גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

"חקיקת פסקת התגברות רחבה בגלל המסתננים - בכייה לדורות"

לאור היוזמה החדשה-ישנה של בנט ושקד להוסיף פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם שתאפשר עקיפה של בג"ץ, ביררנו עם 3 משפטנים בכירים מה הם חושבים על כך ● האם מדובר ב"יוזמה לא ראויה" - או שמא ב"מסע הפחדה לא רציני ולא דמוקרטי" של מבקרי היוזמה?

פרופ' מיגל דויטש / צילום: שלומי יוסף
פרופ' מיגל דויטש / צילום: שלומי יוסף

לאחר תקופה ארוכה שגורמים בימין מדברים על קידום חקיקה "עוקפת בג"ץ", נראה כי משבר הגירוש (או היעדר הגירוש) של מבקשי המקלט מהשבוע האחרון הכשיר את הקרקע לקידום יוזמת חקיקה מהסוג הזה, בתמיכה רחבה של מפלגות הקואליציה.

היוזמה הנוכחית של השרים נפתלי בנט ואיילת שקד היא להוסיף לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף הנקרא "פסקת התגברות", שיאפשר לחברי הכנסת לאשר מחדש חוק שנפסל על-ידי בג"ץ בנימוק של אי-עמידה בעקרונות חוק היסוד. 

"מדובר ביוזמה לא ראויה, אשר ספק אם היא בכלל חוקתית", אומר לנו פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בעבר ורקטור האוניברסיטה בהווה. 

פרופ' יובל אלבשן, דיקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, רואה את הדברים אחרת: "אני מסרב לשתף פעולה עם מסע ההפחדה הנוכחי, שבעיניי הוא לא רק לא רציני, אלא בעיקר לא דמוקרטי", אומר לנו אלבשן, ומוסיף: "אני מתקשה להבין איך אלה שמוצאים את המהפכה החוקתית של 92 לגיטימית, טוענים עתה כי שינוייה באותן נסיבות אינו לגיטימי. זה נכון גם להפך באשר לאלה שטענו כי המהפכה החוקתית אינה לגיטימית ועתה תומכים בתיקונה. היושרה מחייבת לומר שגם המהפכה וגם תיקונה לגיטימיים".

"בניגוד למה שרבים אומרים, אין באמת משהו דבר כזה 'חוק עוקף בג"ץ'. לחוק מותר לעקוף את בג"ץ, כמו שלבג"ץ מותר לבטל חוק. המצב הדמוקרטי הרצוי הוא שהכנסת תכניס 'אצבע לעין' של בית המשפט העליון, ובית המשפט העליון יכניס בחזרה 'אצבע לעין' של הכנסת - מדובר באיזון ששומר על האזרחים מוגנים מכוח השלטון, וזה נכון גם לגבי חוקי היסוד", מסביר אלבשן.

בנט התייחס ליוזמה בעמוד הטלגרם שלו ורשם כי לא מדובר בחוק עוקף בג"ץ, אלא בחוק "לפיו העם הוא הריבון", ועדכן אתמול בערב (מוצ"ש) כי "החלטנו לכנס כבר בשבוע הבא את ועדת השרים לחקיקה על-מנת לאשר את פיסקת ההתגברות שתאפשר לנו להוציא את המסתננים הבלתי חוקיים מישראל, ללא שבג"ץ פוסל לנו את החוק שוב ושוב".

פרופ' מדינה מסביר כי הכלי של פסקת התגברות נועד "לקבוע נורמה כללית לנסיבות חריגות בהן אפשר להפר את החובה לכבד זכויות אדם, ואילו כאן מדובר על לקבוע פסקת התגברות למטרה ספציפית של הכשרת הגירוש של מבקשי המקלט". 

"פסקת התגברות לא נועדה לקבוע הסדר למתי שנוח לנו לעקוף את בג"ץ, אלא מדובר בהסדר כללי של נסיבות בהן ניתן לאפשר לכנסת לזמן מוגבל ובמצב מיוחד, לסטות מהחובה לכבד זכויות אדם. מה גם שפסקת התגברות צריכה לאפשר חיקוק ברוב מיוחד, ולא ברוב רגיל של קואליציה, ורוב של 61 חברי כנסת מרוקן מתוכן את החובה לכבד זכויות אדם. לכן אני מקווה שלא יהיה רוב לתיקון כזה", מוסיף פרופ' מדינה. 

 "בשלב זה לא ברור איזו גרסה לפסקת ההתגברות תאומץ - האם היא תהיה כוללנית או תתייחס רק לנושא המסתננים, מהו הרוב המדויק שיידרש לחוק המאשרר, מה תהיה תקופת תוקפו, ועוד. בכל אופן, גם גרסה צרה של פסקה כזו אינה ראויה", אומר לנו פרופ' מיגל דויטש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

דויטש מוסיף כי "העבר מוכיח עד כמה חיונית הגנת בג"ץ מפני עריצות שלטונית הפוגעת בזכויות אדם. לקואליציה לכידה ודורסנית אין כמעט כל קושי לגייס רוב של 61 חברי כנסת לאשרור חיקוק של כל החלטת ממשלה, תהיה זו יוזמה טובה או רעה. למרות כל הטענות בנדון, בג"ץ עדיין זהיר מאוד בפסילת חקיקה הפוגעת בזכויות אדם". 

אלבשן לא מתייחס לנסיבות הספציפיות שהובילו ליוזמה הנוכחית, אלא רואה ביוזמה כלי שיאפשר לכנסת להתגבר על חוקי היסוד באופן כללי: "זה בסדר גמור שהכנסת קובעת בכובעה כרשות מכוננת פסקה שמאפשרת להתגבר במגבלות מסוימות על חוק היסוד. צריך לשאול האם יש דרך שבה אנחנו רוצים לאפשר לכנסת להתגבר על חוקי היסוד, והתשובה בכל העולם היא שכן. צריכה להיות דרך קשה יותר מחקיקה של חוק רגיל, אבל לא יכול להיות מצב שהיא לא קיימת בכלל. זה עלול ליצור מצב של עריצות של מי שקבעו את החוקה בזמנו, ויותר מזה, כאדם שהאמונה שלו היא דמוקרטית ומגדיר עצמו כאיש דתי באמונה בזכויות אדם וליברליזם, אני מסרב לתת קדושה לחוק, גם אם הוא משרת את האידאולוגיה שלי". 

פסקת ההתגברות כבר נדונה בבג"ץ

אולם לא מדובר בהמצאה של השרים בנט ושקד, אם כי ביישום של עיקרון שכבר קיים בחוק יסוד: חופש העיסוק, הכולל פסקת התגברות דומה. על-פי פסקת ההתגברות הקיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק, חברי הכנסת יכולים לחוקק ברוב של 61 חברי כנסת חוק שלא עומד בעקרונות חוק היסוד, כל עוד מצוין מפורשות בחוק כי הוא תקף על אף הוראות חוק היסוד, ותוקפו יהיה מוגבל ל-4 שנים בלבד.

פרופ' מדינה מסביר כי גם ההסדר בחוק יסוד: חופש העיסוק היה בעייתי בפני עצמו ונתפס בזמנו כלא ראוי, אך הוכשר רק בזכות תחולתו המצומצמת: "העובדה שהוא חל רק על זכות אחת, שהיא פחות דרמטית, כמו חופש העיסוק - זה מה ש'מציל' אותו, ועובדה שההוראה הזאת קיימת רק בחוק הזה, ולא הורחבה לאורך 20 שנה". 

מדינה מזכיר כי הנושא נדון בזמנו בבג"ץ מיטראל, "ונקבע כי מכיוון שמדובר רק בחופש העיסוק, והפגיעה אינה דרמטית, ניתן לאפשר את זה, אבל בג"ץ קבע מפורשות כי אם תהיה פגיעה חמורה יותר בזכויות אדם, אין לשלול אפשרות שהוא לא יכבד את פסקת ההתגברות במצב כזה... הייתה זו רק אמירת-אגב בזמנו, אבל היא יכולה להפוך להיות רלוונטית בהווה".

באשר לסיכויים של פסקת ההתגברות המתוכננת לעמוד במבחן בג"ץ, אומר פרופ' דויטש: "אני מניח כי אם סמכות האשרור בפסקת ההתגברות לא תתייחס באופן נקודתי לחוק מסוים, היא תתפרש באופן מצמצם, כך שהיא לא תאפשר אשרור של חוקים בלתי חוקתיים באופן קיצוני".

דויטש מוסיף כי "בכל מקרה, תהיה זו בכייה לדורות אם סוגיית המסתננים תשמש צידוק לחקיקת פסקת התגברות רחבה, אשר אינה מוגבלת לנושא המסתננים. גם במתכונת המוגבלת יותר, היא תהווה בעליל עוגן לחקיקת פסקאות התגברות רחבות יותר בהמשך". 

עוד כתבות

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

יונתן ישראל / צילום: איציק בירן

"המחירים פה יטוסו וישתוללו": האזהרה של איש הנדל"ן

יונתן ישראל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ונציג הדור השלישי בחברה המשפחתית "האחים ישראל", טוען כי היצע הדירות ייפגע בגלל גובה הריבית ומזהיר: "המחירים פה יטוסו וישתוללו" ● בראיון לגלובס הוא מספר על הפרויקט שמקימה החברה בשדה דב, טוען שמדד תשומות הבנייה אינו משקף את העלויות בפועל, ומסביר מדוע החברה מגבילה מכירת דירות לפני המסירה

בניין מלם תים פתח תקוה / צילום: בר - אל

עלו ב-50% כשהשוק רעד: המניות המפתיעות שהפכו לכוכבות הבורסה

בעוד מדד ת"א 125 מדשדש, מניות ה־IT הגדולות (מלם תים, מטריקס, וואן וחילן) זינקו בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה ● ברקע: דוחות שיא ושותפויות עם OpenAI ואנתרופיק ● אנליסטים מזהירים מפני השפעת כלי ה־AI על מודלי התמחור והרווחיות

ים המלח / צילום: שלומי יוסף

עיכובים של שנים ללא יעדים: דוח המבקר על חברות התיירות הממשלתיות

מדוח מבקר המדינה עולה כי כמעט 400 מיליון שקל ניהלו חברות התיירות הממשלתיות בחמש השנים האחרונות, אך לאף רגולטור אין מידע על יעילותן ● בנוסף, החברות לא קבעו לעצמן יעדים, ופרויקטים כמו שיפוץ רחוב, פיתוח שוק או הקמת מרכז צפרות קמו רק יותר מעשור מתחילת ביצוע העבודות ● משרד התיירות בתגובה: "דוחים את הביקורת"

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

חריש / צילום: שלומי יוסף

הפרצה שמאפשרת לקנות דירה בחיפה בהנחה של יותר מ־50%

עיכוב של שנים בפרויקטי "מחיר למשתכן" יצר בחיפה הנחה של יותר מ-1.3 מיליון שקל במחיר הדירות המוגרלות ● בחריש, במסגרת מחיר מטרה, הדירות הגדולות מוצעות החל מ–1.6 מיליון שקל

עוזי לוי מנכ''ל קבוצת מבנה / צילום: איל תגר

פרויקט הדגל של מבנה בת"א לא מצליח למכור דירות, וחמישית מהמשרדים שלה ריקים

מבנה נדל"ן סיימה את הרבעון השלישי עם מלאי של יותר ממאה דירות לא מכורות בפרויקט הסוללים בתל אביב ● הרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-60% בעיקר בעקבות הפסד חשבונאי מסיום הפעילות בקנדה, אך ההכנסות והרווח הגולמי עלו ● התפוסה במשרדים בבעלותה של מבנה עומד על 81.2% בלבד

אחד הרכבים שמחירו הוזל. סקודה אוקטביה / צילום: יח''צ

עד 31 אלף שקל: יבואנית הרכב שחותכת מחירים

בצעד חריג בענף, צ'מפיון מוטורס חותכת את מחירי המחירון הרשמיים של דגמי סקודה ל-2027 ● לא מדובר במבצעים נקודתיים או בעסקאות אפס ק"מ, אלא בהפחתה שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ● אלו הדגמים שמוזלים

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

פרויקט של אזורים בהרצליה. ''עם השובר הדייר יכול לבחור לעצמו דירה בפרויקט אחר של החברה'' / הדמיה: 3division

פתרון חדש בפינוי־בינוי: במקום לחכות מקבלים שובר לדירה בפרויקט אחר

לפחות שתי חברות מציעות לבעלי דירות לקבל דירה בפרויקט אחר במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם ● בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית ● היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני, בזמינות הדירות ובהסדרי המס

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

ג'ק קלארק, דניאלה אמודיי, דאריו אמודיי, ג'ארד קפלן / צילום: ap, Sakchai Lalit, Jeff Chiu, ויקיפדיה-TechCrunch, Markus Schreiber

שני אחים, עיתונאי לשעבר ויזם סדרתי: המייסדים של אנת'רופיק ששווים כ־18 מיליארד דולר כל אחד

לפני שש שנים שבעה מעובדי OpenAI התפטרו בגלל חששות מהכיוון שאליו מתפתחת הבינה המלאכותית, והקימו את אנתרופיק - שהפכה לאחת המתחרות הבולטות בענף ● כעת, הם נערכים להנפקת ענק בוול סטריט לפי שווי של 1.4 טריליון דולר

שרה נתניהו / צילום: יוסי זמיר

שרה נתניהו לא שילמה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל

ההוצאות הוטלו על אשת רה"מ במסגרת הליך שמנהל נגדה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטענה ללשון הרע, לאחר שלטענתו היא רמזה בראיון לערוץ 14 על בגידה מצדו הנוגעת ל-7 באוקטובר ● נתניהו ביקשה לסלק את התביעה של גולן על הסף, אך בקשתה נדחתה, וביהמ"ש חייב אותה בהוצאות

צילום: שלומי יוסף

מצב השווקים: דריכות לקראת דוחות אנבידיה ברקע הטלטלה, והאזהרה של האסטרטג הוותיק - "זו מלכודת"

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: ירידות באסיה אחרי הנפילה בוול סטריט אתמול ● החוזים העתידיים בניו יורק נסחרים בשינויים קלים בלבד ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, אנבידיה נערכת לפרסום הדוחות שעשויים להיות החשובים בתולדותיה ● מחירי הנפט ממשיכים בדרכם כלפי מטה ● וגם: האסטרטג הוותיק שמזהיר - מכפילי הרווח הנמוכים במניות הטכנולוגיה מטעים

שיבן רמג'י, מנכ''ל סלברייט; סקוט ראסל, מנכ''ל נייס; עומר כילף. מנכ''ל ומייסד אינוויז / צילומים: NiCE, סלברייט, יח''צ

גל של פיטורים במשק: בתוך חודש הודיעו עשרות חברות ישראליות על קיצוצים

תוך שישה שבועות פוטרו כבר קרוב ל־2,000 עובדים בחברות הייטק ובחברות בורסאיות וזה כנראה לא הסוף ● חלק מהמהלכים מיוחסים לכניסת הבינה המלאכותית וחלק בגלל רצון להתייעלות ● המגמה שלילית גם ביחס המשרות הפנויות למספר מחפשי העבודה בהייטק ובקרב אקדמאים ומנהלים, המצב הולך ומחריף

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר מנסה לקדם מס חברות מינימלי. מה זה אומר?

כדי למשוך חברות בינלאומיות, מדינות העולם מורידות עוד ועוד את שיעורי המס אצלן • עכשיו יש ניסיונות לשים לזה סוף ● המשרוקית מארחת: המוניטור מבאר מושגים