גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פישמן, אלוביץ ודנקנר נלכדו במלתעות החוב. מי הבא בתור?

התיאוריה הכלכלית שנדחפה ע"י הבנקים המרכזיים מאז שנות ה-80, שלפיה אשראי הוא כסף, מתמוטטת לנו מול העיניים בהילוך איטי, ובכל העולם ● ככל שתהליך קריסת בועת האשראי יתקדם, רבים נוספים יצטרפו לקורבנות הראשונים

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

מה משותף לשאול אלוביץ, אליעזר פישמן ונוחי דנקנר? מילה אחת: קרדיט, או אשראי. האמונה כי אפשר באמצעות אשראי מסיבי לייצר עושר, וכי כה גדול יהיה העושר עד שיוכל לכסות את מחיר האשראי (ריבית) ואף להחזירו, ולהותיר עודף נאה שלמענו שווה כל התרגיל הזה.

לו טרחו האנשים האלה לקרוא את ספרו משנת 1912 של לודוויג פון מיזס "התיאוריה של כסף וקרדיט" ("The Theory of Money and Credit") במקום לבלות בקוקטיילים עם מנכ"לי הבנקים, ייתכן שהיו עדיין נהנים מהשפע העצום שהחיים זימנו להם במקום לפקוד את תאי המעצר ואת ספסלי בתי המשפט.

התיאוריה הכלכלית שנדחפה על ידי הבנקים המרכזיים מאז שנות השמונים, בהובלת הפדרל ריזרב האמריקאי, שלפיה אשראי הוא כסף, כמו כסף שמקורו בחיסכון, מתמוטטת לנו מול העיניים בהילוך איטי, ובכל העולם.

אלוביץ, פישמן ודנקנר הם קורבנותיה הוויזואליים הראשונים. גורלם של הבאים בתור כבר נחרץ אלא שעדיין אינו גלוי לעין. המופע המרהיב הזה יימתח באיטיות על פני השנים הקרובות, אך אין לטעות בתוצאתו הסופית.

עוד לפני הגירעונות החדשים

הכסף הגדול של אברהם אבינו

וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר

שקל היה יחידת משקל קדומה, כמעט מחצית הקילוגרם של ימינו. כסף הוא מתכת, אחת מהעתיקות שבין 118 היסודות הכימיים שבטבע. בגלל נדירותה היחסית לצד עוד כמה תכונות פיזיות חשובות כמו עמידות, אפשרות לחלוקה וקלות משקל, נבחרה מתכת הכסף על ידי תושבי מסופוטמיה הקדומים לשמש כחומר שלתוכו הם "שיקפו" את המוצרים השונים. וכך הפכה המתכת בעלת הערך המאוד מוגבל - אחרי הכול היא איננה מייצרת אנרגיה - ליחידה למדידת ערך (unit of account).

באמצעותה יכלו בני האדם לייצר סולם מדידה אחיד ומוסכם לכל אינסוף המוצרים והשירותים שהם מייצרים וצורכים. הסרגל למדידת הערך של המוצרים כונה מאז כסף (money) והמנגנון להסכמה על הערך היחסי של המוצרים הנמדדים יהפוך לימים ל"מנגנון המחירים".

בזכות המוסכמה החברתית הזו יכול היה אברהם אבינו לנדוד מאות קילומטרים, לפגוש אדם זר, לנהל עמו מו"מ, ולקבל תמורת ארבע מאות גושי מתכת חסרי ערך בפני עצמם, חלקת אדמה שעליה ניתן היה לגדל יבולים, כדי לקבור בה את אשתו. מאז, ולאלפי השנים הבאות, תשמש מתכת הכסף, ואחר כך יצטרף אליה הזהב, כמכשיר למדידת ערך וכן ככלי לסחר ולשמירת ערך.

עם הגידול בפריון ושיפור הייצור נוצרו עודפים שהאנשים דאז לא היו חייבים לצרוך-לאכול. העודפים האלה, אשר יכונו מעתה חיסכון, יכלו לשמש להשקעות נוספות, אשר מצידן, אם צלחו, הגדילו את העושר והעלו את רמת החיים של החברה החוסכת והמייצרת. כך נוצרה הנוסחה הפשוטה שעל פיה חיסכון הוא השקעה, והשקעה מגדילה את סך התוצר של קבוצות החוסכים. מאחר שהיצע הכסף היה מוגבל לכמות הזהב או מתכת הכסף, ואלו לא יכלו להיות מיוצרים בכמות גדולה יש מאין, היו החיסכון וההשקעה מוגבלים. ומאחר והכסף-money "ייצג" את העושר הקיים, הוא היה "דרישה" (claim) על מוצרים שכבר נוצרו.

הבנקים התחילו להדפיס כסף

בשנת 1971 נותק כל קשר בין הכסף-money לזהב, והכוח לייצר את הכסף הועבר לממשלות, קרי לבנקים המרכזיים. אלו עטו על האפשרות כמוצאי שלל רב. פתאום לא היה צורך קודם לייצר עושר כדי לצרוך אותו. ניתן היה כביכול, לפחות לטווח הקצר, פשוט להדפיסו. מאחר שכסף מיוצר באמצעות אשראי, בעיקר דרך מנגנון המכונה בנקאות ברזרבה חלקית, הלכה בועת האשראי וגדלה מאז 1971 ללא תקדים. כך למשל גדל החוב של כל הסקטורים של המשק האמריקאי מאז ועד היום כמעט פי 40, וחובות הממשלה הפדרלית גדלו פי 51.

בניגוד לחיסכון, אשראי הוא כסף המיוצר מהאוויר. הוא גם לא מייצג "דרישה" על עושר קיים אלא על עושר עתידי שעדיין צריך לייצרו ובתוספת עלות האשראי. מאחר שהרבה מהאשראי היה אשראי ממשלתי ואשראי צרכני, המשק היה צריך לייצר מספיק עודפים גם לכסות את עלות האשראי הזה, שלא לדבר על כיסוי פירעונו. גידול כזה לא קרה. מסיבות שונות, כסף שמקורו בחוב, במיוחד בהיקפים גדולים, אינו מתנהג כמו כסף שמקורו בחיסכון.

התוצאה בשורה התחתונה הייתה כי לאורך עשרות שנים מאז 1971 הגידול בתוצר, קרי בהכנסה, פיגר אחרי הגידול בחוב באופן משמעותי, וכך לדוגמה גידול של 3.5 דולרים בחוב הביא לגידול של 1 דולר בלבד בתוצר. זאת לעומת גידול של 1 דולר בחוב שהביא לגידול של כ-1 דולר בתוצר בעשרים השנים שבין 1946 ו-1965.

שום משק בית או משק לאומי לא יכול לאורך זמן להגדיל את חובותיו פי שלושה מעבר לגידול בהכנסותיו. הדרך היחידה למנוע את התמוטטות בועת האשראי המתנפחת והולכת וחדלות פירעון מסיבית הייתה אפוא להמשיך להגדיל את החוב.

הר חובות של 235 טריליון דולר

וכך הגענו ל-2018 עם מפלצת חוב שמאיימת לבלוע את העולם. עם כלכלה עולמית הבנויה על הר חובות של 235 טריליון דולר הגדלים בקצב של פי שלושה מהגידול בתוצר, ועם כל שוקי ההון העולמיים, מניות, אג"ח ונדל"ן, שבנויים לא על חיסכון אלא על החוב ועל הגידול המתמיד שלו, ועל העובדה הפשוטה והברורה שלכל החוב הזה אין שום סיכוי להיות מתוחזק, שלא לדבר על משולם מתוך הגידול בהכנסות.

וכאן אנחנו עומדים. כמו שלמדו על בשרם פישמן, אלוביץ ודנקנר, חוב לא יכול לגדול לאינסוף. וכפי שלמדו בעלי המניות, חוב גם לא יכול סתם כך להיעלם בלי שמישהו בצד השני יפסיד אותו. כל חוב הוא נכס של מישהו המצפה לתשלומו ביום מן הימים. כל הפנסיות, החסכונות, שמיועדים לחתונות של הילדים, לחופשות ולהגשמת חלומות - כולם חובות (אג"ח) של מישהו שאנחנו מצפים לקבלם חזרה יום אחד. אנחנו, וגם כל הספקים והעובדים המקווים כי נוציא את החסכונות האלו אצלם ביום שנרצה להופכם למוצרים ולשירותים.

נותרנו אפוא עם המיתוס, המחשבה הקונבנציונלית המקודמת על ידי הבנקים המרכזיים והמסחריים, כי אם רק לא נדבר על זה ניתן יהיה להמשיך להגדיל את החוב פי 3.5 מהתוצר עד אינסוף.

הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס אמר פעם: "העניין הזה של הטווח הארוך הוא מוגזם, שכן בטווח הארוך כולנו מתים". אולי האמירה השנונה הזו נבעה מכך שלקיינס לא היו ילדים. בחיי הכלל, יום אחד הטווח הארוך הופך להיות ההווה, ובראשיתו של היום הזה אנחנו עומדים.

שיאים של חובות

הראשונים להרגיש את העובדה הזו וראשוני קורבנותיה הם האלוביצים של העולם, וככל שתהליך קריסת בועת האשראי יתקדם לאיטו יצטרפו רבים לעובדי טבע, שהם קורבנות מסוג אחר של בועת האשראי. וכאילו רק כדי לוודא שהתהליך של קריסת בועת האשראי מתנהל "כסדרו", התחייבו הבנקים המרכזיים בעולם, יוצרי בועת האשראי, לצמצם את היצע הכסף (money supply) בכ-2.5 טריליון דולר ולהעלות את הריבית באופן סדיר ומתמשך בשלוש השנים הבאות.

הפעם זו לא בועת הדוטקום של 2000 ואפילו לא בועת הנדל"ן של 2008, הפעם תפיסת העולם של הפדרל ריזרב מאז 1987, שאותה הוא הנחיל לכל הבנקים המרכזיים בעולם, עומדת למבחנה האולטימטיבי. מרוב כותרות רעשניות ותוכניות ריאליטי מטופשות קשה להבחין, אך תפיסת עולם בת דור קורסת לנו מול העיניים בהילוך איטי.

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים , ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

משה חוגג, מנהל קרן הון סיכון סינגולריטים / צילום: יונתן בלום

יצרנית הסמארטפונים פוקסקון תובעת את משה חוגג ומנהלי סירין ב-20.3 מיליון שקל בגין אי תשלום חובות

חברת FIH, מקבוצת ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון, טוענת בתביעה כי סירין לאבס של חוגג, שפיתחה סמארטפון בלוקצ'יין, חייבת לה יותר מ-6 מיליון דולר על עבודות ייצור ופיתוח שביצעה בעבורה ב-2018

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

התכוון להימלט? אמיר ברמלי נעצר עד לתום ההליכים נגדו

הפרקליטות נימקה את בקשתה לעצור את ברמלי בקיומן של ראיות ישירות וקונקרטיות בעוצמה גבוהה במיוחד, המלמדות על כוונתו להימלט מן הארץ באופן מיידי, חרף צו איסור היציאה מן הארץ נגדו

קניות בשוק הכרמל בימי קורונה  / צילום: בר לביא, גלובס

מדד המחירים לצרכן עקף במעט את התחזיות: עלייה של 0.2% ביולי

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הפירות והירקות והתרבות והבידור ● מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו כמעט 6%

עופר מרום וגלית אבישי / צילום: תומר יעקובסון, תמר מצפי

לשירותכם זמנית: מה קורה בראשות הגוף שאמור להגן על הצרכנים

גלית אבישי בדרך לראשות המועצה לצרכנות (לפחות באופן זמני) לאחר שהגוף שאמור לשמור על האינטרסים של הצרכנים בישראל פועל מזה יותר משנתיים ללא מנכ"ל קבוע ● וגם: הפגנות נגד "היהודים באים", ליין הופעות במלון קורונה, ועוד ● השיחה

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

רק 13 רשויות מקומיות מבטלות את ההעלאה האוטומטית בתעריף הארנונה. מי צריך את המנגנון הזה?

רק 13 רשויות מקומיות ביקשו להשאיר את הארנונה לשנה הבאה כמו שהיא ולא להעלות אותה • אבל למה בכלל צריך עדכון אוטומטי אחיד לכל הרשויות? הרי לחלשות זה לא יעזור, ולחזקות זה לא נותן סיבה להתייעל

הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל עם צוות משרדו בהצהרה על נירמול היחסים  / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

נתניהו: "רגע היסטורי של פריצת דרך לשלום במזרח התיכון"

ההסכם נחתם בשיחה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש העצר מוחמד בין זאיד ● נתניהו: "אני מחויב לריבונות לארץ ישראל ולעולם לא אוותר על זכותנו"

קניון TLV בתל אביב סגור בתקופת הקורונה. רבע מהמ”ר של מרכזי המסחר בישראל פתוח בשבת / צילום: איל יצהר, גלובס

הגבלות חדשות על המסעדות, שטוענות מצדן ל"מחטף פוליטי"

על רקע ההודעה החדשה שתאפשר התקהלות של עד 10 אנשים בשטח של עד 80 מ"ר, המסעדנים זועמים וטוענים שלהחלטה אין דבר וחצי דבר עם שמירה על בריאות הציבור  ● "ההחלטה מנוגדת להסכמות שלנו עם פרופ׳ גמזו על מתווה שיגובש בשקיפות ותוך כדי התייעצות מולנו"

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ

בקרוב בטן גב ביוון: תיירים ישראלים יוכלו לבקר במדינה ללא צורך בבידוד

ההודעה יצאה בעקבות פגישה שנערכה בין שר החוץ גבי אשכנזי ובין מקבילו היווני, שר החוץ ניקוס דנידיאס בלשכתו בירושלים ● ההסכם יאפשר כניסה של ישראלים לאיים מסויימים ביוון מהם הם יהיו פטורים מחובת בידוד בחזור ומחובת בידוד עם הנחיתה

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

מקפצת יחסי הסחר: אלו ההיבטים הכלכליים של נרמול היחסים עם איחוד האמירויות

הנורמליזציה עם אחוד האמירויות תפגיש את המגזר העסקי הישראלי עם מושגים ונורמות שעד כמה לא היו מוכרות במחוזותינו ● ההסכם עשוי לשמש כמקפצה לכינון יחסי סחר עם שכנותיה של איחוד האמירויות, וגם לתיירות שלנו צפוי שיפור משמעותי, בעיקר לאחר משבר הקורונה

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"צאו לכמה בחירות שתרצו - אף אחד לא יעלם": נאום הבכורה שמסעיר את הכנסת והרשת

"יש בעולם שלי המון אמת ויופי. אבל לא כל האמת. לא כל היופי. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני" ● תהלה פרידמן, ח"כ מכחול לבן, נשאה השבוע במשך 11 דקות נאום בכורה יוצא דופן בכנסת שכולו בעד קירוב לבבות ואחדות ● למעלה ממיליון איש כבר צפו

ראש הממשלה בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ועם יורש העצר של איחוד האמירויות / צילום: קובי גדעון, לע"מ

משרד החוץ של עומאן: מברכים על ההסכם בין ישראל לאמירויות

בהודעה שפורסמה בטוויטר, נכתב שהיא מקווה שהמהלך יוביל להסכם "מקיף, צודק ובר-קיימא ולשגשוג בכל המזרח התיכון" ●  בראיון לרשת ב' הודיע יועצו של מלך בחריין כי "עד סוף שנת 2020 יהיו עוד מדינה או שתיים שיחתמו על הסכמים על ישראל, וההסכם יוביל לאפקט דומינו"

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הסחיטה, היחסים הסודיים והמכתב שהוסתר מתחת לכיסא

ד"ר שחאדה נפגש עם מנכ"ל הבנק ומציע לו פיילוט חדשני שכולל שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ של עומר לרנר ● במקביל פונה לשחאדה אנדריי אומנסקי ומציע פיילוט משלו ● במשרדו של ניר לאון מתגלה מכתב מבוהל שמיועד לראם סבאג ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

צעד לעידוד השקעות: האוצר הודיע על "פחת-מואץ" בהיקף של כ-2 מיליארד שקל

במסגרת הוראת שעה יקבע, כי מכונות וציוד המשמשים לפעילות יצור בתחומי התעשייה בישראל יהיו זכאים לקבל פחת בשיעור כפול משיעור הפחת לו היו זכאים בגין נכסים אלו, ובלבד שסך כל הפחת לא יעלה על מחירו המקורי ובהתאם לתנאים שנקבעו בהוראת השעה

קובי ריכטר / צילום: תמר מצפי

לא חיכתה לעסקה: מניית סומוטו זינקה ב-110% מתחילת השבוע שעבר

בעקבות הדיווח אתמול (ד') על עסקת מיזוג עם נוסטרומו הפועלת בתחום הלוהט של אגירת וניהול אנרגיה, זינקה מניית סומוטו ב-60% לשווי חברה של 230 מיליון שקל ● עוד לפני הדיווח אתמול קפצה סומוטו בכ-30% בתוך מספר ימים

ראג'ה קודורי, מנכ"ל קבוצת הארכיטקטורה, הגרפיקה והתוכנה באינטל / צילום: דוברות אינטל

ראש בראש עם אנבידיה ו-AMD: אינטל נכנסת לשוק המעבדים הגרפיים

בסוגיית המשך הייצור הבהירה אינטל: "נמשיך להשקיע בטכנולוגיות ייצור עתידיות של אינטל. לא חוששים שנפגר אחרי המתחרים" ● אינטל חשפה את המעבד החדש "אלדר לייק", המפותח בישראל ושלטענתה יהיה "המוצר הטוב ביותר של אינטל אי פעם בכל הקשור לביצועים מול צריכת חשמל"

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

יו"ר הרשות אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה/  צילום: רויטרס: Mohamad Torokman

נשארו מחוץ להסכם: הפלסטינים יאלצו לשנות פרדיגמה

המסר היוצא מוושינגטון הוא ברור: לא מספיק להטיל סנקציות כלכליות על איראן, אלא יש לבסס ולחזק את הציר בין ישראל למדינות ערביות מתונות וזאת כדי להחליש את ציר הקיצוניים ● בינתיים, הפלסטינים לומדים לקח כואב - העולם הערבי לא מחכה להם לעד

בורסות אסיה / צילום: רויטרס

הירידות באירופה מתמתנות; החוזים העתידיים במגמה מעורבת

הפוטסי והקאק ממשיכים לרדת, אך עברו מירידה של 2.4% לירידה של 1.7%. הדאקס עבר מירידות של 1.5% לירידות של 1.1% ● בריטניה הכריזה על בידוד של 14 ליום לנכנסים למדינה משלל מדינות אירופאיות בהן יש גל תחלואה נוסף כמו צרפת, הולנד, מלטה ומונקו

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירידות: מדד הבנקים צנח ב-2%, קמהדע קפצה בכ-8%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.69% ומדד ת"א 90 השיל 0.08% ● ירידות בבורסות אירופה ● מניית בנק הפועלים איבדה 2% לאחר הדוחות ● סומוטו צנחה בכ-15%