גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

"חקיקת פסקת התגברות רחבה בגלל המסתננים - בכייה לדורות"

לאור היוזמה החדשה-ישנה של בנט ושקד להוסיף פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם שתאפשר עקיפה של בג"ץ, ביררנו עם 3 משפטנים בכירים מה הם חושבים על כך ● האם מדובר ב"יוזמה לא ראויה" - או שמא ב"מסע הפחדה לא רציני ולא דמוקרטי" של מבקרי היוזמה?

פרופ' מיגל דויטש / צילום: שלומי יוסף
פרופ' מיגל דויטש / צילום: שלומי יוסף

לאחר תקופה ארוכה שגורמים בימין מדברים על קידום חקיקה "עוקפת בג"ץ", נראה כי משבר הגירוש (או היעדר הגירוש) של מבקשי המקלט מהשבוע האחרון הכשיר את הקרקע לקידום יוזמת חקיקה מהסוג הזה, בתמיכה רחבה של מפלגות הקואליציה.

היוזמה הנוכחית של השרים נפתלי בנט ואיילת שקד היא להוסיף לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף הנקרא "פסקת התגברות", שיאפשר לחברי הכנסת לאשר מחדש חוק שנפסל על-ידי בג"ץ בנימוק של אי-עמידה בעקרונות חוק היסוד. 

"מדובר ביוזמה לא ראויה, אשר ספק אם היא בכלל חוקתית", אומר לנו פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בעבר ורקטור האוניברסיטה בהווה. 

פרופ' יובל אלבשן, דיקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, רואה את הדברים אחרת: "אני מסרב לשתף פעולה עם מסע ההפחדה הנוכחי, שבעיניי הוא לא רק לא רציני, אלא בעיקר לא דמוקרטי", אומר לנו אלבשן, ומוסיף: "אני מתקשה להבין איך אלה שמוצאים את המהפכה החוקתית של 92 לגיטימית, טוענים עתה כי שינוייה באותן נסיבות אינו לגיטימי. זה נכון גם להפך באשר לאלה שטענו כי המהפכה החוקתית אינה לגיטימית ועתה תומכים בתיקונה. היושרה מחייבת לומר שגם המהפכה וגם תיקונה לגיטימיים".

"בניגוד למה שרבים אומרים, אין באמת משהו דבר כזה 'חוק עוקף בג"ץ'. לחוק מותר לעקוף את בג"ץ, כמו שלבג"ץ מותר לבטל חוק. המצב הדמוקרטי הרצוי הוא שהכנסת תכניס 'אצבע לעין' של בית המשפט העליון, ובית המשפט העליון יכניס בחזרה 'אצבע לעין' של הכנסת - מדובר באיזון ששומר על האזרחים מוגנים מכוח השלטון, וזה נכון גם לגבי חוקי היסוד", מסביר אלבשן.

בנט התייחס ליוזמה בעמוד הטלגרם שלו ורשם כי לא מדובר בחוק עוקף בג"ץ, אלא בחוק "לפיו העם הוא הריבון", ועדכן אתמול בערב (מוצ"ש) כי "החלטנו לכנס כבר בשבוע הבא את ועדת השרים לחקיקה על-מנת לאשר את פיסקת ההתגברות שתאפשר לנו להוציא את המסתננים הבלתי חוקיים מישראל, ללא שבג"ץ פוסל לנו את החוק שוב ושוב".

פרופ' מדינה מסביר כי הכלי של פסקת התגברות נועד "לקבוע נורמה כללית לנסיבות חריגות בהן אפשר להפר את החובה לכבד זכויות אדם, ואילו כאן מדובר על לקבוע פסקת התגברות למטרה ספציפית של הכשרת הגירוש של מבקשי המקלט". 

"פסקת התגברות לא נועדה לקבוע הסדר למתי שנוח לנו לעקוף את בג"ץ, אלא מדובר בהסדר כללי של נסיבות בהן ניתן לאפשר לכנסת לזמן מוגבל ובמצב מיוחד, לסטות מהחובה לכבד זכויות אדם. מה גם שפסקת התגברות צריכה לאפשר חיקוק ברוב מיוחד, ולא ברוב רגיל של קואליציה, ורוב של 61 חברי כנסת מרוקן מתוכן את החובה לכבד זכויות אדם. לכן אני מקווה שלא יהיה רוב לתיקון כזה", מוסיף פרופ' מדינה. 

 "בשלב זה לא ברור איזו גרסה לפסקת ההתגברות תאומץ - האם היא תהיה כוללנית או תתייחס רק לנושא המסתננים, מהו הרוב המדויק שיידרש לחוק המאשרר, מה תהיה תקופת תוקפו, ועוד. בכל אופן, גם גרסה צרה של פסקה כזו אינה ראויה", אומר לנו פרופ' מיגל דויטש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

דויטש מוסיף כי "העבר מוכיח עד כמה חיונית הגנת בג"ץ מפני עריצות שלטונית הפוגעת בזכויות אדם. לקואליציה לכידה ודורסנית אין כמעט כל קושי לגייס רוב של 61 חברי כנסת לאשרור חיקוק של כל החלטת ממשלה, תהיה זו יוזמה טובה או רעה. למרות כל הטענות בנדון, בג"ץ עדיין זהיר מאוד בפסילת חקיקה הפוגעת בזכויות אדם". 

אלבשן לא מתייחס לנסיבות הספציפיות שהובילו ליוזמה הנוכחית, אלא רואה ביוזמה כלי שיאפשר לכנסת להתגבר על חוקי היסוד באופן כללי: "זה בסדר גמור שהכנסת קובעת בכובעה כרשות מכוננת פסקה שמאפשרת להתגבר במגבלות מסוימות על חוק היסוד. צריך לשאול האם יש דרך שבה אנחנו רוצים לאפשר לכנסת להתגבר על חוקי היסוד, והתשובה בכל העולם היא שכן. צריכה להיות דרך קשה יותר מחקיקה של חוק רגיל, אבל לא יכול להיות מצב שהיא לא קיימת בכלל. זה עלול ליצור מצב של עריצות של מי שקבעו את החוקה בזמנו, ויותר מזה, כאדם שהאמונה שלו היא דמוקרטית ומגדיר עצמו כאיש דתי באמונה בזכויות אדם וליברליזם, אני מסרב לתת קדושה לחוק, גם אם הוא משרת את האידאולוגיה שלי". 

פסקת ההתגברות כבר נדונה בבג"ץ

אולם לא מדובר בהמצאה של השרים בנט ושקד, אם כי ביישום של עיקרון שכבר קיים בחוק יסוד: חופש העיסוק, הכולל פסקת התגברות דומה. על-פי פסקת ההתגברות הקיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק, חברי הכנסת יכולים לחוקק ברוב של 61 חברי כנסת חוק שלא עומד בעקרונות חוק היסוד, כל עוד מצוין מפורשות בחוק כי הוא תקף על אף הוראות חוק היסוד, ותוקפו יהיה מוגבל ל-4 שנים בלבד.

פרופ' מדינה מסביר כי גם ההסדר בחוק יסוד: חופש העיסוק היה בעייתי בפני עצמו ונתפס בזמנו כלא ראוי, אך הוכשר רק בזכות תחולתו המצומצמת: "העובדה שהוא חל רק על זכות אחת, שהיא פחות דרמטית, כמו חופש העיסוק - זה מה ש'מציל' אותו, ועובדה שההוראה הזאת קיימת רק בחוק הזה, ולא הורחבה לאורך 20 שנה". 

מדינה מזכיר כי הנושא נדון בזמנו בבג"ץ מיטראל, "ונקבע כי מכיוון שמדובר רק בחופש העיסוק, והפגיעה אינה דרמטית, ניתן לאפשר את זה, אבל בג"ץ קבע מפורשות כי אם תהיה פגיעה חמורה יותר בזכויות אדם, אין לשלול אפשרות שהוא לא יכבד את פסקת ההתגברות במצב כזה... הייתה זו רק אמירת-אגב בזמנו, אבל היא יכולה להפוך להיות רלוונטית בהווה".

באשר לסיכויים של פסקת ההתגברות המתוכננת לעמוד במבחן בג"ץ, אומר פרופ' דויטש: "אני מניח כי אם סמכות האשרור בפסקת ההתגברות לא תתייחס באופן נקודתי לחוק מסוים, היא תתפרש באופן מצמצם, כך שהיא לא תאפשר אשרור של חוקים בלתי חוקתיים באופן קיצוני".

דויטש מוסיף כי "בכל מקרה, תהיה זו בכייה לדורות אם סוגיית המסתננים תשמש צידוק לחקיקת פסקת התגברות רחבה, אשר אינה מוגבלת לנושא המסתננים. גם במתכונת המוגבלת יותר, היא תהווה בעליל עוגן לחקיקת פסקאות התגברות רחבות יותר בהמשך". 

עוד כתבות

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"