גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות הכול יש לנו כלכלה טובה - אבל רגולציה רעה

המדינה לא במצב נואש כפי שטוענים רואי השחורות, לפחות לא מהבחינה הכלכלית ● משכילים אך לא פוריים, הרגולציה לא תמיד צודקת, אבל בסה"כ - המצב פה טוב ● פרשנות

כחלון וכץ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
כחלון וכץ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

1. שישה ראשי מוסד לשעבר חושבים שהמדינה במצב נואש, לא פחות ולא יותר, כך לפי ה"פרומו" שנעשה לראיון חג שיתפרסם ב"ידיעות אחרונות". אחד מהם, שבתאי שביט, אומר באותו ראיון את הדברים הבאים: "אני מרגיש רע מאוד עם מה שקורה במדינה היום. הקלקול כל כך עמוק, כל כך מקיף. אין קווים אדומים, אין טאבו, ותוסיפו לזה את השסע בעם". ראשי המוסד כולם אנשים עתירי זכויות, וזו תחושתם לגבי המדינה, אבל זה לא אומר שהיא משקפת בהכרח את המציאות.

אני רוצה להתייחס במיוחד לשביט. הוא האחרון שיכול לדבר על נואשות, קלקולים וקווים אדומים. אחרי פרישתו מהמוסד הוא הוצנח לקבוצת יוסי מימן לתפקיד סגן נשיא קבוצת מרחב שבבעלות מימן. לפי מסמכים משפטיים, שביט קיבל סכום בלתי נתפס של 11.5 מיליון דולר עבור שירותיו בעסקת הגז המצרי, לאחר סכסוך ותהליך גישור עם מימן. לימים הפכה העסקה הזו לאחת השערוריות הגדולות ביותר, משום שלמעשה לא התממשה וגרמה נזק אדיר לצרכנים בישראל. בתביעה שהגיש בזמנו ד"ר נמרוד נוביק נגד מימן, נטען כי האחרון אמר לו שתרומתו של שביט לפרויקט "הייתה אפס", אבל מתברר שתרומת ה"אפס" הזאת תורגמה לכ-40 מיליון שקל ברוטו ששולשלו לכיסו של שביט.

איך מצליח ראש מוסד לשעבר לקבל בתוך 4-5 שנות עבודה סכום חלומי, שלא לומר דמיוני, של כ-40 מיליון שקל ברוטו? ובכן, מה לא ברור פה? הוא הרים כמה טלפונים, פתח כמה דלתות, התחכך בשועי עולם, מינף את קשריו עם המצרים כדי לקדם עסקה מפוקפקת, הסתכסך עם מימן, והלך לרב (בורר) של הסקטור העסקי (עו"ד רם כספי). דבר אחד בטוח: ה"תרומה" של עסקת הגז המצרי לצרכנים בישראל לא הייתה "אפס", אלא מינוס של כמה מיליארדים טובים של דולרים. ואחרי כל זה, רץ מר שביט לעיתון ומתלונן שהמדינה במצב נואש ומקולקל. כנראה שעם צבירת הכסף ה"נואשת" וה"מקולקלת" שלו טיפס לשמים גם מפלס הצביעות שלו.

2. ולעניין "המדינה במצב נואש". היא לא, לפחות לא מהבחינה הכלכלית. היא דווקא במצב טוב. לא שאין מה לתקן או לשפר, ודאי שיש, תמיד יש, אבל הסך הכול הכלכלי מקבל ציון טוב. כדי לתמוך בהכרזה הזאת אציג כאן כמה וכמה נתונים מתוך ספר תרשימים של פורום קהלת, "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי", שיצא לאור השבוע בעריכתם של איתמר יקיר ומיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר. רצוי גם לבכירי המוסד לשעבר לרפרף בו. הנה כמה נקודות לחיוב ולשלילה.

יש לנו כלכלה טובה ורגולציה רעה

רמת החיים: גידול בתוצר לנפש

התוצר לנפש עלה בעשור החולף בקצב מהיר. בעוד שבקרב מדינות ה-OECD גדל התוצר לנפש בשני העשורים האחרונים ב-32%, בישראל חל גידול מקביל בשיעור של 37%. בעשור האחרון נהנתה ישראל מצמיחה גבוהה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות האחרות, על רקע פגיעה חלשה יותר של המשבר הכלכלי העולמי. עם זאת, ישראל עדיין ממוקמת מתחת לארה"ב, מדינות צפון אירופה ומערב אירופה בתוצר לנפש. בחתך של משקי הבית, ההכנסה הריאלית לנפש גדלה על פני העשור ב-25% והגידול הורגש בקרב ערבים ויהודים כאחד, אך באופן בולט במיוחד בקרב יהודים לא חרדים.

אי-שוויון: הכסף השחור לא נספר

רמת האי-שוויון בישראל גבוהה ביחס ליתר מדינות OECD בהכנסה פנויה, אך המגמה הזו הולכת ומשתפרת בשנים האחרונות הודות למדיניות ממשלתיות תומכת בשכבות החלשות (העלאת שכר המינימום, מס הכנסה שלילי, נקודות זיכוי ועוד). נתון שלא מופיע בסטטיסטיקות האי-שוויון הוא הכסף השחור העצום שמסתובב בישראל. להערכתי, הוא גורם שמצמצם אי-שוויון, כיוון שחלק מהעניים בסטטיסטיקה הם לא בדיוק עניים.

השכלה: משכילים אבל לא פוריים

רמת ההשכלה הממוצעת של אזרחי מדינת ישראל גדלה באופן משמעותי מאז שנות ה-90', וכיום ישראל היא המדינה השלישית הכי משכילה ב-OECD. עם זאת, ציוניהם של ישראלים בוגרים במבחנים בינלאומיים נמוכים ופריון העבודה של העובד הישראלי נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. המסקנה היא שהמוסדות להשכלה גבוהה "מייצרים" יותר מדי בוגרים בחוגים שאין לבוגריהם פרמיה משמעותית בשוק העבודה. אגב, שר החינוך נפתלי בנט הבין זאת ומתמרץ לימודי מדעים כדי לתמוך בתעשיית ההיי-טק.

דמוגרפיה: תעסוקת החרדים גדלה

לפי תחזיות הלמ"ס צפויים לחול בעשורים הקרובים שינויים מרחיקי לכת בגודל האוכלוסייה בישראל ובהרכבה. חלקה היחסי של האוכלוסייה בגיל העבודה (15-64) צפוי להתכווץ, חלקם של היהודים הלא-חרדים באוכלוסיית גיל העבודה להצטמק וחלקם של החרדים לגדול באופן ניכר- מ-10% ב-2015 ל-30% ב-2064. בשנים האחרונות אמנם מסתמנת מגמה של צמצום פערים ברמות התעסוקה בין הקבוצות. משבר הגיוס בטל בשישים לעומת הבעיה האמיתית - יציאת חרדים ללימודים. לצה"ל הרי אין ממש יכולת או רצון לקלוט אלפי חרדים. לכן התרומה המשקית של לימודים הרבה יותר גבוהה משירות צבאי. מהבחינה הזו המגמה דווקא מעודדת - שיעורי התעסוקה של חרדים וערבים בעשור וחצי האחרונים גדלו, בין היתר גם בזכות העלייה ברמת ההשכלה של אותן אוכלוסיות.

רגולציה: צדקנית ולא תמיד צודקת

ולגורם הכי משפיע בעיכוב הצמיחה בישראל - טוב, זה כבר ניחוש קל - הרגולציה. זה לא סוד שישראל מקבלת ציונים מאוד נמוכים ברמת הרגולציה-משפטיזציה וזה מתורגם לקושי בעשיית עסקים במדינה. כפי שנכתב בספר התרשימים של פורום קהלת, מדובר ברגולציה מגבילה וחונקת, מפריעה למסחר ולהשקעות ומקשה מאוד על רישוי עסקים בענפים רבים; בקשיים בהתנהלות מול הרשויות אם בגלל היעדר הנגשה מספקת של הדרישות החוקיות ואם בגלל ריבוי כללים ותקנות המקשים על עמידה בכללים ואפילו על עצם הבנתם; בחסמי כניסה חוקיים בענפי רשת ובענפי שירותים שונים, המונעים כניסה של מתחרים חדשים לענף, וכן פיקוח על מחירים, שנותר נרחב בהרבה ביחס למדינות מפותחות אחרות.

אתן דוגמה אחת שמשקפת היטב את אופי הרגולציה בישראל. בנק ישראל פרסם השבוע את הדוח השנתי שלו ובו הציג כמה נתונים על השקעות המוסדיים בישראל בקרנות השקעה, בין היתר בקרנות הון סיכון, נושא שעמדתי עליו כאן לא פעם בעבר. מנתוני בנק ישראל עולה ששווי ההחזקות של הגופים המוסדיים בקרנות השקעה - קרנות הפרייבט אקוויטי, הון הסיכון, קרנות הגידור וקרנות הנדל"ן נכון לסוף 2017 עומד על כ-57 מיליארד שקל בלבד, כ-3.6% מסך תיק הנכסים של המוסדיים בישראל. חלקן של קרנות ההון סיכון מתוך זה, אגב, נמוך מאוד. בהשוואה בינלאומית, עומד שיעור זה על כ-14%-15% מתיק הנכסים של המוסדיים, פי ארבעה (!) מישראל. איך בנק ישראל מסביר זאת? הפתעה! הוא מותח ביקורת די מפורשת על רשות שוק ההון בישראל, בראשותה של דורית סלינגר. "פער ההקצאה של המוסדיים בין ישראל לעולם", נכתב בדוח, "יכול לנבוע מהרגולציה הייחודית הנהוגה בישראל לגבי כפל דמי ניהול, אך גם מרתיעה של המוסדיים בארץ מהשקעות שאמנם מניבות תשואה בטווח הארוך אך עלולת להפסיד בטווח הקצר. תורמים לרתיעה גם הדיווחים השוטפים לציבור לגבי התשואות והעמלות לצד היכולת של אותם חוסכים לנייד כספים בקרנות הפנסיה החדשות ובקופות הגמל..."

ההפסד הכבד של החוסכים והמשק הישראלי בגלל השקעות נמוכות יחסית לעולם בקרנות השקעה

סלינגר, שעומדת לפרוש, הייתה בין הרגולטוריות הטובות ביותר והעלתה את המודעות הצרכנית לענייני פנסיה וביטוח, אלא שדווקא בנושא הזה היא טעתה ונפלה בפח הפופוליזם, שמאפיין לא מעט רגולטורים בישראל. הם מעדיפים להיות צדקנים ולא צודקים, הרבה פעמים כדי לקנות אהדה בתקשורת. התוצאה היא מחיאות כפיים סוערות לרגולטורים שמגינים ומסוככים על הציבור (כי הרי כולם שודדים אותו) אבל בפועל הם גורמים לו נזק אדיר. הרי ההשקעה בקרנות הניבה תשואות מעולות בשנים האחרונות ולכן הציבור הוא זה שהפסיד בגלל ההתעקשות הרגולטורית בעניין דמי הניהול. האמרה הבריטית "Penny Wise, Pound Foolish" משקפת זאת היטב: אנשים מתעקשים להיות חכמים על הגרוש, על הכסף הקטן, אבל טיפשים כשזה נוגע לכסף הגדול. הויכוח על דמי הניהול היה זוטות לעומת הרווח הגדול מקרנות ההשקעה - והרווח הזה הוא לא רק בתשואות של החוסכים, הוא גם רווח משקי, משום שמדובר בהשקעות, לפחות בחלקן, במשק הישראלי, בחברות הישראליות, בתשתיות הישראליות. כל אלה תורמים לצמיחה.

תעשיית ההשקעות האלטרנטיביות מגלגלת כ-8 טריליון דולר בעולם. כל הגופים המוסדיים מסביב לעולם משקיעים בקרנות הללו (ראו גרף), ובמחקרי השוואה הקרנות הכו בממוצע את מדדי הייחוס, כלומר, קרנות הון סיכון הכו את מדד נאסד"ק, קרנות הנדל"ן הכו את מדד הנדל"ן וכדומה. אלה הם כללי המשחק בשוקי ההשקעות העולמיים ורק המוסדיים הישראליים לא משתתפים בהם. גם בגלל הרגולציה וגם מסיבות שורשיות שאעמוד עליהן במאמרים הבאים.

eli@globes.co.ileli@globes.co.il

עוד כתבות

אלי לוי (מימין) ואביו יוסי לוי, מנכ"לים משותפים במור בית השקעות / צילום: יח"צ

מור השקעות מקפיץ את מניית ברנד: יהפוך לבעל עניין במסגרת הקצאה של 20% מהמניות

במסגרת ההקצאה הפרטית תגייס ברנד כ-8 מיליון שקל באמצעות הנפקת כ-2 מיליון מניות, וכ-4 מיליון שקל באמצעות גיוס כ-1 מיליון אופציות לא סחירות ● בעקבות הדיווח המניה קפצה ב-9%, אך היום תיקנה בכ-4%-3%

משה כחלון / צילום: איל יצהר

דווקא בשלהי כהונתו של כחלון, "מחיר למשתכן" מציגה שיא במכירת דירות

בליל נתונים ממשלתיים שפורסמו היום מציג שיאי מכירות בתוכנית, קיצור משך הזמן לרכישת דירה ואת ממוצע ההנחות מול דירות "רגילות" • "גלובס" עושה סדר במספרים

מסוט אוזיל, כוכב ארסנל שהתבטא נגד מחנת הריכוז בסין / צילום: ג'ון סיבלי, רויטרס

אחרי הסכסוך המתוקשר עם ה-NBA, גם הכדורגל האנגלי מסתבך עם סין

חברת השידור הממלכתית הסינית הראשית, CCTV, הורידה משידור את משחק הכדורגל בין ארסנל ומנצ'סטר סיטי, וזאת בשל אמירה של כוכב ארסנל נגד מעצר מוסלמים במחוז שינג'יאנג

מיכאל מלכיאלי, ש”ס / צילום: שלומי יוסף

האם התוכנית לשיקום שכונות הפסיקה לפעול?

נציג ש"ס מצדד בתמ"א 38 בטענה כי פרויקט שיקום שכונות מת. השמועות על מותו היו מוקדמות ● המשרוקית של גלובס

מטוס של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס / צילום: שאטרסטוק

החוויה המפחידה של נוסעי קוואנטס: מה גרם למגלשות החירום של המטוס להיפתח?

נוסעי טיסת 575 פונו הבוקר מהמטוס באמצעות מגלשות החירום אחרי שעשן סמיך מילא את תא הנוסעים

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 15 בדצמבר 2019

אמש באיכילוב: 5 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

עוזי נסים/  צילום: איתן טל

"לפעמים אני לוקח הלוואות גישור כדי לשלם מע"מ"

עוזי נסים (45) הוא עצמאי בתחום המחול ● "בעיית מוסר התשלומים מאוד מקשה" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il 

ניסו שחם / צילום: שלומי יוסף

מח"ש מבקשת מבית המשפט להטיל 11 ל-18 חודשי מאסר על ניסו שחם

"במקרה שלפנינו, מתחייב מאסר בפועל של ממש. לא מאסר שירוצה בעבודות שירות", אמר עו"ד רונן יצחק מטעם מח"ש ● בחודש ספטמבר האחרון קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעור מח"ש והרשיע את שחם בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בהטרדה מינית ובביצוע מעשה מגונה

נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

לא מחכה לאיילת שקד: למה רק נפתלי בנט מופיע בקמפיין של הימין החדש?

בימין החדש מבהירים כי אם וכאשר שקד תחליט להצטרף, תמונתה תוצב לצד תמונת בנט בקמפיין המפלגה ● לפי שיחות פנימיות, בנט מכוון למה שמכונה "הימין הרך" - מצביעים שבחלקם נמצאים כעת בכחול לבן, בחלקם אצל ליברמן, אך נזהר מלומר כי הוא מכוון גם למצביעי ליכוד

 בית חולים הדסה עין כרם / צילום: איל יצהר

הסכסוך בדרך לביהמ"ש? נשות הדסה רוצות לממש את הווטו ולהדיח את רוטשטיין

הארגון, שהוא הבעלים של ביה"ח הדסה בירושלים, מבקש לסלק מתפקידו את מנהל בית החולים בטענה שהוא פועל נגדו • בהדסה דוחים את "הניסיון לגמד את עשייתו" של רוטשטיין • במשרד הבריאות מסכימים שרוטשטיין אינו טיפוס "קל", אבל אומרים שאין לו כרגע תחליף

אולם המבואה של בורסת לונדון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

אירופה בירוק בעקבות גיבוש הסכם הסחר; מדד סטוקס 600 בשיא

גיבוש הסכם שלב 1 בין ארה"ב לסין ותוצאות הבחירות בבריטניה מגבירים את התיאבון לנכסי סיכון ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת, עם עליות בשנחאי ובשנזן בעקבות נתוני ייצור ומכירות טובים בסין

ח"כ שרן השכל / צילום: שלומי יוסף

גדעון סער זוכה לתמיכת שתי חברות כנסת נוספות מהליכוד

התומכות בסער: ח"כ שרן השכל וח"כ אתי עטיה ● ח"כ השכל: "חיים כץ זו בעיה, אבל נתניהו לא מימש את המדיניות הליברלית"

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

מדד המחירים ירד ב-0.4%; מחירי הדירות טיפסו ב-2.6% בשנה האחרונה

מחירי הירקות והפירות ירדו ב-4.2% וגררו את המדד לירידה ברף התחתון של התחזיות לחודש נובמבר ● מחירי הדירות במחוז תל אביב עלו ב-1.2% בספטמבר-אוקטובר ● קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומד על 0.3% בלבד

בצלאל מכליס / צילום: אלביט מערכות, יח"צ

אלביט מערכות תספק לצבא מונטנגרו עמדות נשק שנשלטות מרחוק בהיקף 100 מיליון שקל

במסגרת ההסכם, אלביט מערכות תספק לצבא מונטנגרו עמדות נשק מתקדמות שיותקנו על רכבי שטח ממוגנים מתוצרת חברת אושקוש ● העמדות יופעלו באמצעות ידיות וצגים חכמים בתוך כלי הרכב, באופן שמבטיח הגנה מלאה לכוחות שפועלים באזורי לחימה

עדי אייל, בעל השליטה בוואן / צילום: תמר מצפי

וואן טכנולוגיות נכנסת לתחום התשתיות: רוכשת את השליטה בחברת א. אפשטיין תמורת 11.2 מיליון שקל

במסגרת העסקה קיבלה וואן אופציה לרכישת יתרת מניות א. אפשטיין, שמוביל יואב סרנה, החל מסוף 2022 ● "מדובר ברכישה אסטרטגית, באמצעותה וואן תחדור לראשונה לתחום הצפוי ליהנות מצמיחה משמעותית בשנים הבאות"

זאב בילסקי / צילום: איל יצהר

פה אחד ללא מתנגדים: אושרה תוכנית להקמת מתקן התפלה בגליל

מתקן ההתפלה יהיה השישי במדינה, והראשון בצפון הארץ

אלביט מדיקל חתמה על מזכר הבנות למכירת רוב מניותיה באינסייטק לפי שווי חברה של 720 מיליון דולר

אם תושלם העסקה למכירת מניות חברת הביוטכנולוגיה, היא אמורה לאפשר לאלביט מדיקל לפרוע חוב של 185 מיליון שקל למחזיקי האג"ח ● הרוכש המיועד, ששמו עדיין לא נמסר, נמצא במקביל במו"מ להשקעה באינסייטק ולרכישת חלקם של בעלי מניות נוספים

דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר. מחפש הזדמנויות / צילום: רוני שיצר

מה שכח לספר לנו דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר לשעבר

מנכ"ל הפעילות הבינלאומית של פוורפליט, דוד מחלב, יעזוב את התפקיד בסוף חודש ינואר ● מחלב יישאר "על הפיירול" של החברה עד יוני 2021 וימשיך ויקבל עד אז שכר והטבות

יוני שסטוביץ ואיציק אברכהן / צילום: רפי דלויה

הקרב על הבושם: רשת Be של שופרסל תייבא מותגים של המתחרה שסטוביץ

רשת הפארם Be מקבוצת שופרסל תחל לשווק את מותגי הבישום CK, נרסיסו, מון בלאן ואברקרומבי • מבחינת שסטוביץ מדובר באובדן מכירות לרשת הפארם השנייה בגודלה

שטייניץ ואישור יצוא הגז למצרים / צילומים: כדיה לוי, אלבטרוס; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

"לראשונה בתולדותיה, ישראל הופכת ליצואנית אנרגיה": ישראל תתחיל לייצא גז למצרים החל מחודש ינואר

שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ: "זהו שיתוף-הפעולה הכלכלי המשמעותי ביותר מאז נחתם הסכם השלום בין המדינות"