הבנין בירושלים / צילום: איל יצהר
אי-הוודאות המאפיינת קבוצות רכישה ביחס ללוחות הזמנים ולמחיר הסופי חוצה מגזרים: קבוצת רכישה לבניית 86 דירות תיאלץ להוסיף 3 מיליון שקל בתוספת מע"מ לקבלן שביצע את הפרויקט. זאת לפי פסק בוררות של הבורר המהנדס דוד כץ, שהובא לאחרונה לאישור בית המשפט.
בנובמבר 2012 נחתם הסכם בין הקבלן יצחק שטרן לקבוצת רכישה שרכשה קרקע ברחוב הראובני בשכונת גבעת שאול בירושלים לבניית 86 דירות בשני בניינים בני 9 קומות ובניין נמוך בן 5 דירות. ח"כ אריה דרעי ואשתו יפה החזיקו באותה עת בזכויות לחמש דירות בבניין. במהלך 2013, כפי שנחשף ב"גלובס" מאוחר יותר, עוד בטרם מונה לשר הכלכלה, מכרו אריה ויפה דרעי את הזכויות לאחיו של דרעי, עו"ד שלמה דרעי, שפעל עם יתר חברי הקבוצה לממש את הבנייה על הקרקע.
במהלך הבנייה התגלע סכסוך בין הקבלן המבצע לבין חברי הקבוצה. התלונות העיקריות של החברים היו בעיקר לליקויי בנייה ואיחור במסירת הדירות. מנגד טען שטרן כי הדירות נמסרו, וליקויי הבנייה יתוקנו, אך על הקבוצה לשלם את התשלום הסופי בגין העבודות; וכי חברי הקבוצה הם שעיכבו אותו בביצוע.
פסק הבוררות התייחס לטענות לעיכוב בלוחות הזמנים, לאחר שהמחלוקות בנוגע לליקויי הבנייה ברובן הסתיימו. לטענת חברי הקבוצה, בעוד צו התחלת העבודה ניתן בנובמבר 2012 הרי שהפרויקט אמור היה להסתיים לכל המאוחר באוקטובר 2014, כאשר הדירות נמסרו בפועל ב"איחור בלתי מוצדק של 11 חודשים" בספטמבר 2015.
חברי הקבוצה דרשו פיצוי בסך 8.8 מיליון שקל, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה (ולכל הפחות בסכום הפיצוי המוסכם שעומד על 5.4 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה).
מנגד, שטרן טען כי חברי הקבוצה הם שגרמו לעיכוב של יותר מ-11 חודשים במסירת הדירות, בין היתר בשל התנהלותם בנוגע לשינויים שדרשו במפרט וכן בשל נסיבות הקשורות למבצע "צוק איתן" ולסופת השלג הקשה שפקדה את ירושלים, שגרמה להפסקת עבודה של שבוע בדצמבר 2013. לטענת שטרן, העיכובים גרמו לחברה להוצאות תקורה וניהול מתמשך ומנעו את ביצוע העבודות בצורה יעילה. על כן תבעה החברה מחברי הקבוצה 2.2 מיליון שקל בגין הוצאות תקורה וניהול מתמשך ובגין אובדן יעילות 2.5 מיליון שקל נוספים.
בנוגע לעיכובים שנגרמו כתוצאה מהסגר במבצע "צוק איתן", הבורר קבע כי המדינה כבר הכריעה שקבלני ביצוע באזור ירושלים אינם זכאים לפיצוי. הבורר קיבל את עמדת חברי הקבוצה, שטענו כי סופות שלגים אינן מקרה חריג בירושלים, ועל כן היה על הקבלן להיערך לכך. גם בנוגע לשינויי הדיירים שהתבקשו בדירות, קבע הבורר כי שטרן אינה זכאית לתוספת זמן, מכיוון ששינויים אלה היו מעטים.
מנגד קבע הבורר כי לחברה מגיעה תוספת של לוחות זמנים בשל עיכוב בהגשת התוכניות וכן בשל כך ש-35 דירות בחרו להוסיף באופן פרטי חימום רצפתי לדירותיהם באמצעות קבלן מטעמם, דבר שהוביל לעיכוב של 51 ימים בעבודות.
פרט מעניין נוסף שבגינו הוכרע כי שטרן זכאית להארכת זמן, הוא דרישת חברי הקבוצה כי הקבלן לא יבצע עבודות בשעות הערב והלילה או בימי שבת ובמועדי ישראל, מה שהאריך את לוחות הזמנים ב-24 ימים. הבורר קבע כי כמקובל במדינת ישראל, ימי חול המועד הם ימי עבודה, ועל כן שטרן זכאית לתוספת זמן של 22 ימים בגין איסור העבודות בתקופות חול המועד פסח וסוכות בשנים 2013-2014. בנוסף לכך קבע הבורר כי העיכוב בחיבור הדירות לחשמל, שהיה באחריות החברה, נגרם כתוצאה מתכנון לקוי של החשמל, שהיה באחריות חברי הקבוצה.
בפסק בוררות שנתן כץ נקבע כי החברה זכאית ל-5.2 מיליון שקל בגין סיום העבודות. עד כה שילמו חברי הקבוצה סך של 1.4 מיליון שקל, וסך היתרה לתשלום עומד על 3.7 מיליון שקל. בנוסף, כץ קבע כי לשטרן מגיע פיצוי בגין הוצאות תקורה וניהול מתמשך בסך 700 אלף שקל. בקיזוז 1.5 מיליון שקל שמגיעים לחברי הקבוצה בין איחור במסירת הדירות, נקבע כי שטרן תהיה זכאית לתשלום של 3 מיליון שקל.
את יצחק שטרן ייצג עו"ד אבי שרף ממשרד נחושתן, ספרן, שרף, יפה ושות'. את חברי קבוצת הרכישה ייצג משרד עו"ד בלושטיין, בר-קהן, צינגלאוב.