גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסתמן: אגד לא תפעיל את קווי הרכבת הקלה בירושלים

הנימוק המרכזי לפסילה הוא ניגודי העניינים בין הפעלת הרכבת הקלה לקווי אוטובוס ● להחלטה יכולות להיות השלכות גם על מכרזי הרכבת העתידיים בגוש דן ● זו בהרחבה משמעותית של הפרויקט באמצעות הקמה והפעלה של הקו הירוק מהר הצופים לשכונות גילֹה ומלחה

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
הרכבת הקלה בירושלים / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

אגד לא תוכל להפעיל את רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - כך עולה מדיוני ועדת המכרזים הבינמשרדית בראשות סגן החשב הכללי באוצר נחמיה קינד. במסגרת המכרזים, שהיקפם הכספי מוערך ב-10 מיליארד שקל, צפויה המדינה להציע זיכיון להפעלת קו הרכבת הקלה הקיים ולארבעה קווי רכבת קלה עתידיים באזור מטרופולין ירושלים. ל"גלובס" נודע, כי כל שבע הקבוצות שנותרו בהליך המיון המוקדם קיבלו אישור לגשת למכרז. המועד האחרון להגשת ההצעות יהיה בינואר 2019 והדרישות יפורסמו בחודש הבא.

ההחלטה הסופית בנושא אגד אמורה להתקבל על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין. ל"גלובס" נודע, כי לוועדה תוצג חוות דעת מקצועית, שהוצגה כאמור לוועדת המכרזים, הממליצה לפסול את אגד מהפעלת רשת הקווים לאור שליטתה בקווי האוטובוס בירושלים. הנימוק המרכזי לפסילה הוא ניגודי העניינים בין הפעלת הרכבת הקלה לקווי אוטובוס. כך למשל, עלה חשש תיאורטי כי במקרה של מחסור בנהגים תיבחר אגד לצמצם שירות בקווים שבהם יוטל על החברה קנס נמוך יותר.

אם אכן תתקבל החלטה כזו, אגד תיאלץ לבחור באם לצאת מתחום ההפעלה ולהישאר בעלת מניות בקבוצה המתמודדת במכרז, או לפרוש כליל מהמכרז. אגד מתמודדת בהליך המכרזי בקבוצה עם שיכון ובינוי וקרן מרידיאם הצרפתית. נציין, כי להחלטה לפסול את אגד, אם תתקבל, יכולות להיות השלכות גם על מכרזי קווי הרכבת העתידיים בגוש דן. זאת, לאחר שהחברה זכתה באוגוסט האחרון במכרז להפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן, הקו האדום.

מי ישלוט על התנועה בירושלים? תוואי הרכבת הקלה

חברות-בנות לא יכולות להתמודד במכרז

ל"גלובס" נודע עוד כי ועדת המכרזים החליטה לאשר את כל שבע הקבוצות שניגשו להליך המיון המוקדם (PQ) של קווי הרכבת הקלה בירושלים. זאת, לאחר שקבוצה שמינית בהשתתפות חברה סינית, הכשרת היישוב וקרן נוי, הודיעה על פרישתה מהמכרז על רקע הכלל שאינו מאפשר לבעל שליטה אחד להחזיק בחברות המתמודדות ביותר מקבוצה אחת. כך שלפי כלל זה חברות-בנות לא יכולות לגשת לאותו מכרז. עם זאת, נציין, כי בוועדת המכרזים מאפשרים השתתפות במכרז של שתי קבוצות סיניות הנמצאות בבעלות זהה - ממשלתית. אישור הקבוצות הוא בכפוף להחלטת הממונה על ההגבלים בנושא אגד. 

נזכיר כי לאחרונה פנתה התאחדות בוני הארץ לרשות ההגבלים העסקיים בדרישה להשוות את התנאים החלים על חברות ישראליות גם על החברות הסיניות בכל מה שקשור להגדרת גורם ריכוזי. ברשות ההגבלים אישרו את קבלת הפנייה ואמרו כי הנושא נמצא בבדיקה.

בנוסף, ועדת המכרזים קבעה כי סימנס ואלסטום הנמצאות בשלבים מתקדמים של שיחות על מיזוג ביניהן לא יורשו להתמודד במכרז בשתי קבוצות נפרדות. סימנס הגרמנית מתמודדת בהליך המכרזי בקבוצה עם אשטרום והראל (בעלי זכיינית הקו האדום סיטיפס) ומפעילת תחבורה צבורית מרוסיה. אלסטום הצרפתית, שהייתה שותפה בסיטיפס ומכרה את חלקה, מתמודדת עם אלקטרה וחברת דן כמפעילה.

הרחבה משמעותית של הפרויקט 

ועדת המכרזים הבינמשרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ולעיריית ירושלים, בראשות קינד, פרסמה את מסמכי המיון המוקדם באפריל 2017. מדובר בהרחבה משמעותית של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים באמצעות הקמה והפעלה של הקו הירוק מהר הצופים לשכונות גילֹה ומלחה. וכן, הפעלת רשת קווי הרכבת העתידית הכוללת את הקו האדום הקיים והקו הירוק, בכפוף למימוש זכות המדינה החוזית לרכישת הפרויקט מידי הזכיין (Buy Back).

המסמכים כוללים אופציה לבצע את הקמת הארכות הקו לביה"ח הדסה, נווה יעקב וגבעת רם, המתוכננות להתבצע ע"י חברת סיטיפס, זכיינית הקו האדום. הפרויקט, שיבוצע בשיטת PPP (Public Private Partnership, יכלול מימון, תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של קווי הרכבת הקלה בירושלים.

הקו הירוק של הרכבת בבירה מתוכנן להתפרש על פני כ-18 ק"מ ו-33 תחנות מהר הצופים לשכונת גילה, עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול. הפרויקט יכלול הקמה של מוסך (דיפו) במתחם קריית הממשלה בעיר בהיקף של כ-50 רכבות. תקופת התפעול של המיזם צפויה לעמוד על כ-20-15 שנה מתום הקמת הקו הירוק, כאשר בסיום התקופה יועבר הפרויקט לידי המדינה.

במסגרת פרויקט זה ובשונה מהקו הקיים, תתאפשר הפעלת אוטובוסים במקביל לקווי הרכבת הקלה. רשת הקווים החדשה הכוללת את הקווים הירוק והאדום ומכונה J-NET, צפויה להפעיל 5 קווים תפעוליים שיעניקו שירות למעל 350 אלף נוסעים מדי יום. 

עוד כתבות

התוצר נפל בפרוץ המלחמה אך התאושש במהרה. 7 באוקטובר, שדרות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אפקט הריבאונד והחשבון שיגיע: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית ● אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

פגיעה של טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שתי הערים שהפכו לשיאניות האזעקות בישראל

חיזבאללה מרכזת מאמצים קרוב לגבול, איראן מכוונת את הטילים לנתב"ג ● מפת ההתרעות מעידה: אלה היישובים בארץ שספגו הכי הרבה אש מתחילת המבצע ● שאלת השעה

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה למי שעבר באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה?

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה - גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחניה באדום-לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עסקת וויז הצילה את המדינה מהתדרדרות לגירעון של 5.6% תוצר

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמית חריגה של כ-10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן ● אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים ולהימנע ממתן הטבות מס"

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר ● בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

כלי רכב עוצרים מתחת לגשר בזמן אזעקה / צילום: פביו טרופה

האם כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?

כאשר שומעים אזעקה על הכביש, המחשבה הראשונה תהיה למצוא מרחב מכוסה - כמו מנהרה או גשר ● פיקוד העורף ממליץ לפעול הפוך ● שאלת השעה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קילקל את חגיגת הרווחים בבנקים: דיסקונט נענש על דוחות חלשים

בשנה שבה רושמים הבנקים הגדולים בישראל רווח שיא מצרפי השקול לכ-5% מתקציב המדינה, אכזבו דוחות דיסקונט את המשקיעים, ששלחו את המניה לירידה חדה ● לאומי הציג את הרווח השנתי הגבוה ביותר, כשהפועלים צמוד אליו, מזרחי הוביל בתשואה להון, והבינלאומי בעמלות בורסה ● לידר: "הבנקים מצליחים לצמוח בפעילות ושומרים על הפרשות נמוכות להפסדי אשראי. מהצד השני המרווח הפיננסי שלהם יורד"

בנקים בישראל

מבתי אבות ועד מסעדות: זרועות ההשקעה של הבנקים הניבו רווח שנתי של 1.3 מיליארד שקל

העלייה בהיקפי ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס, פועלים אקוויטי ודיסקונט קפיטל, מניבה רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה לבנקים המחזיקים בהן

מוג'תבא חמינאי,  המנהיג העליון של איראן / צילום: Reuters, Anadolu

מינוי חמינאי הבן רומז שאיראן מכוונת למלחמה ארוכה מול ארה"ב וישראל

מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון החדש של איראן, צפוי לנקוט עמדה לעומתית כלפי המערב ● "עלייתו של הבן מרמזת על אסטרטגיה ברורה - התנגדות כלפי המערב", אומרים מומחים ● האם מאמציו של טראמפ להכניע את המשטר נכשלו?

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החברה שעלתה ב-40% בפחות משבוע, והאם יבואו רבות אחריה?

שוק ההנפקות נוטה לעצור בזמני משבר ומלחמות, אך לפי שעה החתמים משדרים עסקים כמעט כרגיל: "עובדים מהבית, בזום. זו רק אי נוחות זמנית" ● בשוק טוענים כי 50 חברות חדשות נמצאות בדרך לבורסה - שיא של 5 שנים ● מה בכל זאת עלול לעצור את החגיגה?

יירוטים של טילים מאיראן בשבוע שעבר / צילום: ap, Leo Correa

כ-100 רקטות במטח מלבנון; התרעות בצפון גם על ירי מאיראן

חיזבאללה במטח כבד לצפון: 100 רקטות נורו מלבנון, התקבל דיווח על פגיעה במבנה ביישוב מרכז הגליל ●  אינדיקציה שתזמון הירי תואם בין איראן לחיזבאללה ● נשיא ארה"ב: "איראן משלמת על 47 שנות מוות והרס, לא נשאר כמעט מה לתקוף" ●  דובר צה"ל מתייחס לגל השמועות על מטח כבד: "אין שינוי בהנחיות" ● שר הביטחון כ"ץ: "המבצע יימשך ללא הגבלת זמן" ● בצהריים: שיגור מאיראן יורט, לא דווח על נפגעים ● צה"ל בגלי תקיפות בביירות ובאיראן במקביל ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חיזבאללה לומד מלקחי עבר ומשנה את דרך הפעולה שלו, למה ארה"ב לא תוקפת את אי הנפט של איראן, ובטורקיה מסמנים את המפסידים הגדולים במלחמה • כותרות העיתונים בעולם

יוסי פרשקובסקי, מבעלי ומנכ''ל חברת הבנייה פרשקובסקי / צילום: טל גבעוני

פרויקט המחיר למשתכן ששחק את הרווח הגולמי של פרשקובסקי

חברת הבנייה למגורים דיווחה על עלייה של כ-56% בהכנסות ב-2025, לצד ירידה מתונה בשורת הרווח הנקי ● שיעור הרווח הגולמי מההכנסות ירד בכ-5% לעומת זה שנרשם בשנת 2024, בשל הפרשה להפסד בסך של כ־36 מיליון שקל, שביצעה החברה בגין פרויקט "מחיר למשתכן" במורדות לינקולן בחיפה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

נתניהו וסמוטריץ׳: מקפיאים את חוק הגיוס ואת מרבית הרפורמות בתקציב

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו כי הממשלה לא תדון בנושאים שבמחלוקת ובהם חוק הגיוס ורפורמות שאין עליהן הסכמה כוללת כמו הרפורמה בחלב ומס הרכוש על קרקעות פנויות ● תוספת זו מבלי שיהיו צעדי התכנסות אחרים או תוספת במסים תגדיל את הגירעון הממשלתי באופן משמעותי כשלפי הערכות הוא יחצה את 5%

הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון בשנה שעברה / צילום: Reuters, Yann Tessier Thomas Krych

לראשונה מזה עשור: בוטלה הפגנת ענק איראנית נגד ישראל בלונדון

הממשלה הבריטית הודיעה על ביטול הפגנת "יום אל-קודס" בלונדון בסוף השבוע הקרוב, שבה היו אמורים להשתתף רבבות בני אדם ● הנימוק הרשמי לביטול הוא המלצה של משטרת המטרופולין של לונדון, וזאת בשל חשש מ"חיכוך ואלימות" בין קבוצות פרו-פלסטיניות ופרו-איראניות לבין המפגינים נגדן

עו''ד לבנת עין-שי וילדר, היועצת המשפטית של הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של היועמ"שית: הבכירה בבורסה שהרוויחה 9 מיליון שקל ממימוש מניות

לבנת עין-שי וילדר, היועמ"שית של הבורסה, ביצעה את המימוש לאחר שמניית הבורסה צנחה בעקבות הדוחות השנתיים ● שורה של בכירים בבורסה מימשו אופציות באוקטובר ו"פספסו" רווח של עשרות מיליוני שקלים

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

המתווה שהוצג על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה, לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל ● המודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר והוצאות קבועות ● הרשתות הגדולות נותרו בחוץ, ובשוק חוששים שהן יוציאו אלפי עובדים לחל"ת

פרויקט לנדמרק בשרונה / הדמיה: עמרי אמסלם

13 קומות: Wiz עוברת למשרדים חדשים בשרונה. כמה הם יעלו?

כפי שנחשף בגלובס, חברת הסייבר הישראלית Wiz תשלם 60 מיליון שקל לשנה לתקופת השכירות הראשונה שעומדת על שש שנים ● לפי הדיווח, יש לה אופציה להאריך את החוזה לאחר מכן לעוד תקופה, בעלייה של 5%

מכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

המהלך ההיסטורי לבלימת מחיר הנפט יוצא לדרך. האם הוא יעבוד?

סוכנות האנרגיה הבינ"ל הודיעה רשמית כי תבצע את מכירת הנפט הגדולה בתולדותיה ● לפי התוכנית, 400 מיליון חביות נפט בשווי עשרות מיליארדי דולרים ישוחררו למשק כדי למתן את מחירי הנפט הגואים בעקבות המלחמה באיראן ● "כל עוד מיצרי הורמוז סגורים, המחירים לא יירדו"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

שני בנקים גדולים באיראן נפלו, לאזרחים אין גישה לכסף

הבנק הלאומי ובנק משמרות המהפכה הפסיקו את פעילותם, והאיראנים אינם יכולים למשוך כסף או להשתמש בצ'קים ● מומחים מעריכים כי ייתכן שמדובר במתקפה פיזית, מתקפת סייבר או בצעד יזום של המשטר לניתוק המערכות כדי למנוע פריצה ● במקביל, איראן מאיימת לפגוע במרכזים פיננסיים הקשורים לישראל וארה"ב