חטא הגבלת התגמול ועונשו
בשנת 2016 חוקקה הכנסת את חוק התגמול לנושאי משרה ולעובדים בתאגידים פיננסיים. חקיקה זו מצטיירת כאחד מגלי ההדף של המחאה החברתית מ-2011. הגל הפופוליסטי הראשון בעקבות המחאה היה החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות משנת 2013, ולאחריו הגיע הגל של חוק הגבלת התגמול.
החוק קבע תקרה כספית בסך 2.5 מיליון שקל לשנה על השכר, התנאים הנלווים ותמריצים אחרים של עובדים בתאגידים פיננסיים, בתאגידים הנשלטים על ידם ובתאגידים השולטים בהם. עוד קבע החוק מגבלת יחס של עד 35 פעמים בין התגמול הגבוה בחברה לנמוך בה. כן הוסיף המחוקק וקבע כי הוצאה על תגמול לעובד העולה על 2.5 מיליון שקל לשנה, תיחשב הוצאה עודפת לצורך מס.
אישור ועדת הכספים לחוק הגבלת התגמול הביא לתשואות מקיר לקיר בוועדה. הקואליציה והאופוזיציה חברו לאישור ההצעה, שאושרה גם במליאת הכנסת. כמי שייצג בכנסת את איגוד הבנקים בימים שלפני אישור החוק, אני סבור שהייתה זו שמחה מוקדמת. משחלפו שנתיים מאישור החוק, מן הראוי לבצע הערכה ראשונית לגבי יישומו והשלכותיו.
על פני הדברים, ניתן לומר שרווחי הבנקים וחברות הביטוח גבוהים ולכאורה הכול תקין. אך אלו רק פני הדברים ולא ניתוח לעומקם.
הנזקים הראשונים הנובעים מהחוק הופיעו כבר בשנתיים שחלפו: מנהלים טובים במגזר הפיננסי נטשו את משרותיהם ועברו לניהול כספים במגזרים אחרים, שעליהם לא חל חוק הגבלת התגמול. בין הפורשים ניתן למנות את: דני צידון, המשנה למנכ"ל בנק לאומי; רועי ורמוס ושלומי ברכה, שעבדו בפסגות ולא חזרו למגזר הפיננסי לתפקיד ניהולי; אמיר הסל שניהל את תחום ההשקעות בחברת הבטוח הראל - כולם עברו לניהול קרנות השקעה. כל אותן קרנות מנהלות כספי אחרים (OPM), כמו הגופים הפיננסיים.
מדובר במנהלים כישרוניים, שעזיבתם את המגזר הפיננסי (המנהל כספי ציבור) היא איתות רב משמעות בדבר פגיעת החוק במגזר. יתר על כן, לאחרונה שמענו על מעבר של רביב צולר, מנכ"ל חברת ביטוח ישיר, מהמגזר הפיננסי לכיל.
שווי ביטוח ישיר בבורסה עלה בתקופת כהונתו של צולר פי עשרה. דהיינו, בעלי מניות מהציבור ובעלי השליטה השביחו את השקעתם בה פי 10. כידוע, החברה לא מצאה גז אלא פשוט היטיבה לנהל את עסקיה. מנהל מוערך זה לא המשיך במגזר הפיננסי, בו עשה חיל, אלא פנה למגזר מאתגר אחר שהשכר בצדו. ניתן לזהות מנהלים כישרוניים נוספים במגזר הפיננסי שעזיבתם את המגזר היא רק שאלה של הזדמנות ועיתוי.
"מעשה בלעם" הפוך - מברכה לקללה
הנזק הגדול למגזר הפיננסי הוא זה שלא ניתן לכמת אותו ולזהות את היקפו לפי שעה. השאלה היא כמה מנהלים מוכשרים במגזר, אשר ראו בו מקום טבעי לפעילותם, מכוונים את עצמם למגזרים אחרים, או למקטע המגזר הפיננסי שעליו לא חל חוק הגבלת השכר (כגון קרנות השקעה). ייתכן שהכישרונות הצעירים יבואו למגזר הפיננסי המוסדי, ילמדו ויתנסו (על גב הלקוחות), אך ברגע שיבשילו יפנו למגזרים אחרים או לתחום קרנות ההשקעה - בהם יוכלו למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהם. בכך שכרם של הלקוחות ייצא בהפסדם.
יש שיאמרו "לא נורא", ניכר שהמגזר הפיננסי יציב ומניב רווחים גדולים גם לאחר החלת החוק המגביל. זוהי ראייה קצרת טווח. בסופו של דבר תאגיד פיננסי, כמו כל תאגיד אחר, נבחן בעובדים טובים לאורך כל המדרג; ממדרג העובדים הקיים יצמחו גם המנהלים הבכירים. במבחני לחץ, כמו המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 או משבר עולמי או מקומי אחר, תיבחן איכות הגופים הפיננסיים. איכות גבוהה של משאבי האנוש במגזר הפיננסי היא תנאי מוקדם לאיכות המגזר ולעמידותו.
כידוע, הגופים הפיננסיים "זכו" לחקיקה מיותרת זו בשל חשיבותם לכלכלה המקומית והשפעתם על כלל הציבור בישראל. המחוקקים עשו לטעמי "מעשה בלעם" הפוך - באו לברך את הציבור בחקיקתם ויצאו מקללים. מדוע? משום שהחסכונות וכספי הפנסיה, הגמל והביטוח של הציבור הרחב מנוהלים על ידי הגופים הפיננסיים. בריחת כישרונות מגופים אלה או הימנעות מנהלים טובים מכניסה אליהם תזיק למגזר חשוב זה, אשר מרבית לקוחותיו הם הציבור הרחב.
בריחת הכישרונות לתחום קרנות ההשקעה אף יוצרת כשל שוק. מהניהול האיכותי של אותם מנהלים בעלי ביצועים מוכחים, לא יוכלו "ליהנות" כספי הפנסיה והגמל של הציבור הרחב. העשירונים העליונים בלבד יוכלו לנהל את כספם בקרנות השקעה המניבות תשואה גבוהה, שכן אלו אינן פתוחות לציבור הרחב. קרנות השקעה אלו תנוהלנה על ידי האנשים המוכשרים שיעזבו את המגזר הפיננסי, כפי שכבר מתרחש.
לסיכום, ניתן לומר שהתערבות המחוקק באמצעות חוק הגבלת השכר, יצרה תמריץ שלילי לעובדים כישרוניים במגזר הפיננסי. בכך פוגעים המחוקקים בחסכונות ובתיקי הפנסיה והגמל של הציבור הרחב, ומסייעים להרחבת פערים בין אלה שיכולים ליהנות מניהול איכותי של השקעותיהם, לבין הציבור הרחב אשר כוחות השוק ימנעו ממנו מליהנות מהניהול של המנהלים הטובים במגזר הפיננסי. יתרה מכך - אותם כוחות שוק אף עלולים, כאמור, לנתב את המנהלים הטובים במגזר הפיננסי לענפי כלכלה אחרים, כפי שאנו כבר רואים הלכה למעשה.
החלת החוק על מגזר אחד בלבד מפלה אותו לרעה לעומת שאר המגזרים ויוצרת עיוות כלכלי. בל יבין הקורא שאני מציע להחיל את החוק על כלל המשק, חלילה. לדעתי יש לבטל את החוק החל על המגזר הפיננסי.
■ עו"ד דוד חודק הוא ראש משרד עורכי הדין GKH, שבין היתר מייצג כמה מהגופים הפיננסיים הגדולים בשוק.
