גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האמת המטרידה שמאחורי מדד המחירים האמריקאי

איך בקלות מייצרים צמיחה, מגדילים הכנסות ומקטינים הוצאות? מעוותים את אופן החישוב של מכשיר מדידת המחירים החשוב ביותר

בשנת 2000 היה מחירו של המבורגר ביג-מק בארה"ב 2.51 דולרים. בינואר 2018 עמד מחירו על 5.28 דולרים, עלייה של כ-110%. מדד הבוריטו, לעומת זאת, עלה בפרק הזמן הזה בכ-160%.

לו חפצתם בשנת 2000 ללמוד באוניברסיטת קליפורניה דיוויס, הייתם משלמים בשנת 2000, כתושבי קליפורניה, 4,072 דולר. כדי להשתלב בשנת הלימודים 2017/18 כבר היה עליכם לגייס 14,382 דולר, גידול של 350%, והאוניברסיטה הזו אינה יוצאת דופן. מדד קייס שילר של מחירי הבתים גם הוא הכפיל את עצמו מאז תחילת המאה הזו. מחיר גלון דלק עלה בכ-65%, מכונית בסיסית התייקרה בכ-60%, עלויות שירותי הבריאות זינקו ביותר מ-250%. ורק המדד המודד את כל ההתייקרויות, מדד המחירים לצרכן, CPI, עלה בכ-46% באותה תקופה. השכר החציוני של משקי הבית לא הצליח אפילו להגיע למספר הזה, הוא עלה בכ-42% מתחילת המאה.

שטף הנתונים האלו מעלה כמובן שאלה פשוטה: איך ייתכן שמחירי הדיור, הבריאות, שכר הלימוד באוניברסיטאות, הביג-מק והבוריטו, הדלק והרכב ועוד ועוד עלו כולם ב-65%-350% ואילו המדד שאמור למדוד אותם עלה רק ב-46%, כלומר בפחות מחצי מעליית המוצרים עצמם?

רמז ניתן למצוא קבור עמוק בדפי הלשכה לסטטיסטיקה המודדת את המדד האמריקאי: "ה-CPI (שנחשב למדד ועל פיו מבוצעים רוב החישובים הממשלתיים החשובים - ח.ש.) מכונה מדד המחירים, אבל הוא שונה בדרכים חשובות ממדידה כוללת של יוקר המחיה". במקום אחר באותו אתר כתוב: "מטרת ה-CPI היא לחשב את השינוי בסכום שצרכנים צריכים להוציא כדי לקיים רמת שביעות רצון קבועה", או בשפת המקור: "To maintain a constant level of satisfaction".

לא בדיוק יחידת מדידה אובייקטיבית, יש להודות, ובכל זאת מדובר בכנות מרשימה מצד המודד. המדד אינו מודד אפוא את השינויים ביוקר המחיה, אלא את השינויים במה שקונה "שביעות רצון".

מאחר שה-CPI הוא סרגל החישוב החשוב ביותר בכלכלה האמריקאית, שכן הוא קובע דברים כמו האם המשק צומח או שהוא במיתון, האם ובכמה יעודכנו קצבאות הביטוח הלאומי, האם ובכמה יעודכנו מדרגות המס, האם השכר נשחק או לא, ועוד ועוד, כדאי לצלול אליו וללמוד איך נקבע השעון שמודד את יחידת החישוב החשובה הזו.

מארק טווין אמר פעם: "ישנם שקרים, ישנם שקרים ארורים, וישנה סטטיסטיקה". האחרונה כמובן רחוקה ממדע מדויק, והדרך שבה מציגים את השאלה תשפיע רבות על הערך של תשובה המתקבלת. אין פלא אפוא כי קרבות פוליטיים גדולים התרחשו סביב דרך חישוב המדד. האחרון שבהם התרחש במחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת.

הפוליטיקאים לחצו

בספר "הוויכוח על חישוב מדד המחירים לצרכן" ("Getting Prices Right: Debate Over the Consumer Price Index"), מספרת הכלכלנית קתרין אברהם שהייתה אז ראש הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב: "בחורף 1995 העיד אלן גרינספן, יו"ר הפדרל ריזרב, בפני הקונגרס ואמר שלדעתו המדד מגזים באופן משמעותי במדידת הגידול ביוקר המחיה... זמן קצר לאחר מכן אמר ניוט גינגריץ' (יו"ר הבית התחתון - הקונגרס - ח.ש.) במפגש עם בוחרים: 'לקומץ ביורוקרטים יש טעות בחישובים. אם הם לא יתקנו את זה בתוך כשלושים יום, נעביר את האחריות לפדרל ריזרב או למשרד האוצר ונאמר להם לחשב את המדד נכון'". בהזדמנות אחרת אמר גינגריץ', כך זוכרת אברהם, "אם תמצאי דרך לתקן את החישוב, כנראה יהיה לנו עוד תקציב בשביל הלשכה שלך".

הסיבה שהפוליטיקאים לחצו להפחית את חישוב ההתייקרויות ברורה. בכתבה מ"ניו יורק טיימס" מ-15 בספטמבר 1995 פורטו הסברים נוספים: "יו"ר הבית ניוט גינגריץ' הציע השבוע ששינוי המדד יביא לקיצוץ הוצאות (על ביטוח לאומי) ולגידול בהכנסות (מאי עדכון מדרגות המס), ולכן ייתן עוד מירווח למו"מ על התקציב... גם גרינספן יו"ר הפד היה בין פקידי הממשלה שדיבר בחיוב על היתרונות הפיננסיים שבתיקון המדידה".

נוכח ה"יתרונות הפיננסיים" שמצאו הפוליטיקאים למפרע בתיקון החישוב, קרי כך שיצביע על פחות עלייה במדד, אין פלא כי לפני כעשרים שנה שונתה שיטת המדידה באופן יסודי. ולא פעם אחת אלא פעמיים.

בדוח רשמי שהוגש לנשיא קלינטון ב-1999 נכתב: "הסיבה להאטה במדד המחירים הייתה השינוי של שיטת החישוב. באופן כללי שינויים אלו הקטינו את שיעור האינפלציה הנמדדת בין 1995 ל-1998 בשיעור נמוך ב-0.44% בשנה... השינויים שיוכנסו ב-1999 וב-2000 יפחיתו את המדידה בעוד 0.24%".

מיצאו את ההבדלים

באתר שאדו-סטאטס (www.shadowstats.com)מוסברים באריכות ההבדלים בשיטות החישוב, וגם מפורט חישוב המדד לפי השיטה שהייתה נהוגה עד לעידן ה"יתרונות הפיננסיים" שראו הפוליטיקאים בשינויו. לפי החישוב הזה, מאז שנת 2000 עמד המדד הממוצע על כ-4% לשנה ולא על 2% לפי המדידה הרשמית המודדת "קיום שביעות רצון", ובשנתיים האחרונות אף עבר המדד את ה-6%. אין פלא כי המספרים האלו עולים בקנה אחד עם מדד הביג-מק ועם יתר הנתונים הפרטניים שלעיל הרבה יותר מאלו של הלישכה לסטטיסטיקה ומהדיווחים של הפדרל ריזרב כי "לא הגענו ליעד של 2% אינפלציה".

אם המדד אכן עלה בכ-5% בשנה או אפילו ב-4%, יש לכך משמעויות מרחיקות לכת, ובמיוחד במצטבר לאורך השנים. כך למשל עלייה של 2% בשנה, פירושה שהמחירים יכפילו את עצמם כל 35 שנים בערך, ואילו עלייה של 4% משמעותה שהמחירים יכפילו את עצמם כל 17.5 שנים.

והנה דוגמה פשוטה: אם היו לי 100 דולר צמודים למדד והוא עלה ב-2% בשנה, היו לי אחרי 35 שנים 200 דולר, אבל אם המדד עלה ב-4% בשנה היו לי אחרי 35 שנים 400 דולר. עכשיו, אם קיבלתי את ההצמדה של 2%, אך בפועל המדד עלה ב-4%, פירוש הדבר שמחצית מהוני, או כוח הקנייה שלי, או שכרי, נשחקו.

בשנת 2000 היה השכר החציוני של משק בית בארה"ב כ-42 אלף דולר. אם מדד המחירים לצרכן האמיתי היה כ-4.5%-5% בשנה, כפי שחושב על פי הנוסחה הממשלתית של טרום 1995, היה השכר החציוני, כשהוא צמוד, צריך להיות כ-76 אלף דולר. אבל בפועל הוא כ-59 אלף דולר, או כ-30% שחוק. בהתאם נשחקו גם קצבאות הביטוח הלאומי וגדל נטל המס, מאחר שמדרגות המס לא עודכנו כראוי.

אם שכרו של משק הבית האמריקאי החציוני נשחק באופן כה משמעותי במאה ה-21, ואם 70% מהכלכלה האמריקאית היא צריכה צרכנית, איך ייתכן שהמשק גדל בכלל? התשובה פשוטה ביותר: אשראי. בין השנים 2000 לסוף 2017 גדל האשראי הצרכני בארה"ב בכ-2.5 טריליון דולר, מ-1.5 טריליון לכ-3.9 טריליון. האשראי למשכנתאות גדל בתקופה זו בכ-5.5 טריליון דולר, מ-4.5 טריליון לכ-10 טריליון. הלוואות הסטודנטים גדלו פי 7 מ-200 מיליארד דולר ל-1.4 טריליון, והאשראי למכוניות גדל מ-500 מיליארד דולר ל-1.1 טריליון. נכון לסוף ספטמבר 2017, כך על פי דיווחי הפדרל ריזרב, סך כל חובות משקי הבית בארה"ב עמדו על 12.96 טריליון דולר, גבוה מהשיא ב-2008.

היה זה הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס שאמר כי "קל יותר להעלות מחירים מלהוריד שכר". ואכן, השחיקה הזו בשכר של 80% מאוכלוסיית ארה"ב ניכרת היטב אם מסתכלים מתחת למעטה הנוצץ שהעיתונות הכלכלית מכסה בו את אמריקה.

אך מלבד הפגיעה בשכרם של 80% מציבור העובדים ודחיפתם לעבדות חוב כדי לשלם את ההוצאות התופחות, העיוות במדידת המחירים מעוות לחלוטין את נתוני הצמיחה. מאחר שזו מחושבת בניכוי המדד, הרי ברור שאם היינו מנכים את ההתייקרויות האמיתיות היה מתברר שאפילו במשטר ריבית אפס (שלילית אם יחושב המדד לפי טרום 1996), המשק האמריקאי נמצא זה כעשור במיתון, קרי צמיחה שלילית, ולא בצמיחה האנמית של פחות מ-2% שהיא הצמיחה הרשמית בעשור האחרון.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו