בשבועות האחרונים עלה שמה של חברת מספנות ישראל לכותרות בעיקר בהקשרים שליליים, שנגעו לחקירת פרשת שוחד שנתנה לכאורה החברה לפקידי ממשל באפריקה לצורך קידום עסקיה - פרשה שבמסגרתה אף נחקר סמי קצב, יו"ר החברה ואחד מבעליה. עם זאת, דוחותיה הכספיים של מספנות ישראל לשנת 2017, שפורסמו בימים האחרונים, מציגים תמונה חיובית למדי בכל הנוגע לעסקיה השוטפים של החברה, ובראשם עסקי השירותים שהיא מעניקה לכלי שיט בנמל חיפה, שם גם נמצאים משרדיה.
בשורה התחתונה, רווחיה של מספנות ישראל בשנה החולפת זינקו בסיכום שנתי כמעט פי שלושה, ל-80 מיליון שקל, אחרי רווח נקי של 28 מיליון שקל ב-2016. זאת, לאחר שהכנסותיה השנתיות קפצו ב-60% ל-808 מיליון שקל, כשהשיפור החד ניכר גם בשורות הרווח הגולמי והתפעולי.
מספנות ישראל מחלקת את פעילותה לארבעה מגזרים עיקריים. המגזר הגדול ביניהם מתרכז בתכנון, בנייה, תחזוקה ומתן שירותים לכלי שיט, בעיקר צבאיים וגם אזרחיים (המגזר הימי); כמו כן, החברה עוסקת בטעינת ופריקת מטענים (מגזר הנמל); בהובלה ימית; וב-2016 התחילה גם בפעילות בתחום המלט באמצעות חברת סימנט, העוסקת ביבוא חומרי מלט מחו"ל ובייצור מוצרי מלט ומוצרים לענף הבנייה.
עוד עוסקת מספנות ישראל בעבודות מתכת גדולות הקשורות לפרויקט של תשתיות, ומעניקה שירותים לוגיסטיים לחברות העוסקות בחיפוש והפקת גז ונפט. בסך הכל לחברה קרוב ל-400 עובדים, לעומת כ-450 בסיומה של 2016. מנכ"ל החברה הוא אבי שחף.
בפילוח תרומת מגזרי הפעילות לתוצאותיה של החברה ב-2017 בולטת הצמיחה בפעילות המלט שלה, שהתחילה ב-2016. בשנה שעברה ההכנסות מפעילות זו התקרבו ל-300 מיליון שקל (דומות לאלה של המגזר הימי) והיו אחראיות לכ-37% מסך המחזור השנתי של החברה, אחרי שב-2016 עמדו על כ-112 מיליון שקל ותרמו 22% מסך ההכנסות.
הצמיחה בפעילות באה לידי ביטוי גם בשורה התפעולית, שם מציג מגזר המלט רווח של 13.5 מיליון שקל, אחרי הפסד של יותר מ-2 מיליון שקל שרשם ב-2016. הרווח הגולמי הגיע בשנה שעברה לכ-20 מיליון שקל, לעומת 1.5 מיליון שקל ב-2016.
במספנות ישראל מציינים כי במהלך 2017 "המשיכה המספנה לפעול בתחום פעילות זה ואף הגדילה את היקפו", ומוסיפים כי מרבית המכירות של החברה מתבצעות בישראל, והיא צופה כי המגמה תימשך גם ב-2018.
היקף הפעילות של ענף המלט בישראל מוערך ב-2 מיליארד שקל, עם צמיחה שנתית של כ-3.5%. ב-2017 פעילותה של מספנות ישראל תפסה נתח של כ-9% משוק המלט בישראל. נציין כי יצרניות המלט המקומיות טוענות כי סימנט מייבאת מלט במחירי היצף, המאיימים על הייצור המקומי.
עוד ממשיך לבלוט בדוחותיה של מספנות ישראל המגזר הימי, שגם בשנה החולפת היה הגדול מבין פעילויותיה, לאחר שההכנסות ממנו טיפסו בקרוב ל-50%, ל-313 מיליון שקל, והרווח התפעולי שלו, שקפץ ב-130% ל-39 מיליון שקל, היווה כשליש מסך הרווח התפעולי של מספנות ישראל (כ-119 מיליון שקל).
במהלך השנה החולפת מדווחת מספנות ישראל כי בתחום המגזר הימי פעלה החברה בבניית ספינות עבור מדינה זרה, בהתאם להסכם שנכנס לתוקף בספטמבר 2012, בבניית ספינת סיור עבור לקוח זר נוסף וכן בבניית כמה ספינות "שלדג" עבור לקוח זר אחר.
עוד היא מציינת כי בשנים האחרונות לא חל שינוי במאפייני הלקוחות העיקריים במגזר וכי הדגש שלה מופנה כיום ליצוא ספינות "שלדג" וספינות צבאיות נוספות, "בין היתר, תוך ניצול המודעות הגוברת בעולם לצורך להגן על קו החוף בעידן של טרור גלובלי".
שיפור נאה ברווח נרשם גם במגזר ההובלה הימית, שם הוא הצטבר ל-25 מיליון שקל, לעומת כ-2.5 מיליון שקל ב-2016, אחרי הכפלת ההכנסות ל-100 מיליון שקל. תוצאות מגזר הנמל, לעומת זאת, בולטות בחולשתן היחסית, עם יציבות בהכנסות וירידה של 13% ברווח התפעולי, שעמד על 20.5 מיליון שקל.
לפני כשנה השתנה הרכב בעלי המניות של מספנות ישראל, כשחברת כלל תעשיות (כת"ש) של לן בלווטניק מכרה את חלקה (19%) לשותפיה, וכיום אלה כוללים את משפחת שמלצר, שלומי פוגל, סמי קצב וחברת גולד הבורסאית (שבשליטת משפחת שמלצר ופוגל), המצרפת את דוחות מספנות ישראל לדוחותיה. בעלי המניות במספנות ישראל נהנו במהלך 2017 מחלוקת דיבידנדים של 96 מיליון שקל.
כאמור, מספנות ישראל עלתה לכותרות בשבועות האחרונים בנוגע לחשדות לכאורה הקשורים לפעילותה. רואי החשבון של החברה מפנים את תשומת לב המשקיעים לעניין ומציינים אי-ודאות אפשרית מהשלכות הפרשה "על מצבת הכספים של החברה ועל פעילותה בתחום מכירת כלי שיט צבאיים", ומוסיפים כי בשל הפרשה, "פעילותה של החברה בתחום בניית כלי שיט צבאיים עלולה להיות מושפעת באופן מהותי".
