גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דאבל וריפיי: כשהמפרסמים הגדולים מגלים מה באמת עשו בכסף שלהם

במשך עשור חברת DoubleVerify (דאבל וריפיי) מנטרת נתונים שמסייעים לחברות-ענק בעולם לדעת מה קרה עם הפרסומות שלהם. לאחרונה נרכשה החברה לפי שווי שוק של 300 מיליון דולר, ומגייסת עובדים למרכז הפיתוח.

כל אחד מכם נתקל בזה בשנים האחרונות – ניסיתם להיכנס למייל, לחשבון הבנק, לדף הפירוט של כרטיס האשראי ונדרשתם לקוד כניסה נוסף שנשלח לכם ב-SMS. בעגה המקצועית זה נקרא 2-Step Verification, אישור בשני צעדים. הסיבה העיקרית לכך היא אבטחת מידע - בלימת ניסיונות פריצה, בוטים או תוכנות זדוניות אפשריות על המחשב או הטלפון שלכם.

עם השתכללות הטכנולוגיה, פרוצדורת שני השלבים הפכה לנפוצה מאוד. זה קורה, גם אם בווריאציה שונה במקצת, בעולם העסקי בקרב גופים מסחריים בזירת הפרסום הדיגיטלי. ב"גופים" הכוונה אינה לעסקים קטנים או למוסדות בינוניים, אלא לחברות-ענק. גם המקרה הזה משלב אבטחת מידע –חברות כמו AT&T, דיסני ואחרות משתמשות בשירותיה של חברת הסטארט-אפ הישראלית DoubleVeirfy (דאבל ווריפיי) לטובת אשרור (וריפיקציה ואותנטיקציה) פעילות הפרסום הדיגיטלי שלהן.

מה עושה DoubleVerify? חשבו תחילה שוב על אישור שני הצעדים, מאחר שאסוציאטיבית זה דומה (אם כי שונה במהות ובדרך הביצוע). קנית שטחי פרסום – עברת את שלב הכניסה הראשון. בשלב השני אתה צריך לדעת איפה פורסם, למי הוגש, נצפה או לא, באתר בעל תוכן רלוונטי או פוגעני, הפרסום פוגע או תומך במותג וכו'. אבל מי ייתן לך מידע אמיתי על הקהל שצרך את הפרסומות? "תמיד אפשר להגיד ללקוח 'הגשנו את הפרסומת לקהל הזה, טרגטנו את הקהל ההוא", מסביר להט אבו, סמנכ"ל פיתוח ב-DoubleVerify, "אבל בשורה התחתונה המפרסם לא יכול לדעת את זה בוודאות. לכן אנחנו קיימים, כדי לספק אנליטיקה ולהגיש דוח אמיתי היכן בדיוק הוגש הפרסום ולמי".

דאבל ווריפיי הוקמה ב-2008 על ידי אורן נצר ואלכס ליברנט. ב-2012 היא העבירה את מרכז פעילותה לניו יורק וב-2015 פתחה מחדש את מרכז הפיתוח בישראל. בסוף אוגוסט 2017 הודיע בית ההשקעות פרובידנס אקוויטי פרטנרס כי רכש את השליטה ב-DoubleVerify לפי שווי שוק של כ-300 מיליון דולר. החברה מעסיקה 240 עובדים גלובלית, ובשל הביקוש וצפי הגדילה מתעתדת לגייס בשנים הקרובות עשרות עובדים נוספים למרכז הפיתוח בישראל.

בעידן הנוכחי, בו המאבקים על עוגת הפרסום רק גוברים, קיימים כלי קידום תוכן רבים. חלקם נוקטים באמצעים לא לגיטימיים, לעתים אפילו פליליים. "יש הרבה הונאות פרסום שלא מעוררות את זרועות החוק וממשיכות להתקיים באין מפריע", אומר אבו. רועי רוזנפלד, סמנכ"ל מוצר בחברה, מוסיף כי לא מעט אפליקציות מריצות פרסום נסתר בטלפונים הניידים שלכם – אתם אינכם יודעים על קיומן וגם המפרסמים לא, אבל ה"חשיפה" גדלה וזה מה שחשוב מבחינת מקדמי התוכן. מבחינת המפרסם, זה פשוט כסף שהולך לפח.

רק לאחרונה, ב-8 במרץ, יצאה ידיעה מרעישה מטעם Double Verify, שעם לקוחותיה נמנים שחקני ענק כמו AT&T, דיסני, BMW ולמעשה חברות רבות שנכללות ברשימת Fortune 500. החברה גילתה כי ניוזוויק, מגזין אמריקאי בעל תפוצת ענק (למעלה מ-90 מיליון גולשים) הריץ באתרים הגלובליים שלו קוד, שיצר לכאורה מצג של חשיפה גבוהה יותר מזו שהייתה הלכה למעשה. בעקבות הידיעה הפסיקו מפרסמים לעבוד עם ניוזוויק ו-וויין גאטינלה, נשיא DoubleVeirfy, הצהיר: "ראינו את זה קורה בעבר בתוכנות רוגלה או בבוטים, וזאת הפעם הראשונה שגילינו את זה בהוצאה לאור בסדר גודל כזה".

לא ממש משנה אם מה שעשתה ניוזוויק חוקי או לא, האקט מעלה חשד כבד ובעצם הצדיק את נחיצותה של דאבל וריפי בשוק. "התפקיד שלנו הוא לנטר את הפרסומות", אומר רוזנפלד, "דרך הבדיקות שלנו נחשפות כמויות עצומות של מידע, שמאפשרות לנו להראות ללקוחות לאן באמת הגיעו הקידומים שעליהם שילמו. בסופו של דבר זה טוב לא רק עבורם, אלא עבור כל התעשייה. הפעילות שלנו מעודדת שקיפות והמוטו שלנו קורא לבנייה של תעשייה טובה יותר".

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף