברה, נסע לביקור בישראל, אך לאחר הביקור לא חזר לביתו בניו-יורק.
מספר שבועות לאחר שהוכרז כנמלט התברר לרשויות בארה"ב, כי התמקם, יחד עם בני משפחתו - רעייתו חנה ושלושת ילדיו - בלב הקהילה היהודית בווינדהוק, בירת נמיביה. סגאת ההסגרה שלו נמשכה זמן ממושך, במהלכו ניהל אלכסנדר אורח חיים של אדם חופשי במרבית הזמן. על-פי הפרסומים, ב-2008 הטיס אלכסנדר 200 אורחים לחגוג מסיבת בר מצווה לבנו בנמיביה.
האידיליה הנמיבית הסתיימה כשאלכסנדר החליט להסגיר את עצמו לבסוף, תוך חתימה על הסדר עם הרשויות בארה"ב.