גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסתמן: אגד לא תפעיל את קווי הרכבת הקלה בירושלים

הנימוק המרכזי לפסילה הוא ניגודי העניינים בין הפעלת הרכבת הקלה לקווי אוטובוס ● להחלטה יכולות להיות השלכות גם על מכרזי הרכבת העתידיים בגוש דן ● זו בהרחבה משמעותית של הפרויקט באמצעות הקמה והפעלה של הקו הירוק מהר הצופים לשכונות גילֹה ומלחה

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
הרכבת הקלה בירושלים / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

אגד לא תוכל להפעיל את רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - כך עולה מדיוני ועדת המכרזים הבינמשרדית בראשות סגן החשב הכללי באוצר נחמיה קינד. במסגרת המכרזים, שהיקפם הכספי מוערך ב-10 מיליארד שקל, צפויה המדינה להציע זיכיון להפעלת קו הרכבת הקלה הקיים ולארבעה קווי רכבת קלה עתידיים באזור מטרופולין ירושלים. ל"גלובס" נודע, כי כל שבע הקבוצות שנותרו בהליך המיון המוקדם קיבלו אישור לגשת למכרז. המועד האחרון להגשת ההצעות יהיה בינואר 2019 והדרישות יפורסמו בחודש הבא.

ההחלטה הסופית בנושא אגד אמורה להתקבל על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין. ל"גלובס" נודע, כי לוועדה תוצג חוות דעת מקצועית, שהוצגה כאמור לוועדת המכרזים, הממליצה לפסול את אגד מהפעלת רשת הקווים לאור שליטתה בקווי האוטובוס בירושלים. הנימוק המרכזי לפסילה הוא ניגודי העניינים בין הפעלת הרכבת הקלה לקווי אוטובוס. כך למשל, עלה חשש תיאורטי כי במקרה של מחסור בנהגים תיבחר אגד לצמצם שירות בקווים שבהם יוטל על החברה קנס נמוך יותר.

אם אכן תתקבל החלטה כזו, אגד תיאלץ לבחור באם לצאת מתחום ההפעלה ולהישאר בעלת מניות בקבוצה המתמודדת במכרז, או לפרוש כליל מהמכרז. אגד מתמודדת בהליך המכרזי בקבוצה עם שיכון ובינוי וקרן מרידיאם הצרפתית. נציין, כי להחלטה לפסול את אגד, אם תתקבל, יכולות להיות השלכות גם על מכרזי קווי הרכבת העתידיים בגוש דן. זאת, לאחר שהחברה זכתה באוגוסט האחרון במכרז להפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן, הקו האדום.

מי ישלוט על התנועה בירושלים? תוואי הרכבת הקלה

חברות-בנות לא יכולות להתמודד במכרז

ל"גלובס" נודע עוד כי ועדת המכרזים החליטה לאשר את כל שבע הקבוצות שניגשו להליך המיון המוקדם (PQ) של קווי הרכבת הקלה בירושלים. זאת, לאחר שקבוצה שמינית בהשתתפות חברה סינית, הכשרת היישוב וקרן נוי, הודיעה על פרישתה מהמכרז על רקע הכלל שאינו מאפשר לבעל שליטה אחד להחזיק בחברות המתמודדות ביותר מקבוצה אחת. כך שלפי כלל זה חברות-בנות לא יכולות לגשת לאותו מכרז. עם זאת, נציין, כי בוועדת המכרזים מאפשרים השתתפות במכרז של שתי קבוצות סיניות הנמצאות בבעלות זהה - ממשלתית. אישור הקבוצות הוא בכפוף להחלטת הממונה על ההגבלים בנושא אגד. 

נזכיר כי לאחרונה פנתה התאחדות בוני הארץ לרשות ההגבלים העסקיים בדרישה להשוות את התנאים החלים על חברות ישראליות גם על החברות הסיניות בכל מה שקשור להגדרת גורם ריכוזי. ברשות ההגבלים אישרו את קבלת הפנייה ואמרו כי הנושא נמצא בבדיקה.

בנוסף, ועדת המכרזים קבעה כי סימנס ואלסטום הנמצאות בשלבים מתקדמים של שיחות על מיזוג ביניהן לא יורשו להתמודד במכרז בשתי קבוצות נפרדות. סימנס הגרמנית מתמודדת בהליך המכרזי בקבוצה עם אשטרום והראל (בעלי זכיינית הקו האדום סיטיפס) ומפעילת תחבורה צבורית מרוסיה. אלסטום הצרפתית, שהייתה שותפה בסיטיפס ומכרה את חלקה, מתמודדת עם אלקטרה וחברת דן כמפעילה.

הרחבה משמעותית של הפרויקט 

ועדת המכרזים הבינמשרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ולעיריית ירושלים, בראשות קינד, פרסמה את מסמכי המיון המוקדם באפריל 2017. מדובר בהרחבה משמעותית של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים באמצעות הקמה והפעלה של הקו הירוק מהר הצופים לשכונות גילֹה ומלחה. וכן, הפעלת רשת קווי הרכבת העתידית הכוללת את הקו האדום הקיים והקו הירוק, בכפוף למימוש זכות המדינה החוזית לרכישת הפרויקט מידי הזכיין (Buy Back).

המסמכים כוללים אופציה לבצע את הקמת הארכות הקו לביה"ח הדסה, נווה יעקב וגבעת רם, המתוכננות להתבצע ע"י חברת סיטיפס, זכיינית הקו האדום. הפרויקט, שיבוצע בשיטת PPP (Public Private Partnership, יכלול מימון, תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של קווי הרכבת הקלה בירושלים.

הקו הירוק של הרכבת בבירה מתוכנן להתפרש על פני כ-18 ק"מ ו-33 תחנות מהר הצופים לשכונת גילה, עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול. הפרויקט יכלול הקמה של מוסך (דיפו) במתחם קריית הממשלה בעיר בהיקף של כ-50 רכבות. תקופת התפעול של המיזם צפויה לעמוד על כ-20-15 שנה מתום הקמת הקו הירוק, כאשר בסיום התקופה יועבר הפרויקט לידי המדינה.

במסגרת פרויקט זה ובשונה מהקו הקיים, תתאפשר הפעלת אוטובוסים במקביל לקווי הרכבת הקלה. רשת הקווים החדשה הכוללת את הקווים הירוק והאדום ומכונה J-NET, צפויה להפעיל 5 קווים תפעוליים שיעניקו שירות למעל 350 אלף נוסעים מדי יום. 

עוד כתבות

ועדת החוקה בנושא פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האופוזיציה החרימה: הצעת החוק לפיצול היועמ"שית אושרה לקריאה ראשונה

על פי הצעת החוק, יופרדו סמכויות היועץ המשפטי לממשלה - יועץ משפטי לממשלה בנפרד וראש התביעה בנפרד ● לפי ההצעה, היועמ"ש ימונה על ידי הממשלה ושר המשפטים, וחוות דעתו לא תחייב את הממשלה

הנפקה / צילום: Shutterstock

חברת המאפים רוסטיק תנפיק לפי שווי של 850 מיליון שקל

יצרנית מוצרי המאפה וזכיינית מותגי ג'נרל מילס בישראל, שבשליטת בועז רעם ודני נגל, שואפת לגייס 255 מיליון שקל ● כחלק מההנפקה בעלי המניות הגדולים ימכרו מניות בכ-42 מיליון שקל

ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

ספרד קיבלה מענק של 79 מיליארד אירו. עכשיו מתברר לאן הלך הכסף

לפי תחקיר חדש, לפחות חלק מהמענק שקיבלה ספרד מהאיחוד האירופי הלך להגדלת פנסיות וניהול תקציב שוטף ● במדינה טוענים שלא פעלו בניגוד לכללים, אבל ביבשת התגובות חריפות

טלטלה בשווקים / צילום: Shutterstock

האסטרטג שממליץ: קחו את הכסף ותברחו מהבורסה. בעוד עשרה ימים

החשיפה של לקוחות הבנק למניות בשיא, בעוד רמות המזומן שלהם בשפל היסטורי ● זוהי "כניעת הדובים", והכתובת נמצאת על הקיר, הם מזהירים

מזגנים / צילום: Shutterstock

רוכשים מזגן לקיץ, ושמלה לחג: שבוע של עליות בכל ענפי המשק הבולטים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בעיקר במוצרי החשמל, מוצרים לבית, תיירות ואופנה

השותפים המנהלים של משרד ש.הורוביץ עם השותפים של ב.לוינבוק / צילום: אינגה

המגמה נמשכת: משרד עורכי הדין ב. לוינבוק מתמזג לש.הורוביץ

משרד עורכי הדין ש.הורוביץ מצרף אליו את משרד לוינבוק המייצג את כל הבנקים הגדולים ● בכך, נמשכת מגמת המיזוגים למשרדי ענק ● בהורוביץ מציינים כי הצטרפות המשרד מהווה חיזוק משמעותי לפעילות המקצועית של הפירמה בתחומי הליבה

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. פרסום ברשת איקס, 26.04.26 / צילום: אתר הכנסת

סילמן הזכירה שבנט רץ עם בן גביר. הבעיה? זה מעולם לא קרה

השרה סילמן תקפה את ההפכפכות של שותפה לשעבר, והזכירה את הריצה המשותפת שלו עם בן גביר ● אבל בנט ובן גביר מעולם לא רצו יחדיו תחת רשימה אחת ● המשרוקית של גלובס

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מהחודש הבא: חשבוניות על עסקאות מ־5,000 שקל יחויבו באישור אונליין

השלב הבא ברפורמת "חשבוניות ישראל" ייכנס לתוקף ב־1 ביוני ויכניס למעגל הדיווח המקוון עשרות אלפי פרילנסרים ועסקים קטנים ● עסקאות שלא יקבלו מספר הקצאה דיגיטלי בזמן אמת לא יוכרו לצורכי קיזוז מע"מ ומס הכנסה ● מה אומרים המומחים על המהלך?

מגדל ביונד בגבעתיים / הדמיה: ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים

הכוכביות בתשקיף תדהר: המינוף, הקושי למכור דירות והמשרדים הפנויים

המספרים שהציגה תדהר בתשקיף משקפים את שבירת הכיוון החזקה מתחום הביצוע הוותיק בעיקר לתחום היזמות ● הם גם מראים כיצד התלות במבצעי המימון גוברת, אך קצב מכירת הדירות בכל זאת צונח ● ועל רקע ההיצע הגדול בתחום המשרדים, גם שם תדהר לא מלקקת דבש

אוניות ממתינות בכניסה למצר הורמוז / צילום: Reuters,  Amirhosein Khorgooi/ISNA/WANA

בכמה מוערך הנזק לחברות מתחילת המלחמה

ניתוח חדש שנערך ברויטרס חושף כי המלחמה עלתה לחברות הציבוריות בעולם כ-25 מיליארד דולר ● כחמישית מהחברות שנבדקו - החל מיצרניות קוסמטיקה, צמיגים וחומרי ניקוי ועד חברות תעופה - דיווחו על פגיעה פיננסית כתוצאה מהמלחמה ● שאלת השעה

מערכת ההגנה ''סטורם שילד'' / הדמיה: דוברות רפאל

מונע יירוטים: רפאל השיקה מערכת הגנה על רחפנים

בתערוכת הלוחמה האלקטרונית AOC שנפתחה היום הציגה חברת רפאל מערכת הגנה על רחפנים בשם "סטורם שילד" ● הכיסוי של המערכת הוא 360 מעלות במטרה שגם אם האיום מגיע מנקודה שאינה בכיוון הטיסה, הכלי עדיין לא יינזק

פרופ' אבי שמחון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

לא יקודם לפני הבחירות: חוק סבסוד המשכנתאות של שמחון יורד מהפרק

בעקבות קיצור לוח הזמנים של הכנסת לקראת הבחירות הקרובות, הממשלה עצרה את החקיקה לסבסוד ציבור בעלי המשכנתאות שהחזרים התייקרו כתוצאה מעליית הריבית ● ברקע, התנגדויות כבדות מצד משרד האוצר ובנק ישראל שהקשו על קידום החוק עוד קודם לכן

כותרות העיתונים בעולם

"נכבוש את אבו דאבי": האיומים של איראן אם המלחמה תחודש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך איראן עלולה להגיב אם המלחמה תפרוץ מחדש, הים האדום הופך לזירת המאבק החדשה, ועדויות קשות על אנטישמיות בבתי ספר בלונדון • כותרות העיתונים בעולם 

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

רווח של 7 מיליארד שקל ברבעון למרות המס החריג. אז מה בכל זאת מטריד את מנהלי הבנקים

מכונת הרווחים המשומנת של הבנקים המשיכה לעבוד למרות פגיעת המס שהטיל האוצר ● לאומי היה הבנק הרווחי ביותר ואחריו הפועלים, מזרחי טפחות מציג את התשואה הגבוהה על ההון ● הבנקים ממשיכים להגדיל את קצב מתן האשראי ועוקבים אחר מצב הקבלנים לנוכח ההאטה בנדל"ן: "סלקטיביים בסוג האשראי שנותנים"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת: הביטחוניות זינקו, מניות הביטוח נפלו

ת"א 90 עלה בכ-0.2%, ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● מניות השבבים הדואליות העיבו על המדדים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על מניית דיסקונט בפרמייה של 40% ● מקס סטוק מזנקת בעקבות הדוח הרבעוני ● בישראל ובכל העולם, האג"ח הממשלתיות נופלות, אלו הסיבות ● IBI: סביר לצפות להפחת ריבית בישראל באחת משתי ההחלטות הקרובות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

מזרחי טפחות: הרווח נשחק, אך התשואה על ההון הכי גבוהה בין הבנקים

בנטרול המס ובנטרול המתווה הצרכני הוולנטרי שיזם בנק ישראל, הרווח הנקי היה מסתכם בעלייה של 16% ● התשואה על ההון עמדה על 14.1% ברבעון הראשון  ● יחלק דיבידנד בשיעור של 50% מהרווח, כ-620 מיליון שקל

מימין - עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST, אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעלי קבוצת BST, רפי ביסקר, יו''ר קבוצת  BST ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי קבוצת BST / צילום: רפי דלויה

בכיר לשעבר באי.די.בי חוזר לבורסה עם חברת נדל"ן בשווי 2.5 מיליארד שקל

רפי ביסקר משמש כיו"ר בסט שבשליטת משפחת טנוס ומחזיק אופציות בשווי שעשוי להגיע לעד 90 מיליון שקל ● בעבר מכר את מניותיו בחברה להפניקס ● בסט רשמה אשתקד ירידה ברווח שעמד על 52 מיליון שקל

לי ברלוביץ, איילון / צילום: ניר שמיר

״אין כסף על הרצפה״: מנהל ההשקעות שממליץ להיזהר במיוחד מסקטור אחד

לי ברלוביץ', מנהל השקעות באיילון, חושב שלשוק יש לאן לעלות, שכן "אנחנו רק בתחילת 'הבום' ב-AI" ● מציע לחזור לסלקטיביות בבחירת מניות, ומסמן סקטורים שחייבים להיות לדעתו בכל תיק השקעות: ביטחון, תשתיות, שבבים ואנרגיה ● ומאיזה ענף הוא ממליץ להתרחק?

בית משפט השלום בת''א / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

בית משפט השלום בת"א מחפש בית חדש לצורך שיפוצים של עשר שנים

פורסם מכרז לאיתור נכס עבור בית משפט השלום בתל אביב לתקופה של עשר שנים ● משרד האוצר סיכם עם עיריית תל אביב שהמבנה הקיים ייהרס, וייבנה אחר במקומו

תאילנד / צילום: Shutterstock

מתכננים חופשה בתאילנד? יש לנו בשורות פחות טובות בשבילכם

פחות משנתיים לאחר שהאריכה את תקופת השהייה ללא ויזה ל־60 יום עבור אזרחי יותר מ־90 מדינות, בהן ישראל, תאילנד חוזרת למגבלת 30 הימים ● המהלך נועד להילחם בניצול לרעה של ההקלות על ידי עובדים בלתי חוקיים, גורמי פשיעה ורשתות הונאה ● בממשלה התאילנדית מעריכים כי השינוי לא צפוי לפגוע באופן משמעותי בתנועת התיירות