גפילטע דור 2.0 / צילום: איל יצהר
ראש השנה ופסח אינם רק חגי היין של ישראל, אלה שאני מקפיד לחגוג במדור השכן, אלא גם, מה לעשות, חגי היידישקייט. גם אם אתה מרוקאי. רוצה לומר, החגים שבהם אתה נזכר, בדרך כלל בעזרת דודה לנה או מסעודה, שאתה מרוקאי/רומני/עיראקי או במקרה שלי פולנו-יווני, בן ל"נישואי תערובת" של פעם, בעידן שבו יווני עוד נחשב פרענק.
אומנם הצד הפולני השתלט על אישיותי לגמרי, אבל גם כשכבר הפכתי לפולני-קיצוני, כזה שמפחיד כל שוער של הקבוצה היריבה בישיבתו המופלאה בחושך, באוכל - נשארתי נאמן שנים ארוכות לקציצות הפרסה והבורקיטס של סבתא אסתר. אבל אף שאני עדיין חולם עליהם בלילה, לצדם התפנה מקום של כבוד לגפילטע שסבתא פלה, אמו הפולנייה של אבי, מעולם לא הכינה.
וכשאני מוצא גפילטע טוב, אין שמח ממני. לצערי, ולמזלכם, זה לא קורה הרבה. אצל מתי ("המקלל") בשוק לווינסקי בתל-אביב, לא מגישים כבר שנים את הגפילטע הכי טוב במזרח התיכון, בתיה נסגרה, ועל קיטון וסנדר כבר סיפרתי כאן.
והנה, תאמינו או לא (אני למשל, התקשיתי להאמין) מי שנחלץ לעזרתי בחודשים האחרונים, הוא לא אחר מאשר חביבי החביב, בעליה של החמארה החדשה בשוק לוינסקי, "לוינסקי 50". על חביבי, לא ממש פולני כפי שמעיד עליו שמו, כבר סיפרתי לכם כשניהל את "פפו" הקטנה והמקסימה במתחם גן החשמל, שלא שרדה את חפירות הרכבת בשכונה. בשנים האחרונות הוא מנהל ביד רמה את "שוקשוקה", ספק מזנון, ספק קפה ובעיקר יופי של מקום בסמטת הכרמל בשוק הכרמל.
אלא שכמו מסעדנים רבים וגדולים ממנו, גם לחביבי בער (ואולי הבנק לחץ) לפתוח עוד מקום. מה שהוא החליט לפתוח, ובעיקר היכן שהחליט לעשות זאת, גרם לי להרים גבה. מי פותח מקום חדש במקום הכי ישן בתל-אביב, הלוא הוא שוק לוינסקי, ועוד מכנה אותו בחוצפתו "חמארה" (כלומר: מאורת שתייה). חמארה, חביבי, זה מקום בן 100, גג 25, לא חודשיים.
טוב, נו, תגידו בוודאי, כל מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד קטן. ובכן, לשמחתי, את הצעד הזה עושה חביבי יפה. ומקל ההליכה שלו הוא גפילטע פיש. יש לו לחביבי עוד כמה מקלות כמובן. בירה טובה מהחבית (לא גולדסטאר אומנם, אבל יאללה, שיהיה) מוזיקה יוונית ואחרת שמחות לאללה, מארחת מופלאה בדמותה של אורית ארביב (אקס ג'וז ולוז המקורית), וקהל מצוין ועושה רושם שכבר נאמן, למרות הזמן הקצר. המקום הקטן שלו מצליח באורח פלא להיראות באמת כמו חמארה ותיקה, אף שהוא קיים רק כמה חודשים. לא משהו להקל בו ראש.
אלא שאתם, ולפעמים גם אני, כאן בשביל האוכל. והאוכל של חביבי פשוט מצוין. החל בסלטים הפשוטים והטובים - הסלט היווני הפשוט והטוב וממרח השום והשקדים הלוא הוא הסקור דליה, כך שגם היווני שבי בא על סיפוקו - עבור במרקים ביתיים כמו מרק עדשים שדגמתי, תפוחי אדמה וחומוס חריף, טוב וזול, דרך דגים כבושים למיניהם - טעמתי פלמידה אדומה נהדרת וסרדינים לא פחות טובים - וכלה במחבתות מרהיבות של פלמידה לבנה ברוטב עגבניות חריף נהדר.
אלא שאני כאן בגלל הגפילטע. לא שהשאר, כאמור, רע. ממש לא. אבל להגיד לפולני כמוני שיש גפילטע, זה כמו לנופף בבד אדום לשור ספרדי. והגפילטע של חביבי, כאמור, לא בדיוק ורשאי דור שלישי, הוא פשוט מצוין.
אולי דווקא בגלל שהוא לא פולני, הוא מקפיד שלא להקפיד על כלל הברזל בדג הממולא הפולני, שיהיה מתוק. הגפילטע של חביבי לא מתוק. הוא מוצק, אולי טיפה מוצק מדי, אבל בקטנה, כמעט חריף, או לפחות מתובל כמו שצריך (ואגב, לא כל הגפילטע האשכנזיים מתוקים כמו זה של הפולנים) ובעיקר טעים לאללה. וכשאתה מניח לידו כוס בירה קטנה או (ואולי גם) צ'ייסר קטן של וודקה קפואה, אתה בגן עדן. או לפחות אני. וכאן, כזכור, אני קובע.
ואם זה לא מספיק לכם, אז יש גם כבד קצוץ וסלט מטיאס. אני מאוד מקווה שהצלחתו הנוכחית של חביבי תימשך. לא בטוח שאשרוץ כאן הרבה כמו שהייתי רוצה, אחרי הכול, מתי ממש מעבר לפינה, אבל בכל זאת, וזה מאוד נדיר, בחודשים האחרונים כבר ביקרתי כאן שלוש או ארבע פעמים. וזה המון. ברוך הבא, מר חביבי. לוינסקי, שמתמלא במקומות אופנתיים משהו על חשבון המעדניות והחמארות הוותיקות, צריך עוד כמה כמוך. טוב, עוד אחד או שניים. בעצם מספיק ככה.
מסעדת חמארה
פרטים: לוינסקי 50, תל-אביב. טל' 050-4429816.
ב'-ה' 00:00-09:00, ו'- 17:30-08:00, ש'- 18:00-12:00
מחירים: גפילטע - 29 שקל, כבד קצוץ - 35 שקל, סלט יווני - 39 שקל, סלט מטיאס - 35, סקורדיליה - 35 שקל, פלמידה אדומה כבושה - 45 שקל, סרדינים - 48 שקל, מרק - 25 שקל, פלמידה לבנה במחבת - 59 שקל
כדאי להכיר
עדשים ירוקות. אם תיתקלו בכאלו, רצוי במשקל, קנו והכינו מהן את המג'דרה הכי טובה שהכנתם בחיים. עם בורגול דווקא, לא עם אורז. טגנו 4 בצלים קצוצים בחצי כוס שמן זית לאט-לאט עד שיזהיבו, בשלו ½ ק"ג עדשים חצי שעה, ערבבו עם הבצל ובשלו עוד חמש דקות. הוסיפו ¾ כוס בורגול גס ומלח, ערבבו ובשלו עוד חמש דקות. מתכון של דוחול ספדי מספרו המצוין "בלדי".
השורה התחתונה
מצוין ושווה כל שקל