נאמני חברת הוניגמן ובניו בע"מ, עוה"ד קרן רייכבך סגל, פיני יניב ורו"ח בועז גזית, הגישו אתמול (ב') בלילה לבית המשפט המחוזי (השופט חגי ברנר) בקשה מעודכנת ומתוקנת מטעמם למכר חלקי של נכסי החברה ומלאי לחברת האופנה אבני שוהם (הרוכשת), כאשר הנאמנים מציינים בבקשתם כי לפי מידע שהועבר על-ידי הרוכשת המיועדת, מדובר בהצעה המוסכמת הן על קניוני עזריאלי והן על הרוב המכריע של משכירי הנכסים.
הצעת המכר המעודכנת כוללת עדיין את רכישת המותג הוניגמן קידס ונכסים הקשורים למותג זה, ובכלל אלה מלאי בגדי הילדים הנמכר ברשת, תמורת 3 מיליון שקל בתוספת מע"מ. בנוסף כוללת ההצעה המחאת זכויות השכירות בכ-38 חנויות (22 חנויות "הוניגמן קידס" 6 חניות הוניגמן נשים ו-6 חניות MIX), בתמורה לסכום של 3.25 מיליון שקל בתוספת מע"מ. על-פי המידע המצוי בידי הנאמנים, הצעה זו מוסכמת על מרבית משכירי הנכסים הרלוונטיים להצעה.
בין היתר, ההצעה כוללת את המשך העסקת של כ-70% מהעובדים בסניפים אשר נמכרים במסגרת ההסכם וכן תכלול את עובדי מטה המותג "הוניגמן קידס" (ללא עובדי הייצור). כמו כן, הנאמנים ביקשו את המחאת הזכות בחמש חנויות נוספות, לה כרגע הוגשו התנגדויות על-ידי קניוני עופר וריט 1, אשר ככל שבית המשפט יאשר זאת, יתווסף להצעה סך כולל של 750,000 שקל. בסך-הכול עשויה להגיע התמורה ל- 7 מיליון שקלים בתוספת מע"מ.
נזכיר כי ההצעה המתוקנת כללה כ--56 חנויות וכן את הנכסים הקשורים למותג בגדי הילדים של הרשת, בתמורה לסך של כולל של כ-8 מיליון שקל, אשר יועברו ב- 4 תשלומים "גדולים", והיתר בפריסה לתשלומים חודשיים.
מעבר לכך, ההצעה המתוקנת כוללת לטענת הנאמנים "שיפורים מסויימים", כדוגמת שיפור בתנאי התשלום, ערבות של בעל השליטה ברוכשת בצלאל בן שלום וכן תשלום נוסף בגין המלאי, ככל שיתברר שיש למעלה מ-600,000 פריטי מלאי של הוניגמן קידס ועוד.
עוד ציינו הנאמנים בבקשתם כי אבני שוהם הגיעה להסכמות עקרוניות הן עם העובדים והן עם הזכיינים, שחלקם יעלו על הכתב, וחלקם יפורטו על-ידי באח-כוח הזכיינים בדיון שיתקיים היום (ג'). מכל מקום, לשיטתם של הנאמנים, נראה כי יש בהסכמות אלה כדי לייתר את הרוב המכריע של ההתנגדויות לבקשת המכר המקורית.
הגשת הבקשה המתוקנת מגיעה נוכח התנגדויות שונות, בין היתר מצד העובדים וכן מצד משכירי נכסים שונים, כאשר עקב דחיית הדיון קודם בבקשה, המליץ בית המשפט לנאמנים לנצל את פרק הזמן הנוסף על-מנת לנסות ולגבש הסכמות עם משכירי הנכסים. פועל יוצא של מגעים אלה הוא הבקשה המתוקנת, הכוללת כאמור הסכמות רחבות עם משכירי הנכסים. הממכר של המותג אינו כולל את הסכומים בקופת ההקפאה ונכסים נוספים. כמו כן, הוא אינו כולל את יתר נכסי החברה שאינם במסגרת ההצעה ואשר ניתן למכרם למציעים נוספים.
צו כינוס
בנוסף, האחים מיכה ויעקב הוניגמן, בעלי הרשת הקורסת, הנמצאים בדרך לפשיטת רגל, הגישו אתמול את הסכמתם לבקשת בנק אגוד להוציא צו כינוס על נכסיהם, כשאתמול בערב שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב חגי ברנר אישר את בקשתם והוציא צו כמבוקש. מדובר בצעד משמעותי ראשון בדרך להכרזה על האחים כפושטי רגל. בנוסף, השופט קבע כי יציאתם של האחים הוניגמן מגבולות מדינת ישראל מעוכבת עד החלטה אחרת.
כמו כן, השופט נתן לבנק מזרחי-טפחות 5 ימים לנמק מדוע יש להתיר לו להמשיך בהליכי הוצאה לפועל על בית מגורים שבבעלות האחים הוניגמן. זאת מאחר שבית המשפט התבקש, בין היתר, להקפיא את הליכי ההוצאה לפועל שנקט הבנק. במהלך חג הפסח פנו נאמני הרשת לבית המשפט בבקשה למכור נכס בבעלותם של האחים הוניגמן, בסכום של כ-20 מיליון שקל, לחברת נדר פז. מדובר בבניין מגורים בשכונת פלורנטין בתל-אביב.
חובות של כ-233 מיליון שקל
הוניגמן, אחת מקבוצות קמעונאות האופנה הגדולות והמוכרות בישראל, היא בעלת רשת חנויות המונה 137 סניפים ומגוון מותגים, בהם רשת נשים - HONIGMAN WOMEN; רשת ילדים - HONIGMAN KIDS; רשת נשים וילדים משולבת; רשת TNT ורשת העודפים. הקבוצה, שנוסדה ב-1978, נמצאת בבעלות האחים מיכה ויעקב הוניגמן ומעסיקה באופן ישיר למעלה מ-1,000 עובדים ובאופן עקיף מאות עובדים נוספים.
בפברואר השנה נכנסה החברה למצב של הקפאת הליכים על רקע קשיים כלכליים. החובות האדירים של הוניגמן מוערכים ב-233 מיליון שקל, מתוכם קרוב ל-130 מיליון שקל לבנקים, כ-14 מיליון שקל חוב לעובדים, כ-80 מיליון שקל חוב לנושים רגילים וכ-8 מיליון שקל חוב לבעלי השליטה.
בתחילת החודש הגישו הנאמנים דוח חריף, במסגרתו טענו כי קיים חשש לניפוח נכסים במלאי של הוניגמן, שהביא להגדלת שורת הרווח באופן מלאכותי. להערכת הנאמנים, הנתון שהציגה הוניגמן בבקשת הקפאת ההליכים נגדה - לפיו קיים מלאי בגבוה של כ-120 מיליון שקל בחניות, בעודפים, במחסנים ומלאי בדים - אינו משקף את המציאות, והמלאי הנכון עומד על בין 38.5 ל-43 מיליון שקל בלבד. בין הסיבות שמנו הנאמנים לחוסר ההתאמה - רישום פריטי "עודפים" בשווי גבוה יותר מהשווי האמיתי שלהם, רישום יותר פריטי מלאי מאלה הקיימים בפועל והתייחסות בספרים לפריטי אופנה שאינם רלוונטיים למכירה עד כדי "ניפוח" של המלאי.