גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האמת המטרידה שמאחורי מדד המחירים האמריקאי

איך בקלות מייצרים צמיחה, מגדילים הכנסות ומקטינים הוצאות? מעוותים את אופן החישוב של מכשיר מדידת המחירים החשוב ביותר

בשנת 2000 היה מחירו של המבורגר ביג-מק בארה"ב 2.51 דולרים. בינואר 2018 עמד מחירו על 5.28 דולרים, עלייה של כ-110%. מדד הבוריטו, לעומת זאת, עלה בפרק הזמן הזה בכ-160%.

לו חפצתם בשנת 2000 ללמוד באוניברסיטת קליפורניה דיוויס, הייתם משלמים בשנת 2000, כתושבי קליפורניה, 4,072 דולר. כדי להשתלב בשנת הלימודים 2017/18 כבר היה עליכם לגייס 14,382 דולר, גידול של 350%, והאוניברסיטה הזו אינה יוצאת דופן. מדד קייס שילר של מחירי הבתים גם הוא הכפיל את עצמו מאז תחילת המאה הזו. מחיר גלון דלק עלה בכ-65%, מכונית בסיסית התייקרה בכ-60%, עלויות שירותי הבריאות זינקו ביותר מ-250%. ורק המדד המודד את כל ההתייקרויות, מדד המחירים לצרכן, CPI, עלה בכ-46% באותה תקופה. השכר החציוני של משקי הבית לא הצליח אפילו להגיע למספר הזה, הוא עלה בכ-42% מתחילת המאה.

שטף הנתונים האלו מעלה כמובן שאלה פשוטה: איך ייתכן שמחירי הדיור, הבריאות, שכר הלימוד באוניברסיטאות, הביג-מק והבוריטו, הדלק והרכב ועוד ועוד עלו כולם ב-65%-350% ואילו המדד שאמור למדוד אותם עלה רק ב-46%, כלומר בפחות מחצי מעליית המוצרים עצמם?

רמז ניתן למצוא קבור עמוק בדפי הלשכה לסטטיסטיקה המודדת את המדד האמריקאי: "ה-CPI (שנחשב למדד ועל פיו מבוצעים רוב החישובים הממשלתיים החשובים - ח.ש.) מכונה מדד המחירים, אבל הוא שונה בדרכים חשובות ממדידה כוללת של יוקר המחיה". במקום אחר באותו אתר כתוב: "מטרת ה-CPI היא לחשב את השינוי בסכום שצרכנים צריכים להוציא כדי לקיים רמת שביעות רצון קבועה", או בשפת המקור: "To maintain a constant level of satisfaction".

לא בדיוק יחידת מדידה אובייקטיבית, יש להודות, ובכל זאת מדובר בכנות מרשימה מצד המודד. המדד אינו מודד אפוא את השינויים ביוקר המחיה, אלא את השינויים במה שקונה "שביעות רצון".

מאחר שה-CPI הוא סרגל החישוב החשוב ביותר בכלכלה האמריקאית, שכן הוא קובע דברים כמו האם המשק צומח או שהוא במיתון, האם ובכמה יעודכנו קצבאות הביטוח הלאומי, האם ובכמה יעודכנו מדרגות המס, האם השכר נשחק או לא, ועוד ועוד, כדאי לצלול אליו וללמוד איך נקבע השעון שמודד את יחידת החישוב החשובה הזו.

מארק טווין אמר פעם: "ישנם שקרים, ישנם שקרים ארורים, וישנה סטטיסטיקה". האחרונה כמובן רחוקה ממדע מדויק, והדרך שבה מציגים את השאלה תשפיע רבות על הערך של תשובה המתקבלת. אין פלא אפוא כי קרבות פוליטיים גדולים התרחשו סביב דרך חישוב המדד. האחרון שבהם התרחש במחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת.

הפוליטיקאים לחצו

בספר "הוויכוח על חישוב מדד המחירים לצרכן" ("Getting Prices Right: Debate Over the Consumer Price Index"), מספרת הכלכלנית קתרין אברהם שהייתה אז ראש הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב: "בחורף 1995 העיד אלן גרינספן, יו"ר הפדרל ריזרב, בפני הקונגרס ואמר שלדעתו המדד מגזים באופן משמעותי במדידת הגידול ביוקר המחיה... זמן קצר לאחר מכן אמר ניוט גינגריץ' (יו"ר הבית התחתון - הקונגרס - ח.ש.) במפגש עם בוחרים: 'לקומץ ביורוקרטים יש טעות בחישובים. אם הם לא יתקנו את זה בתוך כשלושים יום, נעביר את האחריות לפדרל ריזרב או למשרד האוצר ונאמר להם לחשב את המדד נכון'". בהזדמנות אחרת אמר גינגריץ', כך זוכרת אברהם, "אם תמצאי דרך לתקן את החישוב, כנראה יהיה לנו עוד תקציב בשביל הלשכה שלך".

הסיבה שהפוליטיקאים לחצו להפחית את חישוב ההתייקרויות ברורה. בכתבה מ"ניו יורק טיימס" מ-15 בספטמבר 1995 פורטו הסברים נוספים: "יו"ר הבית ניוט גינגריץ' הציע השבוע ששינוי המדד יביא לקיצוץ הוצאות (על ביטוח לאומי) ולגידול בהכנסות (מאי עדכון מדרגות המס), ולכן ייתן עוד מירווח למו"מ על התקציב... גם גרינספן יו"ר הפד היה בין פקידי הממשלה שדיבר בחיוב על היתרונות הפיננסיים שבתיקון המדידה".

נוכח ה"יתרונות הפיננסיים" שמצאו הפוליטיקאים למפרע בתיקון החישוב, קרי כך שיצביע על פחות עלייה במדד, אין פלא כי לפני כעשרים שנה שונתה שיטת המדידה באופן יסודי. ולא פעם אחת אלא פעמיים.

בדוח רשמי שהוגש לנשיא קלינטון ב-1999 נכתב: "הסיבה להאטה במדד המחירים הייתה השינוי של שיטת החישוב. באופן כללי שינויים אלו הקטינו את שיעור האינפלציה הנמדדת בין 1995 ל-1998 בשיעור נמוך ב-0.44% בשנה... השינויים שיוכנסו ב-1999 וב-2000 יפחיתו את המדידה בעוד 0.24%".

מיצאו את ההבדלים

באתר שאדו-סטאטס (www.shadowstats.com)מוסברים באריכות ההבדלים בשיטות החישוב, וגם מפורט חישוב המדד לפי השיטה שהייתה נהוגה עד לעידן ה"יתרונות הפיננסיים" שראו הפוליטיקאים בשינויו. לפי החישוב הזה, מאז שנת 2000 עמד המדד הממוצע על כ-4% לשנה ולא על 2% לפי המדידה הרשמית המודדת "קיום שביעות רצון", ובשנתיים האחרונות אף עבר המדד את ה-6%. אין פלא כי המספרים האלו עולים בקנה אחד עם מדד הביג-מק ועם יתר הנתונים הפרטניים שלעיל הרבה יותר מאלו של הלישכה לסטטיסטיקה ומהדיווחים של הפדרל ריזרב כי "לא הגענו ליעד של 2% אינפלציה".

אם המדד אכן עלה בכ-5% בשנה או אפילו ב-4%, יש לכך משמעויות מרחיקות לכת, ובמיוחד במצטבר לאורך השנים. כך למשל עלייה של 2% בשנה, פירושה שהמחירים יכפילו את עצמם כל 35 שנים בערך, ואילו עלייה של 4% משמעותה שהמחירים יכפילו את עצמם כל 17.5 שנים.

והנה דוגמה פשוטה: אם היו לי 100 דולר צמודים למדד והוא עלה ב-2% בשנה, היו לי אחרי 35 שנים 200 דולר, אבל אם המדד עלה ב-4% בשנה היו לי אחרי 35 שנים 400 דולר. עכשיו, אם קיבלתי את ההצמדה של 2%, אך בפועל המדד עלה ב-4%, פירוש הדבר שמחצית מהוני, או כוח הקנייה שלי, או שכרי, נשחקו.

בשנת 2000 היה השכר החציוני של משק בית בארה"ב כ-42 אלף דולר. אם מדד המחירים לצרכן האמיתי היה כ-4.5%-5% בשנה, כפי שחושב על פי הנוסחה הממשלתית של טרום 1995, היה השכר החציוני, כשהוא צמוד, צריך להיות כ-76 אלף דולר. אבל בפועל הוא כ-59 אלף דולר, או כ-30% שחוק. בהתאם נשחקו גם קצבאות הביטוח הלאומי וגדל נטל המס, מאחר שמדרגות המס לא עודכנו כראוי.

אם שכרו של משק הבית האמריקאי החציוני נשחק באופן כה משמעותי במאה ה-21, ואם 70% מהכלכלה האמריקאית היא צריכה צרכנית, איך ייתכן שהמשק גדל בכלל? התשובה פשוטה ביותר: אשראי. בין השנים 2000 לסוף 2017 גדל האשראי הצרכני בארה"ב בכ-2.5 טריליון דולר, מ-1.5 טריליון לכ-3.9 טריליון. האשראי למשכנתאות גדל בתקופה זו בכ-5.5 טריליון דולר, מ-4.5 טריליון לכ-10 טריליון. הלוואות הסטודנטים גדלו פי 7 מ-200 מיליארד דולר ל-1.4 טריליון, והאשראי למכוניות גדל מ-500 מיליארד דולר ל-1.1 טריליון. נכון לסוף ספטמבר 2017, כך על פי דיווחי הפדרל ריזרב, סך כל חובות משקי הבית בארה"ב עמדו על 12.96 טריליון דולר, גבוה מהשיא ב-2008.

היה זה הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס שאמר כי "קל יותר להעלות מחירים מלהוריד שכר". ואכן, השחיקה הזו בשכר של 80% מאוכלוסיית ארה"ב ניכרת היטב אם מסתכלים מתחת למעטה הנוצץ שהעיתונות הכלכלית מכסה בו את אמריקה.

אך מלבד הפגיעה בשכרם של 80% מציבור העובדים ודחיפתם לעבדות חוב כדי לשלם את ההוצאות התופחות, העיוות במדידת המחירים מעוות לחלוטין את נתוני הצמיחה. מאחר שזו מחושבת בניכוי המדד, הרי ברור שאם היינו מנכים את ההתייקרויות האמיתיות היה מתברר שאפילו במשטר ריבית אפס (שלילית אם יחושב המדד לפי טרום 1996), המשק האמריקאי נמצא זה כעשור במיתון, קרי צמיחה שלילית, ולא בצמיחה האנמית של פחות מ-2% שהיא הצמיחה הרשמית בעשור האחרון.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בבורסה; ליברה זינקה בכ-37%, נייס עלתה ב-5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ומדד ת"א 90 נסוג ב-0.6% ● מחזור המסחר הסתכם ב-706 מיליון שקל ● עליות בולטות רשמו ג'נסל, מטריסלף, אייסקיור, בזק, שיכון ובינוי, מיקרונט ולייבפרסון

איילת שקד / צילום: איליה מלינקוב

שרת הפנים שקד הודיעה: מ-1 ביולי צפויות הקלות לכניסת זרים לארץ

בנוסף, עפ"י הנהלים החדשים, אזרחי ישראל רשאים לטוס לכל מדינה ולחזור מכל מדינה, למעט המדינות אשר עבורן הוקמה ועדת חריגים: הודו, רוסיה, מקסיקו, ברזיל, דרום אפריקה וארגנטינה

נפתלי בנט ויאיר לפיד / צילום: יוסי זמיר

הקמת ועדת חקירה לאסון במירון ואישור מינויים: סדר היום של ישיבת הממשלה הראשונה

ישיבת הממשלה הראשונה תתקיים היום, ובמסגרתה יועלו מספר נושאים שנויים במחלוקת: בין היתר יאושרו מינויים שעוכבו בממשלה הקודמת, תאושר הארכת ההכרזה על מצב חירום בשל מגפת הקורונה ותינתן סמכות לראש הממשלה וראש הממשלה החליפי סמכות לפסול העלאת סעיפים או נושאים בכל אחת מוועדות השרים

ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון - לע"מ

הרוב הדחוק בתולדות הכנסת? מנופחת? בדקנו את המיתוסים סביב הממשלה ה-36

פעם ראשונה בלי רוב בקרב חברי הכנסת? כבר היו ממשלות עם פחות. מנופחת מרוב שרים? די מדויק, אבל לא חריג לממשלות אחדות ● עם השבעת הממשלה ה-36 הדביקו לה שיאים סטטיסטיים שונים ● המשרוקית צללה לארכיון

אשקלון / צילום: Shutterstock

התעלומה האשקלונית: גם הטילים מעזה לא מפריעים לביקוש לדירות לשבור שיאים

שומר החומות, שבו שוגרו אליה כ־1,000 רקטות, הוא לא הבעיה היחידה של אשקלון: התושבים בה מחכים כבר שנים להטבות מס, ארגוני הפשע מתפרעים, ואם זה לא מספיק - העיר ניצבת גבוה בדירוג התחלואה, העישון וההשמנה בישראל ● אז מה הפך אותה לכזו בוננזה נדל"נית?

מפגן תמיכה במועמד פדרו קסטיו בלימה, מוקדם יותר השבוע / צילום: Associated Press, Martin Mejia

מהומה פוליטית בפרו לאחר תוצאות בחירות שנויות במחלוקת

על ההובלה הזעומה של מועמד השמאל מערערת היריבה קייקו פוחימורי, שזכתה לתמיכתם של כמה קציני צבא בדימוס

לא את כל המסמכים אפשר לקחת אחרי שעוזבים מקום עבודה / צילום: Associated Press, Miljan Zivkovic

עזבתי מקום עבודה אחרי תקופה ארוכה. אילו מסמכים עליי להחזיר?

האם אתם יכולים לקחת אתכם את כל המסמכים לפני שאתם עוזבים את המשרד בפעם האחרונה? ● שלושה חוקים שחשוב להכיר משאירים מעט מאוד מקום לפרשנות בנושא

עם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שלישי / צילום: Associated Press

באתי, ראיתי, אתחלתי: כך ניסה ביידן לגייס את אירופה לקרב מול סין

בביקורו השבוע באירופה הצליח הנשיא האמריקאי להוסיף את סין לרשימה המפוקפקת של מדינות, בהן רוסיה, הנחשבות לאיום אסטרטגי על נאט"ו ● ביידן הגיע עם חבילת צ’ופרים לאירופים, שכוללת, בין השאר, ביטול מכסים במיליארדי דולרים ● הכל כדי לקבל בתמורה גינויים חריפים ותגובה להתנהלות של סין בזירה הבינלאומית

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים בשווייץ. הסדרה ראשונה של החזקת מטבעות קריפטו בבנקים / צילום: Shutterstock

ההכרה ההיסטורית בשוק הקריפטו הפכה לגלולת רעל בנקאית לביטקוין

הבנק להסדרי סליקה בינ"ל (BIS) פרסם בשבוע שעבר מסמך תקדימי בנוגע להחזקת מטבעות קריפטוגרפיים בבנקים, ורבים ראו בכך הכרה במטבעות מצד המערכת הבנקאית ● בפועל, ה-BIS הופך את החזקת הביטקוין ודומיו ללא כדאית בעליל לבנקים, ושומט את הקרקע תחת השאיפה שישמשו כמטבעות מקובלים

ישיבת הממשלה הראשונה / צילום: דני זקן

ישיבת הממשלה הראשונה: אושרה הקמת ועדת חקירה לאסון הר מירון

רה"מ הנכנס נפתלי בנט פתח את ישיבת הממשלה הראשונה בהצהרה תקיפה כלפי איראן ובקריאה למדינות המערב להבין מול מי הן עומדות: "הבחירה בראיסי לנשיא איראן היא איתות למעצמות להתעורר"

האפליקציה של חברת EyeCue / צילום: יח"צ EyeCue

הכירו את החברה הקטנטנה מיקנעם שעשתה היסטוריה בכנס המפתחים של אפל

לפי כנס המפתחים השנתי של אפל בשבוע שעבר, ענקית הטכנולוגיה מאמינה שמציאות רבודה היא הדבר הגדול הבא ● את ההדגמה ללכידת חפצים למודל תלת-ממדי היא בחרה לעשות באפליקציה של חברה ישראלית שמעסיקה פחות מעשרה עובדים ● עכשיו הם כנראה ייאלצו להתרחב

אבי כל ראשי הממשלה, רוברט וולפול. למזלו, המלך לא ידע אנגלית / צילום: ויקיפדיה

אחר 12 שנה של ממשל נשיאותי, ישראל חוזרת אל המקורות

רוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות נולדו בצלם הפרלמנטריזם הבריטי ● לאחר 12 שנה של ראש ממשלה נשיאותי, ישראל חוזרת אל המקורות, כשראש הממשלה דומה יותר למיניסטר אנגלי מאשר לנשיא אמריקאי

אזור התאונה ברחוב אליעזר קפלן בתל אביב / צילום: דוברות מד"א

הרוג ופצוע באתר בנייה של פרויקט דה וינצ'י בת"א

פועל כבן 30 נהרג מנפילה מגובה בפרויקט שנמצא ברחוב אליעזר קפלן בת"א ● פועל נוסף נלכד במעלית משא, וחולץ במצב קל

אבראהים ראיסי / צילום: Reuters

באיראן נבחר נשיא חדש. מי הוא ומה המשמעות להסכם הגרעין?

שעות לאחר בחירתו של אבראהים ראיסי לנשיא במקום רוהאני, הבהיר שר החוץ של איראן לארה"ב ולאירופה שצריך לסיים את המו"מ בטרם יגיע בוס חדש ● למרות ההשפעה הרבה שתהיה לו בנושאי מדיניות החוץ והגרעין - לפי נתוני ההצבעה, העם באיראן לא תולה בו תקוות רבות מדי

מתחם "לב מבשרת" במבשרת ציון / צילום: צחי קיבנשטיין

קרן ריאליטי מוכרת את חלקה במתחם "לב מבשרת" ב-235 מיליון שקל

המתחם יימכר לקבוצת רוכשים אותם מובילה חברת י.ד ברזאני, שותפתה של ריאליטי לנכס ● לפי מידע שהתקבל מהקרן, למתחם מקודמת תוכנית בניין עיר חדשה שתעצים את זכויות הבנייה

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / צילום: גלובס

מדעי הוואטסאפ ומבחן הדמוקרטיה: הכתבות הבולטות של גלובס בסופ"ש

האנשים שינהלו את המדינה בשנים הקרובות ● איך עשוי להיראות מתווה הכנסת התיירים מ-1 ביולי ● גם הטילים מעזה לא מפריעים לביקוש לדירות באשקלון לשבור שיאים ועוד שלושה סיפורים בולטים מהסופ"ש

תחיה פידלר, בעלת Tf Natural Cosmetics / צילום: תמונה פרטית

"יש הזדמנות בכל מצב, גם במשבר עמוק. צריך למצוא את הדבר שאתה טוב בו ולהפעיל אותו לטובתך"

תחיה פידלר, בת 57 מתל אביב, גרושה ואם לבן 17 • מפתחת, מייצרת ורוקחת מוצרי טיפוח על בסיס צמחים, בעלת Tf Natural Cosmetics • "הקורונה עשתה לי טוב לעסק. גם פתאום מצאתי זמן לעצמי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

אמיר שלכט, מנכ"ל חברת Global-e / צילום: איל יצהר

הוא עזב ג׳וב מבטיח בבנק ויצא להרפתקה, היום הוא עומד בראש חברה ששווה כמעט 7 מיליארד דולר

מנכ"ל גלובל-אי ואחד ממייסדיה, אמיר שלכט, מספר על המסלול הלא שגרתי מג׳וב מבטיח בבנק להקמת החברה, שנסחרת בנאסד"ק בשווי של 6.7 מיליארד דולר ● "מנהל מותג לא יגיד 'נגמרה הקורונה, נפסיק השקעות באי-קומרס ונשים את כל התקציב על פתיחת חנויות'. זה לא הגיוני"

רו"ח דורון סדן, שותף מנהל בפירמה PwC / צילום: חגית גורן, יח"צ

הושלם מעגל העלאות שכר המתמחים ב-5 פירמות רואי החשבון הגדולות

לגלובס נודע כי בחודש שעבר התקבלה גם בפירמת PwC ישראל החלטה להעלות את שכר המתמחים הבסיסי לכ-8,250 שקל, כך ששכר המתמחים ההתחלתי בכל הפירמות הגדולות בארץ עלה בתוך כחודשיים בלבד מכ-5,500-6,500 שקל למעל 8,000 שקל

קים ג'ונג און באספה הכללית של מפלגת הפועלים של צפון קוריאה / צילום: Associated Press, Korean Central News Agency/Korea News Service

קים ג'ונג און מסמן נכונות לחזור לשיחות הגרעין

בפגישה של מפלגת הפועלים של צפון קוריאה, אמר שעל המדינה להתכונן לדיפלומטיה כמו גם לעימות עם ארה"ב