"ארבעה ימים" / צילום: באדיבות נטפליקס - Liam Daniel
אנו נמצאים עמוק בימי הפרעת הקשב הכלל מסכית שמייצרות ספריות האון-דימנד ונטפליקס בראשן; היצע מסחרר של סדרות וסרטים שרק מתחננים בפני המשתמש "תבחר בי, תבחר בי", ושעל מנת לפתות אותו לעשות זאת עומדות לרשותם שניות ספורות בטרם זה ידפדף הלאה. אלה הם ימים נטולי חסד, שבהם יצירות מעולות ומושקעות עומדות על המדף זו לצד זו, כמו היה זה בזאר. ריאליטי פרוגרמינג שבו הכוח להדיח עבר באופן אקטיבי ומבעוד מועד אל הצופה - ואפילו לא צריך לחכות לטבלאות הרייטינג. נטפליקס בתפקיד טינדר - והאם יהיה פה סטוץ לפרק או שיש בשלות לזוגיות הנפרסת על פני כמה עונות.
בריאליטי הזה לכל פרט יש משמעות - החל בפוסטר אטרקטיבי (והתמונה משתנה מעת לעת, כנראה בהתאם ללמידת המשתמש) וכלה בשם קליט שיגרה את בלוטות הטעם התרבותי. במקרה של Collateral, מיני-סדרה בריטית בת ארבעה פרקים מבית BBC TWO ונטפליקס, הבלוטות עובדות במרץ. זה גם המחזאי והתסריטאי דיוויד הר, שעמד בעבר מאחורי העיבודים הקולנועיים ל"נער קריאה" ול"השעות", וגם הקאסט המאוד-מרשים בהובלתה של קארי מאליגן, סטארית מסך-גדול בשיאה ("בושה", "סופרג'יסטיות") ולנצח אחותה הקטנה של קירה נייטלי ב"גאווה ודעה קדומה".
יש רק בעיה אחת, אפריורית, שגם מאירה את נקודת התורפה באלגוריתם ההתאמה של נטפליקס (שידוע גם ב"משום שצפית ב...") והיא המסגור של הסדרה הזאת כמשהו שבין סדרה בלשית שרלוק הולמסית לסדרת "פשע אמיתי" בסגנון "ליל האירוע" של HBO. מסגור מוטעה, שעלול להביא להתאכזבות רבתי מן הסדרה, ושהופך מוטעה אף יותר נוכח השם שנבחר בעברית לסדרה, "ארבעה ימים". שם שיותר מאשר מרמז שלפנינו סיפור של פיצוח בלשי התחום בזמן, אלא שזה לא המקרה, וכל מי שמצפים לכך - דפדפו הלאה כאן ועכשיו. אז נכון, יש כאן רצח וגם שני בלשים (שמאליגן היא המרכזית שבהם) שיוצאים לפענח אותו, אבל אין כאן אפילו לא קמצוץ של מתח באוויר. הרוצח, כלומר הרוצחת, נגלית כבר בפרק הראשון - ולא מדובר בספוילר עיתונאי, אלא בהצהרה תסריטאית שמבהירה לצופה שלא לשם כך התכנסנו.
מה כן העניין? דרמה חברתית ופוליטית מורכבת - לעיתים מתוחכמת, לעיתים צדקנית - שמבקשת להאיר זרקור על חברת המהגרים, שהיא מנת חלקה של לונדון כיום. חוט השדרה הבלשי הוא לכל היותר תחפושת, אמצעי סיפורי על מנת לייצר מכנה משותף לטיפול בתמונה רחבה הנוגעת בהמון תתי-סיפורים שבינם ובין הרצח הקשר נסיבתי, אגבי או כלל לא קיים. לא במקרה זהות הנרצח לא מקבלת פירוט של ממש, וגם לא ההתרה שמגיעה בקלות שעלולה אף להכעיס את מי שהמתין לטוויסט מהפך הקרביים בעלילה.
שלא כמו תרגום שמה לעברית, Collateral פירושו ערבון או ערבות - בין חברתית ובין כלכלית. שם שכן מכוון למקום שאליו הסדרה הזאת מבקשת להשתחל. והיא שמה פחות או יותר את הכול על השולחן: מתעשיית ההגירה והשותפים המפתיעים בה; עבור בתעשיית הטוב להרוג בעד ארצנו, והניצול הציני של אובדן וטראומה לצורך הצדקת רצח חפים מפשע; הטרדות ואונס בתוך הצבא; מערכות יחסים הומו-לסביות בתוך כותלי הכנסייה; פוליטיקה בגרוש, סמים בשני גרוש, סוכני ביון ציניים, והרבה אנשים מוכי גורל שפשוט נקלעו לתוך זה ואין מוצא של שחור ולבן. רק ים של מציאות אפורה וכואבת.