אנחנו חיים בעידן הפוסט-משפחתיות
סגירת חנויותיה של רשת הצעצועים טויס אר אס בארצות-הברית, היא אחת הקריסות המהדהדת ביותר. קריסה של מותג שנראה כאילו היה כאן תמיד, ושאמור להישאר. קריסת רשת חנויות הצעצועים קשורה קשר הדוק למעבר של צרכנים מרכישה בחנויות לרכישה באינטרנט, כמו גם בחנויות לואו קוסט גדולות, דוגמת וולמארט וטרגט. עם זאת, אסור להתעלם מסימן האזהרה שהניפה הרשת הקורסת, כשבהודעת הסגירה הסבירה אותה גם בירידה המתמשכת בילודה. היות ששיעור הילודה הולך ופוחת, פוחת עימו גם הצורך בייצור צעצועים. הורים קונים פחות צעצועים לילדים, ובהתאם פוחתים הרווחים וההכנסות. משוואה פשוטה בלי נעלמים.
בארצות-הברית - מאז 2010 נמצאת הילודה במגמת ירידה קבועה. בני דור המילניום, מתחתנים פחות ומולידים פחות ילדים. ששיעור הילודה בארצות-הברית נמצא היום בשפל של 1.8 לידות בממוצע לאישה. והמצב הזה הוא עוד יחסית טוב לעומת מה שקורה במדינות אירופה.
באירופה - צרפת היא היחידה שבה שיעור ילודה גבוה יותר מאשר בארצות-הברית. ממוצע הלידות באיחוד האירופי עומד על 1.5 לידות לאשה. לשמחתנו, ישראל עדיין אדישה יחסית למגמה העולמית של עצירת הילודה, עם שיעור ילודה של קרוב ל 3 ילדים לאישה. אבל אנחנו רק אי קטן באוקיינוס הגלובלי.
הירידה הדרסטית בילודה בעולם היא פועל יוצא של השינוי בתפיסת המשפחה. בעוד בעבר המשפחה הייתה במרכז, כיום אנו חיים בעידן של פוסט-משפחתיות. עידן שבו אנשים רואים לנגד עיניהם את החיים האישיים שלהם, את הצלחתם הכלכלית והמקצועית - לפני המשפחה. רבים בוחרים להימנע כלל ממשפחתיות; ורבים אחרים מתחילים לבנות משפחה בגיל מתקדם שבו הם כבר פחות נלהבים לגדל ילדים. כך, שלעיתים הם נותרים ללא ילדים, או מסתפקים בילד אחד או שניים לכל היותר.
נראה, כי השינוי בתפיסה הזו מתחיל מלמעלה. בראש שלוש הכלכלות החזקות של אירופה היום, גרמניה, צרפת ובריטניה, עומדים מנהיגות ומנהיג ללא ילדים. והמסר מחלחל אל האזרחים, שרבים מהם, בדומה למנהיגיהם, שמים את הקריירה לפני המשפחה, ולפני הולדת ילדים.
במצב הזה שיש לו השלכות חברתיות כלכליות לא פשוטות - שאלת השאלות היא כיצד העולם המערבי יתאים עצמו למציאות המשתנה של פחות ילודה. הראשונות לספוג את המכה, הן חנויות הצעצועים, דוגמת טויס אר אס. נראה, כי ככל שהזמן יחלוף והילדים החסרים יהפכו לנערים חסרים ולמבוגרים חסרים, השבר ילך ויעמיק. מדובר במערכות חינוך שייאלצו להצטמק, ביצרניות ובמשווקות מוצרי צריכה ומזון, באוניברסיטאות שיישארו ללא די תלמידים; ובסוף, שוק עבודה שייחסר כוח עבודה מיומן.
לכן, האתגר הגדול של המאה ה-21 יהיה ההסתגלות לעתיד של אנושות בעידן הפוסט-משפחתי, או לפחות "פוסט-פריוני". עתיד עם פחות ילדים ומשמעות מיקום והגדרה שונים של מוסד המשפחה. נצטרך להתחיל להכיר בכך שמשפחה יכולה להיות חשוכת ילדים, שהזוגיות כבר מזמן איננה אחידה ולעתים כלל לא קיימת, שהבחירה הזוגית עוברת שינוי ותזדקק לריענון ההגדרה; ולבסוף, כניסת טכנולוגיות הפריון שייצרו שינויים מרחיקי לכת בתהליכי יצירת האדם.
בשורה התחתונה, קריסת טויס אר אס, מבשרת בטווח המיידי את אובדן מקום העבודה של אלפי מועסקים, אבל גם את תחילתו של עידן חדש, עידן "המשפחה החדשה", שהעולם המערבי ייאלץ להתאים עצמו אליו.
■ הכותבת היא מומחית לפילוסופיה משפטית ומייסדת "משפחה חדשה".
