חברת ויז'ן סנס, אשר הוקמה ב-1998 ופיתחה מכשירים לניתוחים זעיר-פולשניים, בעיקר ניתוחי מוח, תימכר לענקית המכשור הרפואי מדטרוניק - כך נודע ל"גלובס". החברה תימכר תמורת 50-40 מיליון דולר במזומן ועוד 25 מיליון דולר באבני-דרך קרובות.
ויז'ן סנס הביאה מוצר לשוק והיום היא מתממנת ממכירותיה. עם זאת, האקזיט הזה נחשב יחסית קטן אחרי 20 שנה של ציפייה. בחברה הושקעו עד היום כ-20 מיליון דולר, כך שהמשקיעים מרוויחים על השקעתם, אולם ההחזר של פי 2-3 על הכסף ארך זמן רב. הגיוס המשמעותי האחרון בוצע ב-2009.
האיש שהציל את עצמו
ויז'ן סנס מוכרת בעיקר בזכות סיפור ההקמה שלה על ידי אבי ירון. הסיפור מתחיל בתאונת אופנוע שלאחריה הובא ירון לבית החולים, שם התבשר כי יחלים מן התאונה, אך גם כי הבדיקות שנערכו בו גילו גידול מורכב במוחו, שאותו יש לנתח מייד. לו לא היה עובר ירון את תאונת האופנוע, כנראה שלא היה מגלה את הגידול בזמן.
ירון איתר את הרופא היחיד בעולם שלהערכתו יכול לנתחו מבלי להותירו נכה, ד"ר פטריק קלי מארה"ב, ועבר את הניתוח אולם לאחר שכבר חשב שסיים את הפרשה בהצלחה, התגלו שאריות של הגידול, שלא היה ניתן לנתח אותן בשיטות הקיימות.
ירון, שהיה מהנדס חשמל ויזם טכנולוגי בהכשרתו, חזר הביתה והחל לפתח מכשיר הדמיה ייחודי שיאפשר לד"ר קליי לבצע את הניתוח מבלי לגרום לו לנכות פיזית קשה ואפילפסיה, כפי שחזו הרופאים. הוא עבד במשך שנתיים, והצליח לפתח את המוצר. עד שהמוצר פותח, הוא כבר עבר בכל זאת ניתוחים נוספים ובסופו של דבר לא היה זקוק לניתוח באמצעות המוצר, אבל לו היה המוצר מגיע לפיתוח קודם, הוא היה חוסך את חלקם.
כיום הוא בריא לחלוטין, ולפני מספר שנים עזב את החברה כדי לייסד את קרן ג'וי ונצ'רס המפתחת טכנולוגיות לשיפור איכות חיים, בין היתר על בסיס המעניינות והמבוססות מבין הטכנולוגיות ה"אלטרנטיביות" אליהן נחשף כשבריאותו הייתה בסכנה. לאחרונה עזב את הקרן וכעת הוא פועל לייסד את המיזם הבא, שעדיין לא נחשף.
המוצר הוא מצלמה תלת ממדית זעירה על גבי סיב אופטי שמוחדר למוח ומאפשר להציץ פנימה כדי לתכנן ולבצע ניתוח מוח זעיר-פולשני. הייחוד באנדוסקופ המוחי של החברה הוא האפשרות לקבל תמונה תלת ממדית, המאפשרת התמצאות משופרת במרחב הניתוח.
ב-1998, לאחר שכבר החלים בעצמו, הקים ירון את החברה כדי להביא את המוצר לשוק. ב-1999 גייסה החברה את סבב הסיד שלה מהמדען הראשי ומהמשקיעים טכנופלס, סטאר ישראל ומשקיעים פרטיים. את סבב הגיוס השני שלה ב-1999 הובילו משקיע המכשור הרפואי המוכר לואיס פל וכן קרן D פרטנרס, היום קרן ויולה.
ירון, שמסרב היום לאמת את הידיעה אך מסכים לדבר על הרקע של החברה, מספר: "המוצר אושר לשיווק בשנת 2000, ובעיצומו של סבב גיוס של 20 מיליון דולר שנועד לבנות מערך, החל המשבר הכלכלי. החברה נכנסה לבונקר, נאלצנו לפטר את כל אנשי המכירות, ועבדנו על שיפור המוצר, עד שבסופו של דבר הצלחנו לצאת איתו לשוק ב-2006".
בתמיכת המשקיעים לואיס פל, מוטי ביאר, קרן פרגרין, קרן גלנרוק והמשקיעים הראשונים, גייסה החברה 8 מיליון דולר נוספים ב-2009 ויצאה למכירות. ירון מספר כי מתח הרווחים על המוצר היה גבוה, מה שאפשר לייצר את המוצר בישראל, ועד היום החברה מנהלת את המחקר והפיתוח שלה מפתח-תקווה, ומעסיקה בישראל 20 איש. ירון עצמו עבר לארה"ב כדי לנהל את השיווק והמכירות, ואחר הוחלף על ידי המנכ"ל הנוכחי. החברה מכרה את המוצרים שלה דרך מפיצים, ישירות וגם בשיתופי פעולה וגם פיתחה מוצרים משלימים עבור שותפים מתחום הניתוחים הזעיר-פולשניים.
ירון: "ההנהלה והצוות הנוכחי מדהימים והביאו לשיפורים נוספים למוצר. החברה עובדת בקצה הגבול של הפיזיקה". לכן להערכתו נצבר ידע ייחודי שעשוי להצדיק את המשך פעילות הצוות בישראל.
לא ידוע מהן הכנסות החברה היום. נראה כי היא מאוזנת, שכן לא גייסה הון מזמן, אך היא לא כובשת את השוק ונמכרה בסכום לא גבוה. עם זאת היא בהחלט יכולה להיחשב הצלחה ישראלית, בהיותה מהמעטות בתחום המכשור הרפואי שהצליחו להביא מוצר לשוק, לשווק אותו בכל העולם ולהתפרנס מכך.
