מנכ"ל סלקום ניר שטרן / צילום: סיון פרג'
אושרה בקשה לתביעה ייצוגית נגד סלקום: בבקשה, שהוגשה ב-2014, נטען כי החברה גובה תשלום מלקוחות שעברו לחברות מתחרות בגין חודש מלא - גם אם הניוד בוצע במהלך החודש ולא בסופו.
יצוין כי לפי הבקשה, סלקום הודתה במדיניות זו בהסתמך על הערה שמופיעה בחשבוניות שקיבלו לקוחות, ולפיה "כל התשלומים הקבועים ייגבו בגין מחזור חיוב מלא, וזאת גם היית מחובר רק בחלק ממחזור החיוב, מכל סיבה שהיא".
הטענה עליה מתבססת הבקשה נסמכת על חוק הגנת הצרכן, הקובע כי כאשר צרכן מודיע על ביטול עסקה מתמשכת, החוזה צריך להסתיים בתוך 3 ימי עסקים מיום הודעת ביטול העסקה, לרבות הפסקת החיובים. מכאן גורסת התביעה כי על סלקום לגבות חיוב יחסי בהתאם למספר הימים במחזור החודשי שבהם היה הצרכן מחובר לשורותיה, ולא לגבות מחיר של חודש מלא.
זאת ועוד, בבקשה מצוינים עיצומים כספיים שהשיתה הרשות להגנת הצרכן על החברות הוט ו-yes בגין הפרה דומה. סלקום טענה מנגד כי מדובר על עסקה המבוססת על תשלום חודשי ואחיד, ולכן החיוב עבורו הוא במחזור חיוב מלא, בדומה לכרטיס "חופשי-חודשי" בתחבורה ציבורית או במנוי לבריכה. לטענת סלקום, היות וחוק הגנת הצרכן מתייחס לעסקה מתמשכת בלבד ולא לעסקה חודשית - התנהלותה לא סותרת את החוק.
השופט יחזקאל קינר העדיף את פרשנות התביעה לאופי העסקה בהתאם לחוק הגנת הצרכן. זאת ועוד, סלקום ציינה גם כי כבר מחודש ינואר 2017 היא מיישמת את מדיניות החיוב היחסי - ולכן קבע בית המשפט כי התקופה הרלוונטית לתביעה תהיה מחודש אוגוסט 2014 ועד לחודש ינואר 2017, כך שחברי הקבוצה המיוצגים לשם התביעה הם מנויי סלקום שביקשו להתנתק במהלך התקופה האמורה וחויבו במלוא התשלום בגין מחזור החיוב במהלכו התנתקו, למרות שבאותו החודש היו מחוברים רק בחלקו.
התובעת מיוצגת על-ידי עורך הדין יוני בן סימון, שיקבל בשלב זה שכר-טרחה של 30,000 שקל. סלקום יוצגה על-ידי עורכי הדין ברק טל, רותה לובן וליאת בבליקי-פילרסדורף.
התביעה לא נוקבת בסכום המשקף את הנזק לקבוצה. עו"ד בן סימון מסביר כי מדובר בחיוב של כמה עשרות שקלים שבו חויבו להערכתו מיליוני מנויים מדי שנה, ולפיכך הוא מעריך נזק של עשרות מיליונים - זאת בהסתמך על דוחות הנטישה של חברות הסלולר.
הטענה שמציגה התביעה באשר להפרת חוק הגנת הצרכן באה לידי ביטוי גם בהודעת הרשות להגנת הצרכן כי בכוונתה להשית על סלקום קנס בגובה של 3.3 מיליון שקל. את כוונת הקנס עליו הודיעה הרשות בנובמבר 2016, היא נימקה בהתנהלות המנוגדת לחוק הגנת הצרכן, היות שהחברה לא הפסיקה את חיובי הלקוחות שביקשו להתנתק משורותיה בטווח של 3 ימים כפי שקובע החוק. הקנס הזה נמצא בהליך של זכות הטיעון העומדת לזכותה של סלקום. טענות החברה נגד הקנס האמור נבדקות על-ידי הרשות.